נ

תחיל בעובדות: גל ברק, 35, הוא עבריין מורשע, שהונה אלפי אנשים תמימים ופיתה אותם "להשקיע" באתרים של הימורי מטבע (פורקס), שאותם הפעיל וניהל בדרכים מפוקפקות. בעיתונות האירופית כונה לעתים ברק "הזאב מסופיה", מכיוון שפעל בשיטות שהזכירו את אלה של ג'ורדן בלפורט, "הזאב מוול סטריט".

התחקיר שחשף את מעלליו פורסם בידי עמיר קורץ ב"מוסף כלכליסט" באוגוסט 2021, מיד אחרי שברק, ששוחרר מהכלא, נחת שוב בארץ. עיקרי ממצאיו היו שברק וישראלים נוספים, בהם חברי ילדות מהרצליה, התמקמו במזרח אירופה ומשם טוו רשת אתרים והפעילו מוקדים טלפוניים שעודדו והפעילו לחץ על משקיעים להשקיע במסחר ספקולטיבי באופציות בינאריות, מט"ח, מטבעות קריפטו ושלל מוצרים פיננסיים בסיכון גבוה. בית המשפט תיאר את הפעולות הללו כ"אנרגיה פלילית עצומה שהושקעה ביצירת מניפולציה בפלטפורמות האינטרנטיות ובהקמת המוקדים הטלפוניים". הכל כדי לפתות משקיעים להפקיד סכום ראשוני צנוע שעליו קצרו רווח קל, וכך לגרום להם להגדיל את ההשקעה – ולהפסיד הון.

תוכנה מניפולטיבית שפעלה באתרי הפורקס הללו דאגה ש"הבית תמיד ינצח", והכספים שהופקדו באתרים לא שימשו למסחר בניירות ערך אלא זרמו לחשבונות של המפעילים ולחברות קש ברחבי העולם. "לא היו מוצרי השקעה שנמכרו... לא היתה כל אפשרות אמיתית להרוויח או לקבל הכנסה, וייעוץ ההשקעות שניתן ללקוחות ניסה רק לגרום להם להשקיע עוד כספים ולא נתן להם באמת דבר... מדובר במעשי מרמה והונאה חמורים למשך זמן", קבע בית המשפט האוסטרי באופן נחרץ.

בספטמבר 2020 הודה ברק במיוחס לו והורשע בהונאה חמורה ובהלבנת הון. נגזרו עליו ארבע שנות מאסר, והוא שוחרר אחרי שנתיים בכלא (שחלק מהן ריצה במאסר טרום־משפט) במסגרת "שחרור חצי" הנהוג באוסטריה. ההליך נגדו התייחס להונאה של 2.5 מיליון יורו בלבד, שבוצעה נגד יותר מ־1,300 קורבנות מקומיים שהיה אפשר לזהות בשמם. מדובר בחלק מזערי מסכום ההונאה הכולל בפרשה, שאותו העריכה משטרת אוסטריה ביותר מ־200 מיליון יורו.

עכשיו, שנה אחרי שחרורו, ברק מבקש לחולל טוויסט מפתיע בעלילה: הוא רוצה להקים קרן הון סיכון, "יתרון" שמה (vantage), שתתמקד בהשקעה במיזמים "של גברים ונשים שהורשעו בפשעי סייבר וקריפטו", כך לשון האתר של הקרן. ברק עצמו, נכתב שם, "הורשע בעבירות פורקס, ורואה בקרן משימה אישית".

"יכולתי להתווכח בבית המשפט ולהגיד שמה שאמרו עליי לא בדיוק נכון, אבל אני לא רוצה כי היום אני מבין שמה שעשיתי לא בסדר, נקודה. הבנתי שנפגעו אנשים. אתה יושב בבית משפט, רואה אנשים ומבין שהיה פה משהו לא חוקי"

"היו לי תירוצים לעצמי"

מאיפה החוצפה?

"מהקושי האמיתי של אנשים שעשו טעויות. אני לא מדבר על מישהו שהוא פושע סדרתי, או על אנשים שעשו קריירה מפשע. הכוונה היא ל(עבריינים של) צווארון לבן, של עבירות מחשב. חלק מהם אנשים שהקדימו את זמנם".

הקדימו את זמנם?

"יש דיסוננס בין טכנולוגיה לרגולטור. הרגולטור, עד שהוא מתקדם, מתייחס לפעמים לטכנולוגיה שהוא לא מבין כאל פשע, ואז הוא לא יכול לסלוח. אנחנו רואים את זה היום מתבטא במטבעות הקריפטוגרפיים. לפני עשור, מטבעות קריפטו נחשבו הלבנת הון, והיום זה הדבר הכי נורמלי לסחור בו. פעם המרת מטבעות קריפטו היתה נחשבת הונאה, היום זה שירות נהדר".

בוא נדייק, אתה עסקת בהונאה, לא היית איזה יזם של מטבע קריפטו. בית המשפט קבע שהונית יותר מאלף בני אדם, חלק מהם אנשים מבוגרים.

"ההאשמה במקרה שלי היתה של מניפולציה. אבל חוץ מהפורקס היו לי עוד עסקים. ובפורקס התוכנה לא היתה שלי. באתי והצטרפתי לפלטפורמה קיימת, מעולם לא ראיתי את עצמי נכנס לעולם העברייני".

פגעת בפנסיונרים, באנשים חלשים.

"לא פגעתי בפנסיונרים, כל מי שהגיעו לבית המשפט היו חבר'ה צעירים. הרי את כל המרקטינג עשיתי ברשתות החברתיות, זה לא שלקחתי דפי זהב והתקשרתי לקשישים. אבל בכל זאת הבנתי שנפגעו אנשים. אתה יושב בבית משפט ורואה אנשים ומבין שהיה פה משהו שהוא לא חוקי".

אתה שוב מיתמם. מה, לפני המשפט לא חשבת שאתה פוגע באנשים?

"הדחקתי. היו לי כל מיני תירוצים לעצמי".

כמו?

"שמבחינתי זה היה לגיטימי. לצורך העניין מבחינתי זה היה כמו לעבוד בטוטו או בלוטו. מה שעשיתי קיבל רישיון מרשות המסים הקפריסאית, ויש עשרות חברות שפועלות ככה בעולם עד היום. הן, אגב, לקחו את המקרה של המשפט שלי כדי ללמוד איך לא להיתפס".

באתרים שלך התהליך הוצג לאנשים כמשהו נקי, שדומה וקרוב להשקעה בבורסה.

"כשנכנסים לאתר יש הודעה גדולה שקופצת ואומרת שהסיכויים להרוויח הם רק 20%, ו־80% מפסידים. הכל כתוב, שום דבר לא הוסתר. אבל כשהשופט שאל אותם 'האם הבנתם את התנאים של האתר?', והם ענו שלא, ראיתי את הפער של ההבנה. לרובם לא היתה הבנה מלאה לאן הם נכנסים. ואולי אצל חלק מהם היתה הבנה מלאה והם נכנסו בכל זאת, ואז מדובר בכדור שלג. הם נסחפו והפסידו כסף. אמרתי שאני רוצה לקחת אחריות. צר לי על אנשים שהפסידו כסף, ולכן את כל הכסף שהיה לי נתתי כדי לפצות אותם, לא התנגדתי".

זה כמו קזינו.

"בדיוק כמו קזינו. רק שכשאדם נכנס לקזינו הוא יודע שהוא בא להפסיד. כשאדם נכנס לפורקס הוא מגיע עם אשליות שהוא בא להתעשר. זה טיבו של אדם, הוא אוהב להדחיק את הסיכונים. רוב האנשים שנכנסים לפורקס מפסידים. בגדול מדובר במניפולציה שבה אנשים שמים את כספם, אך בסופו של דבר הבית, כלומר אני, תמיד הרווחתי".

וזה לא הפריע לך.

"לתפיסתי, נכנסתי לתעשייה שהיתה לגיטימית. שמעתי דברים נפלאים על איך אנשים מתעשרים. צריך גם להבין שבעבר ממשלת ישראל, למשל, מימנה ותמכה בפיתוח תוכנות דומות לתוכנה שאיתה עבדתי. קראו לזה טכנולוגיה. זה היה כך עד שהוחלט שמדובר בתוכנות בעייתיות שאסור להפעיל כאן".

"הדבר שעשיתי מחייב בושה ואני לא מתנער ממנו. אבל הבושה הולידה את הרעיון הזה שלי. אני וחבר'ה דומים לי יכולים לתרום לעולם הרבה. כן, יש לנו יכולות של נוכלות ועשינו טעויות. אבל אי אפשר לשים עלינו אות קין לכל החיים"

"ראיתי את הצער"

איך התגלגלת להיות מפעיל אתרי פורקס?

"לפני זה היה לי עסק מאוד נחמד של חנות מכולת בהרצליה. הייתי בן 22 ואמרתי 'בוא ננסה להתעשר'. והצלחתי להתעשר לפי החוקים של העסק הזה, זה מה שלפחות סיפרתי לעצמי. עד לאותו יום שבו המשטרה דפקה על הדלת שלי".

אני חוזר למודעות שלך. אתה רוצה לומר שלא היית מודע לבעייתיות, או שפשוט בחרת להעלים עין מזה שמדובר בתרמית שבה אנשים מפסידים כסף, כי אתה הרווחת הרבה ממנו?

"שכנעתי את עצמי שזה לגיטימי. גם הסביבה עודדה אותי. היה לי רישיון לפעילות של החברה, זה לא שבאתי ופתחתי עסק בגראז' ואמרתי, 'אני פותח עסק לא לגיטימי'. כעסק עבדתי עם פירמות כמו ארנסט אנד יאנג, הייתי מיוצג אצל עורכי דין נחשבים, הייתי אדם עשיר. מבחינתי הגעתי לטופ של הטופ".

מתי הבנת שהאשליה שמכרת לעצמך שקרית?

"ביום המעצר אני מבין שיש בעיה. גם מי שעצר אותי באוסטריה הבין שיש בעיה, אבל הם לא ידעו איך להטיל עליי את ההאשמות. אני הייתי הראשון שנשפט על הפעלת תוכנה כזאת, הייתי מקרה מבחן. לקח להם זמן עד שהם הגיעו לנוסחה ולגיבוש הטענות - וגם היא היתה בעייתית. בעיקרון הייתי יכול להיכנס ולהסביר להם שיש דבר כזה שנקרא זירות סחר, ושזה דבר מוכר".

אז למה לא עשית את זה?

"מכיוון שראיתי את הצער של האנשים שנפגעו. ואני לא מחפש את המחילה הזאת של הצדק האישי שלי, ולא רוצה לעשות סנגוריה פומבית לכל התעשייה. נפגעו אנשים וזה לא בסדר. אין מה לעשות. תראה, יכולתי להתווכח עם בית המשפט ולהגיד שמה שאמרו עליי לא בדיוק נכון, אבל אני לא רוצה כי היום אני מבין שמה שעשיתי הוא לא בסדר, נקודה".

אז עכשיו תתאר במילים פשוטות מה עשיתם.

"התוכנה שהפעלנו משכה בהתחלה אנשים להמר באמצעות אלגוריתם שמגדיל להם את הסיכויים להרוויח. אבל כדי שלא יוציאו את הכסף מהקופה ברגע שהם מרוויחים - וכשאני אומר 'הקופה' הכוונה שכל הכסף מגיע ישר אלינו - מתקשר נציג לאנשים שמציג את עצמו כברוקר. כביכול זה חוקי, כי זה ברוקר שמתעסק במניות, אבל בתכלס מדובר בקרואטי או בסרבי שלא מבין בכלכלה. המטרה שלו היא לשכנע אותם, לפי ההיצע של האלגוריתם של התוכנה, להמר על אופציה שהיא הכי גרועה עבורם. ואנשים האמינו והתפתו, כי בהתחלה הם הרוויחו. זה פעל בצורה נורא פשוטה".

איך עלו עליך?

"היה חיכוך ביני לבין השותף שהכניס אותי לעסק, אדם בשם אילן צוריה. הוא מקושר לפורטל שאותו מנהלים בני זוג, שדאגו להכפיש אותי באופן סדרתי".

למה?

"בגלל שנאלצתי לקחת צד בריב שהיה לצוריה ושותף אחר שלו".

על מה הם רבו?

"בעיקר על אגו, לא על כסף. מי יהיה המחליט, מי יהיה האיש הגדול. מי יוביל ויקבע מה הצעד הבא. זה היה נורא, הרגשתי שזה התנקז אליי, ופחדתי".

בעצם החברה שלך היתה גם החברה שלו, התחלקתם ברווח.

"זה היה 50-50, אני הייתי זכיין שלו. היו לו עוד כמוני. הוא השקיע כסף, הביא טראפיק וסליקות, כל מה שצריך. תלוי נגדו כתב אישום באוסטריה ומשפטו יתנהל בעתיד. אבל זה לא פותר אותי, הייתי חלק מהעסק. אני לא יכול להתחמק מאחריות. יש בית משפט, והוא קבע את מה שהוא קבע. וזה לא משנה מי הביא את מי".

לא היה עדיף לך לנסות להישכח עכשיו, להוריד פרופיל?

"שאלו אותי, 'למה אתה לא משנה את שם המשפחה שלך?', ואמרתי שאני לא מוכן לברוח ממה שהיה. הסיפור הזה הוא חלק ממני, אני לא רוצה לברוח. אחד הפחדים בכלא הוא מה יהיה ביום שאחרי. ובאמת כשיצאתי מהכלא גיליתי שהרבה יותר קשה להיות מחוץ לכלא".

למה?

"כי כולם בורחים ממני, מתרחקים. אני מדבר על עבודה, על קשרים. כשאני רוצה להקים ביזנס, אנשים לא יודעים שיש לי ערך מוסף, שאני חכם, שיש לי קבלות. הם לא יודעים שעשיתי דברים חוץ מפורקס, שכבר בגיל 16 פתחתי חברה שמכרה שטחי אחסון ענן לגיימרים. אתה פוגש רק אנשים שחוששים ממך. בעצם הם לא חוששים ממך, הם חוששים שהחרא יידבק אליהם. הם לא רוצים לפגוע בשם שלהם. וכאן נכנס הסיפור של הסטטיסטיקה: 70% מהמורשעים חוזרים בסופו של דבר לעבריינות, ואחרי זה רבים גם לכלא - ואני מבין אותם. יש אפס אופציות. הדרך היחידה שלך להסתדר היא לחזור לפשע, ואם לא נעשה משהו זה לא ישתנה".

אבל אתה רוצה להקים קרן הון סיכון, ואילו הדבר האחרון שמישהו ירצה הוא שאדם שהורשע בהונאה ינהל את הכסף שלו. מאיפה העוז? למה שלא תקים משהו משלך? אפילו תפתח מחדש את המכולת שהיתה לך.

"יש לי ולחבר'ה דומים לי אפשרות לתרום לעולם הרבה יותר מעבר למכולת. כן, יש לנו יכולות של נוכלות. וגם נכון שעשינו טעויות. אבל אי אפשר לשים עלינו אות קין לכל החיים. יש לנו הרבה מה להציע לחברה. לי יש הרבה יותר מה להציע מאשר להקים חנות מכולת".

אבל אתה קנית תוכנה בעייתית מאוד שהיא plug and play, בפורקס לא פיתחת שום דבר.

"נכון, בסיפור הזה לא פיתחתי. אבל היו לי חברות אחרות שהשקעתי בהן, כמו מערכת לחוכמת המונים בהשקעות בבורסה, פיתחתי גם אפליקציה לחברת מרקטינג שניתחה נתונים. את הכסף הגדול עשיתי מ־plug and play, ובזה אין לי קרדיט חוץ מניהול ארגוני למופת של יותר מ־1,500 עובדים. וחוץ מזה, בקרן שאני מקים אני לא מגייס כספי ציבור, אלא כסף private equity של משפחות פרטיות".

אתה מכיר משפחות אמידות שיעניקו לך הון?

"זאת בחירה שלהן, אבל אני שמח להגיד שיש התעניינות פנומנלית".

פנומנלית?

"בהתחלה המטרה היתה 10 מיליון דולר, ואז משפחה אחת פנתה אליי ואמרה שהיא רוצה להשקיע 20 מיליון דולר, תמורת יותר מעורבות בבורד. (ברק אינו מוסר פרטים על הגורמים שמעוניינים להשקיע אצלו את כספם, א"ל). בבורד של הקרן ישבו נציגם של המשקיעים ועורכי דין. אני לא רוצה גישה לכסף".

מה היתרונות שלך כמנהל קרן השקעות?

"היתרון שלי הוא שנשקיע בסקטור שאף אחד לא נוגע בו. הדלת שלי תהיה פתוחה לעבריינים לשעבר ולאנשים שבתוך הכלא, כדי שיידעו שיהיה להם לאן להגיע אחרי המאסר. אלה אנשים עם המון דרייב ויצירתיות. אני בעברי הייתי גרידי, רציתי להתעשר ולהמר, אני יודע איך אנשים כמוני חושבים. הדרייב שלנו ישיג תוצאה למשקיעים וגם יתרום לחברה. כיום הבעיה היא שלאנשים כמוני אין מקום. אני יכול להגיע לכל קרן השקעות ולתת נאום פצצה, אבל גם אם הם יאהבו ויחשבו שזה רעיון מהפכני, זה לא יעזור".

"מכיר בצק של עבריינים"

איך אתה, בתור נוכל לשעבר שלטענתו הונו אותו, יכול לסמוך על נוכלים?

"אני לא יכול להגיד שאני חסין ושלא יעבדו עליי. אבל תהיה לי עזרה מעוד אנשים בבורד. אני יודע שהבצק של העבריינים הוא בצק אחר, כמו שלי".

מה זה אומר?

"אני לא איש רע, אני איש טוב. עשיתי מעשה שהוא רע, אבל אני לא איש רע. יש גם את גל שעשה טוב, שתרם ועזר. נפלתי רק פעם אחת, ואני לא רוצה ליפול שוב. יש אנשים שהביזנס שלהם הוא נוכלות, אבל לא כולם כאלה".

העונש שריצית שחרר אותך?

"גם אחרי שאדם שילם את חובו לחברה, אסור לו לשכוח את הנזק שגרם. אני לא מדבר על המחיר שהוא עצמו שילם ושמשפחתו שילמה, אלא על המחיר של הצד שנפגע בסיפור. את זה לעולם אסור לשכוח. אבל כן אפשר להמשיך הלאה. הקושי הכי גדול שלי היה בשנה האחרונה. הגעתי לארץ והתביישתי".

בצדק, לא?

"כן, עשיתי משהו שמחייב את הבושה ואני לא מתנער ממנו. אבל הבושה הולידה את הרעיון הזה שלי. למעשה הקרן הזאת היא קודם כל בשביל עצמי. חשוב לי להצליח כלכלית ולהיות מוערך. בעבר הייתי מוערך בהרצליה, בבולגריה, הייתי עושה אירועים לאנשים, אפילו הבאתי את מני ממטרה להופיע בבולגריה לילדים של עובדים ישראלים, למרות שלא היו לי ילדים. אז נכון, עשיתי חרא לאנשים ויש אנשים פגועים, אבל זה לא עוזר לאף אחד שאתכנס בעצמי ולעולם לא אעשה יותר שום דבר למען החברה. למי זה עוזר? לשונאיי אולי, שאומרים 'יופי, נהרסו לו החיים'. אבל שילמתי את חובי ואני גם אדם חולה בטרשת נפוצה, אז אין מה לדאוג לסבל שלי. אני סובל".

למה אתה לא רוצה לנקום במי שלטענתך הפיל אותך?

"אני לא מחפש נקמה. אי אפשר להשקיע את כל החיים שלך בלרדוף אחרי האויבים שלך. אני רוצה לעזור לעצמי ולאנשים כמוני. הקרן שאותה אני רוצה להקים היא של אנשים שעשו טעויות. התפקיד של בית המשפט הוא לגזור את הדין, ואנחנו כחברה צריכים לקבל את זה שאדם ששילם את חובו לחברה מעוניין להמשיך הלאה".