עלות תועלת
שאול אמסטרדמסקי
עלות תועלת
//
שאול אמסטרדמסקי
דום שתיקה
השתיקה של ראש הממשלה ושר האוצר לנוכח הורדת הדירוג השנייה השנה מחפירה. נקודת האור היחידה היא שסירובם להוציא מילה מלמד כי סופה של הממשלה קרב
מוסף כלכליסט | 25.04.24
1
בבוקר יום שישי, כשחברת דירוג האשראי S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, לא נשמע ציוץ מכיוונם של שר האוצר וראש הממשלה. ראש הממשלה אולי היה עסוק בתקיפה הישראלית באיראן שהתרחשה כמה שעות קודם לכן, אבל לשר האוצר אין שום תירוץ, אף אחד לא משתף אותו בקבלת ההחלטות הביטחוניות. הוא בכל זאת שתק. גם בימים שחלפו מאז, קולם של בנימין נתניהו או בצלאל סמוטריץ' לא נשמע בעניין. הם רק שלחו את החשב הכללי, יהלי רוטנברג, שיגיד משהו בהודעה לעיתונות. זה חדש. בפעמים הקודמות זה לא קרה.
ביולי 2023, חברת הדירוג מודי'ס פרסמה הודעה מיוחדת, ובה כתבה שהחלטת הכנסת לבטל את עילת הסבירות יוצרת סיכון משמעותי לכלכלה הישראלית, וכי "קיים סיכון משמעותי שהמתחים הפוליטיים והחברתיים בנושא יימשכו, ויחולו השלכות שליליות על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני". היום הניתוח הזה נראה כמעט נבואי. אבל אז, נתניהו התעקש לבטל את האזהרות. בתגובה להודעה ההיא, נתניהו הזדרז לפרסם תגובה שתמציתה: "כלכלת ישראל מבוססת על יסודות איתנים והיא תמשיך לצמוח תחת הנהגה מנוסה שמובילה מדיניות כלכלית אחראית".
בפברואר, כשהמלחמה כבר היתה עובדה קיימת, מודי'ס אכן הפחיתה את דירוג האשראי של ישראל. גם הפעם ראש הממשלה לא נשאר חייב. עוד במהלך השבת הוא צייץ: "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה — ואנחנו ננצח".
הגדיל ועשה שר האוצר. בתגובה ארוכה הוא הגדיר את ההחלטה על הפחתת הדירוג "מניפסט פוליטי מבוסס תפיסת עולם גיאופוליטית פסימית ומופרכת, שמשקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני והלאומי של ישראל, וככל הנראה גם חוסר אמון בצדקת דרכה מול אויביה". היו שם עוד ציטוטים מהסוג הזה, חסכתי מכם. והנה, הפעם, בהפחתת דירוג האשראי השנייה של ישראל, דבר שעד לפני שנה נראה חסר סיכוי, נדם קולם של ראש הממשלה ושר האוצר.
אולי עדיף ששר האוצר שותק, ושהחשב הכללי מגיב במקומו. רוטנברג היה ממלכתי ומקצועי בהודעתו. "המשקיעים בעולם ובישראל מתנהלים בידיעה שאיגרות החוב של מדינת ישראל הן נכס בטוח ונזיל והכלכלה הישראלית היא מגוונת, חדשנית וחזקה ביסודה. מדינת ישראל תתמודד בהצלחה עם כל האתגרים שיעמדו בפניה. יש לפעול באחריות פיסקאלית במטרה להבטיח צמיחה ארוכת טווח של המשק וירידה ביחס החוב לתוצר", אמר. הודעה שהיא 180 מעלות מהתגובה המזיקה של סמוטריץ' להפחתת הדירוג הקודמת. מצד שני, לשתיקה הרועמת של נתניהו וסמוטריץ' יש גם צד מטריד: התרגלנו. עכשיו נשלם את המחיר.
אין מה לייחל לכך שמהממשלה הזו יבוא התיקון שישראל כל כך זקוקה לו. אז להעלות מסים כדי לממן את תקציב הישיבות? להעלות מסים כדי לממן השתמטות מהצבא? לכו חפשו
2
כמו תמיד, המחיר יבוא לידי ביטוי בקיצוץ תקציבים, העלאת מסים, או שילוב של השניים. במרץ, כשהכנסת אישרה את תקציב המדינה המעודכן, ראש הממשלה ושר האוצר אמרו שאין מקום לדבר על העלאת מסים. חודש וקצת חלפו, והמנגינה כבר נשמעת אחרת. בשלב הזה אפילו נתניהו וסמוטריץ' יתקשו למכור לציבור שהכל פיקס.
כעת ברור לכל שתחזית הגירעון שהממשלה קבעה — 6.6% מהתוצר, שהם כ־125 מיליארד שקלים — אופטימית מדי. בפועל, הגירעון בסוף השנה עלול להיות גבוה יותר ב־40-30 מיליארד שקל, וגם זו הערכה שתלויה במשך המלחמה, בעוצמתה, ובמספר החזיתות שתכלול. כל מתקפה נוספת — מאיראן או באיראן — מעלה את המחיר. כך גם תסריט של הרחבת המלחמה עם חזבאללה בצפון, דבר שרבים משרי הממשלה מייחלים לו.
כבר עכשיו, אלה עוד 40-30 מיליארד שקל שאין לנו, שנצטרך ללוות. הריבית על הסכום האדיר הזה עלולה להגיע ל־2 מיליארד שקל. וזו רק התוספת לריבית שנצטרך לשלם על כל יתר הלוואות העתק שהמדינה לווה בשביל לממן את המלחמה. זה הרבה מאוד כסף.
ממשלת ישראל יכולה לבחור לתת לגירעון להתנפח, והמחיר יהיה כבד מאוד. לא רק עלייה בגובה תשלומי הריבית על החוב אלא גם הורדות דירוג נוספות, שמצדן יגררו עלייה נוספת בתשלומי ריבית ובהמשך גם אינפלציה גבוהה יותר, ולכן ריבית גבוהה של בנק ישראל למשך זמן רב — הדבר הזה שישראלים שונאים במיוחד כי הוא מעיק על החזרי המשכנתא שלהם. יותר מדי זמן באפיק הזה יביא לכך שישראל תאבד את הגישה לשוקי ההון, או תיאלץ להשתמש בערבויות האמריקאיות לגיוס חובות, דבר שלא קרה יותר מ־20 שנה, ויאותת לעולם שהמשק בנקודת חולשה משמעותית.
לחלופין, הממשלה יכולה לנסות לצמצם מעט את הגירעון. הדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא להעלות מסים. העלאת מע"מ היא הפשוטה ביותר. כל אחוז נוסף במע"מ שווה הכנסות נוספות של כ־7 מיליארד שקל. מאחר שהחור החדש גדול לפחות פי שלושה, העלאת מע"מ לבדה לא תעשה את העבודה, וגם העלאת מס ההכנסה ומס חברות עומדת על הפרק.
העלאת מסים בתקופה שבה המשק נמצא בפעילות חלקית, על גבול המיתון, היא צעד כלכלי רע. בתקופות כאלה הממשלה אמורה להגדיל את הגירעון, בניסיון לעודד את המשק לשוב לצמוח. כל זה היה נכון לו הכסף שהממשלה היתה מוציאה היה מיועד לאפיקים מעודדי צמיחה. רק שההוצאה הביטחונית האדירה אינה מעודדת צמיחה, להפך, היא פוגעת בה (חשבו רק על ימי המילואים ועל אובדן ימי העבודה). אבל זה עוד מילא, כי הגדלת תקציב הביטחון חיונית לשמירה על קיומנו. כל יתר חגיגת הבזבוזים של הממשלה, מהעלאת התקציבים של רשתות החינוך הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה דרך העלאת קצבת האברכים ועד חיזוק הזהות היהודית לסוגיה, היא כבר הפקרות תקציבית מוחלטת. אבל התרגלנו, 64 מנדטים וכל זה, וכעת נשלם את המחיר.
3
התרגלנו. התרגלנו לממשלה שמסמאת את עיני הציבור, מפזרת כספים באופן מופקר ומשקרת שהכל בסדר. עם שתי הורדות דירוג בקדנציה, סמוטריץ' ללא ספק ייזכר כשר האוצר הגרוע בכל הזמנים. התקציב שהגיש דומה יותר לתקציב שהיו מגישים בפומפיי. נקודת האור היחידה שאני מוצא במצב הזה, בעובדה שראש הממשלה כבר לא מפרסם הודעות לעיתונות אחרי הורדת דירוג האשראי, ובזו שאף אחד כבר לא מכחיש את העלאת המסים המתקרבת, היא שסופה של הממשלה הזו קרב.
דשדושה של המלחמה ומה שנראה בינתיים כמו פספוס שני יעדיה המרכזיים — מיטוט חמאס והשבת החטופים — נלווים לדשדוש בצד הכלכלי. הכלכלה הישראלית חזקה מאוד, היא לא תתרסק ביום ולא ביומיים, אבל היא נמצאת במגמה ברורה לכיוון מטה. זה לא רק הדירוג שירד. ירדו גם הצריכה הפרטית, ההשקעות במשק, היצוא, היבוא. הכל, זולת הוצאות הממשלה. ישראל כפסע ממיתון. למעשה, מכיוון שהאוכלוסייה גדלה כל הזמן בקצב די גבוה, אנחנו כבר במיתון. רמת החיים של כולנו בירידה. כשהממשלה תוסיף על כל אלה העלאת מסים, הציבור הישראלי לא יישב בשקט.
אם זה לא יקרה עכשיו זה יקרה באוגוסט, כשמשרד האוצר יצטרך להציג לממשלה תקציב ל־2025, שברור כשמש שיכלול גזירות וקיצוצים רבים, וגם העלאות מסים — פשוט כי את המתמטיקה אי אפשר לרמות.
הגידול בהוצאות הביטחון אינו חד־פעמי, הוא כאן להישאר, לפחות לעשור הקרוב. מדינת ישראל, שהיתה יקרה מאוד למחיה לפני המלחמה, תהפוך יקרה יותר. העלאות המסים האלה חודרות לכל אפיקי הצריכה שלנו. לכל כוס קפה שאתם קונים, לכל דירה שאתם מתכננים לרכוש, כל רכב, כל קופסת סיגריות, טלוויזיה, שי לחג, חופשה בחו"ל. הכל צפוי להתייקר, כי צריך לממן את הנטל הביטחוני, וכי הממשלה לא מתאמצת, ולו למראית עין, לעשות דיאטה בהוצאות הבלתי חיוניות. מתישהו, להערכתי בעוד כמה חודשים, הממשלה לא תוכל יותר לאחז את עיניו של הציבור מאה אחוז מהזמן, ותתפרק בשביל לא לחתום על תקציב של גזירות ומסים. אם לא באוגוסט אז בדצמבר, אם לא בדצמבר אז במרץ או יוני. ב־2025 אני מעריך שיתקיימו בחירות.
עוד במוסף כלכליסט
4
ממילא אין מה לייחל לכך שמהממשלה הזו יבוא התיקון שמדינת ישראל כל כך זקוקה לו. לא במישור הביטחוני, לא במישור החברתי, וגם לא במישור הכלכלי. להעלות מסים בשביל לממן את תקציב הישיבות? להעלות מסים בשביל לממן השתמטות מהצבא? להעלות מסים אחרי שכל שרי הממשלה התחרו זה בזה מי לוקח יותר תקציבים למגזר שלו? לכו חפשו.
אפשר רק לייחל שבממשלה הבאה, יהיה הרכבה אשר יהיה, יהיו מנהיגים אמיצים מספיק בשביל להגיד לישראלים את האמת. להגיד שאנחנו נמצאים בנקודת שפל משמעותית, אבל שאנחנו נצא ממנה. אנחנו נצא ממנה כי אין לנו מדינה אחרת, אבל גם משום שאנחנו יכולים לעשות את כל מה שנדרש בשביל לאחות את השברים. בשביל להכניס תחת הישראליות את כל חלקי החברה, להרחיב את המעמד המשרת (בצבא ובתשלומי המסים), להשקיע במנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית ולא בשלשלאות שגוררות אותה מטה, ולפתח בריתות אזוריות אסטרטגיות שיגדילו את עוצמתנו. אנחנו זקוקים בדחיפות, כמו אוויר לנשימה, לממשלה שתצליח להניח את היסודות להפיכתה של כלכלת ישראל ממדורגת במקום 30 בעולם, למדורגת במקום 15 בעולם. אני מאמין שזה אפשרי.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
