ב

יום שישי גילו תושבי אורלנדו, פלורידה, שההתעקשות האמריקאית על חירות בכל הנוגע למסכות וחיסונים (כלומר לא לעטות מסכות ולא להתחסן) גובה מהם מחיר מפתיע. באדי דייר, ראש העירייה — שאמון על שלומם של 308 אלף תושבים בלבד (ועוד 130-80 מיליון תיירים בשנה, תלוי אם יש מגפה) — פנה לתושבים וביקש שיסגרו את הברז. מילולית. שיפסיקו להשקות את המדשאות, לשטוף מכוניות, להשתמש במים מעבר למינימום ההכרחי. משמעת מים דווקא בשיא החום של אוגוסט. החשש היה עניין של חיים ומוות: צריך לוודא שיש מספיק מים לחמצן נוזלי שמשמש את בתי החולים בטיפול בחולי קורונה. מספר החולים באזור אורלנדו זינק בשבועיים האחרונים ב־58%, 90% מהמיטות במחלקות לטיפול נמרץ תפוסות, ובתי הקבורה בעיר אינם יכולים לקלוט יותר גופות לאחסון.

אחרי שנה וחצי של מגפה, העיר לא היתה אמורה להגיע למצב הזה. יש חיסונים יעילים, בשפע ובחינם, ויש שלל מחקרים על חשיבות המסכות בצמצום הסיכוי להידבק. אבל בשבוע שעבר פלורידה היתה למדינה השלישית בארצות הברית שמגיעה ל־3 מיליון מקרי קורונה (אחרי קליפורניה, שמספר התושבים בה גדול כמעט פי שניים, וטקסס, גם היא גדולה ממנה); בכל העולם רק 15 מדינות הגיעו למספרים כאלה. כרבע מהמקרים החדשים בארצות הברית נרשמו בפלורידה, שתושביה הם פחות מעשירית מאזרחי אמריקה.

באותו שבוע, אגב, מתו בפלורידה 1,468 בני אדם, כ־15% יותר מבשבוע השחור ביותר, בינואר. בסך הכל מתו עד כה יותר מ־42 אלף מתושבי המדינה. כרגע יותר מ־17 אלף מאושפזים בפלורידה בעקבות המחלה, 98% מהם לא מחוסנים. בבתי חולים מסוימים הקפטריות והמשרדים הומרו לחדרי אשפוז. בפאלם ביץ' עשרות רופאים עזבו השבוע את בית החולים, שביתת מחאה קצרה נגד היחס של הרשויות והאזרחים למגפה; אלה לא מתחסנים (רק 51% מתושבי המדינה התחסנו), לא עוטים מסכות, מציפים את בתי החולים ובכך פוגעים באחרים. אם הם לא היו צריכים לחזור מיד להציל אנשים, ואם הם לא היו כל כך מותשים, ייתכן שצעדת המחאה הקצרצרה של הרופאים היתה מתארכת ומגיעה למשרדו של המושל, האיש שאחראי באופן ישיר למצב הזה. אבל גם הם יודעים שלא אכפת לו מה דעת המומחים ומה מצב האזרחים.

רון דה־סנטיס הגיע ללשכת המושל בבירה טלהסי כמעט משום מקום. מצויד באידאולוגיה ליברטריאנית ימנית וחוסר בושה ברמה של דונלד טראמפ, מיד עם כניסתו לתפקיד המושל, לפני שלוש שנים, הוא התחיל לבנות את עצמו כמועמד לנשיאות. ובאופן משונה, נראה שהקורונה היא הרכבת המהירה שלו לשם. בשבועות האחרונים הוא חתם על שורה של צווים שהפכו כל דרישה לעטיית מסכות לבלתי חוקית, איים לקצץ בתקציבים לבתי ספר שיטילו חובה כזאת ולפטר מורים, אסר על בעלי עסקים (כולל אלה שעובדים עם תיירים) לחייב עובדים להתחסן. הוא אפילו מתנגד לכל עזרה כלכלית למי שנפגעו מהמגפה. הכל בשם ה"חירות".

"אני מגן על החופש של ההורים לבחור אם ילדיהם יעטו מסכות", אמר דה־סנטיס (42), והביע חשש מ"הטראומה שתישאר אצל ילדים שיישבו בכיתה עם מסכה". זה כנראה מטריד אותו יותר מהטראומה של אותם ילדים, שכבר שנים עוברים, פעם בכמה שבועות, תרגול למקרה של פיגוע ירי בבית הספר.

אלה לא רק מילים. שני מחוזות בפלורידה, Broward ו־Alachua, הודיעו שיחייבו את התלמידים, שחזרו החודש ללמוד, לעטות מסכות — ומיד קיבלו מכתבי אזהרה לפני קיצוץ המימון. הממשל הפדרלי בדרך כלל מעדיף שלא להתערב בניהול בתוך מדינות, אבל הנשיא ג'ו ביידן חרג הפעם מהקו הזה והבטיח שמשרד החינוך שלו ישלם למורים ויתבע את מדינת פלורידה. זה צעד יוצא דופן ביותר, אבל הוא לא הראשון: שבועיים קודם לכן הממשל הפדרלי שלח לפלורידה מאות מכונות הנשמה, לבקשת אנשי בריאות הציבור במדינה — וללא ידיעתו של המושל. בעצם, וושינגטון מנסה להגן על תושבי פלורידה מהמושל שלהם. אולי הצעדים האלה שלה יוכלו להציל חיים, אבל פוליטית, בדרך אמריקאית עקומה למדי, הם משרתים בעיקר את המושל.

ההתערבות של ביידן היא זהב מבחינת דה־סנטיס. הוא מסמן את עצמו כלוחם העז ביותר של השמרנים בנשיא הדמוקרטי ובליברלים ש"רוצים לשלול מאיתנו את החופש". אין עוד מושל שדחה את ההנחיות לבריאות הציבור כמוהו, ושהפך את זה לדגל המרכזי שלו. באתר שלו אפילו אפשר לקנות חולצות עם הכיתוב "Don’t Fauci My Florida", שרוכבות על גל השנאה הימני כלפי ד"ר אנתוני פאוצ'י, מהמומחים הגדולים בעולם למחלות זיהומיות והיועץ הבולט ביותר לממשל בנושא הקורונה.

דה־סנטיס ממש עובד בזה. מסיבות עיתונאים תכופות, הופעות כמעט יומיומיות בפוקס ניוז, התבצרות בעמדותיו ככל שמספר המתים עולה והפגיעה הכלכלית מעמיקה. למעשה, הוא מעמיק אותה בעצמו, לוקח לקצה את ההיגיון הרפובליקני. בחודש שעבר, למשל, הוא ביטל את סיוע החירום הפדרלי למובטלים, בטענה ש"זה מונע מאנשים לחזור לעבודה", אף שאין לקביעה הזו שום סימוכין עובדתיים. כל אלה מחזקים את התחושה שאולי הוא לא שואף לכהונה נוספת בפלורידה — התושבים והמחירים שהם משלמים לא מעניינים אותו — אלא מכוון לבית הלבן. הפופולריות שלו במדינה יורדת, וסקר שפורסם השבוע העלה כי 54% מתושבי פלורידה מתנגדים לאופן שבו הוא מנהל את המגפה. ועדיין, 43% מהם מצדדים בו, למרות הכל.

יש הרבה פוליטיקאים רפובליקנים שרוצים לרשת את טראמפ, אם לא ירוץ שוב, אבל נראה שדה־סנטיס פיצח את הקוד. הוא מבין שכדי לרכוש את אמונם של מצביעי טראמפ, הוא צריך להראות שהוא מסוגל להיות אכזרי וממוקד במאה אחוז במלחמה באויבים האמיתיים: הליברלים והתקשורת. כשהרופאים המותשים יצאו השבוע להתחנן לעזרה במלחמתם בווירוס, דה־סנטיס היה עסוק בשליחת מכתב תלונה לסוכנות החדשות איי.פי על כתבה שלא מצאה חן בעיניו. ככה מדליקים רפובליקנים, ושהרופאים והאזרחים ייחנקו.