להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
"המודל הטייוואני להתמודדות עם הקורונה מתבסס על תגובה מהירה והתארגנות מוקדמת. יש הרבה צעדי מניעה שצריך לעשות עד שיימצא חיסון", אומר פרופ' צ'ן צ'יין־ג'ן בריאיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". "למדינות שחוות עכשיו גל שני חמור אני רוצה להציע תוכנית פעולה בשלושה תחומים: ראשית, נדרש פיקוח הדוק על הגבולות כדי למנוע יבוא מקרי תחלואה. שנית, צריך מערך מעקב משוכלל אחרי כל מאומת והטלת בידוד של 14 יום על כל מי שהיה בקשר קרוב עם החולים, זה חשוב ביותר למניעה של התרחבות ההדבקה. ושלישית, צריך להבטיח שהאוכלוסייה נשמעת לכללי היגיינה מחמירים: מדידת חום, שטיפת ידיים תכופה, עטיית מסכות, הקפדה על כללי הריחוק החברתי והימנעות מהתכנסויות גדולות. אלה צעדים קלאסיים למניעת מגפות, והם היעילים ביותר".
214 יום עברו מאז אותר בטייוואן חולה קורונה שנדבק בשטח המדינה. זה קרה באפריל, והוא היה חולה מספר 386. בסך הכל נרשמו במדינה 553 מאומתים, רק 55 מהם מהדבקה מקומית. שבעה אנשים בלבד מתו מהמחלה. יש בטייוואן יותר מ־23 מיליון תושבים.
המדינות הבאות במספר הנדבקים הנמוך הן ניו זילנד, תאילנד ווייטנאם, שרשמו 102, 101 ו־100 יום ללא הדבקות מקומיות — עד שנאלצו להתמודד עם התפרצויות חדשות. בטייוואן אין התפרצות כזאת. מדובר, כנראה, במדינה הירוקה ביותר, אלופת העולם בטיפול במגפה.
והיא עושה זאת בלי סגרים ובדיקות המוניות, כשהחיים כמעט שלא השתבשו. השמים אמנם נסגרו כמעט לגמרי, אבל בתי הספר, מקומות העבודה, המלונות ומקומות הבילוי המשיכו לפעול כרגיל. הכלכלה התכווצה רק במעט, עקב עצירת התיירות ושיבוש הסחר הבינלאומי. ההערכות הן שטייוואן היא מהמדינות הבודדות בעולם כרגע עם צמיחה חיובית: 1.5%-1.7% השנה, לפי התחזיות, ו־2.3%-3.1% בשנה הבאה.
הפנים של ההצלחה הטייוואנית האדירה הזאת הן אלו של צ'ן. "גמזו הטייוואני", אם תרצו. כנראה ה"גמזו" המוצלח בעולם. הוא בן 69, אפידמיולוג בהכשרתו מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד, כיהן כשר הבריאות במגפת הסארס, והצלחתו אז הובילה ב־2016 למינויו לסגן הנשיאה, אף שמדובר באאוטסיידר פוליטי, שבחר לא להצטרף למפלגת השלטון הדמוקרטית־פרוגרסיבית (DPP). ההצלחה שלו במאבק בסארס עוררה תקווה שיוכל לקדם את מעמדה הבינלאומי של טייוואן, בעיקר בארגון הבריאות העולמי. לתפקיד סגן הנשיאה אין הרבה שיניים, אבל עם פרוץ הקורונה צ'ן החל לרכז את הטיפול במגפה, גיבש את האסטרטגיה למאבק והיה למסביר הרשמי בכל הקשור לנגיף, בבית ובחוץ.
צ'ן, קתולי אדוק, התייעץ עם הארכיבישוף שלו לפני שהחליט להיכנס לפוליטיקה, וכשנכנס — התייחס לכך כאל "צו אלוהי". ההצלחה שלו בהתמודדות עם הקורונה הובילה במאי לבחירה מחודשת של הנשיאה צאי אינג־וון, אחרי שכבר היה נראה שהיא עומדת להפסיד. אלא שביום השבעתה צ'ן כבר לא היה שם. הוא ויתר על הפוליטיקה למען המדע וחזר למרכז הגנומיקה באקדמיה סיניקה (המכון האקדמי המוביל בטייוואן). בהתייחסו להחלטה הוא מצטט את אמא תרזה, ואומר שהוא אינו אלא "עיפרון קטן בידי האל" שהגיע זמנו לשוב לכתוב מחקרים וספרים. בין לבין, הוא גם מוצא זמן להסביר איך ניצח את המגפה.
תוכנית המעקב ומדיניות הבידוד הקפדניות אפשרו לנו לא להטיל סגרים. עד עכשיו הטלנו חובת בידוד על 340 אלף בני אדם - בעצם החלטנו להקריב 14 ימי חירות של 340 אלף אזרחים כדי שיתר 23 המיליון יוכלו לחיות חיים נורמליים, ללכת לעבודה וללמוד בבתי הספר כרגיל"
לפי הערכות מומחים, קרבתכם לסין היתה אמורה להפוך אתכם למדינה השנייה בעולם ברמת התחלואה: המרחק בין סין לטייוואן הוא כ־130 ק"מ בלבד, יש יותר ממיליון טייוואנים שחיים או עובדים בסין וב־2019 ביקרו אצלכם כמעט 3 מיליון סינים. אז איך הפכתם למדינה הירוקה בעולם?
"למדנו רבות מהתפרצות הסארס ב־2003, שלאחריה עשינו את כל המאמצים כדי לשפר את מערך ההתמודדות שלנו עם מגפות. אחרי הסארס היה עלינו להתמודד גם עם שפעת העופות ב־2005 ועם שפעת החזירים ב־2009 — כך שצברנו ניסיון רב, שסייע לנו בהתמודדות עם ההתפרצות הנוכחית. עקבנו אחרי התפרצות הקורונה בסין מראשיתה. כבר ב־31 בדצמבר, כשנודע לנו שיש בווהאן מקרים של דלקת ריאות חריגה, שלחנו מיילים לארגון הבריאות העולמי ולמרכז המעקב ומניעת המחלות של סין בבקשה לאשש את המידע, ובמקביל התחלנו להתכונן. התגובה שלנו היתה מהירה וקפדנית. גייסנו את מערך הבריאות שלנו, תגברנו בבתי החולים את היחידות האחראיות לפיקוח על שרשרת ההדבקה — כללי הפיקוח שם חייבים להיות מחמירים כדי למנוע מהם להיהפך למדגרות של הנגיף — והעברנו מיידית את המידע על ההתפרצות לציבור. ההתגייסות וחובת הבידוד היו חשובות מאוד, וכך גם ההתנהלות שלנו בעניין המסכות: ידענו שיש לנו מחסור ולכן גייסנו מיד 72 מפעלים והקמנו 92 קווי ייצור. כך עברנו מייצור של 1.8 מיליון מסכות ביום בינואר לייצור של 21 מיליון במאי".
בלי סגרים ובלי בדיקות של אוכלוסייה נרחבת, כפי שעושות וייטנאם, סינגפור ודרום קוריאה.
"לא הטלנו סגר על אף עיר וגם לא ביצענו בדיקות המוניות. העדפנו להתמקד בחקירה קפדנית מאוד של המקרים המאומתים ובמעקב אחריהם. במקביל הטלנו משטר חמור של בידוד של 14 יום על כל מי שהיה במגע קרוב עם חולים מאומתים. כך שתוכנית המעקב ומדיניות הבידוד הקפדניות אפשרו לנו לא להטיל סגרים. עד עכשיו הטלנו חובת בידוד על 340 אלף בני אדם — בעצם החלטנו להקריב 14 ימי חירות של 340 אלף אזרחים כדי שיתר 23 המיליון יוכלו לחיות חיים נורמליים, ללכת לעבודה וללמוד בבתי הספר כרגיל".
הטייוואנים נדרשים לעטות מסכות במקומות סגורים — בתחבורה הציבורית, במרכזי קניות, מוסדות חינוך, דת ותרבות ואירועים גדולים — כשלכל רשות אזורית נתונה הסמכות הן לאכוף את ההוראות והן להחמיר אותן, במידת הצורך. ובכל מקרה, נמסר ממשרד החוץ הטייוואני, "רוב האוכלוסייה ממילא עוטה מסכות באופן וולונטרי בכל יציאה מהבית". אין הגבלה על מספר האנשים במקומות סגורים.
במקביל לכל אלה, אומר צ'ן, "אנחנו גם עובדים במרץ על מציאת חיסון ועל אבחונים מהירים לווירוסים אחרים. בסך הכל יש כאן מאמץ משולב של משרדי הממשלה והסוכנויות השונות, כשבחזית שלו נמצא מרכז הפיקוד לטיפול במגפות (שהוקם בהתפרצות הסארס), המנוהל בידי משרד הבריאות שלנו".
"אזרחים בבידוד מקבלים מהמדינה משלוחי מזון. אם הם חורגים מטווח 50 מטר מביתם, מיד נשלחת התראה למנהלי הבניין שלהם — ולמשטרה. הם מקבלים אזהרות, ומסתכנים בקנסות של עד 35 אלף דולר אמריקאי"
"אנחנו עושים שימוש נרחב בסמארטפונים: כל מי שנמצא בבידוד מחויב למלא פרטים באופן יומיומי ולהתחבר לאפליקציית מעקב מיוחדת שכוללת טכנולוגיה לזיהוי פנים"
"כבר בתחילת המשבר הכרזנו על תוכנית ששילבה הקלות פיננסיות לכל האזרחים עם חבילות תמריצים כלכליים, שהשקענו בה כ־15 מיליארד דולר. זה השפיע על התעשייה, התחבורה, ענף המסעדנות, הספקים"
"תגברנו בבתי החולים את היחידות האחראיות לפיקוח על שרשרת ההדבקה. כללי הפיקוח שם חייבים להיות מחמירים כדי למנוע מהם להיהפך למדגרות של הנגיף"
ריחוק חברתי מוקפד
ייצור מסכות נרחב
הלימודים מתקיימים כסדרם
מקומות הבילוי, החנויות והשווקים פועלים
"השתמשנו באמצעים טכנולוגיים נרחבים מול האזרחים שהוכנסו לבידוד. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות שונות, כולל בינה מלאכותית, לצורכי מעקב אחר שרשרת ההדבקה והמבודדים וכדי להעביר הודעות לציבור. כך למשל עשינו במקרה המפורסם של ספינת התענוגות הבריטית פרינסס דיאמונד בפברואר. הספינה עגנה בטייפה (לפני שנודע על ההתפרצות), והתיירים שירדו ממנה הסתובבו ב־62 אתרים ברחבי המדינה. בזכות הטכנולוגיה יכולנו לדעת בדיוק מה היה המסלול של כל אחד מהם, והמידע הזה נשלח ל־600 אלף בני אדם שהיו איתם במגע פוטנציאלי".
בשגרת המגפה, הוא מסביר, "אנחנו עושים שימוש נרחב בסמארטפונים: כל מי שנמצא בבידוד מחויב למלא פרטים באופן יומיומי ולהתחבר לאפליקציית מעקב מיוחדת שכוללת טכנולוגיה לזיהוי פנים".
המעקב הטייוואני נחשב המשוכלל בעולם. חקירת שרשרת ההדבקה של מאומת כוללת מעקב אחר 30-20 אנשים בממוצע שהיו עמו במגע, ולעתים המעקב מתרחב גם ל־150 בני אדם. כך, המעקב מאפשר להגיע במדויק למי שצריך להיכנס לבידוד. המבודדים מקבלים מהמדינה משלוחי מזון, במערך שהוקם לצורך העניין. אבל אם הם חורגים מטווח 50 מטר מביתם נשלחת התראה למנהלי הבניין שלהם ולמשטרה. הם מקבלים אזהרות ומסתכנים בקנסות של עד 35 אלף דולר אמריקאי. הקנסות גבוהים גם בחזית נוספת: מי שמפיץ מידע כוזב נקנס בעד 100 אלף דולר.
מידע נוסף על הכלים הטכנולוגיים מסר ל"מוסף כלכליסט" גם משרד החוץ הטייוואני, שמתאר מעקב נרחב אחרי היסטוריית הנסיעות של נשאי קורונה ו"מערכת של 'גדר דיגיטלית' בסמארטפונים, שמזהה את מיקום האנשים הנמצאים במעקב ושולחת אזהרה כשהם עוזבים את מיקום הבידוד. המידע מועבר גם לסוכנויות הבריאות ולמשטרה המקומית. על מפירי הבידוד מוטלים קנסות כבדים וכך גם על אנשים שמסתירים סימפטומים של המחלה. הממשלה מתכננת להסתייע ב־HTC (חברת המחשבים והאלקטרוניקה הגדולה במדינה) כדי לפתח מערכת שתופעל אוטומטית, תאפשר למבודדים לדווח על מצב בריאותם ולקבל מידע רלבנטי ותקל את העומס על גורמי האכיפה. כדי להתמודד עם קבוצות בסיכון גבוה ולמנוע זיהומי אשכולות, שנגרמים בין השאר מעמידה בתורים, חברות הייטק, כולל מיקרוסופט טייוואן, פיתחו כלי שמזהה באמצעות מצלמות וטכנולוגיית הדמיה באינפרא־אדום אם אדם עוטה מסכה ואם חום גופו בטווח הנורמה. גם למעסיקים ניתן כלי לבדיקת העובדים שלהם, שמתבסס על ענן וכולל פיקוח על חום הגוף, מעקב GPS, מעקב אחרי היסטוריית המגעים של החולים או של חשודים ושליחת אזהרות אוטומטיות. גם שירותי הבריאות יכולים להיכנס למערכת הזאת באמצעות מחשב או טלפון נייד ולבדוק את המצב הרפואי של הצוותים".
אתה מדגיש את עניין 14 ימי הבידוד. ישראל עומדת לעבור ל־12 ימי בידוד. זה לא מספיק?
"הבידוד המומלץ הוא 14 יום. אם מצמצמים את התקופה היוצאים מבידוד צריכים להקפיד במיוחד על כללי ההיגיינה והריחוק החברתי".
לפי הנתונים שלכם, 99.7% מ־340 אלף המבודדים צייתו לתנאים המגבילים. צייתנות האזרחים היא המפתח להצלחה, או שלשקיפות בהתנהלות הממשלה מול הנגיף יש תפקיד חשוב יותר?
"השתיים שלובות זו בזו. התגייסות האזרחים גוברת ככל שהשקיפות רבה יותר. מרכז הפיקוד לטיפול במגפות הקפיד להעביר מידע לציבור באמצעות תדרוכים יומיים בשידור חי והודעות לעיתונות, הודעה או שתיים לפחות בכל יום, עם פרטים מלאים על המאבק בנגיף. חשוב לנו שלכל אזרח תהיה גישה מלאה למידע, וזה כמובן תורם לאמון ברשויות ולנכונות להקפיד על ההנחיות. נוצר כאן מעגל קסמים: שקיפות מובילה להתגייסות שמובילה להכלה של המגפה".
ההכלה מאפשרת, כאמור, גם פגיעה מינימלית בכלכלה ובפרנסה. ברבעון השני של השנה התמ"ג ירד ב־0.6%, ובשלישי כבר צמח ב־1.1%. "מחקר של אוניברסיטת אוקספורד בדק את המיתון ב־38 מדינות, ובטייוואן נרשמה הפגיעה הקטנה ביותר", אומר צ'ן.
"יש שלושה גורמים שעומדים מאחורי ההצלחה שלנו. ראשית, כבר בתחילת המשבר הכרזנו על תוכנית של הקלות פיננסיות לכל האזרחים ותמריצים למעסיקים, תוכנית שהשקענו בה כ־15 מיליארד דולר אמריקאי. זה השפיע על התעשייה, התחבורה, ענף המסעדנות, הספקים. הענקנו סיוע למשפחות עניות, וכדי להמריץ את הכלכלה חילקנו לכל אזרח 100 דולר כדי שיוציא את הכסף בשוק המקומי ויוסיף עליו עוד 300 דולר. כך הגדלנו את הצריכה ואת תיירות הפנים". בפברואר הוחלט על תוכנית סיוע ראשונה של כ־2 מיליארד דולר, ובאפריל נוספו עוד כ־5 מיליארד. בין הצעדים, לצד הסיוע לנזקקים: הורדת מסים לאזרחים, הקלות מס לתעשייה וסבסוד משכורות למפעלים שנקלעו לקשיים. "כמעט 900 אלף בני אדם ניצלו מאבטלה, וזה אפשר לתעשיות הללו להתמודד עם ההאטה", נמסר ממשרד החוץ. תוכנית הסיוע השלישית, מיולי, כבר הסתכמה בכ־7 מיליארד דולר.
מעבר לכל אלו, צ'ן אומר כי "הגורם השני שסייע לכלכלה קשור לארגון מחדש של שרשרת האספקה הגלובלית, שהפך את טייוואן למוקד השקעות מבית ומבחוץ. הממשלה יצאה עם תוכנית לקידום פרויקטים של פיתוח תשתיות ציבוריות, וכך תעשיות טייוואניות שהיו מושקעות בסין העבירו את השקעותיהן לשוק המקומי: הן השקיעו כאן לאחרונה כ־28 מיליארד דולר.
"הגורם השלישי קשור בהעתקת הזמנות הרכש העולמיות. בשל המשבר מדינות שונות אינן יכולות לענות על צורכי השוק העולמי, ותעשיות רבות העבירו את הזמנותיהן לטייוואן. בספטמבר לבדו הועברו אלינו מהעולם הזמנות של 3.5 מיליארד דולר".
וחוץ מזה, הקורונה הזניקה את הביקוש למוצרים מטייוואן. היא מתמחה באלקטרוניקה ופועלת בה אחת מתעשיות השבבים הגדולות בעולם. כשכולם עברו לעבוד וללמוד מרחוק, נרשמה עלייה בקניית מצלמות רשת, מחשבים וסמארטפונים, ותעשיית השבבים המקומית גדלה ברבעון השלישי ב־14.7% ביחס לרבעון השני וב־21.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. המסחר הער מתאפשר גם בזכות העובדה שטייוואן נשארה פתוחה לאנשי עסקים, שנהנים מבידוד מקוצר.
"תלותנו בסחר הבינלאומי גדולה, כך שאנו חייבים לאפשר לאנשי עסקים ועובדים להגיע", מסביר צ'ן. "מובן שאנחנו חוששים מיבוא קורונה, אבל אפשר להתגבר על זה באמצעות בדיקות לפני העלייה למטוס. כשאנשים נכנסים לשטחנו הם מחויבים בבידוד של חמישה ימים ואחריהם נשארים במעקב קפדני. עובדים שבאים לתקופות ארוכות מחויבים בבידוד של 14 יום, ומקבלים שירותי בריאות ברמה גבוהה. כרגע בכל יום נכנסים לטייוואן כ־3,000 אנשי עסקים ועובדים זרים".
התגייסות האזרחים גוברת ככל שהשקיפות רבה יותר. מרכז הפיקוד לטיפול במגפות הקפיד להעביר מידע לציבור באמצעות תדרוכים יומיים בשידור חי והודעות לעיתונות, הודעה או שתיים לפחות בכל יום, עם פרטים מלאים על המאבק בנגיף"
עד כמה המאבק המוצלח שלכם במגפה תרם לחיזוק המעמד הבינלאומי של טייוואן? האם אפשר לדבר על "דיפלומטיית קורונה"?
"הצלחת המודל שלנו הוכיחה לעולם שטייוואן יכולה לסייע לו, וכך היא אכן עושה. תרמנו 50 מיליון מסכות לצוותים רפואיים ביותר מ־80 מדינות (כולל ישראל). עם ארצות הברית, האיחוד האירופי, אוסטרליה וניו זילנד אנחנו משתפים פעולה בתחום הבריאות, התרופות והטכנולוגיה לביגוד מגן". בין השאר חתמה המדינה על שיתופי פעולה במחקר, פיתוח חיסונים ויצירת ערכות בדיקה מהירות, למשל עם ארצות הברית והאיחוד האירופי, ומייעצת לצוותים רפואיים בעשרות מדינות. "אישים רבים, ובהם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו, ראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה ונשיאת הנציבות האירופי אורסולה פון דר ליין, יצאו בהצהרות פומביות המודות לנו על תרומותינו הנדיבות ועל הסיוע שלנו", אומר צ'ן. "זה חשוב לנו מאוד. בסופו של דבר אף מדינה לא יכולה להיאבק בקורונה לבד, כפי שלא ייתכן מצב שבו ייכפה על מדינה להתמודד לבדה כיתומה מול חוליים שונים".
היתומה היא כמובן טייוואן — מדינה שכולם (כמעט) מכירים בה דה־פקטו וכולם (כמעט) מתכחשים לה דה־יורה. שמה הרשמי הוא "הרפובליקה של סין", ואף שהיא מתנהלת באופן עצמאי לחלוטין, כבר עשרות שנים שהאו"ם מסרב להכיר בה כמדינה במוסדותיו ובוועידות בינלאומיות שונות, ורוב מדינות העולם אינן מנהלות איתה יחסים דיפלומטיים רשמיים. רקע היסטורי קצר: ב־1949 התחוללה בסין מלחמת אזרחים בין הלאומנים בהנהגת צ'אנג קאי־שק לקומוניסטים בהובלת מאו דזה־דונג. עם ניצחונו של מאו קמה בסין הרפובליקה העממית, וצ'אנג נמלט לטייוואן והקים בה רפובליקה נפרדת. לאחר המלחמה רוב מדינות העולם הכירו בטייוואן כממשלת סין החוקית, אבל ב־1971 התחולל מהפך, בעיקר מתוך אינטרסים כלכליים: החלטה 2758 של האו"ם הביאה לסילוק נציגו של צ'אנג מן הארגון, והמושב הסיני הועבר לבייג'ינג. היא נהפכה ל"סין האמיתית", שרואה בטייוואן מחוז מורד. מדינת־האי, שעברה מאז תהליך מרשים של דמוקרטיזציה ומוגדרת "המדינה החופשית ביותר באסיה", נותרה מחוץ לחבר האומות, חסרת מעמד. יתומה.
"כבכל שנה, גם השנה אנחנו מנסים להשתתף באסיפת הבריאות העולמית", אומר צ'ן. "השנה זכינו לתמיכה ללא תקדים. יפן, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד וארצות הברית — כולן תומכות בצירופה של טייוואן כמשקיפה בארגון הבריאות העולמי". ובכל זאת זה לא הצליח, ואסיפות הארגון השנה מתקיימות בלי טייוואן. "מצערת מאוד העובדה שסין ממשיכה להתערב משיקולים פוליטיים ולמנוע מאיתנו לקבל מעמד כזה ולתרום מניסיוננו למדינות אחרות".
אחרי שנים שבהן התמחה בלהישאר מחוץ לקרבות פוליטיים, דווקא הקורונה זרקה אותו ללב העניין. צ'ן, שבמולדתו מכונה "האח הבכור", סופג ביקורת מסין, שמאשימה את טייוואן בניצול המגפה להשגת הכרה ועצמאות. "הוא עוטה אצטלה של מקצועיות אבל סוטה מכל דיוק מדעי, פולט שטויות בוטות ומפברק שמועות שטבען רשעות לשמה", נכתב עליו בשינחואה, סוכנות הידיעות הרשמית של סין. צ'ן מגחך, ואומר שמוטב לסינים לעזוב את הפוליטיקה ולהתמקד במאבק בנגיף.
הביקורת הזאת עשויה לסמן שגם אחרי המגפה הסינים ימשיכו להוכיח שבזירה הבינלאומית "Might is right" ("כוח הוא צדק", החזק מנצח)?
"העובדה שמדינות רבות כבר יודעות היום שבידי טייוואן ישנה היכולת לסייע לעולם ולתרום בתחום הרפואה, והעובדה שמנהיגים רבים, יותר מ־60, תומכים בגלוי בהצטרפותנו לגופים בינלאומיים הן כשלעצמן התפתחויות חיוביות".
השמעתם לאחרונה ביקורת נוקבת נגד ארגון הבריאות העולמי, ועדיין אתם משתוקקים להצטרף לארגון שנתפס בעיניכם כושל ולא מקצועי.
"הארגון מילא בעבר תפקיד חשוב מאוד בכל הנוגע לבריאות הגלובלית ולהכלת וירוסים אחרים. הארגון התחייב לשני עקרונות חשובים ועמד בהם: מקצועיות וניטרליות פוליטית. אלא שבהתמודדות עם הקורונה הוא התעלם מהם. במייל ששלחנו לו כבר ב־31 בדצמבר התרענו על מקבץ של מקרי דלקת ריאות לא שגרתית בווהאן. באותו יום גם המרכז לפיקוח ומניעת מחלות של סין שלח לארגון דוח ובו ציין שישנם 27 מקרים כאלה, יותר ממה שאנחנו ידענו, ובכל זאת הארגון לא פעל במהירות ובאופן הנדרש. הוא הכריז על מצב חירום רק ב־30 בינואר, כלומר היה איחור של חודש באזהרת העולם, דבר שגרר היערכות מאוחרת מדי באזורים רבים, בהם המזרח התיכון, אירופה ואמריקה. באותו הזמן כבר היו עשרות מקרי קורונה חמורים מאוד בווהאן ואף אחד לא התייחס לאנשים שהיו בקשר קרוב עם אותם חולים. זה מה שגרם להתפרצות ההמונית שבעקבותיה הוטל סגר על העיר".
יש הטוענים שמה שהציל אתכם הוא האי־אמון העמוק שאתם רוחשים לסינים. האומנם?
"יש לנו ניסיון רב בהתנהלות מול סין. מדובר במדינת ענק שהיתה מקור להתפרצויות רבות, כך שאנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי לפקוח עין על המתרחש שם. אנחנו עוקבים אחרי אתרי האינטרנט הסיניים ולומדים מהשמועות הרבה יותר ממה שאנחנו לומדים רשמית מממשלת סין".
במקביל לביקורת כלפי טייוואן, בשנים האחרונות גברו גם המתחים בין סין לארצות הברית, ובוושינגטון התחזקה התפיסה שלפיה הממשל בטייפה הוא תשליל לזה שבבייג'ינג — דמוקרטיה מול ריכוזיות, חופש ושקיפות מול דיכוי והסתרה. לא בכדי הודיעה ארצות הברית בחודש שעבר על עסקאות למכירת נשק לטייוואן ב־1.8 מיליארד דולר ו־2.4 מיליארד.
המגפה קירבה אתכם לארצות הברית?
"היחסים בין המדינות השתפרו עוד לפני המגפה, וגם הפרויקט לקניית נשק הגנתי אינו חדש. אבל הקורונה היתה קטליזטור שהראה לוושינגטון ולעולם את התפקיד החיוני של טייוואן בכפר הגלובלי".
העלבון של הטייוואנים בנוגע ליחסה של הקהילה הבינלאומית אינו פוסח גם על ישראל, וזו נקודה רגישה במיוחד. מבחינת הטייוואנים מדובר כמעט במדינות־אחיות: שתי "דמוקרטיות אמיתיות", קטנות ותוססות, חשופות לאיום של אויב חיצוני ענקי ותלויות בארצות הברית. בטייפה יש מי שקוראים למדינתם "ישראל של האוקיינוס השקט", או "דוד של המזרח הרחוק". היחסים אינם רשמיים, אבל שיתופי הפעולה מתקיימים כל הזמן, ובצל הקורונה, אומר צ'ן, "השת"פ בין הממשלות, חברות פרטיות וגופי מחקר התחזק. אנחנו מעריכים מאוד את המו"פ והטכנולוגיה שלכם. טייוואן יכולה לשמש לישראל שער במזרח אסיה, וישראל יכולה לשמש לנו שער במזרח התיכון. אנו משוכנעים שטייוואן וישראל ימצאו תחומים חדשים שבהם יש להן אינטרס משותף לקידום השותפות וליצירת עתיד שהוא בבחינת Win-Win לכולם".