מערכת שעובדת וציבור שרוצה את החיים שלו בחזרה

פרופ' דיאן לוין, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות בשירותי בריאות כללית

"החיסון נוגע בערכים של אנשים, כמו בריאות ומשפחתיות, ובעיקר הם רוצים להשתחרר מההגבלות. הרווח הוא שאנחנו מחזירים את השליטה לחיים שלנו, אחרי שנה שבה איבדנו אותה. לא היתה לנו שליטה — לא על הבריאות שלנו וגם לא על הכלכלה ולא אם הילדים ילכו לבית הספר. הטכנולוגיה והמדע נותנים לציבור כלי ראשוני להחזיר את השליטה לחיים. וברגע שאתה צורב בתודעה שהבחירה הבריאותית היא הבחירה הקלה, או שאולי בעקבות החיסון תחלק דרכון ירוק ומתן אפשרות לטוס לחו"ל, למשל, נראה יותר שיתוף פעולה בקרב כל שכבות האוכלוסייה. והטכנולוגיה החדשה היא יתרון, היא קלה יותר לקבלה, כי בעיני לא מעט אנשים היא בריאה יותר מלהזריק לגוף נגיף מומת או מוחלש כמו בחיסונים אחרים. וככל שיותר אנשים שיתחסנו ידברו על כמה קל זה עבר להם, ההיענות תהיה גבוהה יותר וזה יגיע לשכבות סקפטיות יותר.

"מעבר לכך, יש כאן עניין של מערכת רחבה שעובדת. נדיר מאוד למצוא מקום בעולם שיש בו מערכת בריאות כמו הישראלית, עם קופות החולים, מה שגורם לכך שגורמי הרפואה מכירים את המטופלים, ואנשים יודעים מי הכתובת שלהם. מרכזי ההתחסנות האזוריים עובדים. ויש עוד סיבה להצלחה של מבצע החיסונים: יש כאן מרקם חברתי, אחריות הדדית ודאגה משפחתית, להבדיל ממדינות אחרות בעולם המערבי שיש בהן ריחוק משפחתי".

שת"פ עם ראשי הקהילות כדי לחזק את אמון הציבור

ד"ר יפתח שגיא, רופא פנימי בסורוקה וחוקר במרכז למחקרים קליניים של בית החולים

"מבצע החיסון מוצלח גם בגלל עבודה מול מנהיגי קהילות. בדרום למשל זה אומר לפנות לאמאמים במסגדים. עובדים מול ראשי קהילות חרדיות, עם הרשויות המקומיות, בדגש על מחלקות החינוך שלהן ומערכות התמיכה הסוציאלית. אבל נקודת המבחן תהיה בעוד שבועיים־שלושה. כרגע מי שהולכים להתחסן הם האנשים שרוצים לבוא להתחסן. אחר כך נגיע לנקודה שבה נצטרך להתחיל לשכנע את המתנדנדים, את הציניקנים ואלה שבאמת לא יודעים ומפחדים. נושא אמון הציבור הוא הנתון הקריטי. צריך להשתמש בסוכנים, אנשי השטח של מערכת הבריאות, הרופאים והאחיות שפוגשים את הציבור, ושהם יעלו לשידור בכלי התקשורת, ייכנסו לאתרים ולרשתות החברתיות, לכל מקום שבו אנשים נמצאים, כי הם אלה שיוכלו לשכנע בסופו של דבר. כי הבעיה היא לא המיעוט המתנגד, שאצלו יהיה קשה מאוד לשבור את ההתנגדות, אלא אלה שמקוטלגים כמתנגדים אבל הם פאסיביים יותר. אלה אנשים שהרבה יותר נוח להם להמשיך את החיים ולהגיד 'יש חיסון עדר אז שכולם יתחסנו, ואני אשב בבית. למה שתכאב לי היד או שיהיה לי חום ליום־יומיים?'. אלה האנשים, במיוחד הצעירים שבהם, שאצלם אפשר לחדד את ההבנה שההגנה פה היא פחות עליהם אלא יותר על ההורים שלהם. וכל הזמן נדרשת עבודה דו־כיוונית, צריך להקשיב לאנשים ולחששות שלהם ולתת מענה".

מלחמה בפייק ניוז בכל מקום שבו הוא מופץ

פרופ' נדב דוידוביץ', אפידמיולוג, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומראשי צוות הבריאות של צוותי המומחים של המשבר (התארגנות עצמאית)

"בגדול הישראלים מאמינים בחיסונים, יש גרעין קטן של מתנגדי חיסונים ויש הססני חיסונים. ההצלחה הנוכחית לא קרתה מאליה. הקמנו חמ"ל עם משרד הבריאות של מלחמה בפייק ניוז, ויצאנו בקמפיין אקטיבי מאוד. אנחנו עושים המון מפגשים בזום עם צוותים רפואיים ועם הציבור הרחב בכל מיני פלטפורמות — דרך מד"א, איגודים מקצועיים של ההסתדרות הרפואית ועוד. יש מפגשים בקופות חולים, הרצאות שהועברו בפייסבוק עם מצגות שהוכנו בשיתוף האיגוד למחלות זיהומיות. אני עצמי נשאתי הרצאות שהגיעו לעשרות אלפי אנשים, וכמוני עשו עוד מומחים. במקביל היו גם הרבה שיחות עם עיתונאים, התראיינו, כתבנו מאמרי דעה.

"במקביל החמ"ל של משרד הבריאות אויש במתנדבים שישבו על פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, ביצעו חיפושים לפי מילות מפתח וברגע שזיהו פייק ניוז בולט — למשל טענות שהחיסונים גורמים לעקרות או שקרים אחרים — הפעילו מומחים שהגיבו על זה בזמן אמת, ובמקרים בוטים מאוד שלחו תלונות לפייסבוק כדי שתסיר את התוכן. אנחנו שמים לב לקהילות שבהן מופץ פייק ניוז — ערביות, חרדיות, ניו אייג'. צריך לעשות את העבודה בשטח, מנהלים דיאלוג מול הססני חיסונים שמעלים חששות, כדי לייצר אמון. השבוע למשל התראיינתי בתחנת רדיו רוחניקית שמשדרת בפייסבוק ועמדה מולי מטפלת בתקשור. דיברתי איתה בגובה העיניים, כיבדתי אותה, הסברתי שהיא צודקת בביקורת על חברות תרופות אבל שאי אפשר לשפוך את התינוק עם המים".