הפכת את קבוצת פוקס לתמנון ענקי. 24 מותגים, שווי של 5.6 מיליארד שקל. מאיפה הדרייב?

"בכל דבר שאני עושה, אני רוצה להצליח, להטביע חותם, לפרוץ דרך".

זה פיצוי על חנות מכשירי הכתיבה של אבא שלך, שנכשלה?

"לא פיצוי, אבל זה בהחלט חלק מהדלק שלי להצליח, שחס וחלילה לא אגיע למצבים שבהם אבא שלי נתקל והכאיבו לי בלב".

למשל?

"אני זוכר שביום שישי אחד בשעה אחת בצהריים הטלפון צלצל והוא לא קם לענות. שאלתי אותו: 'למה אתה לא עונה?', והוא ענה: 'אני מתבייש. זו הפקידה בבנק, הבטחתי לה שאפקיד 600 שקל ולא הצלחתי להשיג אותם'. לראות את אבא שלך מתבייש לענות לפקידה צעירה בבנק זה פצע שלא נרפא.

"במקרה אחר, כשרק הוצאתי רישיון נהיגה, נסעתי עם הרכב שלו, וברמזור לחצתי על הברקסים, ושמעתי חיכוך בין ברזלים, אין רפידות, והאוטו לא עצר. החזרתי את האוטו הביתה ואמרתי לאבא שלי שאין ברקסים. הוא אמר: 'אני יודע. אין לי כסף לתקן'. אז הוא היה נוסע קדימה, אחורה ולצדדים כדי לבלום. ברגעים האלה אתה אומר לעצמך: 'אני לא אגיע לשם'".

לעמוד בראש הפירמידה המשפחתית זה מזמין אש. אסי אחיך בתפקיד בכיר, אבל יפתח פרש. יש קנאה?

"מה פתאום! יש פרגון והערכה הדדית. כל שבועיים כולנו נפגשים עם הילדים, ואנחנו שותפים זהים בבעלות וברווחים. המשפט הכי חשוב שאמא אמרה לנו היה: 'אסור לריב יותר מחצי שעה', ועל זה אנו מקפידים באדיקות".

עם הדרייב שלך, עקפת את כל קבוצות האופנה האחרות. הגודל לא משבש אותך לפעמים?

"גם היום כשהעסק גדול, עם יותר מעשרת אלפים עובדים, אני עדיין מתלהב מחברה עם רעיון טוב או מיזם חדש. אבל יש לי גם הנהלה של 40 איש חכמים, שלפעמים מעיפה אותי לכל הרוחות, גם אם אני מאוד רוצה לעשות משהו והם חושבים שזו טעות. כמעט מעולם לא כפיתי את דעתי על אנשי הצוות שסביבי. אני יכול לשבת איתם, לעשות עליהם מניפולציות, אבל מעולם לא אמרתי להם 'שמעתי אתכם, אבל ככה החלטתי'. אני יכול, ובכל זאת אני לא עושה את זה. אני רואה בעצמי הרבה יותר יזם ממנכ"ל".

וכלפי חוץ? אומרים שאתה דורסני ואגרסיבי.

"אנחנו אגרסיביים, לא דורסניים. כל הספקים בארץ ובעולם מקבלים מאיתנו כסף בזמן. זה לא מעשה דורסני. הדבר הדורסני הוא לקנות סחורה, לקבל אותה ואז להתחיל את המשא ומתן מחדש. אבל אנחנו מקצוענים".

המתחרה שלך ג'ואי שוובל, זכיין זארה, אירח בשבוע שעבר חוג בית עם איתמר בן גביר, ועכשיו זארה היא מטרה לחרם.

"ג'ואי הוא בן אדם מספיק רציני וחכם ומחושב. אני בטוח שבמסגרת השיקולים אם לעשות את זה או לא, הוא שקל הכל ובכל זאת בחר לעשות את זה. הרבה פוליטיקאים ומפלגות ביקשו ממני ומחברים שלי שנביע עמדה, אבל תפקידנו הוא לנהל את העסקים שלנו. אישית, לא הייתי עושה חוג בית אצלי, ולא חושב שזה תפקידי להביע עמדה פוליטית. אבל ג'ואי הוא אדם חכם, ואני לא נותן עצות לאף אחד".

היית מאוד מעורב פוליטית כשנלחמת לקבל מענקים בקורונה.

"הייתי הרבה פחות פעיל ממה שנראה. זה בעיקר הריאיון הטלוויזיוני עם אבי שמחון (יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר כינה את ויזל 'עשיר', וטען כי הוא נדחף לפני הקמעונאים הקטנים בתור לפיצויי הקורונה, דב"נ) שגרם לזה להיראות כך".

אתה מתחרט על מופע האימים הזה? שניכם צרחתם זה על זה.

"בזמן שעשיתי את הראיון באמת האמנתי שיש סכנה אמיתית לכל העסקים כאן וגם לעסק שלי ודיברתי מדם ליבי. אף אחד לא שיער שחצי שנה אחר כך תהיה התנפלות כזאת על החנויות ושיהיו תוצאות עסקיות מצוינות. כשאני מסתכל אחורה אני רואה איך זה נראה: ויזל צעק את נשמתו וצעק געוולד ובסוף אלה התוצאות? זו קיצוניות שגורמת לאנטי. אבל לא הייתי צועק ככה אם הייתי יודע שלמחרת לא יכאב לי".