*

חלק מהקסם של "שטיסל" הוא זה שגילו השנה גם צופי נטפליקס בכל העולם שחיבקו את "המורדת": שתי הסדרות מספקות את יצר המציצנות, מאפשרות כניסה לעולם מסתורי עם חוקים משלו, שפה משלו, ניגון משלו. אבל בעוד "המורדת" עסקה, כמובן, במרידה בעולם הזה, "שטיסל", שהעונה השלישית שלה עלתה כעת ב־yes, מציגה תמונה מורכבת. היא בנויה על דיסוננס בסיסי, שבמידה מסוימת כל העולם החרדי בנוי עליו כיום, בין מודרנה לשמרנות. שולם שטיסל, האבא, מפחד מכל שינוי ונלחם בכל מה שהוא חווה כאיום על דרך החיים שהוא מכיר, בעוד הבן קיווע מנסה, פעם אחר פעם, לנגח את חומות השמרנות בבית. בעונה החדשה מצטרף לצד שנאבק בשמרנות גם הנכד יוס'לה.

אלא שאין לשמרנים מה לחשוש מפניו, לא במציאות החרדית ולא בסדרה. הקונפליקטים הדרמטיים נראים גדולים, כשלמעשה הפערים קטנים. כן, קיווע מורד באביו, אבל תמיד שב למקומו. גם ליפא גיסו, שבעונה הראשונה נראה שהתפקר, חזר לבסוף לחיק המשפחה והדת. יוצאים בשאלה עוד לא ראינו שם. הגדר אינה נפרצת.