"

לרוב האנשים קשה לעכל שינוי, אבל אני לא מפחד משבירת שגרה", אומר גבי פרל. "גם את אי.די.בי עזבתי אחרי שנה בלבד כמשנה למנכ"ל, כשהיא היתה בשיא ההייפ ואני הייתי הכי חזק ומקורב לנוחי דנקנר. יכולתי להישאר ולהרוויח הרבה כסף, אבל חשבתי שתהליכים נעשים שם לא נכון, ולא התאים לאישיות שלי להתפשר על מה שאני רואה. אמרתי אז לאשתי שנראה לי שבעזיבה אני גומר את הקריירה. בכל זאת הגעתי להיות המשנה הכי צעיר באי.די.בי, חלשתי על כל הפעילות הבינלאומית שלה — פתאום לבעוט בזה? הייתי בטוח שלא ידברו איתי. אבל זה לא מה שקרה".

זה אכן לא מה שקרה, וגם הטוויסט ההוא של פרל באי.די.בי לא היה האחרון שלו. השבוע תיפתח תערוכת הציור הזוגית "חידת ארץ" בגלריית עין הוד, והיא תחבר בין שני שמות מפתיעים: האחד הוא דן חמיצר, הטייס לשעבר, איש החינוך בהווה ולנצח החידונאי הלאומי. והשני הוא פרל, שמאחוריו שורה ארוכה של תפקידים בשוק ההון: ממנכ"ל כלל פיננסים, דרך המשנה למנכ"ל אי.די.בי ומייסד קרן בראשית, ועד תפקידיו הנוכחיים כנציג הישראלי של קרן הענק הבריטית CVC ושותף מנהל בקרן SMP.

איך איש כספים וניהול שחייב להיות מחובר לקרקע הופך להיות אמן?

"הקונספט שאמן הוא רוחניק הוא פשוט לא נכון", אומר פרל. "זו עבודה קשה ומייסרת".

אתה עוף מוזר בעין הוד, מנהל משוק ההון שעשה שינוי כיוון?

"ממש לא. גרים כאן אנשים מדהימים, כמו תא"ל אורי גיל, הצייר הכי טוב שיש בכפר שהוא גם גיבור ישראל. יש לו שני שיאי גינס בתעופה, כטייס הקרב הפעיל המבוגר ביותר וכמי שהפיל מטוס (סורי) מהנקודה הכי גבוהה. מישהו יכול להגיד עליו שהוא רוחניק? זה איש אשכולות וגבר שבגברים. הכי מחובר למציאות שיש. חמיצר רוחניק? רחוק מזה אפילו. גרים כאן עו"ד אורי נוי, שותף מנהל של משרד גיורא ארדיסנט, האדריכל עמוס וכמן... אלה אנשים מליגת העל של העסקים".

אתה כמעט בן 60, מה היה הטריגר לזה?

"לפני כעשור היתה מחלה קשה במשפחה המאוד קרובה אליי, שגרמה לי לעשות פאוזה בחיים, ולהחליט שהגיע הזמן להגשים חלום ילדות ולצייר. עד אותה נקודה כל הזמן רצתי בעליות ובירידות של החיים, עד שנפל לי האסימון שיש לי רק מחזור חיים אחד לחיות. רציתי לפתח את האישיות שלי למקומות אחרים, אז לקחתי פלטה ומכחול והתחלתי לצייר בליווי של מורים עם הרבה תסכול בדרך. אבל ככה התחילו 'החיים השניים' שלי. כיום אני יכול להגיד שאני גם צייר וגם איש עסקים".

מה קרה בחיים העסקיים שלך באותה התקופה?

"סיימתי את קרן ההשקעות בראשית. זו קרן של 2 מיליארד שקל שהקמתי ב־2009 עם צוות שותפים מדהים, והיתה אז הקרן הכי גדולה בישראל. אבל ידעתי שאני לא ממשיך לקרן בראשית 2, שאני רוצה לעשות משהו אחר, כי הרגשתי מיצוי מסוים בעבודה. אנשים חשבו שהשתגעתי, אבל אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות משהו שונה הפעם, עם פחות אחריות לאנשים, כי זה הדבר העיקרי שרציתי להוריד".

חשבת להיות אמן במשרה מלאה?

"תמיד אהבתי אמנות, אבל אף פעם לא חשבתי להיות רק אמן. כנראה יש חלומות שאתה רוצה שלא יתגשמו כדי שתוכל לחלום עדיין. ולמרות שלא עזבתי את הכל בשביל להתחיל לצייר — רק הורדתי הילוך — אנשים הופתעו. חברים אמרו לי: 'היית פעם קילר, והפכת למחבק עצים?'. אבל האמת היא שאף פעם לא הייתי קילר וגם לא מחבק עצים. אני לא מוכן לוותר על החלק העסקי שבי. אני פשוט חושב שמצאתי את האיזון הנכון".

מאיפה האומץ?

"בשום עסקה שעשיתי לא היה משהו הרואי. לעומת זאת יציאה מאזור הנוחות ושבירת מוסכמות זו בעיניי הרואיות. לשלב דברים יוצאי דופן בעשייה הרגילה, לא להיות שבוי בדימוי של עצמך, ככה אני רוצה לחיות את החיים שלי, זה המסר שלי גם לכל מי שבא אליי להתייעצויות בתחום הפיננסי — לא להתקבע על עיסוק אחד ספציפי, צאו מאזור הנוחות שלכם.

"הרול־מודל שלי הוא מנכ"ל גולדמן זקס דיוויד סולומון. הוא האיש מספר אחת בעולם הפיננסי והוא גם די.ג'יי. זה רק מוכיח שאפשר לעשות דברים שונים מאוד במקביל ובאופן מאוד מקצועי, בלי שהאחד מעיב על השני, או מקטלג את האדם כרק ריאלי או רק הומני. זה קשור לכישרון אבל גם לתעוזה".

על קרן CVC: "אנחנו מחפשים בישראל רק השקעות גדולות, מעל 250 מיליון דולר. תנובה? החברה באי־שקט כרגע ואין עם מי לדבר, אבל אם יהיה בידינו יותר חומר, זה בהחלט יכול להיות מעניין"

ילד פלא בגיל 31

פרל (58) נולד בתל אביב לזוג עולים מארגנטינה, אדריכל ולבורנטית, שעשתה הסבה לרפלקסולוגיה. יש לו תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מהמכון הטכנולוגי של ניו יורק. הוא נשוי בשנית ואב לשניים, וגר בעין הוד. "אבל יש לנו גם בית בתל אביב ליומיים בשבוע", הוא מבהיר.

את דרכו העסקית החל בתחום ההשקעות בבנק לאומי בניו יורק ובקרן אופק שלו (לימים בית ההשקעות פסגות). בגיל 31 מונה למנכ"ל קרן ההון סיכון אוורגרין של יעקב בורק, וכעבור שבע שנים עבר ממנה להקים את כלל פיננסים של אי.די.בי. ב־2004, בתום שנתיים כמנכ"ל כלל פיננסים, קודם פרל למשנה למנכ"ל אי.די.בי — סגנו של דנקנר, אז הכוכב הגדול של שוק ההון. כל זה בגיל 42 בלבד. אבל, כאמור, שנה בתפקיד הספיקה לו והוא עזב למתחרה הראל ביטוח, שם כיהן כסגן יו"ר הקבוצה. "למזלי, עם נוחי שמרתי על יחסים טובים".

מאז דנקנר הפך לעבריין מורשה שריצה את עונשו בכלא.

"כואב לי עליו. הוא איש חכם שעשה טעויות. היות שעבדתי איתו יש לי עדיין רגש כלפיו. אי.די.בי היתה יכולה להיות אימפריה אדירה, אם נוחי היה מקיף את עצמו באנשים שישמיעו דעות אחרות משלו, אבל לא כולם רוצים לשמוע אחרים".

ב־2009 הקים פרל עם שלושה שותפים את בראשית, קרן השקעות פרטית, שהוקמה ביוזמת משרד האוצר בעקבות המשבר העולמי של 2008, וגייסה כ־2 מיליארד שקל מהמוסדיים ומהמדינה. ב־2014 הוא עבר לנהל את קרן ההשקעות האמריקאית Oak Tree, אחת הקרנות הגדולות בעולם, ומאז 2018 הוא מכהן כיועץ ל־CVC, קרן הפריבט אקוויטי האירופית הגדולה ביותר.

במהלך כהונתו ב־CVC הקרן היתה במגעים מתקדמים לרכוש 40% מסופר־פארם, אך בדקה התשעים העסקה התפוצצה. עסקה אחת שכן יצאה לפועל היא רכישה של 25% מאיירון סורס לפני כשנתיים לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. העסקה התגלתה כבוננזה רצינית לאחרונה, כשאיירון סורס הונפקה השנה בנאסד"ק בשווי של כ־11 מיליארד דולר — ההנפקה הישראלית הגדולה בהיסטוריה.

בשלוש השנים שלך ב־CVC הוצאתם לפועל רק השקעה אחת.

"יש לנו בהחלט רצון לבצע עוד השקעות בישראל, ואני פוגש לשם כך לא מעט חברות. העניין הוא שאנחנו מחפשים רק השקעות גדולות, מעל 250 מיליון דולר".

אם תנובה נמצאת על המדף, אתם מתעניינים?

"החברה באי־שקט כרגע ואין עם מי לדבר, לא בארץ ולא אצל הסינים. והיות שלא עשינו שום מהלך ושום כלום — יהיה לא אחראי להגיד שאנחנו בעניין. לא הסתכלנו ולא ראינו מספרים. אבל אם היה בידינו יותר חומר, זה בהחלט יכול להיות מעניין".

מה CVC מחפשת בדיוק?

"הקרן לא תשקיע במשהו נורא מקומי, שאין איך להשביח או איך לעזור לו לצאת החוצה מישראל. נדל"ן, למשל, היא לא עושה. מעבר לזה היא פשוט מחפשת חברות טובות להשקעה. בשונה מאוק־טרי — היא לא מחפשת חברות במשבר, זה לא הפורטה שלה".

על שוק ההון: "קשה לי להבין איך חברות עם אפס הכנסות מונפקות ב־3 מיליארד דולר. אלה סימנים של בועה. טירוף ההנפקות מבשר שתהיה נפילה, אינפלציה גבוהה בארה"ב שתגיע גם אלינו, וזה יקרה לדעתי עד סוף השנה"

השנתיים האחרונות עומדות בסימן גאות בשוקי ההון. מספר ההנפקות שובר שיאים, וחברות שעדיין לא רשמו רווח נכנסות לבורסה בשוויים אסטרונומיים. מה אתה חושב על זה?

"אני מרגיש לא נוח עם הטירוף הזה שקורה עם השוויים חסרי הפרופורציה, זה מבשר שתהיה נפילה, שתהיה אינפלציה גבוהה בארצות הברית שתגיע גם אלינו. זה יגרום לעלייה של ריביות בשווקים הפיננסיים, זה עניין של זמן — עד סוף שנה להערכתי — אבל זה מה שיקרה".

נפילה נוסח 2008?

"יכול להיות. קשה לי להבין איך חברה עם אפס הכנסות מונפקת ב־3 מיליארד דולר. אלה סימנים של בועה. יש פה איזשהו עיוות מאוד גדול במערכת הפיננסים".

מה אפשר לעשות?

"להתגונן. המשקיעים צריכים להיות זהירים יותר ולחשוב פעמיים אם לשים כסף על חברות שהביצועים שלהן לא מצדיקים מחירים כל כך חסרי פרופורציות. דווקא המוסדיים עושים עבודה מצוינת פה בסינון, לטעמי. הם לא השתתפו בחלק גדול מההנפקות המופרכות האלה".

גם איירון סורס הונפקה בשווי משוגע.

"איירון סורס היא חברה מדהימה עם הכנסות, רווחים וניהול נהדר. זאת חברה שאני יכול לכמת את השווי שלה, אבל קשה לי לכמת שווי של חברה שלא הציגה שום הכנסה, ולא הרוויחה אף פעם כלום".

השווי של איירון סורס צלל ב־25% אחרי ההנפקה. זה לא חלק מהבועה?

"השווקים יורדים שבועיים כך, ועולים שבועיים כך. אתה לא בודק חברה בשבועיים. עובדה שהיא עלתה מאז ונסחרת כיום לפי 10 מיליארד דולר. בשורה התחתונה היא חברה אמיתית שמייצרת תזרים ורווח. הבועה היא חברות עם הכנסות אפסיות וחלומות גדולים, שנסחרות בשווי מופרך. אין מה להתרגש מירידות נקודתיות. בקורונה ראינו שהחברות הטובות עלו בחזרה, ומי שפחות טובה, מדשדשת".

אם האמינו כל כך בשווי של איירון סורס, אז למה לא הנפיקו אותה בהנפקה רגילה ושקופה? החברה הונפקה בספאק (מיזוג לתוך שלד של חברה בורסאית קיימת) — טרנד שמפחית שקיפות למשקיעים ומתדלק את הבועה.

"אני לא הייתי מעורב בהנפקה. אחרי שחיברתי בין איירון סורס ל־CVC, יצאתי מהתמונה. אבל אני לא חושב שכל ספאק הוא לא טוב. שם החיבור בין החברה המונפקת לשלד הבורסאי היה מצויין, עם שמירה על שווי. הספאק ככלי מתחיל להיות בעייתי כשנעשה בו שימוש לחברות שלא הרוויחו אף פעם או לא מכרו בשקל בחייהן — אז רואים בעיות של חוסר פרופורציה".

לפני כשנה, במקביל לעבודתו עבור CVC, החליט פרל להקים גם את SMP, קרן השקעות פרטית בשותפות עם יעקב שחר ועם עוזי מור. "בינתיים אנחנו במגעים מתקדמים עם קואופרטיב גרנות, הקונצרן הכי גדול של הקיבוצים, להקים יחד עם גרנות אינטרנשיונל חברה להשקעות בינלאומיות בטכנולוגיות מתחום החי והצומח".

היית ילד פלא בשוק ההון, והגעת לעמדות בכירות כבר בגיל 31. ילדי פלא גם נשרפים מהר.

"לא הייתי ילד פלא. היה לי מזל טוב שאנשים איכותיים נתנו לי לשבת לידם וללמוד מהם, כמו יעקב בורק ויאיר המבורגר, ואחר כך זכיתי בשותפים מעולים, כמו יעקב שחר. עבדתי קשה, והיו לי השקעות שנפלתי איתן או כאלה שלא קפצו לשמים. מי שחוטב עצים חוטף שבבים. אי אפשר להצליח בלי להיכשל".

על המהפך בחייו: "לאנשים קשה לעכל שינוי, אך לא לי. גם את אי.די.בי עזבתי בשיא ההייפ, כשהייתי הכי חזק. חשבתי שתהליכים נעשו שם לא נכון, ולא יכולתי להתפשר. הייתי בטוח שאני גומר את הקריירה שלי, אבל זה לא מה שקרה"

מתרפק על שדות וטרקטור

התערוכה הזוגית בעין הוד מזמנת למבקרים שני גופי עבודה מנוגדים מאוד, ואולי דווקא משלימים. חמיצר נועץ סיכות באתוסים של ישראל היפה: מציג טייס קרב עם מסכת אב"כ על פניו במקום כובע, מגן דוד מכופף, דגל נטול סמל ורובה שקצהו משאבת דלק נפולה. לעומתו פרל, כריש הפיננסים, מציע מבט נאיבי, אפילו ילדי, בנופי הארץ בציורי שמן צבעוניים מאוד: טרקטור בשדה, עצים בקווים עדינים ושמים זרועי שמשות במקום כוכבים. "דן שנון וציני, ואילו אני מתרפק בעבודות שלי על מה שהיה פעם, געגועים לשדות ולטרקטור הפשוט".

גם לכרישים פיננסיים יש נאיביות של ילד?

"כריש מעולם לא הייתי, אבל בהחלט יש בי נאיביות. אם לא היתה לי, לא הייתי יכול לצייר כלל. יש דרך ביניים בין נאיביות לאגרסיביות וחתירה למטרה. אנשים יכולים לתפוס את זה כאילו נורא השתניתי, אבל אני יודע להחזיק את המקל בשני הקצוות שלו. כמו שאפשר לצייר שעות ולעוף על המכחול — אתה יכול לעשות משא ומתן של שעות על עסקה גדולה. ואת המשא והמתן אתה יכול לעשות גם בנחישות וגם ברוך. יש לי פלטה שלמה של צבעים וגם של רגשות".

מה מחבר בין הנאיביות שלך לציניות של חמיצר?

"אהבת הארץ. שנינו נורא אוהבים את המדינה, אבל כואבים את מצבה לפעמים. ועדיין אני מאוד מאמין בעתיד שלנו פה".