נטע, למה דווקא קשרים?

הכל התחיל מכרית קשר, שעשיתי ב־2013 לפרויקט גמר בעיצוב טקסטיל בהשראת עולם הימאות. המשיכה לנושא באה מהילדות שלי באשקלון. לסבא אחד שלי היתה סירת מנוע והיינו שטים בה הרבה, והסבא השני אהב לדוג אז היינו עולים איתו למזח ועוזרים לו. הים מעורבב בכל זיכרונות הילדות שלי. הוא מסמל עבורי שקט ורוגע אינסופי.

איך זיכרון מהים הופך לכרית?

בסירה יש הרבה טקסטיל, ובתור ילדה אהבתי לשחק עם בדים וחומרים. הייתי מציירת ומפסלת, למדתי לסרוג בגיל מאוד צעיר והייתי גם עושה צמידים. כשגדלתי והלכתי ללמוד בשנקר, החלטתי לחקור את כל החוויות הטובות והמאושרות מהילדות, וחיברתי אותן למקצוע שלי. חיפשתי חומריות שתזכיר לי חוויות ילדות. התחלתי מקשר קטן, שהפך לכרית. הגדלתי את הקשר עוד ועוד עד שהוא נהיה פוף. ובהמשך ייצרתי כך עוד מוצרים שונים.

למה בחרת בקשרים מכל האלמנטים בסירה?

הרעיון של הפופים הראשונים היה הצורה ההרמונית, קשר סגור מכל הכיוונים, כמו עיגול או שושנה. בתור ילדה לא התעסקתי בקשרים בסירה, אלא יותר במשיכה של החבלים, המפרש והמצופים, אבל הדברים האלה נחקקו לי בזיכרון. וכשאת גדלה, החוויות והאסתטיקה שחקוקות בך — הכל צף ומתחבר למשהו אחד.

"כילדה לא התעסקתי בקשרים בסירה, אלא יותר במשיכה של החבלים, המפרש והמצופים, אבל הדברים האלה נחקקו לי בזכרון. וכשאת גדלה, החוויות והאסתטיקה שחקוקות בך - הכל צף ומתחבר למשהו אחד"

מה מייחד קשרים של סירה?

יש כל מיני סוגים של קשרים, שלכל אחד מהם יש מטרה אחרת. יש קשרים שמחזיקים את המפרש מתוח, וכשפורמים אותם המפרש יורד, אז השימוש בהם משתנה, אם רוצים לשוט עם הרוח או בלי הרוח. יש קשרים שמחזיקים את המצופים בצדדים של הסירה כדי שהיא לא תיפגע אם תידפק מסירות אחרות או כי לפעמים צריך להוריד את המצופים למים.

אילו מוצרים את מייצרת?

פופים לישיבה, כריות, שרפרפים, ספסלים, שטיחים וסלסילות.

רהיטים מקשרים לא עלולים להיפרם?

לא, אני יוצרת קשר הרמוני סגור, שאין לו התחלה או סוף, וגם מחזקת בחבקי עץ, אם צריך. לקשר יש מבנה חזק, כי הוא בעצם ספוג שיושב על עצמו בקומות. הוא גם עמיד מאוד, בניגוד לפופים רגילים, למשל, אלה עם הקלקר, שנמעכים אחרי כמה זמן. יש לי בבית פוף בן 6, שעברו עליו שני ילדים, והוא עדיין נראה טוב.

באילו סוגי קשרים את משתמשת?

לרוב זה קשר שנקרא ראש טורקי (לולאה סגורה שנראית כמו טורבן), שאני משחקת עם וריאציות שונות שלו. לקשר של הכריות קוראים בודהה נוט, סמל בודהיסטי חשוב, שגם קיים בתרבות הסינית ומסמל בה מזל טוב.

איך למדת לבצע את הקשירות?

חקרתי אותן באינטרנט. יש המון סרטוני הדרכה של אנשים שעושים קשרים — בין שהם לתכשיטים או לתפעול סירה.

איך מייצרים רהיטים מקשרים?

כל המוצרים מתחילים מנחשי ספוג שאנחנו מזמינים ממפעל, בכל מיני אורכים וקטרים: מקוטר 4 ס"מ, שמשמש לכריות קטנות, ועד 14 ס"מ, שמשמש לפופים הכי גדולים. כל נחש אני מרפדת במשטח אקרילן ומצפה בעלבד, ממש כמו ריפוד של ספה. האקרילן נותן רכות והעלבד מאפשר להשחיל את הבד בנוחות על הספוג.

בשלב הבא אני תופרת שרוולים מפוליאסטר דמוי קטיפה או זמש לכיסוי החיצוני. את הספוג אני משחילה לתוך הבד בעזרת צינור פלסטיק — זה כמו לכווץ ולתפוס גרביונים כדי שיהיה נוח לגרוב אותם על הרגל.

אחרי שהבד מולבש על הספוג אני יוצרת את הלולאות, מדביקה את שני קצוות הנחש ומוסיפה תפר ידני כדי לסגור את כל הספוג ללולאה אחת עגולה. בשלב האחרון אני קושרת את הקשר לחלקי העץ, שמכין עבורנו נגר: בשרפרף, למשל, אני קושרת את הנחש ממש מסביב לרגליו, ובכרית קשר אני מחזקת את הקשר בחבקים. בחלק מהמקרים אנחנו משתמשים גם בדבק סיליקוני כדי שהאריגה לא תזוז.

למה צריך חבקים בכרית?

כל לולאה בקשר אני מצמידה בחבק - טבעת פתוחה, שמסובבים אותה, סוגרים אותה מצד אחד ואז מסובבים שוב ותוקעים אותה. כך סוגרים את הקשר מארבעה צדדים. החבקים מחברים בין צדי הלולאה, ושומרים על הקשר, שלא ייפתח.

כמה זמן לוקח להכין רהיט "קשור"?

שבועיים בממוצע.

מה המוצר הכי מסובך להכנה?

הסלסילות. הן נראות פשוטות, אבל הסתבכתי איתן ממש. הן בנויות מכמה חלקים שצריך להרכיב יחד, כך שהיינו צריכים להגיע לפרופורציות מושלמות, ברמת חצי מילימטר, ולחתוך אותן ב־CNC, כדי שהכל יישב בול.

נוסף על כך, בין כל שני עיגולים יש תפר ידני מוחבא, כך שבכל סלסילה כזאת יש המון המון תפירות ידניות, שלוקחות הרבה זמן, כך שזו ממש לא סלסילה רגילה.

איך כרית הקשר מפרויקט הגמר הפכה לעסק?

כבר בתערוכת הגמר הצגתי לא רק כרית, אלא גם ספסל ומחיצה מקשירות, ונהיה סביבם באזז ממש מטורף, שגרם לי להבין שיש כאן מוצר שעובד, ושכדאי לי לפתח אותו.

התחלתי לייצר את המוצרים האלה בדירה שלי, ובן זוגי עזר לי לתפור ולעשות את הקשרים הגדולים, כי זו לא עבודה לבן אדם אחד. את המוצרים הייתי מוכרת בירידי אמנים קטנים, מציעה לחנויות או מפרסמת באינסטגרם.

בהתחלה סבא שלי, הדייג החובב, שהוא חרט עץ במקצועו, היה מייצר לי את כל החלקים האלה. במשך שנתיים הוא היה עובד כמה שעות ביום כדי להכין לי אותם, עד שהעסק צבר תאוצה, והיקף ההזמנות היה גדול מספיק כדי להוציא את זה ליצרנים חיצוניים.

היום יש מוצרים שלנו במשרדים של "ווג", במשרדים של יוטיוב בקליפורניה ואפילו אצל ההורים של מארק צוקרברג. עכשיו אנחנו מרהטים את חללי התצוגה של מפעל BMW בברלין.

נוסף על הקשרים, יש עוד חיבור בין המוצרים לים?

הסטודיו שלי ממוקם ביפו, שני רחובות מהים, ואני גם גרה קרוב, כך שאני מטיילת הרבה בים, וזה זולג גם לסטודיו שלי בסופו של דבר. כך למשל, יצרתי לא מזמן סלסילה, שהשלד שלה שואב השראה ממבנה של סירות עתיקות.