מעקב טכנולוגי, בידוד וקנסות

"השתמשנו באמצעים טכנולוגיים נרחבים מול האזרחים שהוכנסו לבידוד. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות שונות, כולל בינה מלאכותית, לצורכי מעקב אחר שרשרת ההדבקה והמבודדים וכדי להעביר הודעות לציבור. כך למשל עשינו במקרה המפורסם של ספינת התענוגות הבריטית פרינסס דיאמונד בפברואר. הספינה עגנה בטייפה (לפני שנודע על ההתפרצות), והתיירים שירדו ממנה הסתובבו ב־62 אתרים ברחבי המדינה. בזכות הטכנולוגיה יכולנו לדעת בדיוק מה היה המסלול של כל אחד מהם, והמידע הזה נשלח ל־600 אלף בני אדם שהיו איתם במגע פוטנציאלי".

בשגרת המגפה, הוא מסביר, "אנחנו עושים שימוש נרחב בסמארטפונים: כל מי שנמצא בבידוד מחויב למלא פרטים באופן יומיומי ולהתחבר לאפליקציית מעקב מיוחדת שכוללת טכנולוגיה לזיהוי פנים".

המעקב הטייוואני נחשב המשוכלל בעולם. חקירת שרשרת ההדבקה של מאומת כוללת מעקב אחר 30-20 אנשים בממוצע שהיו עמו במגע, ולעתים המעקב מתרחב גם ל־150 בני אדם. כך, המעקב מאפשר להגיע במדויק למי שצריך להיכנס לבידוד. המבודדים מקבלים מהמדינה משלוחי מזון, במערך שהוקם לצורך העניין. אבל אם הם חורגים מטווח 50 מטר מביתם נשלחת התראה למנהלי הבניין שלהם ולמשטרה. הם מקבלים אזהרות ומסתכנים בקנסות של עד 35 אלף דולר אמריקאי. הקנסות גבוהים גם בחזית נוספת: מי שמפיץ מידע כוזב נקנס בעד 100 אלף דולר.

מידע נוסף על הכלים הטכנולוגיים מסר ל"מוסף כלכליסט" גם משרד החוץ הטייוואני, שמתאר מעקב נרחב אחרי היסטוריית הנסיעות של נשאי קורונה ו"מערכת של 'גדר דיגיטלית' בסמארטפונים, שמזהה את מיקום האנשים הנמצאים במעקב ושולחת אזהרה כשהם עוזבים את מיקום הבידוד. המידע מועבר גם לסוכנויות הבריאות ולמשטרה המקומית. על מפירי הבידוד מוטלים קנסות כבדים וכך גם על אנשים שמסתירים סימפטומים של המחלה. הממשלה מתכננת להסתייע ב־HTC (חברת המחשבים והאלקטרוניקה הגדולה במדינה) כדי לפתח מערכת שתופעל אוטומטית, תאפשר למבודדים לדווח על מצב בריאותם ולקבל מידע רלבנטי ותקל את העומס על גורמי האכיפה. כדי להתמודד עם קבוצות בסיכון גבוה ולמנוע זיהומי אשכולות, שנגרמים בין השאר מעמידה בתורים, חברות הייטק, כולל מיקרוסופט טייוואן, פיתחו כלי שמזהה באמצעות מצלמות וטכנולוגיית הדמיה באינפרא־אדום אם אדם עוטה מסכה ואם חום גופו בטווח הנורמה. גם למעסיקים ניתן כלי לבדיקת העובדים שלהם, שמתבסס על ענן וכולל פיקוח על חום הגוף, מעקב GPS, מעקב אחרי היסטוריית המגעים של החולים או של חשודים ושליחת אזהרות אוטומטיות. גם שירותי הבריאות יכולים להיכנס למערכת הזאת באמצעות מחשב או טלפון נייד ולבדוק את המצב הרפואי של הצוותים".

אתה מדגיש את עניין 14 ימי הבידוד. ישראל עומדת לעבור ל־12 ימי בידוד. זה לא מספיק?

"הבידוד המומלץ הוא 14 יום. אם מצמצמים את התקופה היוצאים מבידוד צריכים להקפיד במיוחד על כללי ההיגיינה והריחוק החברתי".

לפי הנתונים שלכם, 99.7% מ־340 אלף המבודדים צייתו לתנאים המגבילים. צייתנות האזרחים היא המפתח להצלחה, או שלשקיפות בהתנהלות הממשלה מול הנגיף יש תפקיד חשוב יותר?

"השתיים שלובות זו בזו. התגייסות האזרחים גוברת ככל שהשקיפות רבה יותר. מרכז הפיקוד לטיפול במגפות הקפיד להעביר מידע לציבור באמצעות תדרוכים יומיים בשידור חי והודעות לעיתונות, הודעה או שתיים לפחות בכל יום, עם פרטים מלאים על המאבק בנגיף. חשוב לנו שלכל אזרח תהיה גישה מלאה למידע, וזה כמובן תורם לאמון ברשויות ולנכונות להקפיד על ההנחיות. נוצר כאן מעגל קסמים: שקיפות מובילה להתגייסות שמובילה להכלה של המגפה".

סיוע כלכלי לעסקים ולאזרחים

ההכלה מאפשרת, כאמור, גם פגיעה מינימלית בכלכלה ובפרנסה. ברבעון השני של השנה התמ"ג ירד ב־0.6%, ובשלישי כבר צמח ב־1.1%. "מחקר של אוניברסיטת אוקספורד בדק את המיתון ב־38 מדינות, ובטייוואן נרשמה הפגיעה הקטנה ביותר", אומר צ'ן.

"יש שלושה גורמים שעומדים מאחורי ההצלחה שלנו. ראשית, כבר בתחילת המשבר הכרזנו על תוכנית של הקלות פיננסיות לכל האזרחים ותמריצים למעסיקים, תוכנית שהשקענו בה כ־15 מיליארד דולר אמריקאי. זה השפיע על התעשייה, התחבורה, ענף המסעדנות, הספקים. הענקנו סיוע למשפחות עניות, וכדי להמריץ את הכלכלה חילקנו לכל אזרח 100 דולר כדי שיוציא את הכסף בשוק המקומי ויוסיף עליו עוד 300 דולר. כך הגדלנו את הצריכה ואת תיירות הפנים". בפברואר הוחלט על תוכנית סיוע ראשונה של כ־2 מיליארד דולר, ובאפריל נוספו עוד כ־5 מיליארד. בין הצעדים, לצד הסיוע לנזקקים: הורדת מסים לאזרחים, הקלות מס לתעשייה וסבסוד משכורות למפעלים שנקלעו לקשיים. "כמעט 900 אלף בני אדם ניצלו מאבטלה, וזה אפשר לתעשיות הללו להתמודד עם ההאטה", נמסר ממשרד החוץ. תוכנית הסיוע השלישית, מיולי, כבר הסתכמה בכ־7 מיליארד דולר.

מעבר לכל אלו, צ'ן אומר כי "הגורם השני שסייע לכלכלה קשור לארגון מחדש של שרשרת האספקה הגלובלית, שהפך את טייוואן למוקד השקעות מבית ומבחוץ. הממשלה יצאה עם תוכנית לקידום פרויקטים של פיתוח תשתיות ציבוריות, וכך תעשיות טייוואניות שהיו מושקעות בסין העבירו את השקעותיהן לשוק המקומי: הן השקיעו כאן לאחרונה כ־28 מיליארד דולר.

"הגורם השלישי קשור בהעתקת הזמנות הרכש העולמיות. בשל המשבר מדינות שונות אינן יכולות לענות על צורכי השוק העולמי, ותעשיות רבות העבירו את הזמנותיהן לטייוואן. בספטמבר לבדו הועברו אלינו מהעולם הזמנות של 3.5 מיליארד דולר".

וחוץ מזה, הקורונה הזניקה את הביקוש למוצרים מטייוואן. היא מתמחה באלקטרוניקה ופועלת בה אחת מתעשיות השבבים הגדולות בעולם. כשכולם עברו לעבוד וללמוד מרחוק, נרשמה עלייה בקניית מצלמות רשת, מחשבים וסמארטפונים, ותעשיית השבבים המקומית גדלה ברבעון השלישי ב־14.7% ביחס לרבעון השני וב־21.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. המסחר הער מתאפשר גם בזכות העובדה שטייוואן נשארה פתוחה לאנשי עסקים, שנהנים מבידוד מקוצר.

"תלותנו בסחר הבינלאומי גדולה, כך שאנו חייבים לאפשר לאנשי עסקים ועובדים להגיע", מסביר צ'ן. "מובן שאנחנו חוששים מיבוא קורונה, אבל אפשר להתגבר על זה באמצעות בדיקות לפני העלייה למטוס. כשאנשים נכנסים לשטחנו הם מחויבים בבידוד של חמישה ימים ואחריהם נשארים במעקב קפדני. עובדים שבאים לתקופות ארוכות מחויבים בבידוד של 14 יום, ומקבלים שירותי בריאות ברמה גבוהה. כרגע בכל יום נכנסים לטייוואן כ־3,000 אנשי עסקים ועובדים זרים".