יאיר, מה מייחד תיק לכיסא גלגלים?

לאנשים בכיסא קשה להשתמש בתיק רגיל שיושב על הגב שלו, כי הגישה אליו מאוד מוגבלת. זה סיוט למצוא, למשל, טלפון בתוך התיק, בייחוד כשלרבים מהם יש גם חולשה בידיים. ואלה אנשים שצריכים לסמוך על התיק יותר מאיתנו — רק דמיינו מה קורה אם הוא נקרע להם באמצע הרחוב.

אילו תיקים לכיסא גלגלים אתה מייצר?

אני מייצר כמה סוגים של תיקים. מוצר הדגל הוא התיק הנשלף, שנתלה על הגב של כיסא גלגלים ידני, אבל מאוד בקלות נשלף קדימה וחוזר אחורה. שני המאפיינים העיקריים שלו הם: מדף קשיח קטן שמתחבר למשענת הכיסא ועליו יושב התיק; ומעין כנפיים שמתחברות לצדי הכיסא באמצעות אבזמים מיוחדים מגנטיים. האבזמים מאפשרים שחרור קל של התיק, והמדפון מבטיח שהוא לא ייפול לרצפה, כשמעבירים את התיק קדימה.

לכיסא גלגלים ממונע אני מייצר תיק צד שמתלבש על משענת היד. מכיוון שבלתי אפשרי לפתוח תיק עם רוכסן ביד אחת, כי צריך את היד השנייה כדי שתיתן קונטרה, חיפשתי משהו חלופי שייתן קונטרה — אז שתלתי שלדת פלסטיק במקומות מסוימים בתוך התיק, שיוצרת קשיחות שמאפשרת לפתוח אותו ביד אחת.

יש לי גם תיקים שנתלים מתחת למושב בכיסא הגלגלים, ותיק שמתלבש על המותניים כמו פאוץ', אבל בשונה מפאוץ' רגיל הוא נתפס בשלוש נקודות וככה הוא יושב במקום ולא מחליק לצדדים.

ממה עשויים התיקים?

מבדים סינתטיים כמו קורדורה או ניילון מאוד איכותיים, או בדים ממפעל ארז תרמופלסטיים בארץ, שמתמחה בציפוי בדים.

איך אתה מכין אותם?

אני מתכנן את הגזרה בתוכנת תלת־ממד, ואז חותך את הגזרות מהבד, לפעמים במכונת חיתוך לייזר ולפעמים בעזרת סכין יפנית. את החלקים השונים אני תופר במכונת תפירה עם חוט ניילון בסטנדרט צבאי מיוחד, ואז בוחן את התוצר על כיסא גלגלים סטנדרטי, שיש לי בסטודיו.

"שני הוריי בכיסאות גלגלים, אבל מאוד ביצועיים: שניהם ספורטיביים, עשו דברים מטורפים ומאוד הצליחו בחיים. ובכל זאת יש דברים שהם לא יכלו לעשות, כמו לעלות על כיסא ולקדוח חור בקיר. אז אני הייתי האיש הטכני בבית"

איך מתאימים את התיקים לכיסאות שונים?

זה החלק הכי מאתגר פה. הבנתי שאומנם יש המון סוגים של כיסאות, אבל תמיד יש אלמנטים שחוזרים בכולם. למשל, ציר שעליו מתלבשים הגלגלים שקיים בכל כיסא ידני לא מתקפל, או מסגרת למושב. אז אני יודע שאני יכול להסתמך על שני הדברים האלה, שתמיד יהיו.

מה אסור לעשות כשמייצרים תיק לכיסא גלגלים?

אסור לחשוב שאתה יודע יותר מאנשים שיושבים כל החיים בכיסא. לא להניח הנחות, תמיד לוודא ולדבר עם המשתמשים. כל הדברים שאני עושה נובעים מצרכים שמגיעים מהשטח.

לאמא שלי, למשל, עשיתי תיק צד לכיסא ממונע, ואחד הפידבקים שקיבלתי ממנה הוא שהתיק לא יכול להיות נפוח מדי, אחרת הכיסא לא יצליח לעבור בכל מעבר. זה משהו שלא הייתי יכול לחשוב עליו מראש לבדי.

איך הגעת לייצר תיקים לכיסאות גלגלים?

שני ההורים שלי משתמשים בכיסא גלגלים: אבא שלי נפצע במלחמת יום הכיפורים ואמא שלי חלתה בפוליו בגיל שנתיים, שניהם היו ספורטאים פראלימפיים והכירו בדרך לאולימפיאדת הנכים.

כשסיימתי תואר ראשון בעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, חיפשתי נושא לפרויקט הגמר, ונזכרתי בתיקים שההורים שלי מסתובבים איתם, שתמיד נראים לא משהו, והחלטתי להתעמק בנושא, לראות אילו בעיות יש ואילו פתרונות אפשר להציע.

ככל שהעמקתי במחקר, הבנתי שקיימות הרבה בעיות בתיקים הקיימים, שבייצורם חשבו פחות על הנוחות של האדם בכיסא הגלגלים ויותר על הנוחות של אדם חיצוני שמסייע לו. לא ידעתי עדיין לתפור, אבל בכל זאת קניתי מכונת תפירה והתחלתי לנסות.

איך עשית את המחקר להבנת הצרכים?

התחלתי בהתייעצות עם ההורים שלי, ודרכם הגעתי להרבה אנשים בקהילה, שמעתי כל מיני דעות, ואז התייעצתי גם עם פיזיותרפיסטים ואנשי מקצוע מתחום כיסאות הגלגלים.

איך פרויקט גמר בלימודים התפתח לעסק?

הכנתי את התיק הראשון בתור פרויקט הגמר וקיבלתי הצטיינות. היו כמה אנשים ששמעו על התיק והזמינו ממני, אז פתחתי דף בפייסבוק ולאט לאט פיתחתי את הליין הראשון שלי. השמועה התפשטה מפה לאוזן, והגיע אליי יבואן של כיסאות גלגלים, שהתחיל לקנות ממני קבוע.

ייצרתי לפי הזמנה במשך שנתיים בערך, והחלטתי לעשות קמפיין מימון המונים כדי להתרחב. הקמפיין היה מוצלח וגם חשף אותי לעוד משתמשים בעולם. פתאום הגיעו אליי 200 לקוחות חדשים ומפיצים קטנים מכל העולם.

היו בשוק לפני כן תיקים לכיסאות גלגלים?

היו תיקים מאוד מאוד בסיסיים שלא שמים את צורכי המשתמשים במרכז.

יש לך רקע טכני?

תמיד הייתי משרטט ומדמיין דברים שאני רוצה להמציא. מגיל ממש קטן הלכתי לחוג של טיסנאות וזה ממש נתן לי הרבה כלים. צריך כישורים של מנתח, הכל צריך להיות מדויק בצורה בלתי רגילה.

בגלל הנטייה הטכנית שלי, עם ובלי קשר לנכות של הוריי, תפסתי את תפקיד המתקן בבית. בתפיסה ובאופי שלהם, ההורים שלי תמיד היו מאוד ביצועיים — שניהם ספורטיביים, עשו דברים מטורפים ומאוד הצליחו בחיים, אבל יש דברים שבכל זאת לא יכלו לעשות, כמו לעלות על כיסא ולקדוח חור בקיר. אז אני הייתי מי שמוצא וממציא פתרונות לכל מה שצריך לתקן.

מה משמח אותך בעבודה שלך?

קודם כל העיסוק בפיתוח ויצירה ממש טבוע בדנ"א שלי ובנפש שלי, אני עוסק במה שאני אוהב ויש לי פה מצד אחד מקום מקצועי ומצד שני זה גן השעשועים שלי. וגם שמדובר באוכלוסייה שלפעמים פחות מתייחסים אליה, ויש לה צורך מיוחד.

הידיעה שאני יכול לעזור או לגעת באנשים בצד השני של העולם, שאני לא מכיר בכלל, היא מדהימה. אני רואה את המלאכה שלי כמשהו שקשור לתיקון עולם, אני משתמש במדיום שלי כדי לשפר איכות חיים לאחרים.