חתיכת שבוע
חתיכת שבוע
/// עוצמה יהודית מחריבה את ביטחון הפנים ואת המוסר שלנו /// הבנקים מנצלים את המלחמה באופן ציני /// חנן מור לא חושב שיש לו חלק בקריסת קבוצתו /// הלמ"ס מונעת מהציבור מידע חיוני
עוצמה יהודית
המדינה בידי פירומנים
סעיף 9 בנספח ג' להסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית קבע שלא רק שאיתמר בן גביר ימונה לשר לביטחון לאומי, אלא גם שנציג מפלגתו יהיה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. צביקה פוגל מונה לתפקיד, ועוצמה יהודית קיבלה חבילת "הכל כלול" לקידום אג'נדות קיצוניות, עם מנוף השפעה כפול של שר וועדת כנסת. מאז 7 באוקטובר היא עושה שימוש נרחב בנדוניה שבנימין נתניהו העניק לה. הוועדה אישרה בתוך יום דיונים אחד את הורדת הקריטריונים להוצאת רישיון נשק והכשירה את הקרקע למימוש מדיניותו של בן גביר להצפת הרחובות בנשק חם. הוועדה ניהלה מיד אחרי השבת השחורה דיון פירומני ב"מוכנות המשטרה לתרחיש שומר חומות 2", אף שלא היתה כל אינדיקציה מודיעינית לאלימות מצד ערביי ישראל, כפי שהבהיר המפכ"ל עצמו.
השיא (בינתיים) הגיע השבוע, כשהוועדה התכנסה לדון בהצעת חוק עונש מוות למחבלים של לימור סון הר־מלך. לחוק אין סיכוי לעבור כעת, וכל תכליתו היא התססה וגזירת קופון פוליטי. זה לא מנע מחברי עוצמה יהודית לעשות סיבוב על חשבון בני משפחות החטופים שבכו והתחננו בפניהם, ללא הועיל. לא היה שם ראש ממשלה שיגיד "די" ולא יו"ר כנסת שיביע סלידה. נתניהו הפקיר את ביטחון הפנים שלנו בידי כהניסטים תמורת הישרדותו הפוליטית, ובסעיף 9 בנספח ג' בעמוד האחרון של ההסכם הבטיח את חורבננו המוסרי.
/// עמיר קורץ
צילום: שלו שלום
הבנקים
"מלחמה" נגד תחרות
המלחמה שפרצה בחודש שעבר שיבשה את הפעילות במשק ויצרה קושי אמיתי לעמוד בלוחות זמנים ולהשלים במועד פעילויות של עסקים רבים. אולם לעתים נראה שתחת תירוץ ה"מלחמה" נעשים גם ניסיונות לדחות פעולות או להימנע מקיום חובות שאין בינן לבין מצב החירום כל קשר. למשל, החובה שהוטלה על הבנקים בחוק ההסדרים האחרון לשלוח בתחילת כל חודש ללקוחות פירוט של סכומי העמלות והריביות שגבה מהם הבנק. מטרת ההוראה היתה הגברת מודעות הלקוח לסכומים ששילם, כדי שיוכל להתמקח עם הבנק או לקבל הצעות טובות יותר מבנקים אחרים. כך מגבירים תחרות.
ההוראה היתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2024, אולם בתחילת השבוע פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שלפיו יישום ההוראה יידחה בשלושה חודשים, לאפריל. למה? "כתוצאה מהמלחמה וגיוס המילואים הרחב נוצר מחסור בעובדים במערכת הבנקאית. כמו כן, הסיטה המערכת הבנקאית את משאביה לטיפול במקרים דחופים, בפרט של לקוחות שנפגעו", נכתב בדברי ההסבר לתיקון המוצע. נכון, המלחמה משפיעה על פעילות הבנקים, אבל חוק ההסדרים אושר לפני חצי שנה. את רוב ההיערכות הבנקים כבר היו אמורים להשלים. מבקשת הדחייה הזו נודף ריח של שימוש ציני בתירוץ של "מלחמה" כדי לאפשר לבנקים לעכב עוד קצת מהלך להגברת השקיפות.
/// עירית אבישר
חנן מור
לא לוקח אחריות
צריך לקרוא את הבקשה לעיכוב הליכים שהגיש השבוע חנן מור, על כל 820 העמודים שלה, כדי להבין איך אפשר לכתוב כל כך הרבה מילים בלי גרם אחד של אחריות. חנן מור, יזם מצליח עד לאחרונה, מתאר בתצהיר שהגיש לבית המשפט את נסיבות קריסתה המהדהדת של החברה שבנה: "בשנה האחרונה (ובייחוד בחודשים האחרונים) התגבשו להן יחד נסיבות חיצוניות — גלובליות ומקומיות — אשר הובילו לסערה מושלמת של קיפאון בשוק הנדל"ן הישראלי, יחד עם הקשחת תנאי אשראי ומימון. נסיבות אלו כללו אינפלציה מטפסת, העלאת ריבית בנק ישראל מ־0.1% ל־4.75% בפחות משנה, אי־יציבות פוליטית בישראל, שסע חברתי שהלך והעמיק בשנה האחרונה, ולפני כשישה שבועות פתיחת מלחמה שנכפתה על ישראל, בחזיתות שונות".
אבל מעבר לנסיבות החיצוניות והגלובליות שמתוארות יפה כל כך, לחנן מור יש נסיבות פנימיות ומקומיות מאוד שהביאו אותו לקריסה, ובראשן התיאבון הלא מרוסן שלו לסיכון, שגרם לו להמר על כל הקופה ולקחת הלוואות בסכום של 1.3 מיליארד שקל לרכישת קרקעות בשדה דב. ביטחון מופרז בלקיחת הסיכון הזה, שמתנגש עם משפטים כמו "מתוך אחריותה של החברה לכאלף רוכשי דירות...". אף מילה על שיקול הדעת הלוקה בחסר, ההיבריס שסחרר אותו או חצאי האמיתות שניפק למערכת הבנקאית שהפנתה לו עורף. נסיבות חיצוניות וגלובליות אומרים לכם. שום דבר שאתה עשית.
/// גולן פרידנפלד
הלמ"ס
גילתה 250 אלף "מובטלים"
כמו במשבר הקורונה, גם במלחמה נוצרו פערים גדולים בין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. זה בלתי נמנע, לאור העובדה שלשלושת הגופים יש הגדרות שונות לאבטלה. אלא שאת המבוכה הגדולה יצרה השבוע העובדה שהלמ"ס משתמשת לאיתור אבטלה בהגדרה רחבה, באמצעות השאלה "האם נעדרת מהעבודה בשבוע האחרון מסיבות כלכליות". בתקופת הקורונה ההגדרה הזו איתרה די ביעילות אנשים בחל"ת. באוקטובר האחרון היא הוסיפה 280 אלף מובטלים, כשבפועל נוספו רק 30 אלף תובעי אבטלה בחל"ת. כלומר, ניסוח השאלה הפך מאות אלפים שפשוט היו תקועים בבית ל"מובטלים סטטיסטיים". זה היה נמנע אילו הלמ"ס היתה מסכימה להוסיף גם את השאלה: "האם אתה בחל"ת?". אבל היא מסרבת, בטענה של צורך לעמוד בתקנים בינלאומיים. אפשר לכבד שמרנות מקצועית, אבל במקרה הזה הלמ"ס מונעת מהציבור מידע חיוני, ומלבה בהלה מוקדמת.
/// שחר אילן
מילת השבוע
//
דור סער־מן
כשמגדירים לאום במונחים גזעניים, לא פלא שמתעוררות בעיות
נפילתם במלחמה של לוחמים מהעדה הדרוזית העלתה השבוע מחדש את חוק הלאום, שעושה כאב בטן גדול להמון אנשים כבר הרבה זמן, כי הוא מפספס את כל המשמעות של המילה לאום — הגדרה לקבוצת אנשים שחולקים זהות חברתית ותרבותית משותפת וחותרים להגדרה עצמית ולאוטונומיה, לא אנשים שחולקים את אותה גניאלוגיה. אבל בישראל הסיפור של הלאום הוא כמובן מורכב. מצד אחד היא נוסדה כמדינת העם היהודי, ומהצד האחר לטובת הצרכים האינטרסנטיים שלה אין בעיה להרחיב את ההגדרה, וכך בנבחרת הכדורגל הלאומית יש שחקנים לא יהודים. חובת הגיוס לצבא הלאומי מוטלת גם על לא יהודים. ואפילו שלחנו מלכת יופי ערבייה לתחרות מיס יוניברס, במאי ערבי לטקס האוסקר וזמרת ערבייה לאירוויזיון. וזה בלי שדיברנו בכלל על יהודים במוצאם, שאינם מחוברים ליהדות או לסממניה. אלא שחוק הלאום, כדרכו של חוק, מבקש להיפטר מכל מורכבות כדי להבטיח את העליונות היהודית בישראל.
באופן אירוני, הגזענים השמרנים שנלחמים למען החוק היו יוצאים נשכרים לו היו מוותרים עליו וסותמים את הפה. הרי החוק עצמו לא שינה ממש את הנורמות בישראל, הרוויה גזענות ותחושת עליונות יהודית ממילא. אבל ההתעקשות לקעקע את העוול הזה בחוק היא שמוציאה מכליהם את האנשים הטובים, שמסכנים את חייהם למען המדינה. כי היא אומרת להם בפרצוף שהם טובים מספיק בשביל למות בעד ארצנו, אבל לא מספיק בשביל לחיות בה. כי היא מבהירה שאנחנו מעדיפים להידרדר למלחמת אחים מאשר להתקדם לעבר שוויון. ואת הביזיון הזה שום "חוק יסוד הדרוזים" לא יכול לפתור.
