ב

חודש שעבר, רגע לפני עונת החופשות, החלה לפעול בארצות הברית חברת תעופה חדשה ואקסקלוסיבית: החברה מאפשרת לבני המזל שהממון מצוי בכיסם להטיס בנוחות גם את הכלב שלהם, לא משנה מה גודלו. הכלבים לא ייאלצו לשהות בתא המטען, בתוך כלוב סגור בחשכה, אלא יזכו למקום של כבוד בתא הנוסעים. עבור הכלבים, זו תהיה חוויית טיסה של מחלקה ראשונה: יוצע להם תפריט מגוון, צעצועים וחטיפים ללא הגבלה. הבעלים יזכו לטיסה בראש שקט, כשבן המשפחה הפרוותי שלהם לצדם (עם עוד כמה חברים כלביים).

בשלב הראשון תפעיל החברה, בארק אייר (Bark air), טיסות מניו יורק ללוס אנג'לס וללונדון, והיא מתכננת להוסיף בקרוב גם קו לפריז. בהמשך, הכריזה, יתווספו עוד יעדים. העלות? אסטרונומית. אם תרצו לקחת איתכם את הכלב לטיסה טרנס־אטלנטית, תיאלצו להיפרד מ־8,000 דולר לכיוון לאדם ולבעל חיים. הנוסעים ישונעו במטוס פרטי מדגם Gulfstream G5, שיכול להכיל 15 כלבים ובעלים, אולם החברה תמכור רק עשרה כרטיסים לטיסה, כדי להבטיח נסיעה מרווחת ונוחה. חרף העלות הגבוהה, הכרטיסים לטיסות הראשונות שהפעילה בארק אייר אזלו במהירות, והיא הצהירה: "אין פתרון טוב או נוח יותר לנסיעה למרחקים ארוכים עם הכלב שלך".

מה שנכון נכון. מרבית הכלבים שמצטרפים לטיסות מוצאים את עצמם במהלכן הרחק מבעליהם, בבטן המטוס. לכל חברת תעופה יש מדיניות משלה בנוגע להטסת חיות מחמד, וגם העלויות משתנות. כלבי שירות מאולפים, המסייעים לבעליהם הסובלים ממוגבלויות כגון עיוורון, מורשים לטוס בתא הנוסעים. יתר חיות המחמד הביתיות עוברות סינון על בסיס גודל וחברת תעופה. בריטיש איירווייז, למשל, לא מאפשרת לחיות מחמד להיכנס למטוס עם בעליהן, אלא אם כן מדובר בכלבי סיוע, שיכולים לנסוע עם הבעלים ללא תשלום. כל שאר בעלי החיים ידרשו לשהות בתא המטען תמורת סכום נוסף, שלרוב תלוי בגודלם.

חברות תעופה אחרות, כמו אל על, מאפשרות לחיות מחמד עד גודל מסוים לטוס לצד הבעלים. לרוב, אם חיית המחמד שוקלת פחות משמונה ק"ג, היא תתקבל בברכה במנשא או בכלוב ייעודי בתא הנוסעים. מרבית הכלבים אינם מיניאטוריים, ועל כן אם בעליהם יחליטו לצרפם לטיסה, הם יישלחו לתא המטען. אם תשאלו כמעט כל בעל כלב שנאלץ לארוז את חייו כדי להמריא לשהות ממושכת מעבר לים או לרילוקיישן, הוא יספר על חרדה עמוקה שאחזה בו ובבני הבית לקראת הטיסה, כשחשבו על פרידה למשך כמה שעות מהכלבלב לטובת תא המטען.

בעוד הם מתרווחים בכיסאותיהם במחלקת הנוסעים, המחשבה והדאגה לכלב, שליטפו רגע לפני שנשלח לכלוב ההטסה ושונע לבדו לבטן המטוס החשוכה, לא הרפו מהם: איך הוא מרגיש? האם חם לו? קר לו? האם רעש המנוע ושינויי לחץ האוויר מפריעים לו? האם הוא חסר מנוחה וסובל מחרדה או שאולי הוא פשוט ישן? גם הדיווחים על רשלנות בטיפול בכלבים שהוטסו בתא המטען לא מוסיפים נחת למי שנאלץ לנדוד עם כלבו למרחקים, ומחזקים את הצורך בחשיבה מחודשת על הנושא.

המקרים הטרגיים נדירים

הטסת כלבים בתא המטען יכולה להסתיים באופן טרגי, אף שמקרים כאלה נדירים. ב־2015, כלב שהובל בתא מטען של מטוס אייר קנדה, שהמריא מתל אביב לקנדה, היה בסיכון בשל תקלה בגוף החימום של התא שבו שהה. למזלו של הכלב, הטייס החליט לשנות את מסלול הטיסה כדי שהוא לא יקפא למוות. כלבים אחרים היו פחות בני־מזל במקרים דומים.

בארצות הברית, מתוך כ־188 אלף בעלי חיים שהוטסו ב־2022 באמצעות חברות התעופה המקומיות, שבעה מצאו את מותם. באפריל חברת התעופה גול איירליינס העלתה כלב מגזע גולדן רטריבר לטיסה הלא נכונה בברזיל, והוא הושאר למשך שעות רבות ללא השגחה בכלוב לאחר הנחיתה, התייבש ומת. בשנה שעברה מתו שני כלבים בטיסה מסחרית שהופעלה עבור אנשי צבא אמריקאים מדרום קוריאה לסיאטל. ב־2019, כלב שהוטס בטיסת KLM מהולנד ללוס אנג'לס לא שרד בבטן המטוס ומת. ב־2018 חברת התעופה הצ'יליאנית לאטאם איבדה את כלבם האהוב של זוג מפרגוואי, והדבר התברר רק לאחר הנחיתה.

בעוד פעמים רבות תנאי הטיסה עשויים להיות קשים לבני אדם, ייתכן שכלב או שניים יכולים לסייע ליושבי הקבינה. כלבים הם לא רק חברים נאמנים, הם גם מסוגלים לסייע רגשית במצבים מורכבים, להפיג בדידות וחרדה ולהעלות חיוך בקרב הנוסעים. בנמל התעופה באיסטנבול הבינו זאת. אחד משדות התעופה העמוסים בעולם גייס צוות מיוחד לטיפול בנוסעים הסובלים מחרדת טיסה: חמישה כלבים, עובדים מן המניין, שעברו הכשרה מקיפה. כשהם לובשים מדים ייחודיים ועונדים תג עובד, הכלבים מטיילים באולמות הנוסעים ומאפשרים לאנשים ללטפם כדי להפחית את מפלס הלחץ.

ואם על פני האדמה הכלבים מצליחים להנעים את זמנם של הנוסעים, למה שלא יזכו למקום משלהם גם בקבינה, ליד בעליהם, בלי לרעוד מפחד בתא המטען של המטוס ולהותיר את בעליהם חרדים בכיסאותיהם? הרי בשדה התעופה כבר משתמשים בכלבים ייעודיים, אז למה לא לאפשר לחיות המחמד שלנו להפעיל את קסמן על הנוסעים, או לפחות להתכרבל ליד בעליהן בזמן הטיסה ולצמצם מגע עם יתר העולם?

גם הפלגה פרטית היא פתרון

בישראל, שבה בארק אייר עדיין לא פועלת, יש מי שמנסים לגרום לחברות התעופה לאמץ מודלים כלכליים חדשים כדי לאפשר לכלבים לטוס בנעימים. רינה גרינברג (36) מתגוררת באילת. לפני כשנתיים היא החליטה לצאת להרפתקה של שנה בפורטוגל, ולא העלתה בדעתה להשאיר מאחור את גאלה, כלבה מעורבת בת 13, בגודל בינוני. "הבנתי שטיסה כרוכה בלסכן אותה, וזה לא משהו שאני מעוניינת בו", היא מספרת. "גיליתי כל מיני מקרי מוות שהתרחשו בטיסות, או כלבים שהגיעו במצב של התשה מוחלטת ליעד, ונזקקו לטיפול וטרינרי ממושך. לא רציתי להמר על חיי הכלבה שלי, גם אם זה סיכון קטן.

"התחלתי לבדוק מה האפשרויות האחרות. ראיתי שיש צמיחה מטורפת בטיסות פרטיות ושיש קבוצות פייסבוק בעולם שמאגדות אנשים שרוצים לטוס עם הכלב. הם לוקחים הצעות מחברות פרטיות ומוציאים לפועל טיסות פרטיות כאלו. יש טיסות פרטיות שיוצאות לכיוון אחד וחוזרות ריקות, ולכן בכיוון אחד הטיסות שלהן זולות יותר. זאת אפשרות לאנשים שעושים רילוקיישן. אנשים מתארגנים וטסים ככה. אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי להטיס את הכלב בצורה בטוחה, בלי שיעבור טראומה".

חודש אחרי שגרינברג וגאלה שבו ארצה, היא פתחה קבוצת פייסבוק ששמה "לטוס עם כלבים ועוד", כדי לאגד אנשים שמחפשים דרך להטיס את כלביהם בתא הנוסעים. החברים בקבוצה מנסים לחבר בין מי שטסים לאותם יעדים, כדי להוציא יחד טיסה פרטית או שיט. "טיסות אמפטי לג (טיסה לכיוון אחד ללא נוסעים) הן מוזלות, למרות שלרוב הן בהתראה קצרה יותר וזה מאתגר תכנונית", היא אומרת. בינתיים, קבוצה אחת כבר הצליחה לארגן טיסה לקפריסין בקיץ, אחת נוספת מתארגנת לניו יורק, וגם הפלגות פרטיות עם הכלבים נמצאות בשלבי אפייה.

כל אלו הם פתרונות נקודתיים ויקרים מאוד, כך שגרינברג עדיין מקווה לגרום לחברות התעופה לשנות את מדיניותן. "גיליתי שחברות התעופה יכולות להחליט להטיס כלבים אחרת, אם הן רוצות. פניתי ליאט"א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי), והם אמרו שאין מגבלה טכנית על הטסה בתא הנוסעים, כל עוד היא בטיחותית. פניתי גם לארקיע ואל על כדי לבדוק אם אפשר להטיס כלבים בטיסה ייחודית, אולי לשכור מטוס. מסתבר שצריך לשנות את אופן העיצוב של המטוס מבפנים כדי להטיס 25 כלבים, כלומר, זה לא אפשרי.

"אופציה אחרת", אומרת גרינברג, "היא לאפשר לכלבים להיכנס למטוס, אבל לסנן כאלו עם התנהגות בעייתית, אולי באמצעות גוף חיצוני שיעבוד עם החברות — ובעלי הכלבים ישלמו על השירות. בארצות הברית, למשל, יש חברה שמטיסה כלבים גדולים בתא הנוסעים בטיסות פנים, אבל מחתימה את הבעלים על טופס ויתור: כל האחריות למה שיעשה הכלב, מבחינה משפטית, היא על הנוסע.

"לגבי אנשים שלא רוצים לטוס עם כלב במטוס, אפשר להגדיר מראש טיסות מסוימות כ'פט פרנדלי'. בעלי הכלבים יכולים אפילו לשלם מחיר מלא לשורת מושבים שלמה כדי להטיס את הכלב שלהם. אפשר להקצות למטרה הזו אזורים מסוימים במטוס, או לאפשר לכלבים לטוס בחודשים בשנה שיש בהם ביקוש נמוך לטיסות. אני מנסה לבנות עם כלכלנית תוכנית מסחרית, כדי להבין כמה כלבים טסים ומה אפשר לעשות כדי להפוך את זה אטרקטיבי לחברות התעופה".

התוכניות של גרינברג משקפות את הפוטנציאל הכלכלי שזיהתה בארק אייר בהטסת בעלי חיים: שוק הולך וגדל של צרכנים. בארק אייר, שמאחוריה עומדת חברת המזון והציוד לכלבים Bark, הבחינה שבעלי כלבים נכונים יותר מבעבר להוציא סכומי כסף גבוהים על חיות המחמד שלהם (שוק מוצרי חיות המחמד עמד ב־2023 על 320 מיליארד דולר, עלייה של 11% בשנה). ואכן, חברת התעופה הפרטית VistaJet דיווחה כי בין 2019־2021 חלה עלייה של 86% בהטסת חיות מחמד (כולל חתולים וארנבים), וכי ב־2023 חלה עלייה של 43% במספר חיות המחמד שטסו במטוסיה לעומת השנה הקודמת, כך לפי סוכנות הידיעות בלומברג.

עם זאת, נראה שחברות התעופה הגדולות אינן ממהרות לאמץ את היוזמות האלו, והטסת הכלבים נותרת בתחום התעופה הפרטית. גורם בענף התעופה הישראלי אומר כי למרות הרצון של החברות הגדולות לתת לכלבים את השירות ההומני והמתחשב ביותר, הן נדרשות לאזן בין צורכיהם לרגישויות של יתר הנוסעים. "השוק בישראל לא מספיק רחב ומספר בעלי החיים שטסים נמוך מכדי שיהיו כרגע פיילוטים כאלה", הוא מסביר. גם אם אוהבי הכלבים שבינינו היו שמחים לטוס כל הדרך לפריז כשלצדם כלבלב חינני ולא תינוק צווח, הנוסעים הם שמכתיבים את הטון, ולא כולם מתחברים לחברים הפרוותיים שלכם.

כך, למשל, הכוונות הטובות של חברת אל על בנושא גלגלו לפתחה תביעה רק באחרונה. נוסע ששדרג את מקומו בטיסה למיאמי תבע את החברה על כך שהושיבה לידו נוסעת עם כלב אשר "הפריע למנוחתו". זה היה כלב שירות, שאל על מחויבת להטיסו, אך הנוסע טען כי הכלב קפץ עליו במהלך הטיסה והפיל את מגש האוכל שלו. שופט בית הדין לתביעות קטנות החליט לקבל את התביעה בחלקה, והורה לאל על לפצות את הנוסע ב־2,300 שקל.

"לרוב מי שסובל זה הבעלים"

לא כולם שותפים לדאגה לחיות המחמד שבבטן המטוס. ברוב המקרים "לא מזיק לכלב לטוס בכלוב בתא המטען", קובע פרופ' אמריטוס יוסי טרקל, לשעבר ראש יחידת חיות וחברה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא מציין כי "תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל צריך לקחת הכל בפרופורציות. הימצאותו של הכלב למשך זמן מסוים בתא המטען יותר מפריעה לבעלים שלו, שצריכים להיפרד. אם יש אנשים שמוכנים לשלם מחיר להטסה פרטית זה בסדר, אבל לרוב לא קורה שום דבר לכלב בטיסה רגילה. כלבים רגילים גם לכך שהבעלים הולכים לעבודה. זה לא מזיק להם להיות כמה שעות לא ליד הבעלים שלהם".

הטסת כלבים בתא הנוסעים לא חפה מבעיות. במשך זמן רב חברות תעופה ברחבי העולם אפשרו לבעלי כלבים להטיסם אם הציגו תעודה של כלב סיוע רגשי, אולם השוק בתחום פרוץ לחלוטין. תעודות שהנפיקו גופים בלתי רשמיים הובילו לתקריות לא נעימות, כשכלבים שרחוקים מלהיות מאולפים יצרו מהומה בתאי הנוסעים. בארצות הברית הנוהג הזה נפסק לאחר שנוסע אמריקאי הגדיל להגדיר טווס כחיית שירות וביקש להעלותו לטיסה.

"כלב שירות עובר הכשרה מאוד ארוכה כדי לתפקד באופן מושלם בסביבות ציבוריות, בעוד כלבים לתמיכה רגשית לא עוברים איזשהו מבחן. לכן, ההחלטה של חברות התעופה לא לאפשר לתחום הפרוץ הזה להיכנס למטוסים היתה נכונה", קובעת תמי בר יוסף, מרצה וחוקרת מומחית לתחום יחסי האדם והכלב. "החברה הזו מזהה ביקוש וצורך בשוק, ויכול להיות שזה יוביל בהמשך לכך שחברות תעופה יאפשרו תמורת תשלום מסוים הכנסה של כלבים למטוס עצמו. אבל צריך לעשות את זה בצורה נכונה ולוודא שלא יהיו תקלות".

גם בר יוסף מבקשת להרגיע את מי שכלבו נאלץ לשהות בתא המטען, ומציעה שישאל את עצמו אם הדאגה שלו מבוססת על בעיה אמיתית או על האנשת הכלב. "בשנים האחרונות אנחנו מזהים תופעה תרבותית ברורה: אנשים מתייחסים לכלבים שלהם כאל בני משפחה. זה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד היבטים: המקום הרגשי שלהם בחיים שלנו, מה שאנחנו מוכנים לעשות למענם. הם חלק מהמשפחה הרב־מינית שלנו. אנחנו מכירים בזה שבני משפחה יכולים להיות גם לא־אנושיים. כחלק מזה, אנשים רוצים לצאת לחופשות עם הכלבים שלהם ועל הרקע הזה מתחזקת הדאגה להטסתם. זה כבר לא רק עבור משפחות שעושות רילוקיישן".

לדבריה, "אנחנו הרבה פעמים עושים האנשה לכלבים ומפרשים את ההתנהגות שלהם בצורה אנושית. לומר שכל כלב סובל בכלוב טיסה, לרוב נובע מהאנשה ומחוסר מידע. יש מידע מחקרי שמראה שהרבה פעמים כלבים לא סובלים בכלוב טיסה. בתא המטען קר? להרבה כלבים נוח בקור. הרווחה של הכלב גם קשורה לסוג שלו, המבנה, הגודל, החינוך והתנאים שבהם הוא חי. צריך לדייק מתי הצורך הוא שלנו ומתי הוא של הכלב. לי, מאז 7 באוקטובר, יש יותר צורך להיות עם הכלבה שלי. זה קודם כל צורך שלי. לא תמיד הצורך של הכלבים זהה. זאת מערכת חושים ורווחה אחרת.

"במקרה של כלב מעוטף עזה שהפך להיות חרדתי יותר, צריך להתייעץ עם מאמן התנהגותי לגבי העלאה שלו לטיסה. כלב מאוזן, שפחות מוטרד מכל מיני דברים, יזרום עם לטוס בתא המטען. ניתן לו חטיפים, צעצועים ושמיכה טובה, נשדר לו בהבעות הפנים שלנו שהכל טוב, והוא יתמודד עם זה לא רע. צריך לעשות לפני הכנה לכלב, בין אם זה להרגיל אותו לשהות בכלוב טיסה בעזרת מאלף התנהגותי או לחשוף אותו לסביבה בנתב"ג באופן מדורג וחיובי לפני הטיסה. אפשר לתת לכלב בהמלצת וטרינר התנהגותי תרופת הרגעה, כדי שהוא יהיה פחות בלחץ. אם אנחנו נהיה בלחץ ונשדר לכלב סטרס מטורף, זה ישפיע על ההתנהגות שלו. זה תלוי בנו".