ב

ן־צור יוסף התאהב בחוויית השיטוט בסופרמרקט כשהפך לאב. "יש לי ארבע בנות, וללכת איתן לסופר זו חוויה משפחתית שלנו", הוא אומר. "כאב צעיר לקחתי על עצמי באהבה את המטלה הזו מאשתי לשעבר, שעבורה זה היה סיוט. עבורי זה כיף גדול כששתי ילדות תלויות עליי, השלישית לידי והרביעית בתוך העגלה". 20 שנה לאחר מכן הוא החליט לשדרג את החווייה הזאת.

Cust2Mate, הסטארט־אפ שייסד ב־2016, פיתח עגלה חכמה שיודעת לעשות כמעט הכל: היא מצוידת במסך ממוחשב, שמאפשר ללקוח להזין רשימות קניות, להגביל סכום קנייה ולקבל מבצעים בהתאמה אישית; סורק ברקודים שמאפשר ללקוח לחייב את המוצרים בעצמו כבר בעגלה (וגם לבטל אותם, אם התחרט והחזיר למדף); מצלמה חכמה שמזהה מוצרים שנמכרים במשקל, כמו פירות וירקות; משקל שמסוגל לשקול עד 150 ק"ג, בדיוק של שלושה גרמים, ומאפשר לחייב מוצרים במשקל; מסופון שמאפשר לשלם בכרטיס אשראי או ארנק דיגיטלי; ונעילה חכמה של הגלגלים, שמונעת מאנשים לקחת את העגלות מחוץ למתחם החנות.

מה לגבי בוסטר לילדה?

"עדיף שלא", הוא מודה בחיוך. "לא שזה לא יעבוד, זה פשוט יהיה מאוד מסובך. כי בילדים יש המון חיוּת, הם מסתובבים בעגלה, קופצים וכל הזמן משנים את המשקל. העגלה מגינה על הסופרמרקט מפני רמאויות, וברגע שהמשקל משתולל — לא בגלל המוצרים ששמת בו, אלא משום שהילד משתולל — קשה להגן על תהליך הקנייה".

כלל ביטוח, פסגות, אקסלנס, חצבים ודנבר כבר מושקעים בקאסט2מייט במיליוני שקלים, וכמותם גם איש העסקים איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת יוחננוף, שקנה 11% מהחברה ב־7 מיליון שקל לפני שנה בדיוק. העגלה החכמה משייטת לה זה כשנה וחצי בסניף יוחננוף ברחובות, ועתידה להחליף את כלל העגלות ברשת עד סוף הרבעון הראשון של 2022. בקרוב יהיה אפשר למצוא אותה גם בניו יורק, מקסיקו ואיחוד האמירויות.

וזו רק ההתחלה: קאסט2מייט, שנסחרת כיום בבורסה האמריקאית המשנית (OTCQB) ובבורסה הקנדית (TSXV) תחת החברה־האם A2Z, רשמה בחודש שעבר "סיעתא דשמיא גדול", כפי שמכנה זאת היועץ האסטרטגי שלה, אריה בראון. באופן מפתיע מדובר באקזיט שרשמה דווקא המתחרה שלה, Caper האמריקאית, שנמכרה ב־350 מיליון דולר ל־Instacart — מה שגרם לדחיפה של הענף כולו, ולמניית קאסט2מייט לזנק בכ־15%. כיום קאסט2מייט נסחרת לפי שווי של כ־190 מיליון דולר ונערכת להנפקה בנאסד"ק.

"המכירה של קייפר הזרימה לנו אינסוף התעניינות מכל מוסדי אמריקאי שאי פעם נולד בתוך 24 שעות", מעיד בראון. "זה גם גרם לכל שחקני שוק ההון להבין שיש פה שוק אדיר שהם רוצים להיכנס אליו, ואנחנו כרגע החברה היחידה הנסחרת בתחום, אז אין להם ברירה. אומרים לנו: 'רבותיי, במחיר הנוכחי אתם נסחרים בחצי מחיר'".

האקזיט של קייפר מסמן נקודת שיא בשוק הקמעונאות בשירות עצמי (Self Checkout), שנמצא בצמיחה מהירה. לפי תחזית של מכון המחקר Juniper, ב־2025 יבוצעו בו עסקאות בשווי 385 מיליארד דולר, לעומת 2 מיליארד בלבד ב־2020. עיקר הפיתוחים בתחום הזה עוסקים בסופרמרקט עצמו — מדפים חכמים, קופות בשירות עצמי וכו' (כולל שני סטארט־אפים ישראליים, טריגו ו־SuperSmart). המתחרות הישירות העיקריות של קאסט2מייט, כלומר מי שפיתחו עגלה חכמה, הן קייפר; Veeve שממוקמת בסיאטל, ופועלת כרגע בשתי חנויות בלבד; Tracxpoint הישראלית, שנמצאת בפיילוט ברשת הסופרמרקטים האיטלקית Conad; וכמובן אמזון, עם ה־Dash Cart שפועלת רק בסניפי Amazon Go, הסופר האוטונומי שלה.

"גם אם יגיעו עוד 20 עגלות חכמות מתחרות — אני אקרע את כולן", מבטיח יוסף. "אנחנו החלום של כל קמעונאי, ועובדה — עוד שנייה אנחנו מקיאים מחוסר היכולת שלנו להגשים את כל הביקושים מכל העולם".

היעד הסופי שלך הוא להביס את אמזון גו?

"קטונתי. אמזון יכולה להשיג כל דבר בעולם, כולל חלליות, ברגע שרק תרצה. אבל היא לא תמכור את הטכנולוגיה שלה לסופרים אחרים, כך שהיא לא באמת מתחרה שלי".

"ובכל זאת אנחנו רוצים להגיד תודה רבה לאמזון", אומר בראון, "כי זו היא זו ששמה את התחום הזה על המפה לפני כמה שנים, ופתאום כולם הבינו שהנה, יש לנו פה תחום. ועדיין, עם כל העוצמה שלה אמזון לא הצליחה".

בראון צודק. כשאמזון גו הושקה בקול תרועה רמה ב־2016, היא הבטיחה פריסה של 3,000 סניפים עד לסוף 2021. אבל כיום הרשת מדשדשת עם 30 סניפים בלבד, ששעושים רעש מהסיבות הלא נכונות: תלונות על הפרת פרטיות, אתגרים טכניים וביקורת על הדרת עניים משום שהתשלום מחייב סמארטפון.  

מה אתם פיצחתם שאמזון פספסה?

"אני אוהב להשוות את זה לסיפור מתקופת המרוץ לחלל בין ארצות הברית לברית המועצות" אומר בראון. "מספרים שארצות הברית פיתחה במיליוני דולרים עט שכותב הפוך בחלל, ונכשלה. בזמן הזה הרוסים פשוט השתמשו בעיפרון, ופתרו את הבעיה הרבה יותר מהר, בלי לשרוף כל כך הרבה כסף. אנחנו במשל הזה קצת יותר דומים לרוסים, כלומר אנחנו לקחנו את הניסיון האינסופי של אנשים שבאים מהפרקטיקה של קמעונאות ופשוט באנו לפתור בעיות בטכנולוגיה מדהימה. זה הכל".

"שמירת הפרטיות הכרחית לי"

בן־צור יוסף (62) נולד בשכונת התקווה, וממש לאחרונה חזר לגור בבית ילדותו כדי לסעוד את אמו. "מעשה של כיבוד אם", הוא אומר. אחיו, סא"ל חיים יוסף, שהיה צעיר ממנו ב־11 חודשים בלבד ("אין לנו תמונות לבד, היינו כמו תאומים"), נהרג ב־2001 בדרכו לתרגיל צבאי בסמוך לרמת חובב, כשרכבו התנגש בגמל. יוסף אינו חובש כיפה, אך מגדיר עצמו "מאוד מסורתי" ואף משמש אב בית הכנסת "קהילת קודש עדן על שם הרב שבזי" שייסד סבו בשכונה.

את לימודי התיכון סיים במגמת אלקטרוניקה, וממנה המשיך לשירות ביחידת הניסויים של חיל האוויר, שבה "התפתחה החשיבה שלי על פתרונות טכנולוגיים". באותה יחידה הוא פגש את אמנון פלג, מי שיהפוך לימים למנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של A2Z, החברה שהקים יוסף ב־1988, ומפתחת טכנולוגיות מתקדמות עבור צה"ל, המשטרה, השב"ס ושאר גופי מדינה. בין היתר היא מייצרת עבורם רובוטים, כמו רובוט חבלה לחפצים חשודים ומטעני נפץ ורובוט אמצעי לחימה באש, המיועד לטיפול בחומרים מסוכנים וטמפרטורות גבוהות. יוסף משמש כיום נשיא ומנכ"ל החברה.

"כשהתחלנו הייתי בן 29, צעיר ונלהב מהבחינה הציונית", הוא מספר. "כילד, כשבאים אליך קצינים בכירים ואומרים לך 'תקשיב, הפרויקט שביצעת עם הטרקטורים שפותחים צירים חסך לנו הכי הרבה חיי אדם', זו גאווה עצומה. אבל לצד ההילה, המינוס בפרויקטים ברמת הסיווג הגבוהה ביותר הוא שהיכולת שלך להתפתח מבחינה עסקית היא מאוד מוגבלת. כלומר, מעבר לעשרה טרקטורים פה וכמה בולדוזרים שם שמכרת לגופים האלה, לא מרשים לך למכור בשום מקום".

אז הוא ניסה תפקידים נוספים במקביל, ושימש בין השאר יו"ר אלעד מלונות מקבוצת יצחק תשובה, ומנכ"ל קומפי, יצרנית מקלדות המחשב לילדים. אבל הלב נשאר ביזמות הטכנולוגיה, ובעשור האחרון התשוקה הזאת התבטאה בשני פיתוחים עיקריים: האחד הוא מערכת נגד התלקחויות בכלי רכב, שמונעת דליפת דלק על ידי הפיכתו מנוזל לג'ל, ונמצאת כעת בשלב פיתוח האבטיפוס; הפיתוח השני הוא העגלה החכמה, שאותה הוא מעדיף לכנות "Smart Agent". ואחרי הפיילוט המוצלח ביוחננוף היא עוברת לייצור המוני בימים אלה.

כש־30% מהעובדים חרדים

קאסט2מייט מצליחה להתבלט בענף שבו היא פועלת לא רק בזכות המוצר שפיתחה אלא גם בזכות הדנ"א האנושי הלא־טיפוסי לחברת הייטק — כשליש מ־30 עובדיה הם חרדים. וגם יתר העובדים הם קבוצה הטרוגנית למדי — חילונים לצד חובשי כיפה, צפון תל אביבים לצד אשקלונים. ולדברי יוסף, "אם הייתי מוצא איש תוכנה מתאים מג'לג'וליה הייתי עוטף אותו בשתי ידיים".

מקרב העובדים החרדים מתבלט במיוחד אריה בראון, היועץ האסטרטגי, שהעדיף תחילה לא להתראיין לכתבה הזו, מחשש שהריאיון ייתפס בקהילה שלו כיוהרה בזויה.

אנשי עסקים מופתעים לראות חרדי בהייטק?

"לא. הקטע של חרדי־לא חרדי קיים בעיקר בישראל, איפה שהחשיפה שלנו היא די מינימלית. אנחנו פיזית נמצאים בישראל, אבל רוב הלקוחות שלנו אינם כאן. ובאופן עקרוני, זה שאדם שומר תורה ומצוות גם עובד זה לא דבר חריג בישראל, פשוט יותר נסתר מן העין, כי בעולם שלי חשיפה לדבר הזה עושה לי לא טוב".

איך זה עובד ביום־יום של החברה, הסביבה ההטרוגנית הזו?

"בדיוק כמו שאני ואת יכולים לדבר שיחה מאוד נעימה שבה אולי לא נסכים על כל הדברים, אבל נבין אחד את השני. אנשים תמיד מנסים לפלג, אבל ברגע שאתה יושב עם אדם שאתה עובד איתו כל יום חדר ליד חדר, מדבר איתו, מתיידד איתו, מבין שיש לו רגשות, אכזבות ודעות כמוך — שם הכל נגמר. הלבבות מתקרבים. אני אף פעם לא מדבר לא על פוליטיקה או מגזרים, כי אני מאמין שאם אתחיל לדבר על הדברים האלה אני אהיה חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. עצם זה שאנחנו נמצאים כאן יחד, סוגים שונים של אנשים, זה דבר נפלא".