לדברי אליהו, הרהורי יציאה מתחילים פעמים רבות במשבר אמון עם איש דת סמכותי, לדוגמה ראש הישיבה. לכן יש השפעה מכרעת לכישלון ההנהגה הרבנית במשבר הנוכחי, ובייחוד לעמדה הלעומתית שנקט הרב חיים קנייבסקי, ממנהיגי הליטאים: קנייבסקי הורה להותיר את תלמודי התורה פתוחים, מה שתרם לשיעורי ההדבקה העצומים בעולם החרדי, ובהמשך נדבק בעצמו במחלה.

יגאל מזכיר שאחד הדברים שבנו את מעמדו של הרב קנייבסקי היה העובדה שב־2012, בימי מבצע "עמוד ענן", הרב הבטיח שלא ייפלו רקטות על בני ברק, וכך אכן קרה. "עשו ממנו דמות של נביא, אני זוכר את ההתרגשות בפעמים שפגשתי אותו", הוא מספר. לדבריו, התנהלותו של הרב קנייבסקי במשבר הנוכחי עתידה לעורר שאלות.

הס נזהר מלייחס את גל היציאה בשאלה למשבר אמון בהנהגה החרדית. "אני לא יכול לומר שאני מבין את התופעה עד הסוף", הוא אומר. "זה מורכב יותר מאשר 'חרדים ראו את ההתנהגות של הרבנים וזה דחף אותם לצאת'. כרגע אנחנו עוד לא רואים תהליך של יציאה בשאלה של חרדים שאיבדו אמון ברבנים, אבל אני מעריך שזה בדרך".

הלל מעבירה מענקים ישירים לסיוע ליוצאים, ופועלת כדי לסייע להם למצוא מקומות עבודה. סקר שערכה העמותה בין הסטודנטים היוצאים גילה ש־91% מהם מתכוונים להמשיך ללמוד. השבוע נפתחה ההרשמה למלגות הסיוע של העמותה. "ברור שתהיה נשירה של סטודנטים עניים, ואחד היעדים שלנו הוא לצמצם נשירה של יוצאים", אומר הס.

גם בעמותת "יוצאים לשינוי", המסייעת גם היא ליוצאים, מדווחים שהקורונה הביאה לגל פניות בנושא תעסוקה. "בגלל שליוצאים אין השכלה ותארים, הם הראשונים שפוטרו", אומרת ברוריה אברהם, סמנכ"לית פרט וקהילה בעמותה. "רבים מהם לא בקשר עם המשפחות, וגם אצל אלו שכן בקשר, המשפחות לא במצב לסייע. למי שאין כסף לשכר דירה, אין אפשרות לחזור להורים. לכן הצורך לעבוד הוא הישרדותי".

יוצאים לשינוי מפעילה קורסים למקצועות ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, וכן שיעורים פרטיים. רכז המדיניות והפיתוח של העמותה, אביחי מרציאנו, אומר שהביקוש לתוכניות עלה מ־180 פניות לחודש בתחילת השנה, ל־300 פניות באפריל, בסגר הראשון. אברהם מוסיפה שמספר המשתתפים בתוכניות הוכפל בתקופת הקורונה, בין היתר בגלל הלמידה בזום, שמאפשרת לימודים גם למי שאינם חיים במרכז. "אנשים הבינו ששוק התעסוקה למשרות נמוכות מאוד לא יציב, ושעליהם להגיע לאקדמיה", היא אומרת.

"קשה לתזמן יציאה בשאלה. הקורונה מספקת הזדמנות"

בדרך להשכלה וליציבות התעסוקתית, חלק מהיוצאים נעזרים במרכז החירום של הלל, בית מקלט המספק קורת גג דחופה ליוצאים בשאלה, שמנהלת אליהו. "הסגר הראשון היה קשה מאוד למי שפנו אלינו, כי הוא כלא אותם בבתים וחייב אותם לשמור שבת", היא מספרת. "בחור אחד סיפר שאבא שלו תפס אותו מעשן בשבת ואמר לו לעזוב את הבית. יש לנו הרבה גישושים בקו החם של חבר'ה שלוחשים, כי הם מדברים מתוך הישיבה".

הקורונה, מספרת אליהו, מספקת למהססים דחיפה ליציאה מהעולם החרדי: "מעולם לא שמעתי יוצא שמספר שהוא קם בבוקר והחליט לצאת. זה יושב שנים והם מחפשים חלון הזדמנויות — למשל, כשההורים בחו"ל או עסוקים בחתונה של אחד האחים. הקורונה סיפקה המון הזדמנויות".

אחת ההזדמנויות האלה נמצאת באינטרנט, שחדירתו לחברה החרדית התעצמה משמעותית בימי המשבר. "יש לי עוד חברים בתהליך יציאה", מספר יגאל. "בסגר הם לא היו בישיבה 24/7, ולא החדירו להם למוח כל הזמן מה צריך לעשות. וכשמשעמם קונים סמארטפון, ופתאום יש לך את כל העולם בכף היד ואתה מגלה שחילונים וערבים כולם בני אדם, כל אחד בדרכו".

נפתלי יעבץ, ראש מטה מינהל תקון במשרד הרווחה (שהיוצאים בשאלה הם באחריותו), אומר שחדירת האינטרנט מביאה להרבה יותר חיפושי מידע על אפשרויות יציאה. יעבץ, בעצמו יוצא בשאלה, מספר שמשרד הרווחה מתקצב את הסיוע ליוצאים ב־5 מיליון שקל לשנה. לדבריו יש צורך בעוד דירת חירום ליוצאים, מפני שהדירות הקיימות מלאות, אבל הדבר תלוי באישור תקציב 2021 ובסדרי העדיפויות שייקבעו במערכת הפוליטית.

את הקשר בין המגפה, האינטרנט והיציאה בשאלה מסמנת גם אברהם, המדווחת כי לצד גל הפניות לסיוע בתכנון היציאה נרשמת ירידה בגיל הפונים: אם לפני הקורונה הגיל הממוצע של הפונים היה 29.9, הקורונה הורידה אותו בשנתיים, ל־27.7. "זה קשור לכך שבסגר הם היו בבית הצפוף, עם ההורים והרבה איסורים", היא אומרת. "מחוץ לבית הם השתמשו באינטרנט, אבל בבית אסור, וכל הקונפליקטים התעצמו".

כזה, למשל, הוא המקרה של דב (22), צעיר ליטאי ממודיעין עילית. התבגרותו לוותה בבעיות ריכוז ובהתנכלויות מצד תלמידים אחרים בישיבות שבהן למד, ואלו עוררו בו כעס גדול. בגיל 19 נשר מהישיבה אבל המשיך לחיות בבית ולעבוד בחנות, בתקווה לחסוך ולצאת לדירת שותפים. הוריו, חוזרים בתשובה, עוד ניסו לשלוח אותו למסגרת לנושרים, אבל שם הוא נחשף לסמארטפון.

בסגר הראשון הוצא לחל"ת ונשאר בבית. "היה משעמם. אבא שלי התעצבן שאני יושב עם הפלאפון בסלון, ובסעודות שבת היה מאוד קשה", הוא מספר. לבסוף יצא מהבית. הוא עבר לדירה של הלל, וכעת מועסק כפקח על תקנות הקורונה בתחבורה הציבורית. הסגר אמנם מקשה עליו לצאת מהדירה של הלל, "אבל חופש זה הרגשה, זה משהו באוויר". ובחלומות שלו בלילה, הוא מספר, הוא עדיין בישיבה, וראש הישיבה גוער בו.