כ

שתנ"צ בדימוס ערן קמין, מי שהוגדר עד לא מזמן "חוקר השחיתות מספר אחת", מגיע להפגין בקפלן, לא נדיר שהוא פוגש חברים ותיקים שעדיין במשטרה. לא אחת, הוא מספר, הם משפילים מולו מבט. קמין מרגיש שתדמית המשטרה כארגון אלים ופוליטי, המשקף את תפיסת עולמו ואת מזגו של השר האחראי לה, מביכה אותם. "הרבה אנשים מתוך המשטרה מבוישים מהאירועים שאנו רואים בהפגנות ומהמצב שאליו הגיעה המשטרה. בעיקר מי שאני מכיר מעולמות החקירה והמודיעין", מספר קמין בריאיון ל"מוסף כלכליסט", "אבל יש גם הרבה אחרים — דור חדש — שחושבים שככה צריך להתנהל. למה? כי אלו שמחנכים ומכשירים אותם הם שוטרים שאיבדו את דרכם ואת מקצועיותם".

ההידרדרות בתפקוד משטרת ישראל אינה דבר חדש. כבר שנים הארגון נמצא במשבר עמוק, המתבטא במעורבות פוליטית, עזיבת שוטרים, ובהזנחה מתמשכת של הטיפול בפשיעה במגזר הערבי, אולם קמין סבור שהתהליך הואץ במהלך מגיפת הקורונה. "מאז, המשטרה מדממת את כוח האדם שלה", הוא אומר. "היא לא מצליחה לגייס את אותה כמות אנשים שעוזבים, ואחד מהצעדים המטופשים שעשה המפכ"ל הנוכחי, קובי שבתאי, היה הנמכת תנאי הסף לכניסה למשטרה, בין השאר כדי לקרוץ לקהלים אחרים, כשבמקביל לכך הוא צמצם את משך ההכשרה של שוטרים חדשים. זו מכה אנושה ליכולת לייצר מקצועיות של הארגון, שנמצאת היום בשפל חסר תקדים".

וזה גם מה שמביא למשטרה אלימה יותר?

"אלימות היא תולדה של תנאי סף ירודים ושל תהליכי מיון לקויים, שבהם לא אובחנו אלמנטים של תוקפנות אצל המועמד — כאלה שהיה צריך לאתר בשלב הגיוס. נוסף על כך, בגלל ההכשרה הקצרה — אתה מכניס בן אדם לסיטואציות מורכבות כשאין לו את הבסיס המקצועי לדעת מה נדרש משוטר. כתוצאה מכך, בהרבה מצבים הדרך שלו לנסות לפתור בעיות תהיה באמצעות הפעלת אלימות במקום באמצעות כלים מקצועיים. את המחיר כולנו משלמים".

קמין מבין היטב את התחושה ההולכת ומשתרשת בציבור, שלמשטרה אין עניין בתחקור של מקרי אלימות ובהענשת שוטרים אלימים. וכמו בציבור, גם הוא מתוסכל מכך. "המענה הראשון והעיקרי שאמור לפתור בעיות מהסוג הזה, הוא המענה הפיקודי־משמעתי - ופה אנו נכשלים פעם ראשונה, כי המפקדים מצופפים שורות. כשאתה מצופף שורות עם שוטר אלים, מכה, שפועל בניגוד להנחיות - בין שאתה חבר או מפקד שלו - אתה משפיע על התרבות הארגונית של המשטרה. המענה השני לתופעות כאלה הוא חקירות פליליות של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אבל היא לא יכולה לטפל במסה הרחבה כי זה מענה שנועד לטפל בתופעות קיצון, ואם כולם עכשיו מתנהגים ככה, למח"ש קשה לבצע את תפקידה.

בכל מקרה, אומר קמין, "מח"ש חלשה מאוד, לא מייצרת הרתעה ומתנהלת בצורה מאוד בעייתית באירועים של אלימות משטרתית נרחבת". בכך, הוא מהדהד דו"ח נוקב של מבקר המדינה מ־2023, שבו תואר תפקודה של מח"ש בתלונות נגד שוטרים כ"טיפול מערכתי כושל", בין היתר בשל חוקרים לא עצמאיים מספיק. התוצאה: אלפי תיקי חקירה נגד שוטרים נסגרים מדי שנה ללא טיפול, ומספר כתבי האישום שהוגשו נגד שוטרים סוררים היה מזערי. אם כל זה לא מספיק, המצב מוחמר בגלל חולשת המערכת המשפטית שלדברי קמין "מתנהלת באיטיות לא סבירה. כאשר יש לך שלושה רבדים של כשל אתה מקבל בעיה גדולה לפתחך".

"אחד הצעדים המטופשים של המפכ"ל היה הנמכת תנאי הסף לכניסה למשטרה, כשבמקביל הוא צמצם את משך ההכשרה של שוטרים חדשים. זו מכה אנושה למקצועיות"

"אתה לא תתקדם, יש לי את המועמדים שלי"

קמין (57) התגייס למשטרה ב־1994 ומילא שלל תפקידי חקירה בכירים, כולל סגן ראש יאח"ה ומפקד היחידה בפועל לאחר התאבדותו של תנ"צ אפרים ברכה ביולי 2015. בהמשך היה ראש חטיבת החקירות של המשטרה, ראש התחום הכלכלי במכללה לביטחון לאומי וראש מנהלת האכיפה הממשלתית בתקופת הקורונה.

כשבוחנים את הרזומה שלו, ברור מדוע הוגדר כבר לפני שנים כ"אימת הפוליטיקאים". הוא חקר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, את פרשת מעונות ראש הממשלה בנימין נתניהו וניהל את תיק האי היווני בתקופת ראש הממשלה אריק שרון. נוסף על כך, היה מעורב בחקירות רבות אחרות בפרופיל גבוה: הוא שימש ראש צוות החקירה הראשון בתיק אביגדור ליברמן, היה החוקר בפרשת ההטרדה המינית שבה הורשע השר לשעבר חיים רמון, והביא להרשעתם ולשילוחם לכלא של הרב הראשי יונה מצגר, ושל הח"כיות לשעבר פאינה קירשנבאום ונעמי בלומנטל.

הקריירה הזאת הסתיימה בדיוק לפני שנתיים כשקמין עזב את המשטרה על רקע חוסר אמון במפכ"ל קובי שבתאי, שסירב למנותו לראש יאח"ה ועיכב את קידומו. עד היום, הבטן שלו מלאה. "כששבתאי נכנס לתפקיד הוא אמר לי, 'אתה לא תתקדם, יש לי את המועמדים שלי'. אמרתי לו 'בסדר, אבל אני רוצה לחזור לפקד על יאח"ה'. זה היה אך טבעי. הייתי המועמד היחיד שרצה את התפקיד, עניתי על קריטריונים, ולכאורה לא היתה פה דילמה", מספר קמין.

"אבל אז קיבלתי הודעה שלא אתמנה לראש יאח"ה, ושמי שימונה לתפקיד יהיה אדם ללא ניסיון בחקירות, שאותו הייתי אמור להחליף כקצין מטה בלהב 433. לא הסכמתי למהלך הזה. ניסו לשכנע אותי, הסבירו שאוכל להשפיע בצורה רוחבית, אבל אמרתי 'ללהב אני אכנס רק דרך הכניסה הראשית, לא מכניסת המשרתים'. שבתאי הבין שאני הולך להתפוצץ, וזימן אותי אליו. אמרתי לו: 'איך אתה עושה לי דבר כזה?', והוא ענה לי: 'אני סוגר דברים מראש'. הסבטקסט היה שהמינוי נסגר מראש עם הדרג הפוליטי. ידעו שאם אקבל את התפקיד הזה, אעשה אותו באופן עוצמתי שלא סופר אף אחד, וזו כנראה הסיבה שלא רצו אותי בו".

"שבתאי שידר מההתחלה שברצונו לספק את השר"

לאחר האכזבה, קמין כיהן כנציג המשטרה בצפון אמריקה בדרגת ניצב ייצוגית, אך זה היה אקורד סיום צורם לקריירה מרשימה שהסתיימה בבעיטה החוצה מהמוקדים הרגישים במשטרה. כיום הוא חוקר שחיתות שמייעץ לגופים פרטיים ולחברות בנושאי מניעה ואכיפה של פשיעה כלכלית. במחקר כמותני שערך לאחרונה במסגרת השלמת תזה במדעי המדינה, בחן קמין את מספר חקירות השחיתות השלטונית שנפתחו בין השנים 2008 ל־2022 וגילה שבשנים האחרונות חלה בהן ירידה דרסטית. "מ־2017 לערך אנחנו לא רואים חקירות שחיתות ציבורית גדולות נגד נבחרי ציבור ברמה הגבוהה ביותר, אלא קיפאון מוחלט. הסיבה המרכזית, לדעתי, היא האפקט המצנן של תיקי האלפים ושל המלחמה שנפתחה נגד מערכת אכיפת החוק, בניהולו ובהובלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו", פוסק קמין.

"התמונה שלו כנאשם בפלילים שעומד בבית המשפט המחוזי בירושלים במאי 2020 ומכריז מלחמה על מערכת אכיפת החוק גורמת לי עד היום לצמרמורות - וזה האירוע המכונן לדעתי. אחרי שנפתחה מערכה כזו נגד משרתי ציבור, היא הפכה לפלטפורמה שדרכה אפשר לעשות הכל: לא למנות מפכ"ל קבוע במשך שנתיים אלא להאריך את כהונתו כל כמה חודשים כי הוא כנראה לא היה נאמן מספיק; למנות אנשים לא ראויים ולא מתאימים לתפקידים רגישים; לעכב קידום של קצינים או להראות להם את הדרך החוצה כי הם לא הסתדרו עם המצב הזה".

"המוטציה השנייה (שהביאה לשינוי באופן פעולתה של המשטרה, ע"ק) היתה כשגלעד ארדן ואמיר אוחנה, שני סריסי החצר של הנאשם בפלילים, שכיהנו כשרים לביטחון פנים, נתנו את הטון. ארדן היה זה שהחזיק את מ"מ המפכ"ל מוטי כהן תקופה ארוכה, ואחרי זה הגיע אוחנה שמינה למפכ"ל את אחרון המועמדים שראוי להיות מפכ"ל, קובי שבתאי, שאפילו לא היה קודם לכן מפקד מחוז. ומה המהלך הראשון שעשה שבתאי רגע לפני שהוא נכנס לתפקיד? ביקש להחליף את היועצת המשפטית למשטרה, שבעלה היה מחובר למחאה נגד ראש הממשלה. כלומר, מההתחלה הוא שידר שהוא רוצה לספק את רצון השר ואת רצונם של שרה ויאיר נתניהו".

ואז מגיעים לשיא: מינוי איתמר בן גביר, אדם עם גיליון הרשעות ארוך, לשר שאחראי למשטרה.

"זו כבר מוטציה ממדרגה שלישית: שר לעומתי שבא להטריל את המערכת, שלא מכיר עבודת מטה, לא יודע איך לנהל ארגון בסדר גודל כזה. הוא כן יודע מה עובד עבורו, שזה בעיקר תזזיתיות תקשורתית שמשאירה אותו תמיד בתודעה. ומאחר שזו האג'נדה שלו, ושבתחילת הדרך היה לו מפכ"ל חנפן, שרץ להצטלם איתו בבת מצווש של הבת ונתן לו מדים טקטיים של מג"ב - כל ההתנהלות הזאת משדרת כניעה  וזה אומר לשר שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה".

בוא נדבר על תהליך הבן גביריזציה של המשטרה ועל האלימות המשטרתית שעכשיו מופנית ביתר שאת כלפי מתנגדי הממשלה.

"משטרה שמבינה שתפקידה הוא שמירה על הסדר הציבורי חייבת לנהל אירועים מורכבים בצורה הכי מקצועית שהיא יכולה, והשאלה היא מידת העצימות והיכולות שמופעלות בשטח. אנו רואים שהמשטרה לא מוכנה לאירועי סדר ציבורי, ולא מכינה את השוטרים שיורדים לשטח. שוטרים לא צריכים להגיע בצורה ספורדית ולגשת בצורה יחידנית לטפל במפגינים וגם לא להיכנס לאירוע עם אמצעים שלא מתאימים, כי אז הם כבר מפסידים. למשל, שימוש במכת"זית אינו נכון לכל אירוע. יש בעיה בהפעלת שיקול הדעת של המפקדים ובעיה קריטית בתודעת המשימה שהמפקדים מנחילים לפקודים שלהם. הקצונה הבכירה הפכה לחנפנית ולא מקצועית, ולכן היא גם לא מסוגלת היום לחנך ולהדריך את הפקודים שלה".

ראינו לאחרונה ששוטרים שמתועדים כשהם משתמשים באלימות נגד חברי כנסת בהפגנות וזוכים לגיבוי המפקדים.

"כחלק מההכנה לאירוע, מצופה מהמפקדים לסמן לשוטרים את נציגי הציבור שנמצאים כמעט בכל הפגנה, ולהזכיר להם שאלה סמלי שלטון ודמוקרטיה, שטוב שהם נמצאים בהפגנות, ושצריך להגן עליהם ולעטוף אותם. נכון שנבחרי ציבור לא יכולים לעשות כל מה שהם רוצים ושהחסינות לא מגינה עליהם מפני עבירות פליליות, אבל אני מזהה התנהלות לא מקצועית ולא מאורגנת".

"כשמצופפים שורות עם שוטר אלים, מכה, שפועל בניגוד להנחיות, בין אם אתה חבר או מפקד שלו - אתה משפיע בכך על התרבות הארגונית של המשטרה"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על הניסיון לגרור את משטרת ישראל לשיח פוליטי ולייחס לפעולותיה הטיה פוליטית או מניע זר. המשטרה תישאר עצמאית. חקירת שחיתות ציבורית מעולם לא ירדה מסדר היום, ויעידו על כך פרשיות רבות אשר טופלו בשנים האחרונות בכל המגזרים והבשילו לכדי כתבי אישום.

"אשר לטענה בדבר אי־מינויו של תנ"צ קמין לראש יאח"ה, אין בעובדה שמר קמין לא מונה לתפקיד להעיד על כישוריהם של קצינים אחרים, שכן הליך המינויים במשטרת ישראל מתנהל בהתאם לכלל ההליכים הנדרשים. לתפקידים השונים נבחרים הקצינים המתאימים ביותר וכך גם לתפקיד ראש יאח"ה מונה קצין שעושה עבודתו באופן ראוי.

"אשר לטענות בדבר הפעלת כוח במהלך מחאות והטענות על מינוי קצינים לא מקצועיים, לצערנו יש עוד כאלו הממשיכים לראות באירועי הפרות סדר והתפרעות אלימה שבוצעו בניגוד לחוק 'מחאה לגיטימית', וממשיכים להשתלח בשוטרים שמבצעים תפקידם כחוק מול מפירי סדר ופורעי חוק. ככל שנדרש, פיזור המון שמתפרע מחייב שימוש בכוח ובאמצעים שבסמכות המשטרה. לצד חופש המחאה לכל אדם כחוק, נמשיך לפעול לשמירת הביטחון, החוק והסדר, במקצועיות וללא משוא פנים. כפי שציין המפכ"ל יעקב שבתאי, כל מקרה חריג שבו הופעל כוח שאינו מידתי ייבדק עד תום על ידי הגורמים האמונים.

"לצערנו, עם ההכרזה על מועמדותו של ניצב פלד לתפקיד המפקח הכללי, החל מסע רדיפה רצוף רכילויות נגדו, שתכליתו לסכל את המינוי מסיבות שאינן ענייניות. ניצב פלד הינו קצין משטרה עתיר זכויות שמילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד בהצלחה רבה למען ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל".

מח"ש בחרה לא להגיב לכתבה.