יצ'רד רוזנבאום, 67, מבכירי עורכי הדין בארצות הברית, מכהן מאז 2016 כיו"ר פעיל של פירמת גרינברג טראוריג (GT), אחרי שקודם לכן היה הנשיא והמנכ"ל שלה. GT מונה 2,700 עורכי דין והיא אחת מעשר הגדולות באמריקה, עם הכנסות שנתיות של כ־2 מיליארד דולר. הפירמה היתה בין חברות עורכי הדין שיזמו וחתמו על מכתב שנשלח בתחילת נובמבר לדקאנים של יותר מ־100 בתי ספר למשפטים בארצות הברית, ובו דרישה לטפל בדחיפות וביד קשה באנטישמיות המשתוללת בקמפוסים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר, מהרווארד ועד קורנל. יותר מ־20 פירמות שחתמו על המכתב הזהירו גם כי לא יקבלו לשורותיהן סטודנטים שיהיו מעורבים בפעילות אנטישמית. חודש לאחר שפרצה המלחמה בעזה, רוזנבאום נחת במשרדי GT בתל אביב, כאן הוא מעסיק מאז 2012 כ־20 עורכי דין שעוסקים בעיקר בליווי עסקאות הייטק.
באמת תבדקו את הדעות וההתבטאויות של המועמדים למשרות, או שמדובר במסמך הצהרתי?
"אנחנו בהחלט מתכוונים למה שאנחנו אומרים. העמקנו את הבדיקות שאנחנו עושים למועמדים ומרחיבים אותן הרבה מעבר לציונים. היום לא קשה למצוא את ההיסטוריה של המועמד ברשתות החברתיות, וגם אם מחק אותה כשהתחיל לחפש עבודה, יש לא מעט חברות, כולל בין לקוחותינו, שיודעות למצוא את המידע. בלא מעט פירמות יש כבר הצעות עבודה שבוטלו בעקבות האירועים, אצלנו זה עוד לא קרה".
איך תסביר שדווקא האוניברסיטאות הנחשבות ביותר נהפכו למוקד התסיסה האנטישמית?
"שום דבר לא קורה פתאום. זה פרויקט רב־שנתי שחמאס ואיראן עבדו עליו, ולא רק הם. נעשתה פה עבודה טובה בפנייה ממוקדת ובבנייה של קמפיינים פוליטיים בקמפוסים. הם שתלו את זרעי הפרו־פלסטיניות, והדבר שפחות מדברים עליו הוא שהמרצים והפרופסורים הם חלק מהבעיה, לא רק הסטודנטים.
"הופתענו קודם כל ברמה הצבאית, אבל הופתענו גם בזירה הזאת, והרבה אנשים מתעוררים כעת. חופש ביטוי לא מצדיק שנאה".
עד כמה אפקטיבית ההתמודדות של האוניברסיטאות עם העניין עד כה? התחושה הרווחת היא שההתנהלות של ראשי הרווארד, קורנל ואפילו MIT, שיש בה לא מעט סטודנטים יהודים וישראלים לתארים מתקדמים, היתה רפה מאוד.
"לקח לאוניברסיטאות שנים להגיע לנקודה הנוכחית, וגם התהליך ההפוך יהיה ארוך, אבל אין להן ברירה. הן יהיו חייבות להקשיב לבסיס שמממן אותן, וגם למי שמעסיק את הסטודנטים שלהן לאחר סיום הלימודים. מאוד מעודד שהפירמה שיזמה את המכתב לדקאני בתי הספר למשפטים היא סאליבן וקרומוול, שהיא דווקא לא משרד בבעלות יהודית, למרות שיש שם לא מעט עורכי דין יהודים. גם הפסקת התרומות על ידי אנשי עסקים יהודים ולא רק מצדם, משמעותית. מדברים עכשיו הרבה על הכסף הקטארי שזרם לאוניברסיטאות (לפי תחקירים שפורסמו, קטאר תרמה קרוב ל־5 מיליארד דולר לאוניברסיטאות ליגת הקיסוס בשנים האחרונות - ס"ש), אבל גם היהודים תורמים הרבה ועכשיו הם אומרים 'תגידו ביי ביי לכסף שלי'. היהודים הם בין המממנים המרכזיים של ההשכלה הפרטית בארצות הברית וגם מחזיקים בעמדות בכירות בחברות רבות, כך שאף אחד לא רוצה להיפרד מהכסף שלהם".
לך באופן אישי התקופה הנוכחית מזכירה נשכחות?
"בהחלט, למרות שזה מעולם לא היה גלוי ופומבי כמו עכשיו, אלא מוסווה. GT הוא מלכתחילה משרד שהוקם בשנות השישים על ידי שלושה עורכי דין יהודים במיאמי, שהבינו כי לא יוכלו להפוך לשותפים במשרדים הנחשבים בניו יורק. אני נולדתי בניו יורק והתחלתי שם את הקריירה, ואז, במשרדים שעבדתי בהם, גם במיאמי וגם בפורט לודרדייל ובפאלם ביץ', כשהיינו הולכים לארוחות צהריים עם לקוחות היו מבקשים ממני ומעורכי הדין היהודים האחרים שלא נזכיר את שמות המשפחה שלנו במסעדות או במועדונים שנפגשנו בהם. זה לא היה כל כך מזמן".
עוצמת האנטישמיות בארצות הברית כיום הפתיעה אותך?
"האנטישמיות שרואים באוניברסיטאות וגם בערים הגדולות הפתיעה אותי, והיא מפחידה. לכאורה בטווח הקצר יש הרבה פחד בכל הקשור למה שמתרחש כעת בישראל ברמה הביטחונית הבסיסית ביותר, אבל במובנים רבים הבעיה בארצות הברית עמוקה, וכולם מנסים עכשיו להבין מאיפה מגיעה השנאה הזאת.
"אבל אני אופטימי משום שאני מאמין שהרבה דברים בחיים הם תנועת מטוטלת. עכשיו אנחנו בקצה אחד שלה, ואמריקה צריכה לעשות עבודה יסודית בטיפול באנטישמיות. המטוטלת תחזור גם בכל הנוגע לשמאל הקיצוני, ונתחיל לראות תנועה לכיוון המרכז והפוליטיקאים המתונים. המפלגה הדמוקרטית תמתן את השפעת השמאל הקיצוני בתוכה, וזה טוב לישראל. הנזיפה של הקונגרס בראשידה טאליב היא אירוע מאוד נדיר".
מה יהיו ההשלכות של גילויי האנטישמיות על יהדות ארצות הברית?
"יהודים מרגישים פתאום הרבה יותר את זהותם היהודית. הקשר שלהם לישראל וההכרה בחשיבות קיומה של המדינה גדלים. אחרי המלחמה נראה הרבה אנשים שיעברו מצפון אמריקה לישראל. אני רואה את זה אפילו על הילדים שלי, שנחשפים בפעם הראשונה בחייהם לאנטישמיות, שעד עכשיו היתה רק בספרי ההיסטוריה".
בשנים האחרונות יהדות אמריקה התרחקה מישראל.
"כל מה שנאמר בשנים האחרונות לגבי יהדות ארצות הברית היה נכון, הם הרגישו פחות יהודים והתרחקו מהדת ומישראל, בין השאר גם בגלל ההתנהלות של ישראל, הממשלה והמוסדות הדתיים - אבל עכשיו זה משתנה. הזמנים הנוכחיים מאחדים מאוד וכולם שמים בצד את המחשבות והתחושות שנוצרו בעשור האחרון. מעולם לא הרגשתי ולא ראיתי אחדות כזאת בקרב יהדות ארצות הברית כמו עכשיו. זה יגרום לכולם להיות מחוברים יותר לעובדה שהם יהודים, ויתרה מכך, ככל שתחושת הסכנה בארצות הברית גוברת, כך מטרת קיומה של ישראל הופכת להיות ברורה וממשית".
כלומר?
"איום על ישראל הופך למשהו אישי יותר. ישראל חזקה, צבאית וכלכלית, זה יעד חשוב ומאוד ברור היום ליהודים באמריקה. ממש לפני שנכנסתי לחדר ניהלתי שיחה מאוד פרטית ומפתיעה עם מיליארדר יהודי שתמיד היה מנותק מכל פעילות יהודית או כזו שקשורה לישראל. עכשיו הוא התקשר כדי להעביר תרומה גדולה, מאוד גדולה. זו הפעם הראשונה שהוא תורם, ועוד מיוזמתו. זה קשור ישירות לאירועים ואני בטוח שיהיה עוד הרבה מאוד כסף שייכנס לישראל".
זה יחזיר אותנו לעידן התרומות של יהודי אמריקה? הן יחליפו את הכספים של קרנות וחברות בינלאומיות שהשקיעו בישראל משיקולים עסקיים נטו?
"כיום הסביבה העסקית העולמית כולה מאתגרת, עוד לפני המאפיינים הספציפיים של ישראל והמלחמה בה. מלחמות גורמות לאנשי עסקים להיות מהוססים יותר, וזה לא ייחודי לישראל. אני במקרה מבלה הרבה בפולין, כי אנחנו פירמת עורכי הדין הגדולה ביותר שם, ואפילו הם הושפעו לרעה רק מעצם היותם שכנים של אוקראינה מאז הפלישה הרוסית ומהאיום שריחף עליהם שהם 'הבאים בתור'. אז נכון שתהיה פגיעה משמעותית, אבל ההפיכה המשפטית היוותה איום ואתגר גדולים יותר על עסקים בישראל מאשר המלחמה".
אתה מזהה התאוששות בפעילות של לקוחות שלכם בישראל?
"בשבועות האחרונים כבר ראיתי כמה קרנות הון סיכון שמגייסות כסף לסטארט־אפים בשלבים מוקדמים כדי לאפשר הזרמת כסף להייטק בארץ. אנחנו רואים שהשוק חזק, אנחנו די עסוקים ועובדים בחודש האחרון על חמש עסקאות במקביל. אנחנו עובדים עם משקיע טייוואני שעומד להשקיע בחברה ישראלית בתחום השבבים, יש חברה גרמנית שמעסיקה 50 עובדים בארץ ומגדילה את ההשקעה. יש פרייבט אקוויטי ממיאמי שתשקיע בחברת ענן כאן. מעבר לכך, נחזור באופן אקטיבי יותר לפעילות שאיתה נכנסנו לפה, של חיבור חברות מקומיות למימון בארצות הברית. אני שומע הרבה אנשי עסקים שעדיין חושבים שישראל היא שוק מצוין להשקעות ועסקאות, אם רק תפתור כמה סוגיות ממשלתיות. אני לא מומחה לפוליטיקה הפנימית בישראל, אבל אני מבין שצריך לעשות שינויים פנימיים".
יהודי אמריקה מצפים שבנימין נתניהו יפנה את הבמה, כפי שרמז גם ממשל ביידן?
"אני לא יודע, אבל אני מבין שזו הציפייה בישראל".
בשנה האחרונה פתחתם משרד גם בדובאי וגם בריאד שבסעודיה. כיצד מרגישים שם לנוכח הפרופיל הגבוה של פעילותכם בהתמודדות עם אנטישמיות?
"אני מכיר שנים רבות את מי שמובילים את המשרדים שם ויודע שאין להם בעיה עם ההצהרות שלנו. לא הבחנתי בסימן כלשהו של חוסר שביעות רצון מעובדים שם. צריך גם לזכור שבעיקר בדובאי מדובר באוכלוסייה מאוד מגוונת, לא כל עורכי הדין שם ערבים. לפעמים דובאי בכלל מזכירה לי יותר את מיאמי. אבל צחוק בצד, זה כן רגיש ואיני מצפה מהם לצאת בהצהרות תמיכה, אבל גם לא התייעצתי איתם. אני לא מתייעץ עם אף אחד לגבי הערכים שלי".
הסכם שלום עם סעודיה עוד יקרה?
"לא יודע, אבל אני יודע שברגע שהמלחמה תיגמר, סעודיה ואיחוד האמירויות יראו ששלום עם ישראל טוב לעסקים".
הסקרים מראים שדונלד טראמפ עשוי לשוב לבית הלבן. תהיה לכך השפעה, אחרי שביידן מפגין מחויבות נדירה כלפינו?
"כל נשיא ינסה להיות חבר טוב לישראל, יש כאלה שעבורם זה יותר אישי ויש כאלה שפחות. לא משנה באיזה צד פוליטי אני, ברור לי שטראמפ יפעל לטובת ישראל".
אבל לאחר מתקפת 7 באוקטובר טראמפ אמר במפורש שמאוד התאכזב מנתניהו. אין פה סכנה להתרחקות?
"נו, אבל גם אתם בישראל מאוכזבים מנתניהו".