*

לנקודה בזמן שבה שני אנשים מעפילים מסטטוס "יוצאים קבוע" ל"זוגיות רצינית" ניתן לקרוא שלב ה"מאמי" — השלב שבו השמות הפרטיים מתחלפים בכינוי הדדי. זה כמה עשורים ש"מאמי" שולטת ללא עוררין בז'אנר הכינויים הדביקים, לכן מפתיע לגלות שדווקא בשירי פופ המילה הזאת נזכרת לרוב בקונוטציה שלילית או צינית: החל ב"מאמי, תפתחי את הרגליים" של אהוד בנאי ומזי כהן, דרך "מאמוש... אבא כבר חתם על הצ'ק" של אתי אנקרי, וכלה בשני שירים מהחודש האחרון: "מאמי, אני על זה" של הראפר ג'ימבו ג'יי ו"מאמי, אני לא יודע מה אני רוצה" של אלה־לי להב.

"מאמי, אני על זה" מתאר דיאלוג שמתרחש בחו"ל בין זוג ישראלים, כשהאשה נדהמת לגלות צלב קרס על בית כנסת, והגבר אומר "מאמי, אני על זה" ומכריז שהוא יוצא לצוד את הנאצים. בקליפ הגבר מופיע בתור הגיבור ממשחק המחשב "הטירה הנאצית", שנלחם, בין היתר, בדרדסים ובשאקירה, והאווירה לועגת כמובן לתפיסה העצמית של הגבר הישראלי לא רק כמגן של בת זוגו – אלא של העם היהודי כולו. ההכרזה "מאמי, אני על זה" היא בסך הכל גרוטסקה.

אלה־לי לוקחת את הפרודיה הזאת כמה צעדים קדימה בשירה "מה אתה רוצה?", שבו היא באה בטענות לגבר חסר החלטיות שלא מבין כלום מהחיים, ובפזמון החוזר היא עושה חיקוי שלו כשהוא אומר "מאמי, אני לא יודע מה אני רוצה" כמה פעמים. זה בעצם אותו הגבר עם הביטחון המופרז מ"מאמי, אני על זה" רק שכאן הוא לא מוצג באופן סאטירי, אלא באמת כמו שהוא — אימפוטנט.

שני הגברים מייצגים את העולם הגברי הישן והפטריארכלי, שבו גבר שקורא לזוגתו "מאמי" בעצם מסמן את כוחו לעומת חולשתה. גם הם רוצים להיות גברים־גברים כמו פעם, אבל לא מסוגלים, והפנייה ב"מאמי" לאהובותיהם רק מוכיחה את כישלונם – אחד רוצה שהיא תפענח לו מה הוא רוצה, והאחר מתיימר להציל אותה מדברים שגדולים עליו עשרות מונים. זו גבריות שלא יכולה להכיל את חולשותיה, ולכן מגיבה בביטחון מופרך או בלבול. וזה בדיוק ההפך ממה שמייצגת הזוגיות היציבה והמאושרת של כל ה"מאמים" הדביקים.