שר הטבעות

//

אוריאל דסקל

"צריך לדעת לצמוח גם מאגרוף לפרצוף"

ג'וש האריסהוא טייקון ספורט נדיר: בעליה של פילדלפיה סבנטי־סיקסרס שאותה הפך לקבוצה הכי לוהטת ב־NBA, וגם בעליה של קבוצת ההוקי ניו ג'רזי דווילז ושל קריסטל פאלאס מהפרמיירליג באנגליה, ויש לו גם מניות בפיטסבורג סטילרס מליגת הפוטבול ולקינוח קבוצה של eSport. בריאיון בלעדי מסביר המיליארדר היהודי, חובב ישראל, איך מטפחים כל כך הרבה מותגי ספורט במקביל, ואיך הכל התחיל מהכאב הפיזי שחווה כמתאבק צעיר

שר הטבעות

אוריאל דסקל

האריס (משמאל) מחליק כף עם ג'ואל אמביד, כוכב הסיקסרס. “כדי לנצח ב־NBA אתה חייב שניים־שלושה סופרסטארים, אבל זה לא מספיק: נחוצה גם כימיה טובה". צילום: אי.אף.פי

ה

יאבקות מבוססת על תפיסת גופו של היריב: משיכה, לפיתה, הדיפה. אסור לבעוט, להכות או למשוך בשיער. המתאבקים לובשים בגד גוף צמוד, ואי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב. ובניגוד לג'ודו ולִאגרוף, בהיאבקות קשה להשתמש בטכניקות שמאפשרות להסתתר או לספוג: כל הגוף עובד, והחולשות נחשפות מהר מאוד.

ג'וש האריס התחיל להתאמן בהיאבקות בגיל 10 והמשיך עד סיום הקולג', והלקחים האלה נטבעו בו. "היאבקות הכינה אותי לחיים: אם לא תתאמן, תתכונן ותהיה ממושמע, מישהו יהיה דומיננטי יותר ממך ואתה תושפל, באופן פיזי לחלוטין וכואב מאוד", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "בהיאבקות אתה חוטף מאנשים חזקים ממך, ואתה חייב להשתמש בזה כחוויה לימודית ולבנות את עצמך כדי להיות טוב יותר מהיריב. רק כשהתחלתי להתאמן, להרים משקולות, לרוץ, נהייתי מתאבק טוב. אף פעם לא הייתי הכי אמיץ או הכי אתלטי, אבל עבדתי קשה יותר מאחרים, וזה הפך אותי למספיק טוב. ואז לקחתי את הלקחים האלה לבית הספר, שבו הייתי תלמיד בינוני, והשתפרתי גם שם. ככה התקבלתי לאוניברסיטאות טובות כמו פן סטייט והרווארד. ככה קרה גם בעסקים".

הנחישות הזו הביאה את האריס (56) רחוק. בגיל 25 הוא היה ממקימי קרן ההשקעות אפולו גלובל מנג'מנט. כמה שנים אחר כך הפך למיליארדר בזכות השתלטות על גופים כושלים, ניהולם מחדש ומכירתם ברווחים גבוהים. היום, 30 שנה אחר כך, הקרן מנהלת נכסים בשווי 400 מיליארד דולר, והונו של האריס מוערך ב־5 מיליארד דולר. בין היתר, הוא בעליהן של קבוצת הכדורסל פילדלפיה סבנטי־סיקסרס מה־NBA, קבוצת ההוקי ניו ג'רזי דווילס מה־NHL, וקבוצת הכדורגל קריסטל פאלאס מהפרמיירליג האנגלית. ובריאיון ראשון לתקשורת הישראלית, הוא מספק כמה שיעורים רבי־ערך על ניהול, בספורט ובכלל.

1

להמשיך, בעליות וגם בירידות

"לכולם יש תוכנית, עד שהם חוטפים"

האריס — שכבר לא מתאבק, אבל מתחרה במרתונים וטריאתלונים — חטף לא רק בהיאבקות אלא גם כבעליה של פילדלפיה סבנטי־סיקסרס, אולי קבוצת ה־NBA שעברה את התהפוכות הגדולות ביותר בעשור האחרון. כאוהד הסיקסרס מאז שנות השמונים הוא רכש את הקבוצה עם שותפים ב־2011. בתשע השנים שעברו מאז היו לארגון שמונה ג'נרל מנג'רים שונים, והמועדון יצר יותר כותרות מכל מועדון אחר — אף שלא הצליח ספורטיבית כמו מועדונים אחרים.

עובדים לשעבר של האריס מתארים אותו כמיקרו־מנהל שיתעכב על הפרטים הקטנים ביותר בעסקאות השקעה, וגם כמי שברגע שהוא מאבד אמון במנהל, לא יהסס לחתוך ולעבור הלאה, למנהל הבא. אבל התחלופה הגבוהה של ג'נרל מנג'רים בסיקסרס לא בהכרח היתה קשורה לסגנון הניהול של האריס, אלא יותר ברצף אירועים מוזר ומטורף שרק ה־NBA יכול לייצר. סם הינקי, הג'נרל מנג'ר בשנים 2013–2016, היה גאון מתמטי שהלך על אסטרטגיית צבירת בחירות דראפט חסרת תקדים: "טנקינג" (Tanking) — בניית קבוצה גרועה בכוונה תחילה, כדי לקבל בחירות דראפט גבוהות (ב־NBA הקבוצות הגרועות ביותר מקבלות את בחירות הדראפט הגבוהות ביותר), וטריידים שמילאו את קופת המועדון ב"נכסים", כלומר בחירות דראפט. כך, בעקבות מה שהינקי כינה "התהליך", הסיקסרס מילאו את הסגל בכישרונות־על כמו בן סימונס וג'ואל אמביד. הטנקינג היה כל כך יעיל, שבליגה דחפו לפיטוריו של הינקי ושינו את הליך ההגרלה בדראפט, כדי להקטין את הגמול על טנקינג. הינקי נפרד מהסיקסרס עם מכתב של 7,000 מילים, שבו הסביר את האסטרטגיה שלו.

את הינקי החליפו ב־2016 ג'רי ובראיין קולנג'לו, צוות אב ובן עם ניסיון רב בליגה, אך במאי 2018 פרסם האתר The Ringer שבראיין קולנג'לו השתמש בחמישה חשבונות טוויטר בשמות בדויים ותקף באמצעותם את קודמו, הינקי, וגם שחקנים בקבוצה, ואף חשף פרטים רפואיים ועסקיים של פילדלפיה. בתוך ימים אחדים הסתיים עידן קולנג'לו וכמה חודשים לאחר מכן מונה למנג'ר אלטון ברנד, שחקן עבר של הסיקסרז.

ברנד בנה קבוצה מרתקת, שהיתה פייבוריטית לניצחון במזרח בתחילת העונה שעברה — אבל קרסה במשך העונה, ובפלייאוף האחרון הובסה על ידי בוסטון סלטיקס. הקריסה הזו הביאה לפיטוריו של המאמן ברט בראון, מי שעבר את כל שנות "התהליך" כמאמן וגם כג'נרל מנג'ר. ברנד עצמו לא הוחלף, אבל מעליו, כ"נשיא לענייני כדורסל", הוצב דריל מורי, אביו הרוחני של הינקי ומי שהיה הג'נרל מנג'ר המוצלח של יוסטון רוקטס. השינויים של מורי בסגל היו מיידיים והסיקסרס חזרו להיות אחת מהקבוצות החכמות והטובות ביותר בליגה.

"בספורט אתה מקבל אגרופים לפרצוף כל הזמן, ואתה חייב ללמוד מזה", אומר האריס. "מייק טייסון אמר פעם 'לכל אחד יש תוכנית, עד שהוא מקבל אגרוף לפרצוף'. בספורט יש ווינרים ולוזרים, באופן ברור יותר מאשר בעסקים ובחיים. גם המכות בפרצוף ברורות יותר. אבל כל עוד אתה לומד מזה ומפתח עיקשות, נחישות, קשיחות וכוח סבל, אז המכה היתה שווה את זה".

מותגי הספורט הגדולים של האריס

כדורסל | NBA

פילדלפיה סבנטי־סיקרס

שווי 2 מיליארד דולר נרכשה ב־2011 עבור 287 מיליון דולר הכנסות 300 מיליון דולר • שכר שחקנים 117 מיליון דולר הכנסות ממכירת כרטיסים 71 מיליון דולר

נכון לפבר' 2020

כדורגל | פרמיירליג

קריסטל פאלאס

שווי 210 מיליון ליש"ט כ־70% נרכשו על ידי האריס ב־2015 ב־50 מיליון ליש"ט הכנסות 155.4 מיליון ליש"ט שכר שחקנים 92.5 מיליון ליש"ט הכנסות ממכירת כרטיסים 14.6 מיליון ליש"ט

נכון לסוף עונת 2018/19

הוקי | NHL

ניו ג'רזי דווילס

שווי 530 מיליון דולר נרכשו על ידי האריס ושות' ב־2013 עבור 320 מיליון הכנסות 152 מיליון דולר • שכר שחקנים 70 מיליון דולר הכנסות ממכירת כרטיסים 36 מיליון דולר

2

לאזן בין הראש ללב

"דאטה זה חשוב, אבל יש הרבה מעבר לנתונים"

המכות שחטפו הסיקסרס בהחלט היו שוות את זה. הקבוצה, שהאריס ושותפיו רכשו תמורת כ־280 מיליון דולר, שווה כיום יותר מ־2 מיליארד דולר. זוהי כנראה אחת ההשקעות המוצלחות ביותר של האריס — שילוב של כניסה בתזמון הנכון לליגה (רגע לפני חתימה על הסכמי זכויות שידור היסטוריים), עם אימוץ של ניתוחים מתקדמים, ובחירה של כוכבים שהפכו לכאלה בעידן הטוויטר והרשתות החברתיות.

"בשנים האחרונות, אנליטיקס ודאטה הפכו יותר ויותר חשובים בניהול ספורט, אבל יש הרבה מעבר למספרים", אומר האריס. "סגנון הניהול, מקור המוטיבציה, ההתאמה האישיותית, יצירת הכימיה — כולם דברים שנותרים בלתי נראים במספרים — הם קריטיים להצלחה. יש יותר ויותר מדע בספורט, ואם לא תשתמש בהם תפספס אלמנט חשוב מאוד, אבל אתה חייב להיזהר שלא ללכת עם זה רחוק מדי".

איפה עובר הגבול בין מספיק מדע לבין יותר מדי מדע, בניהול ספורט?

"לא משנה מה, אתה חייב כישרון כדי לנצח. כדי לזכות באליפות ב־NBA אתה חייב שניים־שלושה סופרסטארים. בין שמדובר בספורט או בהשקעות, כדי לנצח אתה חייב את האנשים הכי טובים. אבל הסופרסטארים האלה לבדם אינם מספיקים: נחוצה גם כימיה טובה. יש מספר מוגבל של סלים שאפשר לקלוע, מספר מוגבל של שערים שאפשר להבקיע, וכדי להשיג את המטרות האלה אתה חייב לעבוד בשיתוף פעולה ולהבין שלא תמיד אתה זה שתקלע. אתה חייב להבין שיש מישהו שטוב ממך בזה, ולכן אתה צריך לקחת את הכישרון שלך ולעשות איתו משהו שיעזור לקבוצה טוב יותר.

"זה תלוי מאוד באישיות של השחקנים ובמנהיגות של הקבוצה — איך המאמנים, המנכ"לים והג'נרל מנג'רים מראים מנהיגות. בעונה שעברה היו לנו הרבה כישרונות בסגל, אבל העונה היינו צריכים להביא כישרונות אחרים. הבאנו את דוק ריברס, מאמן ומנהיג מוכשר מאוד. אני משוכנע שנראה תגובה מיידית של הקבוצה אליו. המאמנים הכי טובים הם אלו שגרמו לאנשים מוכשרים לעבוד יחד, והוא בהחלט אחד מהם".

בשנים האחרונות מושמעת הטענה שיש עודף משחקים ששוחק את בריאותם של השחקנים.

"הליגות ימשיכו את לוחות הזמנים כפי שהם כרגע, זה לא ישתנה. צריך לזכור שב־NBA וב־NHL השחקנים הם שותפים 50% בהכנסות, כך שאם הם מרגישים שמוטל עומס על הבריאות שלהם, הם יכולים לפעול לשנות זאת. יש לנו הסכם קולקטיבי איתם לגבי זה. אבל תמיד יש דיונים על התפתחויות".

אוהדי הסיקסרס חוגגים עם האריס. “הספורט פשוט אינו אותו מוצר בלעדיהם". צילום: אי.פי.אי

3

להשקיע לא בחלום, אלא בביזנס

"אני ממנה אנשים מוכשרים, ומפנה להם את הדרך"

רכישת הסיקסרס היתה רק אקורד הפתיחה של האריס בעולם הספורט. ב־2013 הוא רכש את ניו ג'רזי דווילס כחלק מקבוצות משקיעים תמורת כ־320 מיליון דולר. בדצמבר 2015 נכנס לעולם הכדורגל האנגלי עם רכישת קריסטל פאלאס הלונדונית תמורת 50 מיליון ליש"ט. יש בבעלותו עוד שתי קבוצות פיתוח של ה־NBA וה־NHL, קבוצת eSports, וגם מניות מיעוט של קבוצת הפוטבול פיטסבורג סטילרס מה־NFL, והוא הביע רצון להקים גם קבוצת NFL בלונדון. בכל ההשקעות הללו הוא נעזר בשותפים כמו דיוויד בליצר, שותף בבית ההשקעות בלקסטון. הרכישות כולן מאופיינות בשקיפות רבה, ולא מנסות למכור לציבור את הבולשיט הרגיל על "השקעה מהנשמה" או "הגשמת חלום": כמו בעולם ההשקעות, המטרה של האריס היא קודם כל לייצר סדר והיררכיה שיעזרו למקסם את ההכנסות והרווחים.

"אני מאוד בעד שקיפות", אומר האריס. "היא מסירה חסמים ויוצרת מערכת תחרותית טובה יותר. אנחנו בוחנים את כל הנכסים שלנו ומנסים לראות מה עושים איתם. כמעט תמיד אנחנו תלויים באנשי מקצוע חזקים מאוד, שצריכים לעשות עבודה קשה מאוד. מנהל של קבוצת ספורט עושה המון דברים: מדבר עם התקשורת, הבעלים, השחקנים, הסוכנים. הוא צריך סביבו צוות אדיר, אי אפשר שאדם אחד ינהל את הכל. צריך ארגון עסקי שתובע המון שיתוף פעולה. ומצד שני, בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על ידי אדם אחד, מישהו שמנהל את הכל במקרו.

"כבעלים של קבוצות ספורט, הסגנון שלי ברור: אני מביא את האנשים הכי מוכשרים שאני מוצא, מציג בפניהם את האסטרטגיה שלי, ואז מפנה להם מקום ונותן להם לעבוד כמו שהם חושבים לנכון. אני מספק להם את המשאבים שדרושים להם, ודורש מהם לגלות אחריות ולהראות תוצאות. בסוף, צריך לשפוט את ההחלטות שהם מקבלים. יש אנשים שמנהלים אחרת, יש הרי הרבה דרכים לנהל, אבל זה הסגנון שלי".

האריס צופה במשחק עם ג’וליוס ארווינג (ד"ר ג'יי), כוכב העבר של הסיקסרס. “לא הייתי הכי אמיץ או הכי אתלטי, אבל עבדתי קשה יותר מאחרים". צילום: גטי אימג'ס

4

לקרוא גם את האותיות הקטנות

"הפרמיירליג חזקה יותר, אבל המבנה האמריקאי עדיף"

האריס הוא אחד מקומץ (גדל והולך) של "טייקוני ספורט": בעלים של כמה נכסי ספורט, שפועלים בתחומי הספורט לא מפני שמדובר בתחביב או מפני שהם אוהדים של הקבוצות שבבעלותם, אלא מכיוון שמדובר בעסק טוב. וגם בתוך קבוצת הטייקונים הוא חלק מקבוצה מצומצמת יותר של מי שמחזיקים בבעלות על קבוצות בכמה ארצות. "הפרמיירליג והכדורגל מעוררים עניין גלובלי עצום", הוא מספר. "גם הכדורסל, אבל לא כמו הכדורגל, שהוא פשוט תופעה גלובלית מאסיבית".

מודל הספורט האמריקאי הוא כמעט סקנדינבי: איגודי שחקנים חזקים, חלוקת הכנסות, תקרות שכר, מיסי יוקרה. מודל הכדורגל האירופאי הוא ליברלי הרבה יותר. איזה מודל, לדעתך, יותר בר־קיימא?

"קשה להשוות, מכיוון שב־NBA יש מודל כלכלי של שותפות משפטית בין הבעלים, שבו אתה פועל למען הליגה יחד עם כולם. גם אין ירידת ליגה: כשאתה ב־NBA, אתה ב־NBA. בפרמיירליג, לעומת זאת, אם אתה במקום 18 ומטה, אתה יורד ליגה וכל המודל הכלכלי שלך נעלם. זה מודל הפכפך יותר מאשר בספורט האמריקאי, ואם אתה חייב להילחם בירידה אתה לעתים לא חושב לטווח הארוך. אבל האוהדים בפרמיירליג אוהבים את האפשרות לירידת ליגה, שהופכת כל משחק למעניין עד הדקה האחרונה. שני המודלים מעניינים מאוד, אבל כלכלית, המודל האמריקאי הכלכלי יציב יותר ולכן, לטווח הארוך, שווה יותר".

מה כדאי למודל הספורט האמריקאי לאמץ מזה של הכדורגל האירופאי?

"בכדורגל בריטי כמעט כל הקבוצות הן מותגים גלובליים אדירים, עם המון אוהדים ברחבי העולם. יש להם יתרון גם בתחום של התוכן הספורטיבי הטלוויזיוני והאינטרנטי: יותר ויותר אנשים, בכל העולם, רוצים לצפות במשחק שהם רוצים, מתי שהם רוצים, בסגנון נטפליקס. זה שוק גלובלי אמיתי. זה נכון גם ל־NBA, אבל נכון יותר לכדורגל".

"עם זאת, בפרמיירליג אתה מחזיק את הזכויות לשחקן, ואתה צריך למכור או לרכוש אותן. ב־NBA וב־NHL זה שונה, כי יש לך חוזה עם איגוד השחקנים (בספורט אמריקאי לא רוכשים שחקנים אלא מעבירים אותם בטריידים; הכסף מושקע בשכרם, ובעצם עושים החלפה בין חוזים, א"ד). אז ההשקעה והשווי של השחקנים שונים מאוד, אבל בשני המודלים ההשקעה בשחקנים גבוהה מאוד. הליגות האמריקאיות מובילות בניתוח נתונים, במדע ספורט ובטכנולוגיה שסביב האצטדיונים. באצטדיון בארצות הברית ההכנסה פר אוהד גבוהה בהרבה. אוהדים בארצות הברית מגיעים לאצטדיון כדי לאכול, לשתות ולקנות דברים, וגם משתמשים יותר בטכנולוגיה המוצעת להם כדי לרכוש דברים. בפרמיירליג ההכנסה פר אוהד נמוכה יותר".

דיברת על האבולוציה של התוכן הספורטיבי. לאן אתה רואה את זה הולך?

"הספורט יהיה בטלפון שלך, בטאבלט שלך, בכל מקום. מי שהפיץ את זה עד היום הם NBC, ESPN, סקיי ספורטס, אבל זה ברור שענקיות הטכנולוגיה והתוכן — נטפליקס, אמזון, דיסני וכולי — עומדות להיכנס לתחום. אני מתאר לעצמי שהן יבנו מנועי תוכן ואנחנו נראה האצה בצריכת התוכן הספורטיבי אובר־דה־טופ, לא דרך הטלוויזיה. על זה אנחנו בונים. ועדיין, קשה לדעת מה אוהדים רוצים. אני חושב שהשנה הצפייה בטלוויזיה ירדה, מפני שהיה הרבה יותר תוכן ספורטיבי באותו הזמן בגלל המגפה. פוטבול בזמן כדורסל, סדרת גמר NBA בזמן פלייאוף הבייסבול. וגם היו בחירות, שתמיד מורידות את הרייטינג".

וילפריד זאהה, כוכב קריסטל פאלאס (משמאל), במשחק נגד וולבס בינואר. "בכדורגל בריטי כמעט כל הקבוצות הן מותגים גלובליים אדירים". צילום: אי.פי.אי

5

להיות חלק מהעולם

"הספורט בנה אותי. אני משתמש בו לבנות אחרים"

בניגוד להרבה מבעלי הקבוצות ב־NBA, האריס גילה אהדה לממשל טראמפ: הוא נפגש עם אנשי הנשיא לשיחות ייעוץ, ועל פי כמה דיווחים נשקלה מועמדותו לתפקיד רשמי; אפולו, שהוא ממנהליה ובעליה, אף הלוותה כספים לחברות של ג'ארד קושנר, חתנו ומי שהיה יועצו הבכיר של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

עם זאת, האג'נדה החברתית של האריס ליברלית מאוד. "ההריגה של ג'ורג' פלויד חשפה בעיות עמוקות בחברה האמריקאית, מבחינת היחס לשחורים והגזענות העמוקה והשיטתית שיש במערכת הכלכלית שלנו", אומר האריס. "זו בעיה שאני מודע לה מאוד. יותר מ־75% מהשחקנים ב־NBA הם שחורים, וכמוהם מנהלים רבים בספורט האמריקאי ובהם הג'נרל מנג'ר שלנו, אלטון ברנד. המוות של ג'ורג' פלויד והאירועים שקרו בעקבותיו סיפקו קריאת השכמה לאמריקה. חשבתי שאנחנו מתקדמים יותר, אבל כעת ברור שזה לא כך. אז כמנהיגים, עלינו לעשות יותר".

ג’ארד קושנר, חתנו ויועצו של טראמפ. האריס ניהל עמו קשרים עסקיים וייעץ לצוותו של הנשיא. צילום: אי.אף.פי

העשייה הזו מתבטאת גם במערך הפילנתרופי המשוכלל שהקים האריס, ושמשתמש בספורט כדי לשפר את המצב בשכונות מצוקה. בשנים האחרונות האריס תרם מיליונים רבים של דולרים לשורת עמותות: בין היתר הוא תרם יותר מ־10 מיליון דולר לאוניברסיטה שלו, פן סטייט, גם למטרת מלגות ספורט לילדים משכונות מצוקה; באוגוסט 2020 הוא תרם 2 מיליון דולר לעמותת אימפקט, שמטפחת מנהיגות צעירה באזור פילדלפיה; הוא מפעיל עמותה ששמה Scores, המסייעת לספורטאים צעירים להשלים את חובותיהם האקדמיים; והוא תומך כבר שנים בליגת ספורט שכונתית בפילדלפיה.

חלק מהמאמץ הזה מופנה גם לישראל. "אני בן למשפחה יהודית עם קשר רגשי עמוק לישראל", מגלה האריס. "אני כל כך גאה במדינה הזו. בגיל 15 התנדבתי בקיבוץ יהל במשך שישה שבועות. גם הבן שלי, סטיוארט, ביקש להעביר שנה בישראל: הוא למד עברית, הצטרף לשומר החדש, עבד במד"א".

במסגרת הפעילות החברתית־ציונית שלו, האריס תומך בתוכנית "מנהיגות קולעת", שמשתמשת באימוני כדורסל כדי לסייע לנערים משכבות מצוקה לפתח כישורים ומנהיגות. "ב־2018 נפגשתי עם עמותת 'שער שוויון' (שמעניקה מסגרת חינוכית, חברתית וספורטיבית לילדים מהפריפריה החברתית, א"ד)", הוא מספר. "נפגשנו גם עם חברים בקהילה האתיופית בישראל, והכרנו את הקשיים שלהם — גם קשיי הקליטה, וגם הקשיים החברתיים והכלכליים. הופתעתי לגלות עם אילו אתגרים הם מתמודדים.

"בני השתמש בכספי הבר מצווה שלו כדי להשיק תוכנית שתאפשר לילדים ממוצא אתיופי לשחק כדורסל ותסייע להם בחינוך, מזון ולימודי מנהיגות וכישורים חברתיים. יש לי מזל שבצעירותי הייתי חלק מקבוצה (נבחרת היאבקות) שלימדה אותי להתמודד עם קשיים. חשוב לי שגם לאחרים יהיה מזל כזה. לכן רציתי לבנות תוכנית שתסייע להם לפתח כישורים כאלה ותבנה מנהיגות במקומות קשים. יש לנו קרוב ל־200 ילדים בתוכנית".

6

האוהדים הם הכל

"מה שיציל את הספורט הוא חזרת הקהל למגרשים"

בתקופה האחרונה הושמעו כמה דיווחים כאילו האריס מעוניין למכור את מניותיו בקריסטל פאלאס, אבל לא נראה שזה יקרה בקרוב, בטח לא אחרי הקורונה, שהובילה לאובדן הכנסות משמעותי. האריס משוכנע שמי שישרוד בתום התקופה הזו יפגוש בוננזה רצינית בעוד כמה שנים. "כרגע, גם ב־NBA וגם בכדורגל תלויים מאוד בהחלטות של רשויות מקומיות, אבל בקרוב האוהדים יחזרו למגרשים. מה שיציל את הספורט הם חיסונים וכמות אדירה של בדיקות מיידיות. אנחנו ממש רוצים את האוהדים בחזרה, אם זה בפילדלפיה או בדרום לונדון, ולא רק בגלל הכסף. הספורט פשוט אינו אותו מוצר בלעדיהם. אני מקווה שעד סוף 2021 המגרשים כבר ישובו ויתמלאו, בכל הענפים".

ומה עם הכדורסל? איך תתמודדו עם בוסטון סלטיקס, למשל, שכל הזמן מנצחים אתכם בפלייאוף?

"הו מאן... בוסטון סלטיקס, הם תמיד הפילו אותנו. אבל דריל מורי (שהיה בצוות המנהל של הסלטיקס) ינהל את ענייני הכדורסל שלנו. דוק ריברס (שהיה מאמן הסלטיקס) יאמן, יש לנו שחקנים מצוינים ונעשה כל מה שיידרש כדי לתמוך בהם. אנחנו כאן כדי לזכות באליפות. הולך להיות כיף".