ב

שבוע שעבר התחוללה דרמה מרעישה בכפר הצ'כי הקטן והשקט קוואסיני: מפעל סקודה, שמספק פרנסה לרבים מתושבי המקום, הודיע על קיצוץ משמרות, רגע לפני חופשת הקיץ השנתית. הסיבה: המפעל שמייצר את ספינת הדגל של סקודה, הסופרב, החליט על הפסקת ייצור מתוכננת, בפעם השנייה השנה, בגלל מחסור בשבבי אלקטרוניקה.

השבבים הם רכיבי סיליקון קטנים, שכל אחד מהם עולה פחות מחצי שקל, המשמשים מוליכים למחצה. בכל מכונית מודרנית, פשוטה ככל שתהיה, ניתן למצוא יותר מאלף שבבים — בכל מקום שבו מופעלת אלקטרוניקה, החל בפתיחת החלונות, דרך המזגן, הרדיו והזרקת הדלק, וכלה במערכות הניווט והבטיחות. כלומר בלי שבבים — אין מכונית.

סקודה לא לבד במשבר הזה: ב.מ.וו הודיעה למשקיעיה כי היא מתמודדת עם גריעה (תת־ייצור) של עשרת אלפים מכוניות יוקרה ממצבת הייצור החצי שנתית; סטלאנטיס, החברה־האם של פיאט, ג'יפ, פיג'ו וסיטרואן, הודיעה כי היא משנה אסטרטגיות ייצור בגלל מחסור בשבבים; ואילו פורד ארצות הברית הודיעה כי היא מתכוננת לשלוח לסוכנים שלה טנדרים למכירה, שחלק מהמערכות האלקטרוניות שבהם לא יפעלו. ואלו רק ההודעות הדרמטיות של השבוע שעבר.

בסיכום 2020 פורד דיווחה כי היא גרעה 320 אלף רכבים בשנה שעברה עקב מחסור בשבבים, ג'נרל מוטורס דיווחה על כ־278 אלף רכבים, וסטלאנטיס על 252 אלף. היפנים, לעומתן, נפגעו הרבה פחות: סובארו איבדה "רק" כ־20 אלף רכבים, וטויוטה כ־46 אלף. מאז המצב ממשיך להידרדר, וההמתנה הממוצעת לשבבים בחברות הרכב היא 18 שבועות. לפי בלומברג, בקצב הזה הכנסות תעשיית הרכב ייחתכו ב־100 מיליארד דולר בגלל מכוניות שלא יוצרו.

מדוע משבר השבבים לא פגע ביצרניות הרכב הסיניות? כשסין התאוששה מהשבתת המפעלים בקורונה, הממשל היה נחוש לסייע לתעשייה המקומית, ולכן ג'ילי, צ'רי ודומותיהן מקבלות את הרכיבים הדרושים למכוניותיהן לפני פורד או ב.מ.וו

האייפד הביס את הג'יפ

איך קרה שתעשיית הרכב העולמית, אחת התעשיות החזקות והיציבות בעולם, עוברת כזו טלטלה מהותית? התשובה טמונה כמובן בקורונה. בשלהי 2019, כשהמגפה התפרצה בסין, שהיא יצרנית המוליכים למחצה הגדולה ביותר בעולם, התעשייה חטפה מכה קשה: עובדים חלו, סגרים הוטלו, מפעלים הושבתו ונוצר מחסור משמעותי בשבבים.

סין מיהרה להתאושש מהקורונה, וייצור המוליכים למחצה התחדש באופן חלקי בסביבות פברואר־מרץ 2020. אלא שאז הגיעה הקורונה למערב. וברגע שבאירופה ואמריקה החלו להטיל סגרים, חל זינוק מיידי בדרישה לאלקטרוניקה בידורית: טלוויזיות, לפטופים, אייפדים וקונסולות — כל אלה נחטפו מהחנויות במערב ויצרו דרישה מיידית למוליכים למחצה. ממש אותם שבבי סיליקון שמשמשים גם לרכבים ומגיעים מסין. במקביל יצרני הרכב החלו להשבית מפעלים שלמים במערב ופסי הייצור שלהם לא עבדו. כך שתעשיית האלקטרוניקה הבידורית "חטפה" את מה שהסינים יכלו לייצר והשאירה פירורים לתעשיות האחרות.

לפי ארגון הגג של יצרני השבבים SIA, הענף גלגל 439 מיליארד דולר ב־2020, עלייה של 6.5% ביחס ל־2019. אלא שענף הרכב העולמי היה אחראי רק ל־9% מהעוגה הזאת. ובמלחמה בין סמסונג ואפל לבין מרצדס ופיג'ו, ליצרניות הרכב יש סיכוי נמוך בהרבה לנצח, משום שהיחס בין עלות רכיב לעלות המוצר משחק לרעת יצרני הרכב: ניקח, למשל, מכונית, שעולה 20 אלף דולר, לעומת אייפד, שמחירו הוא 350 דולר. באייפד יש פחות שבבים לעומת מכונית, אך מחירו של כל שבב מהווה שיעור גדול ממחיר המוצר הסופי. המשמעות היא שיצרנית האייפד תהיה מוכנה לשלם יותר עבור שבב אחד לאייפד בהשוואה למה שיצרנית הרכב תשלם על אחד מאלף שבבים למכונית.

עוד נקודה שפועלת לרעת יצרניות הרכב נוגעת לפילוסופיית הייצור בענף: כדי לייצר מכונית כל רכיביה צריכים להיות זמינים ומוכנים להרכבה. מכונית אינה מוצר שניתן להרכיב חלקית ולהוציאו כך לכביש. וכדי לוודא שכל הרכיבים נמצאים במפעל ומוכנים להרכבה, יצרניות הרכב מחזיקות במערכים לוגיסטיים מורכבים, שכל מטרתם היא לוודא שבמפעל יהיו מספיק חלקים — אבל אף פעם לא יותר מדי חלקים, כדי לא לשלם יותר על אחסנה ושינוע. ולכן אם יש לפורד, למשל, מספיק שבבים בשביל כל מערכות האלקטרוניקה שדרושות לטנדר F150, חוץ מאשר ליחידות בקרת שיוט, היא פשוט לא תייצר את הרכב הזה.

ביידן יוצא למלחמה

משבר השבבים חולל מלחמה לא רק בין תעשיית הבידור לתעשיית הרכב, אלא גם בין המזרח למערב: קשה שלא להבחין כי עיקר הנפגעים מן המשבר הם יצרניות רכב אמריקאיות ואירופיות. על מחסור אצל יצרני הרכב הסינים כמעט שלא שומעים, הקוריאנים צלחו את המשבר לפני כמה חודשים ורק ענקיות הרכב היפניות מנמיכות לאיטן את הלהבות, אבל הרבה פחות ממקבילותיהן שבמערב.

במקרה של סין מדובר בעניין גיאוגרפי ולאומי: הממשל אינו מאפשר לתעשיית הרכב המקומית לקרוס, ולכן ג'ילי, צ'רי ודומותיהן יקבלו את הרכיבים הנדרשים למכוניותיהן לפני שפורד או ב.מ.וו יקבלו אותם. במקרה של הקוריאנים, יונדאי וקיה הם שני מותגים של חברה ענקית אחת, כך שלקוריאנים יש אינטרס לשלם לא פחות טוב מתעשיית האלקטרוניקה הבידורית – תעשייה שגם בה יש להם נתח נאה.

המקרה של טויוטה וניסאן הוא יוצא הדופן: שתי היצרניות היפניות הושפעו ישירות מאסון פוקושימה, משום שהפיצוץ בכור הגרעיני במרץ 2011 אירע לא רחוק ממפעלי הייצור שלהן ושל ספקי משנה שלהן. עקב זאת הבינו היצרניות היפניות שאסונות לאומיים עלולים להפוך לעניין שבשגרה, ולכן החליטו על שינוי אסטרטגיה: לא עוד מפעלים שמייצרים לפי הזמנות חלפים קפדניות, אלא מפעלים שמחזיקים תמיד חלפי גיבוי וגם רשימות ארוכות של ספקים לגיבוי, במקרה של רעידת אדמה, אסון גרעיני או מגפה עולמית.

מי שנשאר מאחור הוא היצרניות האירופיות והאמריקאיות, שחורקות שיניים כבר שנה וחצי בהמתנה לסיום המשבר. אלא שבחזית הגיאו־פוליטית אויבות נהפכות לאחיות לצרה — וענקיות הטכנולוגיה, שחטפו ליצרניות הרכב את כל השבבים, יהיו אולי מי שיוציאו את כל התעשייה האמריקאית מהבוץ.

בתחילת השנה הובילו חברות כמו אפל, קוואלקום ו־AMD קמפיין לובינג בבית הלבן כדי לעודד את המדינה להפנות תקציבים להקמת תעשיית שבבים אמריקאית. "מוליכים למחצה מהווים את הבסיס למוצרים והשירותים שמניעים את הכלכלה שלנו", נכתב במזכר ששלחו לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. "חיזוק מיקומה של ארצות הברית במחקר, עיצוב וייצור של שבבים הוא אינטרס לאומי שצריך להיות בעדיפות עליונה".

וביידן הקשיב. בפברואר הוא חתם על צו מנהלי להקמת ועדת חקירה ממשלתית, שתבחן את שרשרת האספקה בתעשיית השבבים בעקבות המשבר החמור. הסנאטור צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, אמר אז כי הקונגרס צריך לקדם חוקים שיאפשרו "לעקוף את סין ולייצר מקומות עבודה לאמריקאים". כמו כן הצהיר שומר שהמהלך מיועד לאפשר השקעות חדשות בתעשיית השבבים האמריקאית. "אנחנו לא יכולים לאפשר לסין לעקוף אותנו בייצור שבבים, מדובר בנקודת תורפה של הכלכלה והביטחון הלאומי שלנו".

ביוני הגישה הוועדה דו"ח מסקנות בעל 250 עמודים, שהמליץ על תוכנית פעולה שתבלום את סין מ"מטרתה הסופית להשיג עליונות טכנולוגית ולבסס יתרון של מובילת מהלכים ראשונה". בעקבות הדו"ח הכריז ביידן על הקמת גוף בין־משרדי, שתפקידו לשחרר חסמים בשרשרת האספקה של שבבים לתעשייה, והחל לקדם בחקיקה תקציב של כ־52 מיליארד דולר לקידום תעשיית שבבים מקומית. אלא שהמהלך השאפתני הזה יצריך זמן, מאבקים פוליטיים והמון ביורוקרטיה.

בינתיים יצרניות הרכב במערב מנסות לשדר אופטימיות, וחברות כמו פולקסווגן וסטלאנטיס פרסמו הערכות, שלפיהן משבר השבבים צפוי להסתיים בחציון הראשון של השנה הבאה. אבל אם יש משהו שמשבר הקורונה לימד את העולם הוא שהדרך להפי אנד ארוכה ומלאת חתחתים. ועד שזה יקרה, תעשיית הרכב הסינית עשויה לקבל את הדחיפה הגדולה שלה חיכתה כבר שנים. כל זאת בזכות שבב סיליקון קטנטן שעולה פחות מחצי שקל.