חתיכת שבוע
חתיכת שבוע
// הדיון במערכת החינוך שכח את מה שהכי חשוב /// במגדל מדגימים מה בכירים מוכנים לעשות בשביל כסף /// נתניהו קיבל עוד חזית /// פרשת סנפרוסט מכתימה את גמזו
מערכת החינוך
הגיל הרך הכי מוזנח
מאבק המורים לקראת תחילת השנה עורר שיח ציבורי חשוב על מצב החינוך הישראלי, מעמד המורים, התכנים שמקבלים התלמידים. הדיון הזה ידעך בקרוב, אבל לרגע קצר נדמה שהיה אפשר לעסוק במהות. או לפחות ברוב המהות, כי השיח של השבועות האחרונים לא הגיע לשלב החשוב ביותר בהתפתחות הילד, הגיל הרך. ישראל נמצאת במקום האחרון ב־OECD בהשקעה בגיל הזה — 600 דולר בלבד לילד בשנה, כ־5% מהממוצע במדינות המפותחות, שהוא 12 אלף דולר. שלל מחקרים מוכיחים את חשיבות ההשקעה בפעוטות; למשל, מחקר בן פחות משנה (של ג'וינט אשלים וחברת Social Finance Israel) הראה שכל שקל שיושקע בגיל הרך, בייחוד בשכבות המוחלשות בישראל, יניב 5 שקלים של תוספת תוצר ושל חיסכון בהוצאות רווחה וטיפול בפשיעה. אבל בישראל לרוב הילדים אין מקום במעונות ציבוריים מפוקחים — רק רבע מהפעוטות מגיעים אליהם — ומי שבעיקר משקיעים כסף בגיל הרך הם ההורים שמשלמים הון עתק למסגרות הפרטיות. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון עשתה צעד חשוב כשהעבירה את המעונות מאחריות משרד הרווחה למשרדה, אבל לא הספיקה להוציא לפועל את התוכנית הרב־שנתית שלה למהפכה שתהפוך את המסגרות האלה מבייביסיטרים למוסדות חינוכיים. השר הבא חייב לעשות זאת.
/// שחר אילן
צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קריאייטיב
מגדל
כמה מרוויחים מחיסול
היועץ המשפטי החיצוני של מגדל אחזקות, עו"ד צבי אגמון, שיגר השבוע עוד מכתב חריף לממונה על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, והיח בו טענות קשות נגד הביקורת שמתח על התנהלות החברה. חילופי מכתבים כאלה בין החברות המפוקחות לרגולטורים אינם עניין נפוץ, ואיכשהו מגדל הצליחה להפוך את זה לספורט. הפעם, אחרי שאגמון סיים לנזוף בברקת הוא התפנה להפליג בשבחי דירקטוריון מגדל. המכתב שלו הוא ניסיון לזריית חול לא רק בעיני הממונה, אלא גם בעיני המשקיעים — התמונה שהוא מצייר מעוררת את התחושה שהוא חי בעשור האחרון על כוכב אחר: חברי הדירקטוריון רואים לנגד עיניהם את "טובת" החברה ואת "יציבותה", כל פעולות החברה נועדו להבטיח את הניהול התקין של עסקיה וכן הלאה. על כוכב הלכת שלנו, נזכיר, מגדל מיטלטלת זה שנים. מנכ"לים הולכים ובאים, יו"רים מתמנים ומודחים, דירקטורים מושלכים, באישור הדירקטוריון ובחיפוי היועץ המשפטי. המניה של מגדל ביטוח מגיבה לכל זה, כצפוי: התשואה שלה בעשור האחרון היא פחות משליש התשואה הממוצעת שרשמו חברות הביטוח האחרות.
בסיבוב הנוכחי, המטרה היא הדחת המנכ"ל שגיא יוגב, והדרך לשם עוברת שוב בהדחת היו"ר יפתח רון־טל. בפעם הקודמת שאגמון סייע בהדחת היו"ר, ניר גלעד, הוא נהנה מבונוס של 3 מיליון שקל על הטיפול המסור.
ומה שמצער עוד יותר הוא שזה לא רק היועץ המשפטי, אלא גם הדירקטורים של החברה, אותם אלה שלדבריו פועלים למען טובתה ויציבותה. יש שם לשעברים מכובדים במיוחד, אנשים שהיו שופט עליון, יו"ר רשות ניירות ערך, ראש השב"כ, אלוף בצה"ל, ניצב במשטרה. מה גורם להם לשתף פעולה? אפשר להניח שאותה סיבה שגורמת ליועץ המשפטי החיצוני לעמוד להגנתה של החברה. חבל רק שאת המחיר על חיבתם להון משלמים בסוף החוסכים והמשקיעים של אחת מחברות הביטוח הגדולות במדינה.
/// גלית חמי
צילומים: אלכס קולומויסקי, שאול גולן
ועדת מירון
עוד קרב לנתניהו
ארבעה לאווים עלו מעדותו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בוועדת החקירה לאסון מירון: שהוא לא אחראי, שהוא לא ידע, שהוא לא דובר אמת — ושהוא לא מבין את חברי הוועדה שמתעלמים מהישגיו ומתפקודו המושלם. לפחות שניים מהלאווים האלה הניבו השבוע את מכתב האזהרה שקיבל נתניהו מהוועדה, ובו היא ציינה שידע, או שלמצער היה עליו לדעת, שהאתר מטופל באופן לקוי שעלול להוות סכנה, ושגם בהיבט האחריות ישנה בעיה, כי הוא "לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה". מתוך הסכנות שמרחפות מעל ראשו בהווה ואולי גם בעתיד — תיקי האלפים, ועדת מירון וועדת החקירה לצוללות — מירון ירתה ראשונה. מכתב האזהרה שלה שקול לכתב אישום, ומחייב את נתניהו בייצוג משפטי. אפשר לקוות שהוא יתמודד עם ההליך הזה באופן ממלכתי, כזה שיכבד את זכר ההרוגים, את משפחותיהם ואת שאר הנפגעים, אבל צפוי יותר שנראה אותו יוצא לעוד מלחמת שמד, חוזר לשני הלאווים הנותרים כדי להכפיש את הוועדה שמתעלמת מהישגיו.
/// משה גורלי
גמזו בתנובה
חלטורה לא ברורה
אחרי כל חלקי החיות בשקיות, תנובה מינתה את פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ופרויקטור הקורונה לשעבר, לראש הוועדה לבדיקת תהליכי האיכות במפעל סנפרוסט. האינטרס של החברה ברור — גמזו נתפס כדמות מקצועית ואמינה, ויש לו כמובן היכרות ממושכת עם בכירי משרד הבריאות. המשרד כבר חוקר את המקרה, גמזו יחקור, והממצאים של שני הצדדים יעמדו זה מול זה, לעיני הציבור. אבל מה בדיוק האינטרס של גמזו להכניס ראש בריא למיטה הלא נקייה הזאת? למה לו להתקשר עם אחד הספקים הגדולים של בית החולים ולהיקלע למצב אפשרי של ניגוד עניינים? למה להכניס את עצמו לוועדה שתעסוק בתעשייה שהוא לא מבין בה דבר? ומה הוא צריך את השורה המשונה הזאת בקורות החיים שלו?
בין האינטרס הברור של תנובה לאינטרס המאוד לא ברור שלו, הצד של הציבור די פשוט: אנחנו צריכים שמנהל אחד מבתי החולים הגדולים בארץ יהיה עסוק בניהול בית החולים, ורק בו. כל דבר אחר, בטח הג'וב המשונה הזה, משדר תחושה של חלטורה. ואם גמזו כן מאמין שלצד העבודה הקשה שלו הוא יכול לתרום מניסיונו למען הציבור הרחב, כפי שטוענים מקורביו, הוא לא צריך ללכת לחפש עכברים בתנובה; הוא יכול להתחיל, למשל, ממשבר המתמחים.
/// אורנה יפת
מילת השבוע
//
דור סער־מן
התחלה זה משמח, וכל ההתחלות קשות, אבל בפתיחת שנת הלימודים התחושה היא בעיקר של אתחול מחשב תקול
כל שנה מתחילה בסימן שאלה, אבל בכל הנוגע לשנת הלימודים סימן השאלה מרחף — וזה כבר עניין כמעט קבוע — על עצם ההתחלה. תיפתח או לא תיפתח? ומתי נגלה? יומיים לפני? בערב שלפני? רק בבוקר?
המתח הכרוך בזה לא נוגע רק לשאלה אם "יש סידור לילדים" ל־1 בספטמבר, הוא נגזר גם מהערעור של כל רעיון ההתחלה. כי התחלה אמורה לסמל התחדשות, תקווה, אופק בהיר ופתוח, דף חלק שיתמלא בחוויות. התחלה של שנת הלימודים היא מחברות חדשות וקלמרים ריחניים, חולצות חגיגיות וטקסים נרגשים, ילדים שרים במקהלה והורים שמזילים דמעה. התחלה שהיא כמוסה של רגשות חיוביים שמפעמים בנו. ובישראל תחילת שנת הלימודים סמוכה גם לתחילת השנה, אז ממילא זו עונה שכולה התחלות והתחדשות. זה באוויר, וזה ממלא את הנשמה.
אבל כמו שמלמדים אותנו בבית ספר, כל ההתחלות קשות. ופתיחת שנת הלימודים מגיעה אחרי שההורים מותשים מהחופש, כשהמורים לא יודעים מה יעלה בגורלם, כשהילדים כבר פורקים כל עול, וכשהמדינה מתעקשת להזכיר שוב ושוב שהיא יכולה למצוא אלף דרכים להתנער מאחריות ולמרר את החיים. במצב כזה, יותר משהיא פתח לתקווה, ההתחלה היא גלגל הצלה שנאחזים בו בכוח, ולא בהכרח עם הרבה שמחה. שרק תגיע, שהשנה פשוט תיפתח, אחר כך כבר נסתדר. פחות התחלה, יותר אתחול, כמו למחשב תקול. תנו לנו רק לכבות ולהדליק, בתקווה שזה יפתור את הבעיה, גם אם כולנו יודעים שלא. את החולצות החגיגיות ושירי המקהלה אפשר להשאיר לטקס הבא.
