ד

"ר רבקה חומפרץ (Rebecca Gomperts), רופאה הולנדית שמתמחה בהפלות, היא מהפעילות המובילות להנגשת ההליך הרפואי הזה לנשים בכל מקום, ולפני כשנתיים אף נבחרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם של מגזין "טיים". היא חיה באמסטרדם ואם לשניים.

לפי ארגון הבריאות העולמי, 25 מיליון הפלות לא בטוחות מתבצעות מדי שנה. חומפרץ ראתה לא מעט מהן, וכדי לצמצם את מספרן ייסדה ב־1999 את Women on Waves - הארגון הפעיל ספינה שעגנה במדינות שבהן ההפלות היו אסורות, למשל אירלנד, פורטוגל, פולין, ספרד, מרוקו וגואטמלה, והעניקה לנשים מקומיות את השירות הזה (ספינה כפופה לחוקי המדינה שממנה הפליגה, ולא לאלה של המקום שבו עגנה); פעילות הארגון תועדה בסרט עטור הפרסים "Vessel". ב־2005 הקימה חומפרץ את האתר Women on Web, שמספק ייעוץ ותמיכה לנשים לפני הפלה - וגם שולח גלולות להפסקת היריון לרחבי העולם.

השבוע, לאחר שבית המשפט העליון בארצות הברית ביטל את הפסיקה ההיסטורית רו נגד ווייד, המתירה הפלות, חומפרץ (56) חזרה לכותרות עם הארגון השלישי שלה, Aid Access, שמתמקד בשליחת גלולות הפלה לנשים אמריקאיות. הגלולות הללו, מיפפריסטון ומיסופרוסטול, מאושרות לשימוש בידי מינהל התרופות האמריקאי (FDA). הארגון מתבסס על תרומות, מימון המונים והשתתפות עצמית של 95 יורו מצד הנשים הנעזרות בו (עם הנחות לזקוקות לכך). בארצות הברית עלה השבוע החשש שגם גלולות כאלה ייאסרו, אבל עורכי הדין של הארגון הבהירו כי "בלתי אפשרי פרקטית עבור הממשלה לעצור את השטף של הגלולות האלה". בינתיים, יש מי שמעריכים שאחרי הפסיקה החדשה חומפרץ תהפוך, דה־פקטו, לאישיות רפואית מהמשפיעות ביותר באמריקה.

"וזה שובר לב להבין שההחלטה של בית המשפט תשפיע רק על נשים עניות. זה חוסר צדק משווע, כי ההיסטוריה מלמדת שאיסור הפלות לא מפסיק הפלות. לנשים בעלות אמצעים תמיד תעמוד האפשרות לנסוע למדינה שבה ההפלות חוקיות, תמיד תהיה להן גישה, אבל לנשים עניות לא".

איך ייראה המאבק בעקבות הפסיקה?

"הוא יתנהל בכמה ערוצים. אנחנו בעידן אחר מזה שלפני הפסיקה המקורית - כיום יש גלולות להפלה, ויש אינטרנט. שני אלה יבטיחו שלנשים שזקוקות לכך ויש להן גישה למידע יכולה להיות גישה גם להפסקת היריון. אז מעבר למאבק המשפטי, אנחנו פשוט נראה הצפה של גלולות להפלה, הן יהיו בכל מקום".

הגלולות האלה בעצם מחוללות מהפכה.

"כן, כי המשמעות שלהן היא שהדברים בידיים שלנו. למדנו להיות תלויות ברופאים, כך רוב האנשים עדיין חווים את זה, ולדעתי עלינו לעשות כל מאמץ להפוך את זה, בכך שנתבע מחדש (reclaim) את השליטה בגוף שלנו, ונוודא שהתרופות האלה הופכות להיות זמינות עבורנו גם ללא מרשם".

זו עדיין פרוצדורה, להזמין, לקבל.

"צריך לדאוג שהן יהיו בבית, מוכנות למקרה הצורך, כמו הגלולה של היום שאחרי. אני לא יודעת אם זה אפשרי בישראל, אבל אני חושבת שזה יהיה מוצדק שגם אצלכם רופאים ירשמו את הגלולות האלה מראש".

מה יהיו גלי ההדף הרחבים יותר בעקבות הפסיקה?

"בתוך ארצות הברית, זה הרבה מעבר להפלות. בית המשפט מסגר את הפסיקה באופן שברור שהיא תשפיע על עוד הרבה זכויות אדם אחרות. בגדול מדובר בחבורת נוצרים פונדמנטליסטים שעומדת לשלול את הזכויות שעליהן נלחמנו שנים. מחוץ לארצות הברית, אני חוששת שהארגונים נגד הפלות ימנפו את ההחלטה כדי לשנות את המצב גם במדינות שבהן ההפלות חוקיות, או בכאלה שבהן מתנהל כרגע מאבק להפוך אותן לחוקיות. הארגונים האלה פעילים מאוד בעיקר באפריקה ובמזרח אירופה, ויש להם המון כסף, הזרוע שלהם ארוכה. וכבר היום בכל העולם יש הגבלות רחבות על הפלות, למיטב ידיעתי רק בקנדה אין אף חוק שמגביל אותן. כך זה כמובן צריך להיות, כי הפלות לא צריכות להיות כפופות לרגולציה, הן צריכות להיות זמינות כמו כל הליך רפואי אחר".

מיהרתן להעלות קמפיין בעקבות הפסיקה, והוא בכלל מרחיב את הרעיון של גלולות הפלה לעוד תחומים שבהם נדרש reclaim לגוף שלנו.

"זה קמפיין שנועד להפוך Mifepristone (מוכר בארץ כמיפג'ין) לזמין כאמצעי מניעה. מיפפריסטון היא גלולת הפלה, אבל היא גם עוזרת לאנדומטריוזיס ולמיומות, והיא גם מאוד אפקטיבית כגלולת היום שאחרי, והיא טובה מאוד כגלולה למניעת היריון שנלקחת אחת לשבוע, ואפילו לסרטן שד. אנחנו סבורים שחשוב מאוד לפתח את השימושים הנוספים האלה כדי שנשים יוכלו להשתמש בתרופה באופן שמתאים לחיים שלהן, ובתנאים שלהן. כ־40% מהנשים בהולנד, למשל, לא מרוצות מאמצעי המניעה שלהן, משום שיש להם לא מעט תופעות לוואי, ולמיפפריסטון סביר שאין תופעות לוואי כלל, והיא בטוחה ויעילה. אבל השימושים הנוספים האלה לא פותחו משום שהתרופה לא מוגנת בפטנט יותר, ולחברות התרופות אין עניין להשקיע בה ולפתח את השימוש בה. אז החלטנו, כארגון פמיניסטי, לעשות את זה בעצמנו - ואנחנו מגייסים כרגע כסף כדי לממן מחקר רפואי לקדם רישום של התרופה לכל האינדיקציות שהזכרתי".

איך הגעת לתחום ההפלות?

"עשיתי את ההתמחות שלי באפריקה, עם מנתח צרפתי, והמון נשים הגיעו למרפאה מדממות (אחרי הפלות ביתיות). כך היה גם באמריקה הלטינית, כשהגעתי לשם עם גרינפיס כפעילת סביבה. כך נולד הרעיון של ספינה שמנגישה הפלות מסודרות. בעקבות הפעילות של הספינה הגיעו בקשות לעזרה מנשים בעוד מדינות, ואז הקמתי את Women on Web, שהוא בעצם שירות הפלות מרחוק, ראשון מסוגו. לפני ארבע שנים הרחבנו את השירות לארצות הברית עם Aid Access, ובשני הארגונים האלה אנחנו מנגישים הפלות לנשים בביתן, עד שבוע 12 להיריון. זה תואם את הנחיות ארגון הבריאות העולמי, שתומך בהפלות מחוץ למרכז רפואי, באמצעות גלולות, עד שבוע 12 להיריון (בישראל הפסקת היריון תרופתית מאושרת עד שבוע 9, וגרידה עד שבוע 12)".

ומי בעצם הנשים שאתן מסייעות להן להפיל?

"רוב הפונות מגיעות מרקע של עוני, או של אלימות במשפחה. אבל יש גם לא מעט נשים שמעדיפות לעבור הפלה בבית, מסיבות של פרטיות ובטיחות, וכי זה פשוט יותר נעים מלעבור את זה למשל במרפאות שבהן יש אנשים שיפוטיים או אפילו מפגינים. נשים רבות לא רוצות להגיע לרופא כדי לעבור הפלה והן גם לא צריכות, כי לפי הפרופיל הבטיחותי של גלולות ההפלה הן אמורות להיות תרופות ללא מרשם".

את עצמך נתקלת במפגינים?

"יצא לי לפגוש מפגינים אגרסיביים, למשל בפולין, וקיבלנו איומים בפצצות, והיה מקרה אחד שבו לא הורשיתי לעגון בפורטוגל, אבל מעולם לא חשתי מאוימת באופן אישי".

יש לכן פעילות בישראל?

"כן, אבל מעט, באמצעות Women on Web. אני רוצה להאמין שזה משום שיש אצלכם מספיק רופאים שלא ממש אכפת להם מהוועדות להפסקת היריון שפועלות אצלכם, כלומר שהוועדות הן התהליך הרשמי אבל בעצם יש לנשים גישה טובה יותר להפלות ממה שנדמה".