3

יש הבדל בין נימוס ומתק שפתיים לבין עבודה משותפת לטובת תכלית אחת — קידומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משגשגת. חיבוקים וקומזיצים הם דבר חשוב, אבל הם לא יולידו את הפתרונות שאנחנו מחפשים. לספר שבתור מילואימניקים ידעתם להילחם יחד, אנשי ימין ושמאל, נוער גבעות לצד מפגיני קפלן, זה אחלה, אבל זה רק משום שנלחמתם באויב משותף בכוח הזרוע. החוכמה היא לבדוק אם האחווה הזו מחזיקה ברגע שמורידים את האפוד והנשק, ומנסים לפתור את הבעיות החיצוניות והפנימיות שלנו בדרכים אחרות.

ראשי הממשלה לשעבר בנט ולפיד, שכיהנו יחד כשרים עוד בממשלת 2013, נהגו להגיד שברגע שהבינו שהם מסכימים על 80% מהדברים, הם הבינו שהם יכולים לעבוד יחד. זה חמוד ומרגש, אבל התפרק ברגע שזה הגיע ל־20%. ומה לעשות שה־20% הם הם הדברים החשובים. שם נמצאים האתגרים הגדולים שאנחנו מוכרחים להתמודד איתם, שאנחנו מוכרחים להפסיק לטאטא מתחת לשטיח. לא חוכמה להסכים על כך שצריך להסיר חסמים בשביל להקל את פתיחת עסקים קטנים בישראל. לא חוכמה להסכים על כך שצריך להשקיע בהייטק הישראלי. לא חוכמה להסכים על כך שלימודי מתמטיקה 5 יחידות הם דבר חשוב לכלכלה הישראלית.

תראו לי איך אתם פותרים ברצינות את סוגיית השוויון בנטל. לא רק הצבאי, אלא גם הכלכלי. איך אתם גם מקימים קואליציה, אבל גם מצליחים לשנות את מערכת החינוך החרדית כך שתלמד גם מתמטיקה ואנגלית ותעניק לבוגריה הזדמנות אמיתית להשתלב בכלכלה הישראלית במקום להסליל אותם לחיים של השתמטות ועוני. ספרו לי מה הפתרון שלכם לסכסוך הישראלי־פלסטיני. מה התוכנית הכוללת שלכם לנורמליזציה מלאה במזרח התיכון, שתזניק את רמת החיים שלנו ואת איכות החיים שלנו לשמים. גלו לי איך אתם מתקנים את האפליה רבת השנים ביחס לחברה הערבית בישראל, בשלל תחומים ושדות. הציגו לי את התוכנית שלכם לחיזוק אמיתי של מערכת המשפט, ולא רק בכאילו.

מה שאנשי תיקון 2024 עושים הוא חזרה לפוליטיקה של ה־80%. להדחיק את כל מה שמפלג בינינו, את כל מה שאנחנו לא מסכימים עליו, ולדחות את ההכרעה בסוגיות הליבה שלנו לעולמי עד. זה אולי ביחד, אבל לא ככה ננצח. לא ככה נכריע בסוגיות שאנחנו מוכרחים להכריע בהן. לא כך נראית מנהיגות. במאמר מרתק שפרסם השבוע ד"ר אלכס קארפ, המנכ"ל ואחד ממייסדי חברת טכנולוגיית המודיעין פלנטיר, הוא סיפר איך תרבות הפוליטיקלי קורקט שפשתה באקדמיה האמריקאית השתלטה גם על עמק הסיליקון. "הבעיה עם להקפיד לא להגיד שום דבר 'לא נכון'", הוא כתב, "שזה אומר שבסוף לא אומרים דבר".

באופן אירוני, זה בדיוק מה שאנשי חברת הדירוג מודי'ס רצו לראות מצד ההנהגה הישראלית ולא ראו — הכרעות. תשובות ברורות. סימני קריאה. מה אתם מתכוונים לעשות ביום שאחרי המלחמה. גם מבחינה צבאית, גם מדינית, וגם כלכלית. הממשלה הישראלית לא סיפקה תשובות למודי'ס, וחמור מכך — היא גם לא מספקת תשובות ברורות לציבור הישראלי. במודי'ס בחרו בתגובה להוריד את הדירוג ולהזהיר כי הוא עלול להמשיך לרדת. הציבור הישראלי מבליג, בינתיים. אבל האמת שמגיע לו הרבה יותר מכך.