משפט נתניהו

הטיימינג החשוב באמת

הניסיון לייחס משמעויות כבדות לשאלה מתי ייפתח שלב ההוכחות במשפט נתניהו הוא מגוחך. הרכבת מתקרבת לתחנה הזאת, בקצב איטי אך יציב. השופטים, מה לעשות, נאלצים לתמרן בתוך מציאות חסרת תקדים: נאשם שהוא ראש ממשלה, ראש ממשלה שאיבד לגמרי את המעצורים, מגפה ומערכות בחירות חוזרות ונשנות. בכאוס הזה, הציפייה שהמשפט הפלילי יתנהל כסדרו מופרכת.

וכך, בנימין נתניהו מנהל קרב השחרה נגד התביעה מחוץ לאולם ומלחמת התשה בתוכו. סנגוריו לא פוסחים על אף טענה מקדמית כדי להרחיק את שלב ההוכחות. זה המשחק. וכשזה המשחק, המועד של שלב ההוכחות הוא מבחן למערכת, אם התקפלה בפני הנאשם או עמדה מולו בגאון. זה באמת לא משנה אם המשפט יתחיל במרץ או באפריל. כן משנה מה יקרה במשפט אחר, זה שבו נתניהו יעמוד בקלפי בסוף מרץ, כשהמצביעים יחליטו אם הוא אינו ראוי לתפקידו. אם הוא יזכה שוב באמונם ויגיע לבית המשפט כראש הממשלה הבא, זו תהיה מבחינתו הוכחה ניצחת לכך שמערכת המשפט רודפת אותו בניגוד לדעת הציבור. ואז נראה מה יקרה קודם, אם השופטים יכריעו את דינו, או שהוא יגזור את דינם.

/// משה גורלי

אקספון

מי מכר לנו שוק תחרותי?

הפיאסקו של אקספון הוא קודם כל, מעל הכל, כישלון של רשות התחרות.

בשבוע שעבר אקספון נסוגה מהסכם שיתוף הרשתות עם סלקום, השבוע סלקום הגישה נגדה תביעה, והבעלים חזי בצלאל קרוב מתמיד לרגע האמת. נכון, הוא מציע למשתמשי הסלולר מחירים זולים במיוחד, ומוכן להפסיד על זה עשרות מיליוני שקלים בשנה בהנחה שההפסד יכוסה בהכנסות משירותי האינטרנט של החברה. אלא שהמודל העסקי הזה לא מוכיח את עצמו, ואקספון נשארה בלי כסף לשלם לסלקום, בלי כסף לשלם לבזק, בלי שהצליחה להתחבר לפלאפון, ובלי שגייסה את קשת והפניקס כשותפות. לבצלאל אין יותר קלפים לשלוף, והוא צריך להחליט אם להמשיך לסבסד את החברה שלו מכספו האישי או להיפרד משוק התקשורת.

הצרכנים, אלא מה, יצאו נפסדים. לא בגלל בצלאל, בגלל הרגולטור. כשרשות התחרות אישרה לגולן טלקום להתמזג עם סלקום, היא הסבירה שהתחרות בשוק הסלולר לא נפגעת — הרי יש את אקספון! אבל השבריריות של אקספון היתה ידועה גם אז, ולהניח את כל התחרות על חברה אחת עם מודל בעייתי זו לא תחרות. זה הימור תמוה ומסוכן, שעוצם עיניים ומניח שיהיה בסדר. ובכן, נראה שלא יהיה בסדר. אבל זו כבר תהיה בעיה של הממונה הבאה על התחרות. ושל הצרכנים כמובן.

/// גולן פרידנפלד