עלות תועלת
שאול אמסטרדמסקי
עלות תועלת
//
שאול אמסטרדמסקי
יש רופא בעולם?
הנה סטארט־אפ: לחבר את המחסור החמור ברופאים בישראל עם האנטישמיות הגואה בעולם ולמשוך לכאן אלפי רופאים יהודים, שיעשו עלייה. כל מה שצריך זה לכסח את הביורוקרטיה, וראו זה פלא - זה אפשרי
מוסף כלכליסט | 09.05.24
1
הנה סיפור חיובי, לשם שינוי.
בתוך מתחם הסינמה סיטי בירושלים, מול גלידרייה, עומדת דלת זכוכית חלבית ללא שלט. מאחוריה מסתתרים המשרדים המתוקתקים של נפש בנפש, עמותה שהוקמה לפני יותר מ־20 שנה ועוסקת בהעלאת יהודים מארצות הברית ומקנדה. היא בעצם הזרוע המשלימה, מבחינת המדינה, לפעילות הסוכנות היהודית, שמתמקדת בשאר ארצות העולם, ושל נתיב, שמעלה יהודים מרוסיה. העמותה הזו ספגה לא מעט ביקורת בעבר, בעיקר על כך שהיא מונופול דה־פקטו שמקבל מהמדינה 14 מיליון שקל בשנה (תקציבה הכולל, 60 מיליון שקל, נשען גם על תרומות).
אבל עכשיו אנשי נפש בנפש שקועים במשהו שראוי לשבח, לא לביקורת. הם פיתחו מודל מעניין, שאם יוכיח את עצמו יוכל לסייע לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר במדינה, שרק תלך ותחמיר: אין לנו מספיק רופאות ורופאים.
אנחנו מדברים על 3.4 רופאים לכל 1,000 ישראלים, לעומת 3.7 במדינות ה־OECD (לפי נתוני משרד הבריאות מפברואר, שמעודכנים ל־2022). ממוצע הוא דבר מטעה. תמיד מסתתרת מאחוריו תמונה חמורה יותר. ואכן, בעוד תל־אביבים נהנים משיעור של 5.2 רופאות ל־1,000 תושבים, מחוץ למרכז המספר צונח ל־3.1. משרד הבריאות מגדיל בשנים האחרונות את התקנים לסטודנטים שלומדים רפואה בישראל, אבל זה עדיין לא מספיק. שיעור הרופאים כאן נמצא במגמת ירידה שרק תימשך. זה קורה בגלל גידול מהיר באוכלוסייה, ובגלל הזדקנות אנשי המקצוע. רבים מהרופאות והרופאים במערכת כיום עלו לישראל בתחילת שנות התשעים ממדינות ברית המועצות; חלק מהם כבר פרשו לגמלאות אבל מועסקים בתנאים מיוחדים כי תמיד חסרים רופאים, אחרים עתידים לצאת לפנסיה בקרוב. המערכת תלך ותתרוקן.
לבעיה הכואבת הזו אין פתרון קסם יחיד. אבל בנפש בנפש פיתחו כלי אחד שלפחות יכול לצמצם את ממדי הבעיה, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הקליטה: הם מייבאים רופאים. לא זרים שיעבדו פה קצת וילכו, אלא יהודים שיעלו לארץ ויעבדו כאן עד סוף הקריירה. משרד הבריאות מעוניין לקלוט בחמש השנים הקרובות 2,000 עובדים כאלה, כלומר 400 בשנה, כשהעלות הכוללת של הפרויקט תהיה כ־60 מיליון שקל (מחצית מהממשלה, מחצית מנפש בנפש). בינתיים, 100 רופאות ורופאים יהודים־אמריקאים ויהודים־קנדים כבר התחילו בתהליך, בדרך לקבל רישיון ממשרד הבריאות. זה עוד לא אומר שהם יעלו, אבל זו התחלה נאה למיזם כל כך טרי. בנפש בנפש אמרו לי שהמבחן האמיתי יהיה בקיץ; מי שבאמת מתכוונים לעבור לישראל יגיעו אז, בזמן החופשה של הילדים.
אז נכון שאלה רק ניצנים ראשונים. אבל יש כאן תשתית למשהו גדול יותר. הוא רק מחייב שינוי עמוק במחשבה הממשלתית ובביורוקרטיה שנגזרת ממנה.
העולים של שנות התשעים הצילו את המשק. בשנים שעברו מאז לא השכלנו לטפל טיפול שורש בבעיית ההון האנושי שלנו, ותכף נזדקק שוב להצלה, כי הדור ההוא יוצא לפנסיה
2
למעשה, נדרש היפוך של ממש בתהליך. עד כה כשרופאה רצתה לעלות לישראל היא היתה צריכה קודם כל לעבור לחיות כאן, ורק אז להסדיר את ענייניה מול המדינה, האישיים והמקצועיים: קודם כל לקבל מספר תעודת זהות, ואז להתחיל להוכיח שהיא אכן רופאה, ושהיא אכן מומחית, ושהיא עומדת בכל הדרישות המקצועיות. זה תהליך שנמשך כחצי שנה לפחות, זמן שבו הרופאה העולה חיה על סל קליטה או עובדת במקצוע אחר ולא יכולה לטפל באנשים. הכל לאט. והכל גם די מתיש. מה הפלא שלרופאים מומחים בשיא הקריירה שלהם אין כוח לפרוצדורה הזאת, ובחלק מהמקרים היא פשוט מונעת מהם לעלות.
אנשי נפש בנפש מציעים מודל הפוך. העמותה בונה רשימה של רופאים ששוקלים לעלות, ואז פוגשת אותם בכנס מיוחד בארצות הברית. לכנס הזה הרופאים כבר מביאים את כל המסמכים הנדרשים, והעמותה מצדה כבר מביאה את נציגי משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית ונוטריונים ישראלים, כדי לעשות את כל הביורוקרטיה על המקום. כלומר כבר בכנס בוחנים את המסמכים, מבקשים השלמות אם צריך, נותנים אישור עקרוני למי שאפשר.
ולא רק זה: לכנס מגיעים גם נציגים של מערכת הבריאות, של קופות החולים ובתי החולים ועוד. הם מראיינים את הרופאות והרופאים במקום, כדי שכשהם יגיעו לארץ לא יהיו להם רק רישיון ממשרד הבריאות, אלא גם מקום עבודה שמחכה להם. לחלק מהרופאים מבטיחים מענקים נדיבים, עד מאות אלפי שקלים, תלוי במקצוע (למשל מקצועות שיקומיים) ובאזור שבו יעבדו (למשל בפריפריה); כך, לכנס שהתקיים בניו יורק בתחילת השנה הגיעו אנשי מינהלת תקומה לשיקום העוטף שהציעו מענקים לרופאים ורופאות שיגיעו לאזור. כשהתהליך יתקדם נפש בנפש תצמיד לכל עולה מלווה שיזרז לו את תהליך העלייה וימצא פתרונות לצרכים הספציפיים שלו ושל משפחתו — לימודי עברית עוד בחו"ל, מסגרות לילדים בארץ וכן הלאה. לפשט, לפשט, לפשט. וזה עובד: רישיונות ההעסקה הראשונים במסגרת הפרויקט הזה כבר התחילו להתקבל בימים האחרונים, ולרופאים האלה כבר ממתינות כאן משרות.
3
המודל של נפש בנפש מצא חן בעיניי. נחמד לפגוש אנשים שמוצאים פתרונות יצירתיים ופועלים במהירות וביעילות כדי ליישם אותם. אבל אין איך להביא 400 רופאים בשנה מארצות הברית ומקנדה; חייבים למצוא אותם גם באזורים נוספים. בצרפת, למשל (כנס אחד כבר התקיים בפריז, ויש מי שמסבירים ששר הבריאות אוריאל בוסו, איש ש"ס, דוחף בכל הכוח להעלות רופאים משם), או בארגנטינה (בהמשך השנה מתוכנן כנס גם שם, במדינה עם אינפלציה של כ־280% בשנה שעשויה לעודד עלייה). זה לא יהיה קל, כי יש עוד מדינות עם מחסור ברופאים שמנסות למשוך אליהן הגירה מקצועית כזאת (בריטניה, למשל), ובעיקר — מדינות המערב לא יספיקו. חלק מהפתרון צריך להגיע ממקום אחר — מרוסיה ומאוקראינה. וזו הנקודה שבה הסיפור מתחיל להסתבך.
כי בשנתיים האחרונות, בעקבות המלחמה שם, כבר עלו לישראל כמעט 900 רופאות ורופאים מרוסיה ואוקראינה, רוב משמעותי מתוך 1,240 אנשי מקצוע שעלו בתקופה הזאת. את הנתונים האלה משרד הבריאות עצמו הציג בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בחודש שעבר, ולצד הבשורה הטובה — 1,240 רופאים חדשים זה מעולה — התברר שרק 274 קיבלו עד כה רישיון לעסוק ברפואה. כלומר יש לנו עוד 1,000 רופאים שלא עובדים, אף שהמערכת זקוקה להם מאוד. ייאמר לזכות משרד הקליטה שהוקם שם צוות מיוחד שעוסק באיתור הרופאים האלה ובקידום יציאתם לעבודה.
אבל למה זה קרה מלכתחילה? כי רופאות ממדינות ברית המועצות לשעבר עם ותק של פחות מ־14 שנה מחויבות לעבור מבחן רישוי ישראלי (להבדיל מרופאים ממדינות דוברות אנגלית ומצרפת), זה שעוברים מי שהרגע סיימו לימודי רפואה. רופאים רבים רואים בכך השפלה מקצועית, מעבר לזה שהם מתקשים עם השפה הן בשלב הבחינה (החלק בעל־פה הוא בעברית) והן בקבלה לעבודה (רופאים דוברי אנגלית יכולים לטפל באנגלית).
משרד הבריאות כבר הבין שהוא צריך להתגמש, ובין השאר מתכנן להוריד את סף שנות הוותק (יספיקו שמונה או עשר כדי לקבל פטור מבחינת הרישוי), ומגבש היתר זמני שיאפשר לרופאים לעבוד כבר מיומם הראשון בארץ. אבל זה לא מספיק. לובי המיליון, עמותה המקדמת את הזכויות והצרכים של ישראלים דוברי רוסית, פועל להקלות נוספות. המנכ"לית שלו אלקס ריף מסבירה שאם כבר הממשלה מוכנה לקחת על עצמה שינוי תפיסתי ולהתאמץ כדי להצליח להעלות רופאים מחו"ל, היא יכולה להתאמץ עוד קצת כדי לשלב במערכת הבריאות את אלה שכבר עלו. בכל זאת, 1,000 אנשים זו תוספת כוח אדם משמעותית.
עוד במוסף כלכליסט
4
אם המודל הזה יצליח, ואלפי רופאים עולים ייכנסו למערכת בארץ בתוך כמה שנים בזכות עמותה שידעה איך לעשות את זה ומדינה שידעה לשנות גישה, יהיה כדאי להרחיב את ההצלחה הזאת לענפים נוספים.
בשנות התשעים הגיעו לישראל מאות אלפי עולים עם מיומנויות גבוהות. נדרשו זמן וחבלי קליטה אבל בסוף רובם השתלבו בשוק העבודה והחזיקו אותו, הצילו את המשק ממש. אלא שבשנים שעברו מאז לא השכלנו לטפל טיפול שורש בבעיית ההון האנושי שלנו, ותכף נזדקק שוב להצלה, כי הדור הזה יוצא עכשיו לפנסיה. לא מדובר רק ברופאים, אלא גם באחים ואחיות, בפיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק ובמורים למדעים. כל אלה תחומים שבהם אנחנו סובלים ממחסור קשה בעובדים. וכדי להתמודד עם זה אנחנו צריכים לא רק לחשוב לטווח ארוך ולהשקיע בחינוך איכותי לכל ילדי ישראל, מכל המגזרים, אלא גם לעודד, בטווח הקצר, עלייה של אנשי מקצוע מנוסים שישתלבו במערכות הבריאות והחינוך הישראליות.
וכרגע אנחנו נמצאים בנקודה שבה הצרכים של מערכת הבריאות מזנקים בעקבות המלחמה, ובמקביל יש הזדמנות. העלייה באנטישמיות במדינות רבות בעולם מדאיגה ומתסכלת, אבל היא גם מאפשרת למשוך לכאן כוח אדם איכותי שאחרת אולי לא היה שוקל אפילו לבוא. לא משנה אם הם יבואו בגלל תחושת חוסר ביטחון או כסף או שליחות וציונות או גם וגם וגם. אצל כל העולים שהגיעו לישראל, במשך כל השנים — מהקמתה דרך הגל של שנות השבעים שבו עלתה המשפחה שלי ועד היום — תמיד יש תמהיל סיבות, קצת מהכל. העיקר שהם באים. העיקר שהם יבואו. זה לא יפתור הכל, כי עד שלא נביט בעצמנו במראה ונכיר בבעיות האמיתיות שלנו הן לא יילכו לשום מקום, אבל זה ללא ספק יסייע.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
