המשוגעים לדבר

//

יוגב כרמל

//

צילום: תומי הרפז

"אני תמיד שואף להכניס מוזיקה לסביבת החיים"

אריאל ליברמן,בן 60 מתל אביב, רווק, בונה רמקולים מיוחדים

המשוגעים לדבר

יוגב כרמל

צילום: תומי הרפז

אריאל, יש הצדקה לרמקולים מיוחדים חוץ מיופי?

הסיבה העיקרית לעיצובים שלי היא אקוסטית, לא אסתטית. הסטנדרט לתיבת תהודה בתעשייה הוא מרובע, אבל לכל כלי הנגינה יש גופי תהודה ללא פינות ישרות, כי הן חוסמות את גלי הקול, שנעים בצורה מעגלית, מליצור הדהוד. ומכיוון שהמהלך האקוסטי של רמקול מקביל לזה של תיבות תהודה בכלי נגינה, העיצוב הסטנדרטי גרוע להם.

כלומר הייחוד ברמקולים מתבטא קודם באקוסטיקה ורק אחר כך בעיצוב?

כן. מוזיקה מורכבת מתחומי תדרים רחבים, מפגש מוזיקלי בין כלים שונים שיוצר הרמוניות, מפגשי גלים, כפילויות תדר ותופעות פיזיקליות שונות. ולרמקול רגיל קשה להעביר את העושר הזה, שיש בו המון פרטים סמויים. לכן הרמקולים שלי הם כמו מגברים וכוללים כמות גדולה של רכיבים אלקטרוניים. הסטנדרט המקצועי הוא רמקולים עם שניים או שלושה אלמנטים (רכיבי הקצה שהופכים אות אלקטרוני לסאונד שיוצא החוצה), ואני משתדל לייצר רמקולים עם ארבעה אלמנטים ויותר, שכל אחד מהם מופקד על תחום תדר אחר. ואז יש לי עבודה מאוד מסובכת להבטיח שיהיה איזון ביניהם כדי שהכל יישמע הרמוני ובלי השהיות ומהירויות משתנות. אלה דברים שעושים ברמקולים מפוארים שעולים עשרות ומאות אלפי שקלים. אני, עם כל הצניעות, מסוגל להגיע לרמות דיוק קרובות מאוד לכך בעלויות נמוכות הרבה יותר. אבל זה לוקח הרבה מאוד זמן.

מאיפה אתה מביא את האלקטרוניקה לרמקול?

אני איש מיחזור ומעדיף להשתמש במכלולים מרמקולים ישנים שאני קונה. לפעמים אני קונה רמקול בסכום גבוה מאוד רק כדי "לשחרר" ממנו אלמנט וינטג' מסוים. אבל זה לא מתוך גישה סביבתית של להשתמש במה שיש, אלא כי החברות של פעם ייצרו רמקולים באיכויות גבוהות הרבה יותר ומחומרי גלם טובים יותר. פעם, למשל, הממברנות של האלמנטים היו עשויות מקרטון ולא מקבלר או פוליפרופילן שנפוצים כיום, אבל מבחינה מוזיקלית דווקא רמקול קרטון מצלצל אמיתי יותר. כי הקרטון הוא חומר אורגני, זה בעצם עץ. ולכן יש בו יותר איזון בין קשיחות לרוך.

רמקול תמונה של ליברמן.

"במקור רמקולי התמונה נועדו לחסוך שטח על הרצפה. מכלול ההגברה מוסווה על ידי בד 'נושם', שמאפשר לגלי הקול לנוע בחופשיות, ועליו מודפסות יצירות של אמנים שאיתם אני משתף פעולה"

אילו סוגים של רמקולים אתה מייצר?

ישנם רמקולי תמונה, שמוסווים בתוך תמונות שנתלות על הקיר, ובמקור הם נועדו לחסוך שטח שתופס רמקול גדול על הרצפה. אני יוצר טבעות עץ, שמסודרות זו על זו ומהוות את גוף התהודה, ומסתיר את המכלול על ידי בד "נושם" שמאפשר לגלי הקול לנוע בחופשיות, שעליו מודפסות יצירות של אמנים שאיתם אני משתף פעולה.
ישנם רמקולים שמוסווים בתוך רהיט, לרוב מדובר במזנונים, אבל אני אישית ישנתי שנים על מיטה־רמקול שבניתי לעצמי. בראש המיטה בניתי גוף תהודה ובו שמתי את הרמקולים של התדרים הגבוהים, ואת הרמקולים של הבס התקנתי מתחת למזרן. זו היתה חוויה אדירה כי כל המיטה רועדת מהוויברציות של גלי הקול. אני אוהב את זה מאוד כי המטרה שלי היא להכניס את הסאונד ואת המוזיקה לסביבת החיים עצמה.
ויש קטגוריה שלישית, של רמקולים שאני מכנה "פסלים מנגנים", שאותם אני מייצר לרוב מחומרים ממוחזרים: זה יכול להיות פסולת תעשייתית קשיחה, כמו תוף של מכונת ייבוש תעשייתית או צינורות חשמל, אבל גם חפצי בית כמו מחבתות, תחתיות לסירים או מראות.

אתה גם מוזיקאי בעצמך?

אני לא קורא לעצמי מוזיקאי, אלא נגן. מאז ומתמיד נמשכתי למוזיקה לא שגרתית, כמו שבטית־אפריקאית, ג'אז וכלים לא שגרתיים מהמזרח הרחוק. התחום של כלי ההקשה הוא בדמי. התחלתי לנגן על חביות עם מקלות תיפוף מענפים שגילפתי, ואחרי הצבא למדתי תיפוף מקצועי. אז גם נכנסתי עמוק למוזיקה האפריקאית, והחלטתי להקים לה מרכז ששמו "אפריג'אזי". הוא פעל כמה שנים עד שנאלצתי לסגור אותו.

"במשך שנים ישנתי על מיטת רמקול. בראשה בניתי גוף תהודה לתדרים הגבוהים, ואת הבסים התקנתי מתחת למזרן. זו היתה חוויה אדירה כי כל המיטה רעדה עם גלי הקול"

איך הגעת לבניית רמקולים?

מגיל 10 אני מהופנט מצלילים, מחפש איך לשפר אותם כל הזמן. כדי להבין איך הרדיו עובד, איך פתאום יוצאים ממנו צלילים, הייתי קונה טרנזיסטורים בשוק הפשפשים, מפרק מהם את האלמנטים ומרכיב מחדש בקופסאות קרטון פשוטות, תיבות תהודה למעשה. עם הזמן הקופסאות שודרגו. בגיל 14 כבר הפכתי כוננית עץ לרמקול הרהיט הראשון שלי, ובצבא כבר בניתי מערכת סטריאו שלמה. כשהחברים שלי התחילו לגלות עניין במה שאני עושה, התחלתי למכור להם רמקולים.
אחרי הצבא התקבלתי לעבודה בטונאר, חברה שעסקה בייצור ערכות להרכבת מגברים ורמקולים. שם הכרתי מהנדס סאונד גאון שחנך אותי, והיה נשאר לפעמים בערבים אחרי העבודה ללמד אותי אלקטרוניקה. מאז אני לא מפסיק לייצר רמקולים.

כמה עולה לקנות אצלך רמקול?

מחיר רמקול מדפי סטנדרטי, שזה הסוג הכי פשוט, נע בין 2,000 שקל ל־4,500 שקל. רמקול רצפתי מלא, שהוא הרמקול המומלץ מוזיקלית, עולה 4,500–8,000 שקל, ולפעמים הרבה יותר.

כמה זמן לוקח לך לבנות רמקול?

כמה חודשים, אפילו במשך שנה ואף יותר. מכיוון שרוב הלקוחות שלי הם אנשים שעוסקים במוזיקה ומבינים את חשיבות הדבר, אבל אין להם את הסכומים להשקיע, פיתחתי רמקולים מודולריים שעשויים מפרקים — כל אלמנט נמצא בתיבת תהודה נפרדת ואפשר להשלים את הרמקול עם הזמן, כשיש כסף.

אתה מצליח להתפרנס מזה?

לא, ולכן אני עובד גם כגנן במשרה חלקית. לפני כן גם עבדתי בחקלאות הרבה שנים. החיים שלי הם חיי אמן צנועים מאוד. אין לי רכב ואני לא מוציא על בילויים וחופשות. החופשה שלי היא כשאני פה, בסטודיו.