3

החוסרים האלה אינם בעיה רק במקצועות פרא־רפואיים. זה אותו הסיפור גם אצל הרופאות והרופאים, המורות לאנגלית והמורות למדעים, ועוד שורת מקצועות ותפקידים בשירות הציבורי, שמחייבים השכלה והכשרה מתאימות, מיומנות גבוהה וגם תחושת שליחות. התפקידים האלה מתרוקנים מכוח אדם איכותי שלא מסכים להמשיך יותר. לא בתנאים האלה - וחלק מהאנשים גם לא תחת הממשלה הזו. כך נראית אי־ספיקת מערכות ציבוריות שרק מתפשטת.

כדי לתת מענה לבעיה כל כך מורכבת יש צורך בממשלה יציבה, תפקודית, שעובדת בהרמוניה ובסנכרון בין חלקיה. רק בשביל לאבחן את ממדי הבעיה, 26 עובדי ועובדות מדינה משלושה משרדים שונים ישבו וניתחו את הנושא במשך חודשים.

הממשלה הקודמת התפרקה מהר מכדי להספיק להתמודד עם תהליכים ארוכי טווח. הממשלה הנוכחית אמורה להאריך ימים, לפחות על הנייר. בפועל, היא אינה תפקודית. מספיק להסתכל על חוק הגיוס המתקרב, ועל האיומים (אמאל'ה!) של המפלגות החרדיות להפיל את הממשלה אם החוק לא יעבור. כך לא נראית ממשלה מתפקדת. זו ממשלה שבה כל אחת מהשותפות מזהה הזדמנות חד־פעמית לגזול כמה שיותר כספים למגזר שהיא מייצגת. הניסיונות להחליש את מערכת המשפט נועדו, בין היתר, כדי לוודא שכל הצעדים המגזריים האלה (למשל, חוק הגיוס) לא יבוטלו. בממשלה מהסוג הזה איש לא יפתור בעיות עומק רוחביות.

4

רואים את זה היטב בסדרי העדיפויות שלה. השרה להגנת הסביבה עסוקה בקידום רחצה נפרדת במעיינות. שר התקשורת עסוק בהדחת יו״ר הדואר שלא בא לו טוב בעין. השר לשיתוף פעולה אזורי, שהוא גם השר הנוסף במשרד המשפטים, שהוא גם השר האחראי לרשות החברות, רב עם הרגולטורית היחידה שבאחריותו כדי שיוכל לקדם בנחת את מקורביו לתפקידים בשירות הציבורי - כי הוא מאמין שככה זה אמור לעבוד. שר החינוך דחה את הבקשה של עיריית תל אביב להשיק תוכנית לימודים לחיזוק הערכים הליברליים וההומניסטיים. שר השיכון עסוק בקידום תוכניות דיור שמלכתחילה מוטות לטובת המגזר החרדי. השרה למשימות לאומיות עושה לייב טוויטינג מהכלא כשהיא מבקרת חשוד מרכזי באירועי בורקה בשבוע שעבר. שרת התחבורה עסוקה בלהעביר את פרויקט התשתית הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל לחברה שאין לה ידע בנושא, רק כי בראשה עומד ליכודניק. השר לביטחון לאומי אוסר על מתנדבים של המשטרה לכתוב דברי ביקורת על המדיניות הממשלתית, ומפכ״ל המשטרה רדף השבוע אחרי פרה בכביש מספר 1 כשהוא נתלה מחוץ לדלת המכונית שלו. נדמה שרק משה ארבל, שר הפנים והבריאות, עובד ברצינות לטובת הציבור, אם כי לעולם לא אבין למה לא היה אפשר למנות שר במשרה מלאה לכל אחד מהמשרדים הענקיים האלה.

5

הייתי מסוגל להכיל את כל זה לו חשבתי שאנחנו במצב זמני. שאו־טו־טו זה ייגמר והחיים יחזרו למסלולם. כמו שהקורונה באה ושיבשה הכל אך נגמרה בסוף, ככה גם עם זה. אילו היה דדליין, היה קל יותר לשרוד את התקופה. רק שהשבוע מנכ״ל הבורסה איתי בן זאב הפיל לי את האסימון - אין ערובה שזה ייגמר בקרוב. בריאיון לתוכנית "המנגנון" בכאן חדשות בן זאב תיאר לי איך חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מסתכלות על האירועים בישראל ומנסות להעריך לאן נושבות הרוחות. "׳ככל שהדבר הזה לא יגיע לפתרון, במשך חודשים ואולי אפילו שנים, הסכנה להורדת הדירוג גדלה", אמר. וכשהוא אמר את המילה הזו, "שנים", פתאום נחרדתי. לא הסכנה בהורדת הדירוג היממה אותי - אותה כבר הפנמתי. מה שטרם הפנמתי הוא העובדה שהמצב הבלתי אפשרי הזה שאנחנו נמצאים בו עלול להימשך שנים. לא שבועות, לא חודשים. שנים.

תחשבו על זה. אנחנו כבר שבעה חודשים באירוע הזה, והוא לא נרגע. בכל פעם מגיעים לשיא חדש. כרגע אנחנו מתמודדים עם ירידת הכשירות בצבא. בחודש הבא זה יהיה בג״ץ עילת הסבירות. אחר כך חוק הגיוס. זה לא הולך להיגמר בקרוב. זה יכול להימשך כך שנים. ואם זה יימשך כך שנים, באותה עצימות לא אפשרית, הפגיעה במערכות הציבוריות תהיה אנושה. גם ככה הן באי־ספיקה. הזנחה מתמשכת נוספת עלולה לדחוף אותן מעבר לנקודת האל־חזור. העובדות והעובדים האיכותיים שעוד מחזיקים את המערכות בשיניים, יפרשו. התורים יתארכו מעבר לכל קנה מידה אנושי. גם ברפואה הפרטית ייווצרו תורי ענק, ותיווצר שכבה נוספת של פרטי (סופר־פרימיום). באופן אבסורדי, את עיקר הפגיעה ירגישו בני השכבות החלשות, שרבים מהם הצביעו למפלגות הקואליציה. התרחישים ידועים, צריך רק לטפל בהם. צריך רק להחליט להתחיל לעבוד במקום להיות אובססיביים לנושא אחד.

הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות