ח

נן מלצר נהנה לשבור מוסכמות. ניכר בו שהוא מחבב את המסגור שלו כילד החריג, זה שאינו נענה בהכרח לתכתיבים ולציפיות ממנו. כך היה כשהוזנק לשיפוט בבית המשפט העליון ממשרד עורכי הדין הפרטי שלו, או כשהתעקש להשלים שתי קדנציות טעונות כראש ועדת הבחירות המרכזית, או כשהמשיך בתפקיד נשיא מועצת העיתונות חרף דרישה של עיתונאים שיעזוב, מחשש לניגוד עניינים. אבל שבירת המוסכמות הטעונה ביותר התרחשה לפני כשנתיים וחצי, בינואר 2022, כשהחליט להתמנות ליו"ר מגדל אחזקות תחת הבעלים שלמה אליהו.

רק שבעה חודשים קודם לכן פרש מלצר (73) מתפקידו כשופט בבית המשפט העליון והמשנה לנשיא, בתום 14 שנות כהונה. שופטים עליונים שפורשים "סוחבים" על גבם את המוניטין שלהם, ובכל המקרים עד מלצר המוניטין הזה ניתב אותם אחרי הפרישה למסלול זהיר עם ארומה מכובדת: ניהול בוררויות גדולות, עמידה בראש ארגונים ציבוריים שבלב הקונצנזוס או ניהול ועדות חקירה ממלכתיות.

מלצר, לעומתם, העמיס את היוקרה שזכה לה כשופט עליון ונשא אותה היישר אל גוב האריות של שלמה אליהו, בעל הבית הסוער, ההפכפך וחובב העימותים של קבוצת הביטוח מגדל. לא פחות מ־11 יושבי ראש ומנכ"לים באו והלכו ממגדל מאז שאליהו רכש את השליטה בה ב־2012. היו בהם מנהלים בכירים ועתירי ניסיון (ניר גלעד, אהרון פוגל, ענת לוין, יונל כהן), רגולטורים לשעבר (עודד שריג), אנשי צבא ומשטרה קשוחים (יוחנן דנינו, יפתח רון טל) ואפילו הבן עופר אליהו. ובכל זאת, כל ההבטחות הללו הסתיימו בפרישות רועמות, לרוב בליווי הטחת האשמות הדדיות. השינויים התכופים בהנהלה, וגם מעורבות יתר של אליהו בניהול מגדל ובעיות קשות של ממשל תאגידי בחברה, גררו עימותים רבים מול הרגולטורים שמפקחים על חברת הביטוח.

לכן המעבר של מלצר למגדל הרים הרבה גבות. המבקרים ציינו שזה בדיוק מה שאליהו "קנה" ממלצר: מוניטין ומכובדות שירגיעו את המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון ויורידו ממנו את הפיקוח המוגבר שהושת על החברה (זה, אגב, עדיין לא קרה. רק בחודש שעבר החליטה רשות שוק ההון לפתוח, בפעם השנייה, בביקורת מקיפה במגדל). אבל מלצר, בריאיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, הודף את הביקורת על החבירה שלו לאליהו. "כמו שאין סיבה ששופט שפורש לא יהיה בורר או מגשר בגופים גדולים במשק, אני לא רואה סיבה שהוא לא יהיה יו"ר של חברה גדולה", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "אם מגיע מישהו עם הבנה בחוק ובשלטון החוק, שומר על ממשל תאגידי ומבין בתחומים הכלכליים – אני לא רואה מניעה".

התפקיד הזה מאלץ אותך ללכלך את הידיים.

"אתה לא מלכלך את הידיים, אתה מביא את הניקיון לתוך המערכת. אני לא חושב שמלכלכים את הידיים בעולם העסקי, הוא יכול להתנהל לפי ערכים, ואני מנסה להביא אליו ערכים טובים. אני מקפיד על החוק והיושרה, וההגנה על מבוטחים וחוסכים עומדת בראש מעייניי. לא דמיינתי שזה יהיה פשוט, להניע נושאת מטוסים זה עסק מסובך".

אתה אומר שמי שמתחו ביקורת על המעבר שלך לעולם העסקי הם טהרנים?

"לא. אבל אם מסתכלים על חברות ביטוח ובנקים, הרבה יושבי ראש הם עורכי דין או כלכלנים. אם עורך דין מתאים לזה, אז מה הבעיה בשופט שקודם לכן גם היה עורך דין בתחומים האלה? האם זה גורע שליו"ר יש אינטגריטי של שופט בית משפט עליון?".

ההתאמה לתפקיד אינה העניין, אין מחלוקת על כך שאתה יכול למלא אותו היטב. השאלה היא איך משפיעה הבחירה שלך על המוניטין של בית המשפט. שופט עליון הוא מעין "מותג־על", אין הרבה כמותו. זה מהלך שגורם אי־נוחות, קצת כמו כשהנשיא לשעבר רובי ריבלין מפרסם אחרי פרישתו רסק עגבניות.

"זה לא אותו דבר. נשיא מייצג את כל העם. בלי להתייחס ספציפית לנשיא, לעורך דין יש ידע מקצועי בנושאים של מותר ואסור. זה רלבנטי, זה לא רק להשתמש ביוקרה שצברת. בניגוד לנשיא המדינה, המעמד והתנאים לא ממשיכים ללוות שופט עליון שפורש. ואם הוא פורש לקראת גיל 70 ויש בכוחו לעשות קריירה שלישית, שיהיה בריא. נוסף על כך, אני יו"ר של החברה־האם בלבד ואני לא כפוף לרגולטור. היו מחשבות שאהיה גם יו"ר חברת הביטוח מגדל עצמה, אבל לא הסכמתי. רציתי שתהיה לי יכולת להסתכלות כוללנית. על זה אני לא מצטער, ועובדה שעמדתי על שלי".

המעבר התקבל בעין לא יפה בחוגים שמהם אתה בא?

"לא הייתי אומר את זה, אני לא רוצה לפגוע בחבריי. אני יכול לומר שגם כשהגעתי לעליון (מהשוק הפרטי) הייתי אאוטסיידר, ועד ש'התקבלתי' בקרב החברים שם עברתי תקופת חניכה".

"ידעתי ששלמה אליהו הוא לא אדם קל, אבל אם עמדתי בלחצים של שרים, גם מולו אוכל לעמוד. היו בינינו חילוקי דעות ועמדתי על שלי, בלי לפרט. שמרתי על העצמאות ועמוד השדרה שלי, אלה דברים שלא מפחידים אותי"

"תמיד יש אפשרות להתפטר"

לפני כחודש הופיע חנן מלצר בכנס של אוניברסיטת רייכמן ושיתף את הקהל בכך שהגיע אף שהחליק ושבר חוליה בגבו. זה סימבולי, משום שהאיבר שמלצר נדרש לו במשך הקריירה, וביתר שאת מאז שעבר למגדל תחת שלמה אליהו – כפי שהוא עצמו יציין בהמשך - הוא עמוד שדרה.

"כשופט עליון הוא היה מחויב לאתוס של קווים אדומים, שעוזרים לא להסכים לכל דבר", אומר פרשן בענף, "אבל כמנהל פרטי אינך מחויב לקווים האלה. יש לך מרחב גמישות גדול יותר, שמוגבל רק על ידי המוניטין שלך מבית המשפט והאינטגריטי שלך. לא ברור אם מלצר קורץ מהחומרים של מי שילך ראש בראש מול הבעלים, אבל לדרוך עליו הוא לא ייתן. הוא ימצה את טווח ההתפשרות הלגיטימי עד לקווים אדומים".

כשאני שואלת את מלצר איך עומדים מול לחצים של בעל בית מתערב, שאף בעל תפקיד לא שרד תחתיו ושגם הרגולטור מאס בתרגילים שלו, הוא עונה בעקיפין: "כשהייתי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ראשי המפלגות הכי גדולות, כולל ראש הממשלה, ניסו להפעיל עליי לחצים או מנופים בצורה כזו או אחרת. לא עזר להם, וזה היה קשה. היו גם מתקפות אישיות לא מכובדות וכל מיני תרגילים. אז ידעתי שמר שלמה אליהו הוא לא אדם קל, אבל אם עמדתי בזה מול שרים ונגידים, חשבתי שגם מול שלמה אוכל לעמוד".

כבר התעמתתם?

"היו בינינו גם חילוקי דעות ועמדתי על שלי, בלי לפרט. שמרתי בעבר על העצמאות שלי, על עמוד השדרה שלי, אלה דברים שלא מפחידים אותי. ותמיד יש גם את האפשרות להתפטר. זה לא 'וואן ווי טיקט'. כשאתה מנסה לשנות כיוון של נושאת מטוסים יש גם קשיים, אבל יש לי עמוד שדרה".

מנהלים פוחדים להגיע למגדל בגלל השם שיצא לשלמה אליהו. חלק מהם עשו על מגדל סיבוב והלכו. לא פחדת מהסטטיסטיקה?

"התחבטתי, ברגע שאמרתי כן הפסקתי להתחבט והאמנתי בכוחי לעמוד ולהוביל את זה".

בינתיים אתה שיאן, שרדת שנתיים וחצי בתפקיד.

"לא יודע, לא בדקתי. לא עושה את החשבונאות הזאת".

אולי זה מכיוון שאתה אדם נוח וזה מה שקסם לאליהו? יפתח רון טל, קודמך בתפקיד, נחשב כוחני הרבה יותר.

"לא הייתי הולך למחוזות האלו. קודם כל, איתי הוא מתערב מעט, ואני עומד על שלי. מעבר לכך, למדתי להיות עדין בצורה אבל תקיף בתוכן. אפשר לעמוד על שלך בשקט וברוגע, בלי להיות גס רוח או כוחני, ועדיין להשיג את מה שרצית ולא לוותר במילימטר על מה שאתה מאמין בו. לא תשמעי כאן, או באף תפקיד קודם שלי, שהיו צעקות בחדר. 'לא יקום ולא יהיה' אפשר להגיד גם בשקט".

לעמוד על שלך אבל בנימוס זו גישה שעובדת עם שלמה אליהו?

"באופן המנומס של שופט בית משפט אני עומד על שלי, ובינתיים הצלחתי. אני מדגיש בינתיים, כי בכל פעם יש איזה רעיון חדש ואתה צריך לבלום אותו".

"בית המשפט העליון פועל כבר כשנה ללא נשיא, וזה לא קרה מאז קום המדינה. זה כמו שלא יהיה יו"ר כנסת קבוע או ראש ממשלה קבוע. היסודות הדמוקרטיים דורשים שבראש כל גוף כזה יהיה אדם שמכהן בתפקיד"

"אשתי אמרה 'אל תיקח את זה'"

אליהו רכש את מגדל מענקית הביטוח האיטלקית ג'נרלי לפי שווי שוק של 5.1 מיליארד שקל, וכיום, 12 שנה אחרי, שווייה עומד על כ־4.5 מיליארד שקל בלבד. בעת השלמת העסקה מגדל היתה חברת הביטוח המובילה במונחים של שווי שוק, אבל התנהלותה הבעייתית במשך השנים הרחיקה ממנה את המשקיעים, וכיום היא ממוקמת במקום החמישי אחרי הפניקס, הראל, מנורה וכלל, חרף העובדה שיש לה לא פחות מ־2.5 מיליון מבוטחים וחוסכים בישראל. בתקופתו של מלצר כיו"ר מגדל אחזקות הניבה מניית מגדל תשואה שלילית, עם תשואת חסר קלה גם יחסית למדד מניות הביטוח. "תוצאות בנושאות מטוסים דוגמת מגדל רואים לאורך זמן", מלצר חוזר לדימוי שכבר השתמש בו.

איך בעצם הגעת למגדל?

"אחרי ששופטת העליון (בדימוס) דליה דורנר התפטרה מתפקידה כנשיאת מועצת העיתונות, הציעו לי להחליף אותה. ואז פתאום מר שלמה אליהו התקשר אליי ואמר שהוא רוצה להיפגש איתי".

הכרתם קודם לכן?

"לפני 30 שנה לערך היה תיק מאוד גדול של שלמה מול תאגיד אבנר, שהגיש נגדו תביעה, והוא חויב במאות מיליוני שקלים של אז. מי שייצג אותו אז היה עו"ד ישראל קנטור, הוא הפסיד במחוזי ומישהו המליץ לו עליי. אמרתי שאני מוכן לבחון את החומר בערעור לעליון, כי בכל זאת היה מדובר בתיק יוקרתי. הוא שלח לי שני ארגזי חומרים, עבדתי על זה שבועיים מבוקר עד ערב, קראתי ואמרתי לו שנראה לי שיש לו קייס ושאני מוכן לקבל על עצמי את זה, אבל לא אחליף את עו"ד קנטור, אלא אצטרף אליו. הוא הרהר בדבר ואמר 'טוב, ובלבד שתכתוב לי את כתב הערעור'. בסופו של דבר, בית המשפט הציע פשרה שהיתה 90% ממה שרצינו. ככה הכרנו, ומאז, למעט פעמיים־שלוש באירועים חברתיים, לא ראיתי אותו יותר".

ו־30 שנה אחרי הוא פשוט התקשר?

"כן, ואמר לי 'בוא ניפגש לארוחה'. אני לא תמים, היה ברור שהוא לא נזכר בי פתאום כדי לעסוק בעריכת דין, חשבתי שהוא רוצה להציע לי להיות חבר באיזו מועצת מנהלים. ואז בארוחת צהריים הוא אומר לי 'תשמע, טוענים שאני מתערב יותר מדי בדירקטוריון ולכן אני הולך להתפטר מתפקיד היו"ר ומציע אותו לך'. הוא הפתיע. זה היה מעבר למה שציפיתי וביקשתי לחשוב על זה, כי בארץ, בניגוד לחו"ל, זה לא מקובל. עד היום שופטים עליונים שפרשו הלכו לבוררויות, לגישורים, לתפקיד ציבורי, דברים כאלה. אמרתי לו שאני מתחבט, והוא ניסה לשכנע אותי".

איך הוא ניסה?

"שנינו אנשים שאכפת להם מהחברה שאנחנו חיים בה, הוא אמר שזה חשוב לטובת החוסכים, המבוטחים, ושאני אהיה אמון על ממשל תאגידי רצוי".

לא במקרה זה מה שהוא ביקש. אליהו נמצא על הכוונת של הרגולטור מפני שהתערב בניהול בניגוד לכללים.

"נכון. ושוב, כמו לפני 30 שנה, הוא שלח לי ארגזים של חומר. קצת השתהיתי בתשובה, ואחת לשבוע הוא התקשר ושאל מה עם התשובה ועניתי שאני מתחבט".

עם מי התייעצת?

"במקרה של מגדל יכולתי להתייעץ רק עם אשתי, כי זו חברה ציבורית ופחדתי שאם אתייעץ עם מישהו אחר זה יהיה רגיש".

ומה היא יעצה לך?

"היא אמרה 'אל תיקח את זה'. מה אתה צריך כל פעם להיות פורץ דרך. אבל בסוף לקחתי, כי השתכנעתי שיש לי מה לתרום ולעשות כאן למען מחזיקי העניין, המשקיעים והחוסכים. מגדל זה משהו עצום, כמו נושאת מטוסים, היא יותר מבנק קטן או בינוני. שאלתי את עצמי אם אוכל להזיז פה משהו, בזה התחבטתי על אמת. ידעתי שתהיה על זה ביקורת כי בארץ זה עדיין לא מקובל, אבל אם אני חושב שנכון לעשות משהו, אני עושה את זה בלי שיקולי פאסון".

השכר עזר לשכנע?

"זה נראה הרבה, אבל בבנקים ובחברות ביטוח יש תקרה לשכר, ובינתיים התחילו להגיע אליי תיקי גישור כבדים".

אתה מקבל 2.25 מיליון שקל בשנה על שני שלישים משרה, זה הרבה כסף. אז למה לא לומר בפשטות שהיתה הזדמנות טובה לעשות לביתך בשוק הפרטי והחלטת לקחת אותה. זה מגונה?

"רצו לתת לי שיעור משרה יותר גדול במגדל, ואמרתי שאני רוצה רק שני שלישים משרה כדי להמשיך במועצת העיתונות. כסף זה חשוב, אבל זה לא מה שהדריך אותי. כשהייתי עורך דין היו אנשים שהציעו לי תיקי עתק והחלטתי לא לקחת. גם כשהיה כסף על הפרק, היו לי קווים אדומים".

המבקרים אומרים ששחקת את המותג בשביל הכסף.

"גם כשהתמניתי לעליון מהסקטור הפרטי היו מי שלא אהבו את זה ואמרו שהייתי צריך קודם להיות במחוזי ולטפס במעלה הדרך, כי 'מה פתאום ישר לעליון?' אבל בחלוף השנים הם השתתקו. פרצתי דרך וזה עבר בשלום. הייתי גם הראשון והיחיד שכיהן פעמיים כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, למרות שהמליצו לי לעזוב אחרי הפעם הראשונה, וברוך השם יצאתי מזה בשלום. אתה צריך להיות חזק, עם עמוד שדרה".

בחלוף שנתיים וחצי, אתה מצליח להביא את הערך בתחום הממשל התאגידי שעבורו הגעת למגדל?

"יש לי תרומה גם בזה, ואני משתדל לעשות סדר בדברים, אבל אני לא לבד. לקחנו חברת ייעוץ בינלאומית שקבעה אסטרטגיה, ובשלב הביצוע אנחנו עומדים על זה שהיא תמומש. מגדל היתה בעבר החברה המובילה, ואנחנו עובדים על החזרת עטרה ליושנה. יש לחברה פוטנציאל עצום, אבל שינוי לא קורה ברגע"

רק בחודש שעבר רשות שוק ההון בראשות עמית גל החליטה על ביקורת מקיפה במגדל.

"אני לא רוצה להתייחס לזה".

"איתי אליהו מתערב מעט, ואני עומד על שלי. אפשר לעמוד על שלך בשקט וברוגע, בלי להיות גס רוח וכוחני. בינתיים הצלחתי לעמוד על שלי - ואני מדגיש בינתיים, כי בכל פעם יש איזה רעיון חדש שצריך לבלום"

"קרעי פוגע בעצמאות הערוצים"

לאחר פרישתו מבית המשפט, באוקטובר 2021, נבחר מלצר לנשיא מועצת העיתונות. אלא שארבעה חודשים אחר כך התמנה ליו"ר מגדל - ובכל זאת דחה את הדרישה שהופנתה כלפיו לפרוש מתפקידו במועצה. "ניגוד העניינים זועק לשמיים, כל כלי תקשורת שיהיה מעוניין להרים תחקיר נוקב על מגדל, יצטרך לחשוב פעמיים", אמרה אז נורית קנטי, יו"ר ארגון העיתונאיות והעיתונאים, והוסיפה: "האמת צריכה להיאמר, כבר הרבה זמן שהמועצה היא גוף לא רלבנטי לרוב המוחלט של העיתונאים בישראל, שפשוט לא סופרים אותה". מלצר התחייב שאם תפקידו הציבורי יעורר ניגוד עניינים עם מגדל הוא ירחיק את עצמו, ורוב חברי מועצת העיתונות הצביע בעד הישארותו בתפקיד, אבל ארגון העיתונאיות והעיתונאים החליט לפרוש מהמועצה ולהקים גוף חלופי. האירועים הללו החלישו עוד יותר את כוחה של מועצת העיתונות.

אולי לא במקרה, המהלך המשמעותי ביותר של מלצר למען העיתונות החופשית נעשה עדיין בכובעו כשופט עליון, ולא כנשיא מועצת העיתונות. במהלך 2018-2017 יצאה ממשלת נתניהו מגדרה בניסיון למנוע את עליית תאגיד השידור כאן לאוויר. אחד המהלכים שניסתה היה פיצול בחוק של חברת החדשות מהתאגיד והפרדתה ממנו. העתירה נגד המהלך הגיעה אל שולחנו של מלצר. "זה יצא במקרה, אבל לא הצטערתי כלל שהייתי שופט תורן ברגע הזה, זה היה מקרה פנטסטי", הוא משחזר. "אמרה מי שאמרה אז 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו', ורצו לחוקק חוק שהתאגיד יעלה לאוויר בלי חברת החדשות שלו. הוצאתי צו על תנאי, שחייב את המדינה להשיב למה היא עושה את זה".

בפנים רתחת על המהלך?

"עזבי מילים כמו 'רתחתי'. אני שופט, הוצאתי צו ביניים. בינתיים נטע ברזילי זכתה באירוויזיון וגיליתי דבר שאף אחד מהצדדים לא שם לב אליו, אבל כשאתה קורא חומרים ומתכונן לדיון אתה רואה. ראיתי שאיגוד השידור האירופאי דורש שתאגיד שידור שמשתתף באירוויזיון חייב להיות עם חברת חדשות, אחרת אינו יכול להשתתף. אמרתי להם 'אני מסב את תשומת לבכם לכך שאם אתם רוצים לארח את האירוויזיון בארץ, זה לא יוכל לקרות בלי חברת חדשות'. אז המדינה אמרה 'אוקיי, אז נבטל את החוק ונחדש אותו אחר כך'. הם באמת נבהלו שלא יהיה אירוויזיון. מה שטוב זה שהם היו שקופים".

חוק הפרדת חברת החדשות לא חזר לשולחן.

"כי מצאתי דוקטרינה של העליון באמריקה, שקבע שאם יש מעשה שעשוי לחזור על עצמו, אפשר לפסוק גם פסיקה צופה פני עתיד, כדי למנוע מעגל שוטים. זו פסיקה שעסקה בכלל בנשים במדינות שיש בהן איסור הפלה, שם אסור להן לפנות ישירות לערכאה הגבוהה, ועד שהן עוברות את הערכאות הנמוכות הן כבר יולדות. אמרתי: למה שלא נאמץ את הדוקטרינה הזאת בארץ? כך ביססתי את חוות הדעת העיקרית בהרכב מורחב עם חבריי, שלפיה אי אפשר לבטל את חברת החדשות גם לעתיד. אחרי זה, כשנעשיתי נשיא מועצת העיתונות, זכרו את הפסיקה הזו".

המתקפה על התקשורת לא נבלמה מאז. פוליטיקאים עדיין תוקפים כלי תקשורת ועיתונאים, ובמקביל מקדמים מהלכי חקיקה להצרת צעדיהם. אחד המהלכים האגרסיביים ביותר, אף שהוא מתחזה לפרוצדורלי, זכה לכינוי "חוק קרעי". במסגרת הצעת החוק הזו מבקש שר התקשורת לפגוע באופן קשה בתקשורת החופשית, ולחזק ערוצי תקשורת המזוהים עם השלטון, כדי להחליש את הביקורת עליו. במקרה הזה מועצת העיתונות נעמדה על רגליה האחוריות ופרסמה את אחת מחוות הדעת החריפות שהוגשו נגד החוק. לטענת המועצה, החוק שהוצע יסיג את שוק התקשורת שנים לאחור ויקנה שליטה חסרת תקדים לממשלה באמצעי התקשורת.

"קרעי רוצה לפגוע בעצמאות הערוצים המסחריים, כך שכל אחד שמעוניין יוכל לקבל רישיון שידור, והמשמעות היא שהקמת כלי תקשורת תהיה תלויה רק בהצדקה הכלכלית", אומר מלצר. "טלעד, למשל, גוועה ככה, כי שוק התקשורת הישראלי לא יכול להכיל יותר מדי כלי תקשורת. אם ניתן לכולם, אז רק מי שיש לו חמצן חיצוני (בעל בית עשיר — דב"נ), יוכל לשרוד, ללא שום קשר לאיכות העיתונות. גופים מסוימים כבר נגררים כתוצאה מהגישה הכלכלית הזאת לתכנים פחות איכותיים. פרט לחוות הדעת שפרסמנו עשיתי עוד דבר: באופן לא פורמלי נפגשתי עם חברי כנסת, כדי לוודא שאם יועלו הצעות קיצוניות, לקרעי לא יהיו 64 קולות. לעת הזאת זה בלם את היוזמות".

"מההיסטוריה של אבא שלי למדתי כמה חשוב להיות אנושי ולכבד זכויות אדם. ברגע שרומסים אותן, המדרון חלקלק. המסר הזה הולך איתי, ובנאום ההשבעה שלי אמרתי שאנסה להיות שופט נגיש ועממי"

לנוכח המתקפה על התקשורת, מה האתגרים של מועצת העיתונות היום?

"לבלום חקיקה שפוגעת בחופש העיתונאי ולבלום מעצרים ועיכוב של עיתונאים, שלא לדבר על מקרים שבהם מכים עיתונאים. פניתי ליועצת המשפטית לממשלה, לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל, ואם התוצאות לא יניחו את דעתי נגיש תביעות אישיות נגד שוטרים מכים".

המשטרה נהייתה אגרסיבית יותר בשירות השר איתמר בן גביר?

"בהחלט, וזה צריך להדאיג אותנו. כבר הכו אפילו רופא שהגיע להגיש עזרה בזמן הפגנה. האלימות גולשת והיד קלה גם בלהכות מפגינים, מימין ומשמאל. היד קלה גם במעצרים, ובזה יש הרעה בחודשים האחרונים. אני לא נכנס ללמה זה קורה, מה שמעניין הוא שמי שפיתח את תקדים הגשת התביעות האישיות נגד שוטרים בתפקידו היה בן גביר, כשעוד היה עורך דין. זה צחוק הגורל".

פרשת ממערכת המשפט רגע לפני שיצאה לדרך ההפיכה המשפטית, ששמה את העליון על הכוונת.

"אגיד מה דעתי על ה'סו־קולד' רפורמה: זה רע. קראו לזה רפורמה אבל הכוונה לא היתה תמימה. ככה זה נעשה בפולין, בהונגריה ובטורקיה, משם למדו על שני התחומים שרצו לעשות בהם מהפכות - בית המשפט וחופש העיתונות. הם רצו לכרסם בסמכויות בתי המשפט, ובמיוחד בסמכויות העליון. במדינת ישראל, שרואה בעצמה את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הרשות המבצעת, שכבר שולטת ברשות המחוקקת, רצתה להשתלט גם על הרשות השופטת. אבל מדינות שיש בהן רק רשות אחת הן לא דמוקרטיה. וזה עדיין מה שהממשלה רוצה לעשות, רק שעכשיו עושים את זה בשקט".

באיזו מידה המחאה הציבורית הגנה על בית המשפט העליון?

"ההתנגדות הציבורית עצרה את זה, בוודאי. רק שלצערי עכשיו מנסים לקדם את המהלכים בדרכים עקיפות ועקלקלות. עובדה, למשל, שלא ממנים שופטים עליונים. שופטי בית משפט עליון צריכים להתמנות ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים, ואת זה לא מביאים להכרעה".

בית המשפט העליון פועל כבר כשנה ללא נשיא.

"זה דבר שלא קרה מקום המדינה. זה כמו שלא יהיה יו"ר כנסת קבוע או ראש ממשלה קבוע. היסודות הדמוקרטיים דורשים שבראש כל גוף כזה יהיה אדם שמכהן בתפקיד".

במשך שנותיך בעליון פעלתם אי פעם מול שר משפטים כל כך לעומתי כמו יריב לוין?

"היו שרים לעומתיים, אבל לא באופן הזה".

אמרת שזה פוגע בנו ברמה הבינלאומית, למשל בדיונים בהאג אחרי 7 באוקטובר.

"עד היום ישראל בלמה מהלכים כאלה, כי כשיש מערכת אכיפה ומשפט עצמאית נותנים למדינה עצמה לעשות סדר. אם אין לה מערכת עצמאית, זה קופץ לבינלאומי. וזה בדיוק מה שקרה: מרגע ששברו את הדימוי של מערכת עצמאית, פתחו את הדרך לקפוץ למישור הבינלאומי. במו ידינו ניסרנו את הענף שישבנו עליו".

לבית הדין בהאג יש יחס עוין לישראל בכל מקרה.

"זה נכון שישראל היתה מגיעה להאג בכל מקרה. אבל במשך שנים יכולנו לטעון שיש לנו מערכת אכיפה עצמאית, ולפי עקרון המשלימות, אם יש במדינה מערכת אכיפה ומשפט עצמאית, טענות על הפרות של המשפט הבינלאומי לא נדונות בפורומים בינלאומיים אלא במערכת הפנימית. עד היום הטיעון הזה התקבל, אבל הוא נסדק מרגע שהממשלה רוצה לערער את מערכת האכיפה והמשפט העצמאית, ושרים וחברי כנסת מפרסמים אמירות שנועדו להחליש אותה. באותו אופן האמון הבינלאומי נסדק, למשל, גם כשלא ממצים את הדין עם מי שבולם את הסיוע ההומניטרי לעזה שהממשלה החליטה עליו.

"אגב, התקשורת התגלתה במיטבה ב־7 באוקטובר, בתפקיד שאינו תפקידה הרגיל. המשילות קרסה וכלי התקשורת העיתונאיים העבירו את זעקת הנפגעים. היתה פה אוזן קשבת למצוקות ולצרכים, והעיתונות החליפה מערכות שהיו צריכות לתפקד ולא תפקדו".

אתה מעריץ את אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר שיצא לייצג את ישראל בהאג אף שהפוליטיקאים מהימין הפכו אותו לאבי הטומאה?

"אני לא מעריץ אף אחד, אבל הוא עשה לישראל שירות אדיר".

"זדורוב היה זכאי למשפט חוזר"

מלצר נשוי למרגלית, אשה דתייה, והוא אב לארבעה וסב לשמונה, שגדל כבן יחיד להורים ניצולי שואה, יוכבד ויוסף. "אבא שלי היה מניצולי רשימת שינדלר, ואמי ניצלה מאושוויץ, היא שוחררה בצעדת המוות לפינוי המחנה. היא היתה מאלה שעברו ניסויים אצל מנגלה וזה השפיע והפריע להולדת ילדים, לכן אני בן יחיד. ההורים הכירו בגטו קרקוב ונעשו זוג אחרי מלחמת העולם השנייה. הוריי לא דיברו על השואה, גם כששאלתי, עד שבשעתו העיתונאי תומס קנילי (Keneally, מחבר הספר "תיבת שינדלר", שעובד לסרט "רשימת שינדלר" — דב"נ) הגיע לאבי כדי לראיין אותו. גם אז הוא לא הסכים, עד שביקשתי ממנו להתראיין. חשבתי שכך אוכל לדעת בפעם הראשונה מה באמת קרה שם".

מלצר הקים משרד עורכי דין, עד שבמפתיע מונה ישירות לבית המשפט העליון ב־2007. זה היה מעבר כמעט חסר תקדים, של עורך דין מהתחום העסקי שמוזנק ללא כל ניסיון בשיפוט לצמרת עולם המשפט (כמה חודשים אחריו מונה גם עורך הדין יורם דנציגר לעליון). קודם לכן הספיק לכהן כיועץ המשפטי של מפלגת שינוי ושל מפלגת העבודה, ולימים גם היה היועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2. "הוריי לא זכו לראות את המינוי שלי, וזה ציער אותי. חשבתי על זה בהשבעה", אמר בעבר ל"כלכליסט".

כעורך דין מלצר החדיר למשפט הפלילי את טענת "הגנה מן הצדק", שהתבססה על אכיפה בררנית של החוק, והוא עשה בה שימוש ראשון כשהגן על רואה החשבון דן בבלי במשפט הבנקאים. לימים טענת ההגנה הזו הפכה לסעיף מפורש בחוק הפלילי. כשופט עליון, מלצר נחשב אחד השופטים שלא מיהרו להרשיע ולמקל בענישה ביחס לחבריו. הוא היה מי שקיבל ב־2021 את בקשתו למשפט חוזר של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה. זדורוב זוכה לבסוף, 16 שנה אחרי הרצח ו־13 שנה אחרי שהורשע בו לראשונה. "במקרה הזה, כשהיו ראיות חדשות, חשבתי שיש מקום למשפט חוזר. הדגשתי בכהונתי את הזיכוי מחמת הספק, אדם חף אלא אם הוכיחו מעל ספק סביר שהוא אשם. היתה לי גישה חומלת במישור העונש, כשחשבתי שצריך. במישור ההרשעה, כשהתעוררו ספקות חשבתי שצריך לתת לאדם ליהנות מהספק".

איך התפתחה אצלך תפיסת העולם הזו?

"אבי היה משפטן מובהק והומניסט. כשעלו הנאצים הוא ראה איך זה הידרדר, הוא חי תחת המשטר הזה וראה איך הפכו את זכויות האדם למרמס. תמיד אמר לי שמזה צריך להישמר, כי הכוח משחית והמגמות האלה מסוכנות. אחרי המלחמה הוא חזר לפולין, אבל עלה בה שלטון קומוניסטי וחבר הזהיר אותו שכציוני הוא עלול להיעצר. אז הוא החליט לעזוב ולעלות לישראל, ומאז האמין שהפתרון לעם היהודי הוא מדינה שבה יהודים יוכלו להגן על עצמם. מההיסטוריה שלו למדתי כמה חשוב להיות אנושי ולכבד זכויות אדם. ברגע שרומסים אותן, המדרון חלקלק. המסר הזה הולך איתי, ובנאום ההשבעה שלי אמרתי שאנסה להיות כמו השופט שבימי קדם ישב בשער העיר. נגיש, עממי".

אביך היה עורך דין, והלכת בעקבותיו למרות שהוא כיוון אותך לנתיב אחר.

"אני התעניינתי במשפטים, אבל אבי לא רצה שאלמד את זה. הוא טען שזה מקצוע מקומי שיאבד במשך השנים מחשיבותו. ובגלל הגישה ההומניסטית שלו, הוא רצה שאלמד רפואה. כעתודאי בכל זאת נרשמתי בעדיפות ראשונה למשפטים, עמדתי על שלי. כשהודיעו לי שהתקבלתי לרפואה ושאלו בריאיון האישי למה אני רוצה את המקצוע, עניתי: 'אני לא רוצה רפואה, אבי רצה'. לשמחתי התקבלתי גם למשפטים".

בפודקאסט של רינה מצליח דיבר מלצר על הפרידה מאביו בקול חנוק מדמעות. הוא סיפר בו על אב תובעני, שדרש ממנו ללמוד ולהרחיב דעת גם כשהיה עסוק מאוד: "בהבדל מאמי, שחשבה שהכל יהיה טוב, אבי חשב שצריך תמיד להתכונן לרע ביותר. בפולין הוא למד שעליו להיות ערוך למצב שבו, אם קורה משהו, הוא יוכל לעזוב בתוך 48 שעות".

"אשתי דתייה, וזה עובד 40 שנה"

במקרה של מלצר, הגישה של אמו הוכחה כנכונה, כשיום בהיר אחד גילה שהוא מועמד לעליון - פוזיציה שעליה אפילו לא חלם. "בשעה שש בבוקר פתחתי את העיתון והיה כתוב שם שאני מועמד. הערתי את אשתי והראיתי לה. חיכיתי לשבע, ומכיוון שהייתי אז היועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2, ביקשתי משלום קיטל לבדוק לי אם זה אמיתי. לא דיברו איתי בכלל. הסתבר לי ששמי הועלה כמועמד אחד משני מועמדים שהוצעו לשיפוט מהסקטור הפרטי. לא חלמתי שאגיע לשם".

אתה חילוני ואשתך דתייה, כך שגם הזוגיות שאתה חי בה אינה שגרתית.

"עובדה שזה עובד כבר 40 שנה. הילדים שלנו הלכו לבתי ספר דתיים, כך סיכמנו מראש, ואני לא מצטער על זה. במקרה שלנו הצד החילוני צריך לוותר יותר. בפועל אני לא נוסע בשבת ולא רואה טלוויזיה, אני מתאים את עצמי במידה מסוימת. אבל שלושה מארבעת הבנים שלי היו ביחידות קרביות, במלחמת לבנון היו לי שני ילדים בצנחנים, והייתי מסתכל בטלפון בשבת לראות שהם בסדר. בצוק איתן בני, שהיה קשר מג"ד, נפצע בהיתקלות. צלף פגע בו, והכדור חדר דרך הקסדה, פגע לו בראש, ובמזל יצא ארבעה מ"מ ליד המוח. היו לו רסיסים בשכמה שאותם לא היה אפשר להוציא, והוא חטף זיהום ועבר טיפולים ממושכים במשך חודשים. היום הוא בסדר גמור, אבל ברור שמקרים במלחמה הזאת מציפים מחדש דברים".

במבט לאחור, שופט זה אישיות או תפקיד?

"ודאי שזה קודם כל תפקיד, וכשקיבלתי אותו היו כללי התנהגות שאימצתי שרלבנטיים לשופט. למשל, לסגור את רשימת החברים ולא ליצור חברויות חדשות. כשסיימתי, פתחתי אותה מחדש".

ועד כמה התפקיד מחלחל לאישיות?

"בחיים לפני השפיטה לא תמיד הייתי כזה סבלן. אני קולט דברים מאוד מהר, וחברים אמרו לי שיהיה לי קשה להקשיב לטיעונים. אבל כשהפכתי לשופט לימדתי את עצמי להקשיב בסבלנות, גם כשמי שטען אותם האריך בדברים בלי להבחין בין עיקר לטפל. אמרתי לעצמי אתה כבר יושב כאן, אז מקסימום תשב עוד שעה. עבור מי שמגיע לעליון, ההופעה בבית משפט היא חד־פעמית, הוא מתכונן אליה המון זמן. ראיתי בנשיא לשעבר מאיר שמגר, שניחן בסבלנות אין קץ, את המודל בנושא הזה".