3

בפועל, אפילו כשהממשלה באמת מנסה להילחם בהון השחור, זה לא תמיד הולך. וודאי שזה לא מכניס עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה כפי ששרי האוצר חולמים או טוענים. לפני הכל, מה היקף ההון השחור בישראל? אף אחד לא יודע. עד כה טען ראש רשות המסים שמדובר ב22% מהכלכלה הישראלית, סכום אגדי של יותר מ־200 מיליארד שקל. המספר הזה מבוסס על הערכה שנעשתה לפני 13 שנה בבנק העולמי, שככל הנראה כבר אינה נכונה. שלשום פרסם ה־OECD הערכה חדשה שלפיה היקף ההון השחור בישראל מגיע ל־300 מיליארד שקל. נניח שהמספר האמיתי קטן בשליש — 100 מיליארד שקל. אפילו מיסוי של 10% על הכסף הזה היה מכניס לקופת המדינה 10 מיליארד שקל בשנה. אחלה כסף. רק צריך להילחם בהון השחור.

וזו כבר בעיה. כי ההון השחור רוצה להישאר שחור. הוא לא רוצה שימסו אותו. וחוץ מזה, יש מלא גופים בדרך, בתוך הממשלה והכנסת, שממסמסים את המלחמה בו עוד לפני שהתחילה. קבלו כרוניקה של העשור האחרון: בספטמבר 2013 הממשלה הקימה ועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר שתמליץ איך לצמצם את השימוש במזומן בישראל, מתוך מחשבה שהדבר יפחית באופן ניכר את ההון השחור. באמצע 2014 ועדת לוקר פרסמה את דו"ח הביניים שלה והמליצה לאסור על עסקאות במזומן מעל 7,500 שקל, והגבלות נוספות.

הממשלה אימצה את הדו"ח. לקח לה שנתיים שלמות להפוך אותו להצעת חוק ולהגיש אותה לכנסת במסגרת חוק ההסדרים. במרץ 2016 יו"ר ועדת הכספים משה גפני הודיע כי החוק לצמצום השימוש במזומן והמלחמה בהון השחור סודקים את הקואליציה. גפני התנגד לכל מיני סעיפים בחוק, ובעיקר לפיקוח של הממשלה על הגמ"חים — הבנקים־לא־בנקים שפועלים בחברה החרדית, מקבלים פיקדונות ומחלקים הלוואות ללא כל פיקוח, ולכו תדעו מאיפה הכסף. המאבק הפוליטי של גפני במלחמה בהון השחור הצליח. נדרשו לכנסת שנתיים נוספות כדי להתחיל בכלל לדון בחוק עד שאישרה אותו, עם המון סייגים וכוכביות. גם משרד המשפטים הצליח לסרס חלק גדול מהמלחמה בהון השחור, בטענה כי יישום החוק יוביל לפגיעה בפרטיות.

החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקף רק בינואר 2019, חמש שנים שלמות אחרי שוועדת לוקר הגישה את המלצותיה. שני שרי אוצר התחלפו בינתיים. שקל לא נכנס לקופת המדינה בתקופה הזו חרף כל ההבטחות שלהם. וב־2020, כשהגיעה הקורונה וכל עצמאי בישראל בערך עבר לעבוד בשחור כי המצב קשה ולכו תדעו מתי המדינה תעביר איזה מענק, ראש רשות המסים הודה כי "בגלל הקורונה חזרנו 20 שנה לאחור בכל מה שקשור להון השחור".

ב־2022, אגב, מונתה ועדה בין־משרדית נוספת, הפעם בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז רם בלינקוב, כדי להמליץ כיצד להילחם בהון השחור. בין היתר, הוועדה המליצה לממשלה לאסור על אנשים להחזיק בביתם מאות אלפי שקלים במזומן. כשהאוצר הביא את ההצעות לכנסת במסגרת חוק ההסדרים, ועדת החוקה הוציאה חלק גדול מהן מהחוק. היא טענה כי האיסור להחזיק כמויות גדולות של מזומן בבית פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בחיי.

4

בהון השחור צריך להילחם. החוק לצמצום השימוש במזומן היה אמור לעשות את זה, ומאז שנכנס לתוקף ההגבלות אפילו הוחמרו והיום אסור לשלם לאדם יותר מ־6,000 שקל במזומן, אבל בינינו, הוא לא באמת נאכף. כשיו"ר ש"ס אריה דרעי צוטט בסוכות אומר שקנה אתרוג מהודר ב־5,000 דולר במזומן — פעולה אסורה על פי החוק לצמצום השימוש במזומן — הוא מיהר להגיד שזו היתה הלצה. האם המשטרה פתחה בחקירה? גם זו הלצה.

כשראש המטה של השר לביטחון לאומי חנמנאל דורפמן מכר לולבים בלי קבלות לפני סוכות, כפי שחשף ג'וש בריינר ב"הארץ", נראה לכם שהמשטרה או רשות המסים בדקו את הנושא? ובינינו, אם אתם צריכים לשפץ משהו בשירותים בדירה, והשיפוצניק אומר לכם שזה יעלה 7,000 שקל במזומן, או יקר יותר אחרת, באמת תעמדו על כך שהתשלום יהיה מסודר עם קבלה בידיעה שתוסיפו לעצמכם עוד כמה אלפי שקלים, למרות שאף אחד בעולם לא יידע ששילמתם לו במזומן כי אף אחד לא אוכף את זה? אתם יודעים לבד מה התשובה.

בשורה התחתונה, החוק לצמצום השימוש במזומן עבד חלקית בלבד במלחמה בהון השחור. גם בלעדיו הציבור משתמש פחות במזומן, משום שהיום עומדים לרשותו אמצעי תשלום מתקדמים יותר. לפי בנק ישראל, אם ב־2017 כ־40% מהישראלים השתמשו במזומן בכל יום, בסוף 2022 שיעורם היה 21% בלבד. ובכל זאת, הפלא ופלא, מספר שטרות ה־200 שבנק ישראל מנפיק רק גדל. בין 2020 ל־2022 גדל מספר שטרות ה־200 ב־15%. היום השטר הזה מהווה 58% מכלל השטרות, שיא של כל הזמנים. צמצום השימוש במזומן זה לא. מלחמה בהון השחור, עאלק.

5

הקונץ־פטנט הזה עם המלחמה בהון השחור הוא כלי פוליטי בידי שרי אוצר שמפחדים מהציבור. לולא היו מפחדים היו מבינים שאין מה לכתוב את השורה הזו באקסל בכלל. אם רשות המסים תצליח לשים את ידה על חלק מההון השחור, למשל באמצעות רפורמה בחשבוניות המקוונות שתנסה להילחם בחשבוניות הפיקטיביות, מה טוב. אבל זה יהיה בונוס, לא יותר. אי אפשר לבנות על זה כעל מקור תקציבי ודאי.

וחוץ מזה, המלחמה בהון השחור היא לא רק משימה של רשות המסים. היא מתחילה בנורמות החברתיות. כשחצי מהציבור לא מאמין לממשלה שמפזרת כספים קואליציוניים בעת מלחמה, למה שירצה לשלם מסים? כשיו"ר מפלגה מורשע בעבירות של "אופס שכחתי לדווח לרשות המסים על המיליונים האמיתיים שעשיתי בכמה עסקאות נדל"ן", למה שהציבור ימהר לשלם את כל המסים שמחייב אותו החוק?

הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות