התייקרות השכירות

המס יעשה סדר

דירת 4-3.5 חדרים בתל אביב מושכרת ב־7,300 שקל בחודש, בממוצע. לא בעולם האמיתי, כמובן, רק בעולמה של הלמ"ס: זה הנתון המעודכן ביותר שיש לה על גובה השכירות בעיר היקרה בארץ. במציאות מחיר דירה כזאת גבוה בכמה אלפי שקלים. את העליות בשכירות — אלה שאינספור מרואיינים וגולשים תיארו בשבועות האחרונים — בממשלה לא מכירים. למדינה אין שום נתונים עדכניים שמאפשרים לעקוב אחרי שוק השכירות, להבין את המצב ולהחליט אם נדרשים צעדים יצירתיים כדי לצנן אותו. זו בעיה, אבל כאן מסתתר גם הפתרון: בשביל לקבל תמונה מהימנה של שוק השכירות, צריך להתחיל לגבות עליו מס. החוק אמנם קובע שיש לשלם מס על הכנסה מהשכרת דירה מעל סף של כ־5,200 שקל, אבל האכיפה שלו עלובה. כשהוא ייאכף, והדיווחים ייהפכו לנורמה, המשכירים אמנם ירוויחו קצת פחות, אבל הרווח של המדינה יהיה משולש. ראשית, ההכנסות ממסים יגדלו. שנית, היא תוכל לבנות תמונה מעודכנת של מחירי השכירות, שתאפשר לגבש מדיניות שתואמת את המציאות. ושלישית, בטווח הארוך אכיפה כזאת תאפס קצת את השוק. נכון, ייתכן שבשלב הראשון המשכירים יגלגלו את הצורך לשלם מס אל השוכרים, אבל בסופו של דבר המחירים יתכנסו לאיזושהי מסגרת הגיונית יותר, ללא זינוקי פתע חדים. האכיפה אולי לא קלה, אבל היא הכרחית. ובשביל להוציא אותה לפועל, צריך הנהגה שבאמת רוצה לטפל בבעיה, ולא רק לעשות עליה סיבוב.

/// גולן פרידנפלד

המזוודה של עזרא

‍

תזכורת למאבק הכרחי

דודי עזרא, מבעלי ענקית המזון נטו, נעצר השבוע בנתב"ג עם מזוודה ובה כמעט חצי מיליון יורו. הוא הסביר שלקח את הכסף כדי לשלם לקבלנים שמשפצים עבורו בית ביוון. אולי. ייתכן שהכסף הושג בישראל כחוק, ייתכן שבדרך אליו עזרא שילם את כל המס כחוק, ייתכן שגם ביוון התכוון לשלם הכל כחוק. רק שאין שום דרך לדעת זאת. עובדתית, אנשים משתמשים במזומן דווקא כשהם רוצים לחמוק מהחוק, ובעיקר מתשלום מס. מזומן הוא ערוץ המימון של העולם האפור והשחור, לא של מי שמדקדקים בקוצה של כל תקנה חשבונאית ומקפידים על כל ספרה בספרים. לכן כשמישהו נתפס עם חצי מיליון יורו מזומן, זה מריח כמו שימורי טונה שהבאישו. בייחוד כשהמישהו הזה כבר הפגין משחקים פיננסיים קודמים, כשהעביר את ההחזקות שלו בנטו לנאמנות שמיועדת לבנו עדי.

מה אפשר ללמוד מכל זה, חוץ מזה שמשפחת עזרא כנראה רוצה לשלם כמה שפחות מס? שחייבים להמשיך במאמצים להגביל את השימוש במזומן. המהלך הזה כבר יצא לדרך, אבל ישראל מפגרת בו יחסית לאירופה, למשל, בין השאר בשל אינטרסים של קבוצות שונות — עשירות מאוד ועניות מאוד. המזוודה של עזרא היא (לכאורה, לכאורה) רק סמל, קצה הקרחון לכלכלה שלמה שמתקיימת מתחת לרדאר, לא מדווחת, לא מפוקחת, ללא מיסוי, בעסקים שלפחות חלק מהם פוגעים בבני אדם. לכן סיפור המעצר שלו הוא הרבה יותר מקוריוז או רכילות; הוא תזכורת חשובה מאוד לכנסת ולממשלה: חייבים להגביר את המלחמה במזומן.

/// גלית חמי