ע

ו"ד אייל שגיא, שותף מייסד במשרד עורכי הדין AYR, סיפק למשרד המשפטים ייעוץ משפטי בנושאי טכנולוגיה. לפי הסכם ההתקשרות ביניהם, שגיא קיבל תמורת הייעוץ 500 שקל לשעה, לא כולל מע"מ והחזרי נסיעות. הוא הועסק כשנה במשרד המשפטים, לפחות עד ה־11 ביולי השנה, כשההתקשרות עמו ניתנת להארכה של 48 חודשים.

עד כאן אין ייחוד בפעילותו, ועורכי דין לא מעטים מייעצים למשרדי ממשלה בנושאים שהם מתמחים בהם. אלא ששגיא, ראש מחלקת משפט וטכנולוגיה במשרד AYR, אינו רק עורך דין. בכובעו האחר, שגיא הוא לוביסט (שדלן). הוא רשום בכנסת כשדלן של לא אחרת מאשר חברת מיקרוסופט. לפי בדיקת "מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת" של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, הוא היה רשום כלוביסט גם בזמן שסיפק ייעוץ משפטי בנושאי טכנולוגיה למשרד המשפטים. במילים פשוטות: עו"ד שגיא מייצג את אחת מחברות הטכנולוגיה החזקות בעולם ומקדם כלוביסט בכנסת את האינטרסים הרבים שלה בישראל, ובו בזמן הוא מייעץ בתשלום למשרד המשפטים - משרד שלהחלטות שיקבל, למשל בענייני קניין רוחני שבהם שגיא מתמחה, עשויות להיות השלכות עצומות על עסקי מיקרוסופט בארץ.

הקשר של שגיא עם מיקרוסופט ארוך שנים, ועוד ב־2005 ייצג את החברה בדיון על חוק זכויות יוצרים בוועדת הכלכלה. באופן אירוני, שגיא זכה במכרז הייעוץ למשרד המשפטים לאחר שעורכת הדין שהתמודדה מולו, יעל רוזנמן ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', דיווחה כי היא מקורבת לעובד באגף תכנון ואסטרטגיה במשרד, ונפסלה מהמכרז בשל חשש לניגוד עניינים. במקומה נבחר שגיא, לוביסט של מיקרוסופט.

חן הרצוג הוא ה"גרין־ווש" המושלם: מצד אחד, הוא מתבטא בתקשורת בזכות מעבר לאנרגיה נקייה, בנה לעצמו שם של מומחה התומך בצמצום הזיהום ונמצא בקשרי עבודה צמודים וממושכים עם המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפקח על חברות מזהמות. בכובעו השני, הרצוג מקדם כלוביסט בכנסת אינטרסים של חברות התעשיות המזהמות בישראל

עורך הדין מצא פטנט

שגיא אינו היחיד שחובש שני כובעים סותרים במהותם, ומצליח להיות גם שדלן בכנסת מטעם גורם מסחרי וגם יועץ לממשלה בחוזה רשמי, באופן המציב אותו בעמדה פוטנציאלית לניגוד עניינים.

עו"ד ערן ברקת, למשל, הוא שותף וראש המחלקה המשפטית במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות'. המשרד, כך מפורט באתר שלו, "הוא משרד מוביל בישראל בתחומי הליטיגציה וההגנה המשפטית על זכויות הקניין הרוחני של פטנטים, טכנולוגיות והמצאות". משרד גילת ברקת הוא חלק מקבוצת ריינהולד כהן - אחת הפירמות הגדולות בישראל בתחום הפטנטים והקניין הרוחני.

הידע המקצועי זיכה את ברקת ומשרדו בעבודת ייעוץ מגוונת למען משרדי ממשלה. מאז 2014 הוא משמש יועץ בענייני קניין רוחני לאגף החשב הכללי במשרד האוצר. ההתקשרות האחרונה עמו הוארכה עד סוף אפריל 2022, עם אופציה להארכה עד דצמבר השנה. נוסף על כך, מאז 2018 מייצג משרד עורכי הדין של ברקת את מדינת ישראל בתהליכי אכיפה של תביעות בנושא זכויות יוצרים של פטנטים שהמציאו רופאים ועובדי מדינה. בשנים 2021-2020 שימש ברקת בודק עורכי פטנטים במשרד המשפטים, ובעבר אף שימש בוחן פטנטים במשרד. שפע הפעילות הזו הופך את ברקת למעין זרוע משפטית של מדינת ישראל, בשכר, ומאפשר לו לקשור שפע של קשרים במשרדי האוצר והמשפטים.

אלא שבמקביל לעבודתו עבור הממשלה, ברקת הוא גם לוביסט. בעבר שימש כשדלן בכנסת של ארגון חברות התרופות פארמה ישראל, וייצג את הארגון בדיונים ממושכים בוועדת החוקה בשנים 2013-2012, שעסקו בחוק הפטנטים. לאחר מכן שינה ברקת את רישומו ללוביסט של משרדו שלו, גילת ברקת ושות', והופיע בוועדות הכנסת כמייצג של המשרד שליבת עיסוקו היא פטנטים וקניין רוחני. ב־2017 למשל, השתתף ברקת כלוביסט בדיוני ועדת הכלכלה על חוק העיצובים ועל תיקון חוק הפטנטים. בהמשך נרשם כלוביסט של משרד האם, ריינהולד כהן, וכך הוא רשום כיום.

ניגוד העניינים הפוטנציאלי גולש מעבר לעבודתו של ברקת כלוביסט. במרץ 2021, למשל, ייצג ברקת בבית המשפט את חברת התרופות Boehringer Ingelheim הגרמנית, בערעור על החלטה של רשם הפטנטים במשרד המשפטים - במקביל לכך שמשרדו מייצג את משרד המשפטים עצמו בהליכים אחרים שנוגעים לקניין רוחני.

נועם קליין הוא יועץ תקשורת בכיר בחברת פרו אסטרטגיה מקבוצת גלעד לובינג - אחת מחברות הלובינג הוותיקות בארץ. מאז 2020 הוא משמש דובר הרלב"ד שתחת משרד התחבורה, אף שלגלעד לובינג יש לקוחות עם ממשק ישיר למשרד התחבורה והרלב"ד. למשל חברת הקורקינטים BIRD, וחברת א.ד.י, יבואנית גדולה של מערכות בטיחות לרכב

יש כלכלן בסביבה

או למשל חן הרצוג, הכלכלן הראשי, שותף ומנהל יחידת כלכלה, סביבה ורגולציה בפירמת רואי החשבון BDO. בנובמבר 2021 הוא השתתף בדיון בוועדת הבריאות בכנסת, שעסק בתחלואה והזיהום במפרץ חיפה. הרצוג נשא בדיון דברים נוקבים בזכות השמירה על התעשייה המזהמת במפרץ חיפה: "כל אחד שיושב איתנו פה היום בחדר והגיע לכאן במכונית בנזין או אפילו באוטובוס דיזל הוא גורם לזיהום ותחלואה וזו עובדה… אז לבוא ולהגיד אני אמשיך לנסוע ברכב המזהם שלי אבל אני לא רוצה תעשייה פטרוכימית אני לא חושב שזה הפתרון". התנגדותו של הרצוג לסילוק התעשייה המזהמת מהמפרץ מובנת: הוא שדלן של איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.

אלא שבמקביל להיותו שדלן של התעשייה המזהמת, הרצוג גם עובד בצמוד עם המשרד לאיכות הסביבה וכותב עבורו מחקרים. ב־2015, למשל, חתם הרצוג על עבודה מקיפה, 175 עמודים אורכה, שנעשתה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. כותרתה: "מדיניות ניהול פסולת מסוכנת בישראל". הרצוג וצוות ממשרדו, בליווי מקצועי של המשרד להגנת הסביבה, הכינו תוכנית מפורטת לטיפול בפסולת מסוכנת, לאחר ש"המשרד להגנת הסביבה זיהה את הצורך בגיבוש תוכנית כוללת להסדרה מחדש של הענף", כך נכתב.

הקשר של הלוביסט של איגוד תעשיות הכימיה והפרמצבטיקה עם המשרד להגנת הסביבה עמוק וממושך. בדצמבר האחרון, כחודש בלבד לאחר הדיון שהוזכר לעיל בוועדת הבריאות, שבו הגן הרצוג על התעשייה המזהמת, פורסם דו"ח נוסף שהוא חתום עליו, גם הפעם עבור המשרד להגנת הסביבה. רק הנושא השתנה: בזבוז מזון. מדובר בדו"ח שנתי שנעשה בשיתוף פעולה בין עמותת לקט ישראל להצלת מזון לבין המשרד להגנת הסביבה. את המחקר מבצעים עבורם אנשי פירמת BDO שבה הרצוג שותף, ועל הדו"ח הסופי חתומים במשותף אנשי לקט ישראל, הרצוג עצמו, ולא אחרת ממנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן. הרצוג, אגב, הוא לוביסט רשום של לקט ישראל, מה שאינו מונע מהמשרד להגנת הסביבה לעבוד איתו בצמוד על המחקר השנתי של בזבוז מזון.

הרצוג הוא ה"גרין־ווש" המושלם: מצד אחד, הוא מפרסם מאמרים ומתבטא בתקשורת בזכות מעבר לאנרגיה נקייה, בנה לעצמו שם של מומחה התומך בצמצום הזיהום ונמצא בקשרי עבודה צמודים וממושכים עם המשרד להגנת הסביבה שאחראי לפקח על חברות מזהמות, ואף יעץ לו בתשלום עד 2017. ואילו בכובעו השני, הרצוג מקדם כלוביסט בדיונים בכנסת אינטרסים של אחת התעשיות המזהמות בישראל, וגם מחוץ לכנסת אינו חדל לקדם את התעשייה המזהמת. הוא חתום, בין היתר, על מסמך כלכלי מפורט שכותרתו "תרומת בז"ן לכלכלת ישראל ב־2018", וגם על מסמך מפורט עוד יותר מ־2020, 50 עמודים אורכו, שכותרתו "תרומת כי"ל למשק הלאומי ולכלכלת הדרום".

עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ. פירון, הוא לוביסט של בתי ההשקעות וחברות האשראי. הוא מתגאה בתרומתו "לעיצוב הסדרי חקיקה וכללים מנחים בשוק ההון, תוך יצירת ערך שלא יסולא בפז עבור לקוחותיו". בו בזמן, משרדו מועסק על ידי משרדי המשפטים והאוצר ומספק ייצוג משפטי או ליווי לפרויקט ערבויות מחיר למשתכן

עורך דין ומעצב חקיקה

המצב העקום הזה הופך נפוץ יותר ויותר. זה קורה דווקא על רקע העלייה במודעות לפעילות הלוביסטים בכנסת ובמשרדי הממשלה והניסיונות לפקח על הפעילות הזו. בין היתר, לוביסטים מחויבים להירשם ברשימת השדלנים המתעדכנת על בסיס יומי ולענוד סרט כתום בתוך המשכן, כדי שיהיה ניתן לזהות שהם מייצגים אינטרסים של גורמים פרטיים. מאז פברואר 2021 מחויבים עובדי משרד האוצר לתאם מראש כל פגישה עם לוביסט, ולדווח על הנושאים שעלו במהלכה. פגישה של עובד האוצר עם עורך דין שאינו לוביסט אך מייצג לקוח צריכה להיערך בנוכחות גורם מפקח מהלשכה המשפטית. משרד המשפטים פרסם כי הוא מתכוון להחיל נוהל דומה בנוגע לעבודה עם לוביסטים. אלא שמתברר שלוביסטים מצאו ציר ישיר, עוקף כנסת, להשפעה אפשרית על השלטון: ייעוץ ישיר למשרדי ממשלה, לרוב כעורכי דין.

לעתים ניגודי העניינים ממש זועקים. למשל המקרה של עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ. פירון וראש מחלקת שוק ההון במשרד. אופק הוא לוביסט רשום בכנסת של איגוד בתי ההשקעות, של איגוד הברוקרים בבורסה, איגוד הנאמנים בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר ואיגוד חברות האשראי. זו פעילות שהוא גאה בה במיוחד באתר הפירמה, שם מפורט כי "במסגרת ייצוג ארגונים ולקוחות... מופיע אופק באופן שוטף בפני המאסדרים השונים, משרדי הממשלה, ועדות ממשלתיות, ועדות ייעודיות לבחינת שינויי חקיקה והסדרים, וכנסת ישראל על ועדותיה... הוא גאה בתרומתו... לעיצוב הסדרי חקיקה וכללים מנחים ראשונים במעלה בשוק ההון, תוך יצירת ערך שלא יסולא בפז עבור לקוחותיו".

בוועדות הכנסת, שבהן הוא "מעצב הסדרי חקיקה" ו"יוצר ערך שלא יסולא בפז", עונד עו"ד אופק סרט כתום, כדי שיהיה ברור שהוא מייצג אינטרסים מסחריים. כך למשל היה כשאופק ייצג את איגוד חברות האשראי ואיגוד הברוקרים בדיון בוועדת הכלכלה על חוק שירות מידע פיננסי באוקטובר האחרון, או כשייצג את איגוד הברוקרים בדיון ועדת הכנסת ב־2017 על הסדרת הלוואות.

אבל בו בזמן, משרד מ. פירון, שבו אופק שותף, מועסק על ידי משרדי ממשלה שונים באופן תדיר: הוא מספק למשרד המשפטים, גם כיום, ייצוג משפטי בנושא דיני עבודה, הוא ליווה את פרויקט הערבויות למדינה במכרזי מחיר למשתכן מאז 2013 ולכל הפחות עד סוף 2021, והוא סיפק שירותי ייעוץ לרשות המים ב־2017. בעצם משרד מ. פירון, שבו הלוביסט אופק הוא שותף וראש מחלקה, משמש מעין זרוע ייעוץ מן המניין במשרדי הממשלה – משפטים, אוצר ואנרגיה. שם, תחת הסכם מתן שירותים, אין חובת ענידת סרט כתום.

מקרה דומה הוא של משרד עורכי הדין זינגר דנה ושות', בראשות עו"ד שרית דנה. לפני המעבר שלה לשוק הפרטי, שרית דנה השלימה קריירה ארוכה בצמרת השירות הציבורי. בין היתר, בין 2006 ל־2013 שימשה דנה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום האזרחי, עם התמחות בתחום הנדל"ן, ומילאה קדנציה גם כיו"ר מועצת שמאי המקרקעין.

דנה לקחה את הקשרים והידע הנדל"ני העצום שלה לשוק הפרטי, ומשרדה סיפק ייעוץ משפטי לרשות מקרקעי ישראל לפחות עד יוני 2021. אלא שבמקביל דנה רשומה גם כלוביסטית של נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה הממשלתית שאחראית לתכנון והקמת מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב, לרבות הרכבת הקלה.

מתברר שחודשים אחדים בלבד לאחר שמשרדה ייעץ לרשות מקרקעי ישראל באופן פרטי, ייצגה דנה את נת"ע כלוביסטית בדיונים על חוק המטרו בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים. כל זה כאשר רשות מקרקעי ישראל היא אחד הגופים הדומיננטיים ורבי ההשפעה על הפעילות של נת"ע.

דנה גם סיפקה שירותים בתשלום למשרד האוצר, כאשר במקביל היא ייצגה את נת"ע במסגרת דיון במשרד המשפטים בדצמבר 2018. הדיון עסק בשאלה אם נת"ע נדרשת לשלם פיצויים לבעלי הקרקעות המופקעות לטובת קווי הרכבת – נושא שלמשרד האוצר ולנת"ע יש על פניו אינטרס סותר בו.

ניגודי העניינים האפשריים וטשטושי הגבולות הללו הם קודם כל באשמת משרדי הממשלה, שלנוחותם מעלימים עין מהאינטרסים הנוספים, הגלויים, של היועצים שהם נעזרים בהם. זה נעשה חרף קיומן של הוראות בעניין: למשל, לפי תקנות כספים ומשק (תכ"מ) של החשב הכללי במשרד האוצר, במקרים של יועצים משפטיים, העסקת יועץ חיצוני צריכה לעבור דרך היועץ המשפטי של המשרד כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ובמקרים מסוימים דרך ועדת מכרזים משרדית, שגם היא נדרשת בין היתר לבחון ניגודי עניינים פוטנציאליים.

הדובר Free As a Bird

אבל לא רק עורכי דין חובשים כובע כפול. גם לוביסטים במקצועם עושים את זה. חברת הלובי גלעד יחסי ממשל ולובינג היא אחת הוותיקות בתחום, שמצליחה לא אחת לשנות חוקים ותקנות לטובת חברות וארגונים ששכרו את שירותיה. עם לקוחותיה כיום נמנים לפחות שניים שיש להם ממשק ישיר עם משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) שפועלת תחתיו: חברת הקורקינטים BIRD, וחברת א.ד.י, שהיא יבואנית גדולה של מערכות בטיחות לרכב. גם קרסו רכב, יבואנית רנו וניסן, נמנתה עם לקוחות גלעד לובינג, ובאתר שלהם היא מצוינת עד היום ככזו.

בה בעת, מי שמשמש דובר הרלב"ד מאז 2020 הוא נועם קליין, יועץ תקשורת בכיר בחברת יחסי הציבור פרו אסטרטגיה, השייכת גם היא לקבוצת גלעד לובינג. העובדה הזו נחשפה כבר בינואר על ידי עמותת "הצלחה", ולא השתנתה מאז: קליין הוא דובר הרלב"ד שתחת משרד התחבורה, כחלק משירותי דוברות בשכר שמספקת פרו אסטרטגיה מקבוצת גלעד לובינג – אשר עושה שדלנות בכנסת לחברת מערכות רכב ולחברת קורקינטים. זאת כאשר לפי הוראות התכ"מ, אין לאשר התקשרות עם יועץ תקשורת חיצוני בין היתר "במקרה שבו קיים חשש לניגוד עניינים כלשהו בעבודת היועץ".

גלעד לובינג היא לא חברת הלובי היחידה שהשיגה ציר ישיר למקבלי ההחלטות. משרדי יחסי ציבור ולובי רבים הועסקו במשך השנים במשרדי ממשלה וסיפקו להם שירותים - לפעמים כשייצגו במקביל חברות שהמשרד או הרשות שעמם עבדו אמורים לפקח עליהן.

חברת יחסי הציבור רימון כהן, למשל, סיפקה במשך יותר מחצי שנה שירותי יחסי ציבור למועצה הישראלית לצרכנות - חברה ממשלתית ללא כוונות רווח, שפועלת להגנה על זכויות הצרכנים מול החברות במשק. במקביל, רוני רימון ובני כהן, הבעלים, מחזיקים בחברת לובי הרשומה כלוביסטית בכנסת של כמה מאותן חברות ענק הפועלות במשק: שטראוס, מפעל הפיס, yes וחברת התרופות GB Pharma.

גם חברת היח"צ אמיר דן ועינת אורן מועסקת כיועצת תקשורת למשרדי ממשלה שונים, ובה בעת מעניקה שירותי יח"צ לחברות עסקיות, גם כאלה שמשרדי הממשלה אמורים לפקח עליהן. בשנים 2022-2016, למשל, העביר מנהל התכנון במשרד האוצר לאמיר דן ועינת אורן יותר מ־3.6 מיליון שקל תמורת ייעוץ תקשורת.

באותה עת אמיר דן ועינת אורן מייצגת חברות עסקיות שנתונות לפיקוח רגולטורי: בנק אגוד, אקסלנס, ליברה ביטוח (עד לאחרונה), OBLI שירותים פיננסיים, קבוצת קלי, ישרס ועוד. ואולי ההמחשה הקיצונית ביותר של ניגודי העניינים הפוטנציאליים: אמיר דן ועינת אורן מספקת כיום שירותי יח"צ לרשות לניירות ערך. זו הרשות שמפקחת, מכוח חוק, על קרנות הנאמנות מבית אקסלנס – לקוח גדול של דן־אורן.