1

בלילה שבין ראשון לשני, אחרי שתי ההפגנות הגדולות לפני אישור החוק לביטול עילת הסבירות, מישהי במאהל המחאה בגן סאקר בירושלים אמרה לי משהו שנשאר איתי. הגעתי לשם כדי לצלם סרטון לכאן חדשות על שתי ההפגנות, ופגשתי אשה מבוגרת שהגיעה לירושלים עם בן זוגה. 11 בלילה, והם בדיוק הקימו את האוהל הקטן שלהם בלב המדשאה, אחרי יום ארוך של הפגנות. היה חם ולח וסביבנו הרבה אנשים עייפים אחרים הקימו את האוהלים שלהם, וצעירים ניגנו בגיטרה.

"תאר לעצמך שמחר הממשלה היתה מעבירה חוק שלא חייבים כשרות, והצבא היה מוותר על כשרות כי זה חוסך לו המון כסף", היא אמרה. "אתה מתאר לעצמך כמה אנשים היו עוזבים את צה"ל כי הם לא יכולים לתפקד בלי כשרות, נכון? אז אותו הדבר אצלי עם דמוקרטיה. אני חייבת את זה בשביל לחיות, לא יכולה אחרת".

אני חושב על זה מאז. מעבר לאמירה הישירה, המזוקקת — "אני חייבת דמוקרטיה בשביל לחיות, לא יכולה אחרת" — בהקבלה שבין דמוקרטיה לכשרות יש הרבה היגיון. בעיקר כי דמוקרטיה, כמו כשרות, היא לא עניין של 1 או 0. הרי כשרות היא מנעד, אדם יכול לבחור איפה הוא מתמקם עליו ויש מוסדות שונים לפי דרגות החומרה, יש למשל דתיים שאוכלים כשר אבל יכולים לאכול במקום ללא תעודה, ויש כשרות של הרבנות, ויש מהדרין של בד"ץ. גם דמוקרטיה היא מנעד. יש דמוקרטיות חלשות יותר ויש חזקות יותר, יש דמוקרטיות רק בשם ויש דמוקרטיות בפועל. וכמו שהחרדים לא מסתפקים בכשרות של הרבנות הראשית אלא מחפשים מהדרין, זה נכון גם לדמוקרטיה.

אחרי הכל, גם יריב לוין אומר שהוא רוצה דמוקרטיה. גם שמחה רוטמן. אבל המחנה הליברלי, לא די לו בדמוקרטיה בסגנון לוין, רוטמן או מכון קהלת, דמוקרטיה לייט, כזו שנשענת רק על העיקרון של רצון הרוב, שרירותי ככל שיהיה. המחנה הליברלי זקוק לדמוקרטיה אחרת בשביל לחיות. הוא זקוק לדמוקרטיה למהדרין. דמוקרטיה מהודרת. אם החרדים הצליחו ליצור מספיק כוח שוק כדי שייצרו עבורם מוצרים בכשרות מהדרין, גם המחנה הליברלי יכול. זה הזמן לדרוש דמוקרטיה למהדרין. וכל האמצעים כשרים.

ממשלת ישראל הוכיחה את כוונותיה במעשים. אין מה לחשוב שההמשך יהיה שונה. צריך להיות מודאגים, ולהיערך בהתאם. מחאות הן כלי אחד, אבל ממש לא הכלי היחיד

2

איך דורשים דמוקרטיה למהדרין?

אפשר פשוט להעתיק את השיטות של החרדים. קודם כל דורשים, באופן ברור וחותך, מערכת חינוך נפרדת ועצמאית. "החינוך הממלכתי" מת כשהחלה החקיקה המשפטית. בכלל, למילה הזו, "ממלכתי", אין המון משמעות כרגע. ההפרדה כבר קורית: ממש בימים אלה רשויות מקומיות שונות מקדמות הקמה של זרם החינוך הליברלי. הבשורה יוצאת מתל אביב — מנהלת מינהל החינוך בעיר, שירלי רימון ברכה, סיפרה לי על כך בריאיון בסוף מאי — ומתרחבת מהר. השבוע, למשל, מנהל התיכון הריאלי בחיפה, מנדי רבינוביץ, רמז לכך במכתב פתוח למתנגדי החקיקה. "לאחר שנבלום את הדורסנות ונחזיר את ארצנו לעצמנו, לא נחזור לשתוק יותר לעולם", הוא כתב. "המחנה הדמוקרטי והליברלי התחיל הקיץ את דרכו הארוכה בחזרה אל היסודות שעליהם קמה מדינתנו. בעוד כמה חודשים (בבחירות) ברשויות המקומיות, נבצר את הערים הליברליות שלנו ומשם נמשיך במסע הארוך במאבק על דמותנו". אם רשויות דומיננטיות יכריזו על הקמת זרם כזה, לא יהיה אפשר למנוע את המהלך. אם לחרדים מותר להחזיק מערכת חינוך עצמאית, שרוב המימון שלה (50%-100%) מגיע דרך תקציב המדינה, למה לא לחינוך הליברלי העצמאי? דמוקרטיה למהדרין.

וכשהילדים גומרים את בית הספר ואמורים להתגייס, גם שם אפשר לדאוג למסלול דמוקרטי למהדרין. אם נערי הציונות הדתית זוכים למסלול מקוצר במסגרת ישיבות ההסדר, למה הליברלים צריכים לשרת שירות מלא? זה הזמן לדרוש ישיבות הסדר ליברליות. שנת מכינה, לעיצוב וחיזוק הזהות הליברלית, אחר כך קצת צבא — שנה וחמישה חודשים, לא דקה יותר, כמו אחינו בני הישיבות — ואז עוד שנה ומשהו של הכנה לאוניברסיטה או לשוק העבודה או משהו ליברלי אחר.

ואז, גם בהשכלה הגבוהה אפשר לדרוש מסלול דמוקרטי למהדרין. החרדים הצליחו לקבל מימון ללימודי הבסיס הרוחני שלהם, אז למה לא גם אנחנו? למדתם תואר במדעי הרוח? קבלו אוטומטית קצבה של השלמת הכנסה, שווה לקצבת האברכים. הרי משני הדברים האלה לא באמת אפשר להתפרנס.

וההיפרדות לא צריכה לעצור בחינוך. בואו נמשיך למרחב הפיזי. החרדים מעדיפים לגור בשכונות נפרדות כדי לשמור על אורח החיים שלהם, בעיקר בשבתות. אתם מכירים את השכונות והרחובות שאי אפשר להיכנס אליהם בשבת, אנחנו הרי לא רוצים לפגוע ברגשות התושבים. אז מה רע בשכונות דמוקרטיות למהדרין? שכונות שגם בהן יתחשבו ברגשות התושבים. תהיה בהן, למשל, תחבורה ציבורית בשבת. גם זה כבר מתחיל לקרות, עם אזורים וערים ושכונות שבהם רבים מהעסקים עובדים בשבת, ואוטובוסים משרתים את הציבור.

ומה עם חתונה וגירושים וקבורה? אחד הדברים החשובים ביותר לחרדים הוא שליטה בהלכות הנישואים בישראל. הגיע הזמן ליצור שמורות טבע דמוקרטיות למהדרין לאנשים שרוצים להינשא אחרת וגם להתגרש אחרת, במידת הצורך. בלי רבנים, בלי חוסר שוויון מגדרי. מהדרין זה מהדרין.

אפשר להמשיך עם זה עוד ועוד. בואו נזרוק רעיונות. חלק יהיו אוויליים או פחות משמעותיים, חלק יהיו קשים מאוד ליישום. אז מה? ולייצר מוצרי חלב בכשרות מהדרין זה לא קשה? קשה. וגם יקר. וכולנו משלמים על זה מחיר עודף. ועדיין, זה קורה. זה הזמן של המחנה הליברלי לדרוש את המהדרין שלו.