להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
בשבעה באוקטובר 2014 התקיימה במשרדי בזק במגדלי עזריאלי ישיבה גורלית במיוחד מבחינת שאול אלוביץ'. על הפרק עמדה רכישת חברת הלוויין yes על ידי בזק, תמורת מאות מיליוני שקלים. אלוביץ' עצמו היה מנוע מלהשתתף בדיון, כי היה בניגוד עניינים מובהק: הוא גם בעל השליטה בבזק וגם מחזיק באופן פרטי ב־50% מ־yes (ה־50% הנותרים כבר היו שייכים לבזק). היה לו אינטרס שהסכום שתשלם בזק יהיה גבוה ככל שניתן, כדי שיוכל לפרוע חובות של 900 מיליון שקל לבנקים. טובתה של בזק דרשה בדיוק ההפך.
אלוביץ' אכן לא נכח באותה ישיבה, שהתנהלה במסגרת ועדה בלתי תלויה כדי להרחיק ממנו את המידע ולמנוע מעורבות שלו. אבל מה שחברי הוועדה לא ידעו אז הוא שאלוביץ' שתל בתוכה חפרפרת נאמנה: עו"ד לינור יוכלמן, מזכירת בזק. מתוקף תפקידה יוכלמן היתה אחראית לתאם את ישיבות הוועדה, לקשר בין חבריה למומחים שמונו מטעמה, להפיץ את החומרים החסויים בין המוזמנים ולזמן אותם לישיבות. יוכלמן היתה זאת שיודעת הכל.
באותה ישיבה באוקטובר הציגה חברת הייעוץ מריל לינץ' חומר מסווג בנוגע לשווי האמיתי של yes. ואז, באחד הרגעים הסוערים של הדיון, קמה לפתע הסגנית של יוכלמן, עו"ד שלי ביינהורן, ויצאה מהחדר כשבידיה המצגת של מריל לינץ'. הנוכחים שהבחינו בכך הוכו בתדהמה.
"דרשתי שיזמינו ביטחון", סיפר לחוקרי רשות ניירות ערך דודו מזרחי, אז סמנכ"ל הכספים של בזק וכיום מנכ"ל החברה. "אנשי מריל לינץ' חילקו חומר מסווג ואמרו שיאספו אותו בסוף הדיון כי הוא דיבר על חלופות תמחור בעסקה. באחד השלבים היותר סוערים של הדיון שמנו לב שביינהורן, העוזרת של יוכלמן, יצאה עם המצגת. גלעד רוזליו ממריל לינץ' יצא לחפש אותה אחרי כמה דקות", מסר מזרחי בעדותו בתיק בזק־yes, שנחשפת כאן לראשונה.
"היא אמרה שיצאה לשירותים, אז אמרנו לה: 'למה לקחת את החומר לשירותים?' גלעד מצא אותה במשרד עם החומר. ביקשנו מיו"ר הוועדה איציק אידלמן שיפעיל את הביטחון שיחקרו אותה. הוא אמר שיברר את הנושא עם לינור. אחרי שדיבר עם לינור אמר שהעובדת בסך הכל יצאה לשירותים, והיא לא עשתה שום שימוש בחומר וזה מניח את דעתו".
יום לאחר אותה תקרית הבהבה הודעה על צג הטלפון הנייד של אלוביץ'. "היה בלגן אתמול עם המצגת", כתבה לו יוכלמן. "הם ראו ששלי יצאה איתה, אז דודו התקשר לשאול אותה למה היא יצאה איתה והיא נלחצה מאוד... בסוף יפטרו אותי בגללך!". את ההודעה חתמה יוכלמן באימוג'י של חתול מבוהל וברכת שנה טובה. אלוביץ' השיב מיד בדרכו הבוטה: "(המצגת) אצלי בכספת. שיקפוץ", והוסיף סמיילי קורץ. המשימה הושלמה.
בהמשך, כשהעתיק את ההודעה לקבוצת ווטסאפ בשם "היועצים", שהקים עם עמיקם שורר, יד ימינו וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של בזק, ועם בנו אור אלוביץ' כדי לקבל הדלפות חמות מיוכלמן מהישיבות, הוסיף הבן אור את התובנה שלו: "חארות, מתאמצים לדפוק אותנו".
עסקת בזק־yes אושרה לבסוף לפי תג מחיר שערורייתי של 1.05 מיליארד שקל — יותר מכפול מההערכה הכי נדיבה ל־yes, שנעה בין 200 ל־487 מיליון שקל. 680 מיליון שקל שולמו במזומן, אפשרו לאלוביץ' לעמוד ביעדי החזר החובות שלו לבנקים וזיכו אותו לימים בעוד 118 מיליון שקל.
ביוני 2017 פתחה רשות ניירות ערך חקירה ממושכת בעניינם של בזק ואלוביץ'. החקירה התגבשה לכתב אישום חמור שהוגש לפני כשבועיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אלוביץ' וחמישה בכירים לשעבר בקבוצת בזק — ובהם יוכלמן — על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
"זה היה פשע מאורגן, מאפיה", תיאר מזרחי בעדותו. "שאול ואור אלוביץ' ידעו כל מה שקורה בדיוני הוועדה הבלתי תלויה לפרוטרוט. חשדנו במזכירת החברה לינור יוכלמן — זה היה ברור מאליו, לא היתה שאלה בכלל".
אם האינטרס של אלוביץ' בפרשה ברור לכל, הרי שההחלטות שקיבלה יוכלמן נותרו בלתי מפוענחות: מה גרם למי שהיתה אמורה להיות שומרת הסף של הציבור, עורכת דין בעלת ניסיון ששימשה עוזרת אישית של שופטת, לחצות את הקווים ולהפוך למשתפת פעולה של בעל השליטה — כלומר לבגוד לכאורה באינטרס שעליו הופקדה? התשובה לשאלה אם מתחה מרצונה את גבולות המותר והאסור למען אלוביץ’, או שרק היתה קורבן של נסיבות ופשוט לא עמדה בלחצים של בעל הבית, תלויה בזהות המשיב. תשובה מוסמכת כבר תתקבל בבית המשפט.
יוכלמן (45) הגיעה לתפקיד בבזק ב־2007, שלוש שנים לפני שאלוביץ' השתלט על החברה. היא מונתה לתפקיד הנפיץ באיתור רגיל, אחרי שלוש שנים וחצי בתפקיד דומה בחברת הפניקס. קודם לכן שימשה העוזרת המשפטית של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב זיוה הדסי־הרמן. היא בוגרת לימודי משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, וכיום גרה בגבעתיים עם בעלה אלון ושני ילדיהם.
"כשרק הגיעה לחברה, היא עשתה רושם של בחורה מוכשרת, חכמה ומלאת קסם אישי, כזאת שיודעת להפעיל אנשים ולהניע תהליכים", מספר עובד ותיק בבזק. אבל הרשמים, כפי שיעידו לא מעט עובדים שדיברו עם "מוסף כלכליסט", התהפכו לאחר כניסתו של אלוביץ' לחברה.
"היא הבינה ישר איפה החמאה מרוחה", אומר בכיר ברשויות האכיפה. "היא רצתה להיות אשת סוד של בעל השליטה, כי זה הקנה לה כוח וחשיבות בבזק. זו לא היתה רק השאיפה ששאול יקדם אותה או ידאג לה לבונוסים. היא רצתה להרגיש את הכוח ביד, להיות חלק ממנו. ובשביל זה היתה מוכנה ללכת רחוק ולחצות גבולות כדי ששאול ידע תמיד שהיא האדם שלו. שהיא מחויבת לו ורק לו".
איך המעמד הזה התחיל להתבסס?
"לא ביום אחד. זה אמון שנבנה במשך תקופה ממושכת", מספר בכיר בחברה דאז. "הרבה לפני עסקת בזק־yes שאול ניסה לקדם עסקאות בעלי עניין קטנות, מוצא עוד ועוד פריטים שיורוקום שלו תוכל למכור לבזק כספק, כמו ראוטרים. מתוקף הפרוצדורות החוקיות היה צריך להעביר את העסקאות האלה בדירקטוריון. לינור היתה יעילה בעבודה הזאת ורכשה את אמונו. היא התגלתה לשאול כאדם עם יכולות, גורם פעיל שמנהל את האירועים, מנטרלת התנגדויות, לא סתם טכנאית”.
“היא ידעה לשדר לשאול שתעשה הכל בשבילו", מספרת עובדת לשעבר. "היא כל הזמן שידרה שהיא זמינה בשבילו".
רשמית התפקיד של לינור בישיבות הדירקטוריון היתה לטפל בצדדים הטכניים והבירוקרטיים, אבל בפועל היא שימשה העיניים והאוזניים של אלוביץ', היכן שהוא עצמו לא נכח. "היא תיפקדה כמו השמן בגלגלי המכונה, ששאול צריך להניע כל הזמן — גם כשהגלגלים לא מתאימים, גם כשהכל חורק. היא איפשרה לו להמשיך לגלגל את המכונה הזאת", מספר הבכיר. "אבי גבאי, המנכ"ל באותה התקופה, לא אהב את הגישה של לינור מהרגע הראשון", מספר אחד הבכירים. "הוא אמר: 'אם מישהו יפיל את שאול — זאת היא'. מזכירת החברה זה תפקיד מקצועי, אבל בהתנהלות שלה הכל היה פוליטיקה: לחמם דירקטורים אחד נגד השני, נגד ההנהלה".
ההצלחה של יוכלמן לבצע משימות מורכבות בדירקטוריון קנתה את אמונו של אלוביץ', שהחל להיעזר בה יותר ויותר. בכיר אחר מספר כי "כשהאמון ביניהם התבסס הוא התחיל לשלוח אותה לשליחויות מיוחדות מטעמו, כמו ללוות את שרון פליישר, סמנכ"לית הרגולציה של בזק, לוועדה בכנסת — מה שעורר הרמות גבה בחברה. הביטוי 'שאול צריך' מאוד הניע אותה, עד כדי כך שאנשים בחברה היו אומרים: 'לינור לא עובדת עבור שאול, היא עובדת בשאול'".
"יוכלמן קיבלה הרבה פרסים על הנאמנות הזו", העיד מזרחי בחקירתו. "אני זוכר שניים־שלושה מקרים שהיא קיבלה מענקים מיוחדים. אני זוכר מקרה ספציפי שאהוד מזומן, סמנכ"ל משאבי אנוש, אמר לי ששאול אישר לה, ואני אמרתי שאי אפשר לאשר את זה ללא ועדת תגמול... אהוד חטף צעקות, ושאול אמר שלאחר היוועצות עם יו"ר ועדת התגמול מודי קרת, הם מאשרים את התשלום, וזה שולם לה".
אלוביץ' התעקש גם להשוות את תנאי השכר שלה לאלו של הסמנכ"לים בחברה. אבל המהלך לא עבר בשתיקה. "אבי אמר: 'על גופתי המתה. אני לא אעשה משהו שאני לא יודע להסביר — איך אני אסביר את הקידום שלה למנהלים ולעובדים אחרים?'", מספר בכיר בחברה.
עם פרישתו של גבאי מהחברה ב־2013, החלו השדרוגים המשמעותיים בתנאי ההעסקה של יוכלמן. בין השנים 2014–2017 שכרה של יוכלמן טיפס מ־55 אלף שקל בחודש ל־65 אלף שקל. תנאיה הושוו לתנאי סמנכ"ל, מה שזיכה אותה גם בשדרוג רכב, בונוסים על ביצועים בשווי של עד שבע משכורות ואשראי הוצאות ("לא יצאה הודעה בנושא. הבנו את זה מהחלפת הרכב שלה בחניון", נזכר אחד העובדים). במרץ 2017 התפקיד של יוכלמן שודרג ל"יועצת משפטית של קבוצת בזק", ושכרה קפץ ל־72 אלף שקל. "זה היה טייטל תפור, שתוכנו לא היה בכלל ברור", מספר בכיר בחברה.
ב־2015, כשנה אחרי פטירת אביה, יוכלמן ערכה מסיבת ברית לבנה הצעיר במלון הילטון בתל אביב. בפועל, כפי שמעידים עובדים ומנהלים שנכחו במסיבה, היה זה אירוע מכונן ביחסי יוכלמן ואלוביץ', שבו הובהר לכל הנוכחים עד כמה קרובים השניים. "זה היה בימי הסגירה של עסקת בזק־yes, ממש לקראת אישוריה הסופיים", נזכר אחד הנוכחים. "לינור עלתה לדבר, ושאול עמד לצדה כמו 'הסנדק', כמו סב גאה. לינור דיברה באריכות על ההעברה של עסקת בזק־yes — על התקופה הקשה שהיא ושאול עברו יחד, הדברים שעמם נאלצו להתמודד, ואיך שאול תמך בה. זה היה חריג ממש לאירוע ברית. כולנו החלפנו בינינו מבטים נבוכים".
מפגן העוצמה סימן את יוכלמן כיד ימינו החדשה של אלוביץ', אשת אמונו הקרובה ביותר. "מי שרצה להתקדם בקבוצה היה צריך למצוא חן בעיניה", אומר גורם בחברה. "היא תיווכה לשאול את המציאות בפילטרים שלה: דודו מזרחי היה 'דמון', סטלה הנדלר 'חלשה במספרים', וכך הלאה".
עובדים בחברה טוענים כי הנדלר, שהיתה אז מנכ"לית בזק ובת טיפוחיו הוותיקה של אלוביץ' מימיו ב־012 סמייל, סומנה כמתחרה בידי יוכלמן. "לינור מאוד ניסתה להרחיק את סטלה משאול", נזכר עובד בזק. "שאול אהב והעריך אותה, אבל הושפע מלינור. באיזשהו שלב סטלה נשברה ותפסה מרחק מלינור. היא אמרה: 'אם זה מה ששאול רוצה — שהוא יתעסק איתה'".
הדימוי הכוחני של יוכלמן חוזר בשיחות רבות על עובדי החברה באותה התקופה: "ללינור היה קטע של להראות מי הבוס", מספר אחד העובדים. "היא הונעה מאוד מהכוח שהמעמד החדש נתן לה בחברה, ודאגה להבהיר לאנשים שהם לא מחליטים שום דבר על דעת עצמם, מכוח זה שהיא מאוד מקורבת לשאול. היא כל הזמן היתה אומרת: 'שאול רוצה', 'שאול החליט', 'עם כל הכבוד לך, זה מה ששאול רוצה'. אנשים מגיעים לתפקיד בכיר לא כדי לעבוד בחצר ביזנטית. ולכן חלק מהם גם מיהרו לברוח, כמו אלון רווה (סמנכ"ל הכספים שהחליף את מזרחי, וברח בעצמו לאחר 7 חודשים)".
הביטוי "חצר ביזנטית", שמתאר שלטון מבוסס מקורבים, נשמע לא אחת מפי המרואיינים לכתבה לתיאור התקופה. "היתה כוורת להתייעצויות אצל שאול במגוון של נושאים", נזכר בכיר בחברה. "זו היתה קליקה סגורה שקשה לדעת בדיוק מה הדינמיקה בתוכה, וכללה את לינור, אור אלוביץ', עמיקם שורר וסטלה. בהרכבים שונים של הפורום הזה קיבלו החלטות שהונחתו על אנשי המקצוע, בדרך כלל בידי לינור. אנשי המקצוע מאוד סבלו מהתופעה, כי הם לא היו שותפים לקביעת ההחלטות בטריטוריה המקצועית שלהם. מחליטים בשבילך החלטות תמוהות בתחומך ואף אחד לא מבין למה. כשאייל רווה שאל: 'איך זה יכול להיות?', אמרו לו: 'ברוך הבא למועדון'".
"לשאול יש תכונה כזאת ש'אתה צריך לבחור צד'", מתאר בכיר לשעבר. "מי שלא אומר לו את מה שהוא רוצה לשמוע — מקוטלג מיד כאויב. אפילו אם זה מישהו שמנסה לשמור עליו. ולינור הבינה שאם תגיד לו כל הזמן את מה שהוא רוצה לשמוע, זה יקרב אותה אליו מאוד".
גורם בבזק מספר כי בשנים שבהן קודמה עסקת בזק־yes, "כל מי שלא היה בצד של שאול עשו לו טרור", ובראשם דודו מזרחי, שהתנגד לעסקה וניסה למנוע את אישורה. מזרחי סיפר בעדותו כי הפך לפרסונה נון־גרטה בחברה: "[אור אלוביץ'] חשב שהתחרפנתי. הוא ושאול היו עוינים כלפיי, ניתקו את הקשר איתי והיו בסוג של ברוגז. כשלעצמו זה לחץ משמעותי, אתה נהיה אאוטסיידר בארגון". בריאיון ל"מגזין מנהלים" של "כלכליסט" הוא תיאר לאחרונה כי היומן שלו נוקה כליל מפגישות עם אלוביץ' במשך כמעט שנתיים, מה שהוביל לעזיבתו ב־2017.
"זה היה קיצוני", מתאר בכיר בחברה. "תמיד יש מישהו מקורב יותר או אהוב יותר על הבוס, אבל פה זה נהפך לשיטת ניהול של ממש — זה היה בוטה ופגע בחברה. זה דפוס התנהגות שמעודד הסתרות: קורים דברים בתחום הניהול שלך שאתה מגלה עליהם רק ברגע האחרון, לא מזמינים אותך לישיבות... ואז אתה קולט שאתה לא מבין מה קורה בטריטוריה שלך. אמיר נחליאלי, למשל, היועץ המשפטי של בזק, היה אומלל ממש. שאול לא אהב אותו ואת עמדותיו, אז הדירו אותו מקבלת החלטות, ממש התעמרו בו. היו שם רגעים לא פשוטים".
עסקת בזק־yes לא היתה המקרה היחיד שבו יוכלמן שימשה חפרפרת עבור אלוביץ'. בשלהי 2016 התפוצץ הלוויין עמוס 6 של חברת חלל, שסיפק תשתיות ל־yes. זו היתה הזדמנות לבחון מחדש את ההתקשרות עם החברה — חוזה ארוך טווח בכמיליארד שקל שנחתם ב־2013 — ולשקול חלופות. בזק שוב הקימה ועדה בלתי תלויה לבחינת הנושא, ובעלי העניין האישי בעסקה — שאול בעלי חלל ואור בנו שהיה אז יו"ר חלל — היו אמורים להיות ממודרים מישיבותיה. אבל יוכלמן והאלוביצ'ים חזרו על הנוסחה שפיתחו במכירת yes: השלושה פתחו קבוצת ווטסאפ בשם "מזרחי 2" (על שם הכינוי העוקצני שהעניקו לרווה, מחליפו של מזרחי), שבה התכתבו על המו"מ והתייעצו ביניהם על האופן הנדרש כדי להוביל את חלל ו־yes לעסקה.
יוכלמן, כך העלתה חקירת רשות ניירות ערך, גם העבירה לשניים מיילים של הוועדה, שכללו מידע עסקי רגיש. כך, למשל, בינואר 2017 עדכנה יוכלמן את השניים שהיועץ ששכרה הוועדה רוצה לבחון התקשרות עם מפעיל לוויינים מתחרה. בתגובה הנחה אותה אור להשיב ליועץ כי אין זמן לבדיקה כזאת, אין מפעילים שיוכלו להיענות לדרישות והעלות גבוהה: "את צריכה לנסות להוריד אותו מהרעיון", כתב.
ההתקשרות עם חלל תקשורת אמנם אושרה מחדש, אלא שהפעם החגיגה של יוכלמן והאלוביצ'ים היתה קצרה. כמה חודשים לאחר מכן, ביוני 2017, נפתחה חקירת רשות ניירות ערך, והשלושה (לצד בכירים נוספים) נשלחו למעצרי בית והורחקו מהחברה.
שש פעמים זומנה יוכלמן למשרדי רשות ניירות ערך, שם עימתו אותה החוקרים עם החשדות והראיות. "את לא מבינה את המצב אה, את לא מבינה איפה את נמצאת?" הטיח בה החוקר יהודה אבקסיס בחקירתה השלישית, אחרי שדבקה בגרסה שהעברת החומרים, אם היתה, היא במסגרת שיקול דעתה, שלא נגרם נזק ושהיא היתה חייבת מתוקף תפקידה לעדכן את יו"ר החברה. "אני מאוד מאוד שלמה עם ההליך שעשיתי. מאוד שלמה ביחס לאיך שאני מבצעת את העבודה שלי ואת המהפך שעשיתי בממשל התאגידי של בזק", חזרה יוכלמן על המנטרה, שנשמעת בדיעבד אירונית לגמרי.
אבקסיס איבד סבלנות מול מה שנתפס בעיניו לא רק כהיתממות, אלא גם כחוצפה: "בואי אני אסביר לך: יש פה שתי עסקאות במשק בשני מיליארד שקל (בזק־yes וחלל תקשורת־yes) שמונחות על הכתפיים שלך. מהריקבון של ההתנהגות שלך ומהגועל נפש של ההתנהגות שלך, הבאת לכך ששתי העסקאות האלה היו לטובת בעל השליטה בלבד ולו בלבד. עשית את זה במצח נחושה, תוך כדי שאת מקבלת הוראות מבעל השליטה ועושה את זה בניגוד לכל נוהל תקין. אנחנו נלך דרך ארוכה ואני אראה לך את הדברים אחד אחד".
יוכלמן: "אני מזכירת בזק ואני אמורה לדווח ליו"ר דירקטוריון בזק. אני לא יודעת מי אמר ומה אמר, ואני אומרת לך שאין בזה שום דבר חוץ מאוויר חם".
חוקר: "אוויר חם?".
יוכלמן: "כן".
חוקר: "הו, איזה אוויר חם יש במקומות שאת הולכת להיות בהם".
הנכונות של יוכלמן לעשות הכל למען אלוביץ' היתה הדבק במערכת היחסים ביניהם. "היא היתה מוכנה להתאבד בשבילו", אומר בכיר בבזק.
עם כל הכבוד לנאמנות, היא הסתכנה בפלילים בשבילו. זה לא קצת מוגזם?
"אני חושב שהיא ידעה שהיא עושה דברים שלא ראוי לעשות, אבל לא שמדובר במעשים פליליים".
"לינור סברה שהיא מעבירה לו חומרים לא בניגוד לשום חוק, תקנה או פסיקה", מסבירה מקורבת ליוכלמן. "הערכת השווי של yes, למשל, ממילא מתפרסמת בציבור, כך שלא הרגישה שהיא מסכנת את עצמה בשיתוף מידע כזה. הערכת השווי היתה שאלה של הוועדה הבלתי תלויה. היא היתה רק בצד הטכני שלה, נדרשה לעשות מה שצריך כדי שהעסקה תעבור כמה שיותר חלק".
הודעות הווטסאפ מעידות שהיא ידעה שהיא עושה משהו בעייתי. לא רעדו לה הידיים?
"אין יועץ משפטי שלא חווה פיק ברכיים, בטח בעסקה כמו בזק־yes, שהיתה עסקת בעלי העניין הכי גדולה במשק. אבל היא בדקה את עצמה בכל צעד ובאמת חשבה שהיא פועלת כחוק".
בבזק אומרים ש"החצר של שאול" ריסקה את הדרג המקצועי.
"תמיד יש מתח בין החברה לדירקטוריון, כי הדירקטוריון נותן הנחיות, והדרג המקצועי לא אוהב לקבל הנחיות. ולינור, בתור מי שעמדה בתווך בין שני הצדדים חטפה את כל הריקושטים. זה תפקיד מאוד קשה".
אבל המכרים מבזק לא קונים את הפרשנות הנאיבית להתנהלות של יוכלמן. "כשהנאמנות של עובד היא לאדם, ולא לחברה — זו בעיה", אומר בכיר בחברה. "בזק היא לא חברה פרטית, 70% ממנה מוחזקים בידי הציבור. יש מצבים שאפשר להחליק, אבל עסקת בזק־yes הציפה את כל ניגוד העניינים החמור של אלוביץ' בחברה. המחשבה כאילו האינטרסים של שאול הם האינטרסים של בזק היא עיוות קשה של המציאות".
אבל אם רק אינטרסים הניעו אותה — למה לה להסתכן עד כדי כך?
"זה לא היה יכול לקרות לכל אחד. עובדה שהרבה אחרי שהפרשה התפוצצה, אחרי כל החקירות, כששאול כבר לא היה פה והראש שלה היה על הגיליוטינה — היא בכל זאת נפלה באותו הדפוס", הוא אומר ומתכוון להדחתה של יוכלמן מתפקידה בפברואר 2018, בלי קשר לחקירה הפלילית, לאחר שהגיע להנהלה מידע כי הטלפון שלה היה מחובר לשיחות ועידה של ישיבות הדירקטוריון, אשר היה אסור לה להיות חשופה אליהן (יוכלמן הכחישה שהאזינה וצירפה בדיקת פוליגרף). באופן אירוני, מחליפתה בתפקיד היא שלי ביינהורן, אותה סגנית שיצאה עם המצגת "לשירותים" (ראו מסגרת).
"מי שהיה בצד הנכון, בצד של טובת בזק — סבל סבל גדול", מסכם גורם בבזק את עידן אלוביץ' ויוכלמן בחברה. "ולינור, בתור שומרת הסף, פגעה מאוד באנשים — לא מרוע, פשוט מתוך זה שפעלה ללא גבולות".
מעורכי דינה של לינור יוכלמן, בעז בן צור ודקלה סירקיס, נמסר: "עד היום, כ־7 שנים אחרי מועד ביצוע העסקאות הרלוונטיות לכתב האישום, לא קיימים כללים ברורים המסדירים את אופן עבודתן של ועדות מיוחדות, לרבות בכל הנוגע למסירת מידע או דיווח של מזכירת החברה ליו"ר הדירקטוריון. יתרה מזו, בזמן אמת, נוהלי החברה קבעו בפועל דברים הפוכים, ובכלל זה גם את החובה לאשר מול יו"ר הדירקטוריון דיווחים מיידיים של החברה לבורסה (שכוללים גם את הערכות השווי) וחומרים הנלווים אליהם, לפני פרסומם לציבור. בכל הנוגע למזכירת החברה, מסירת החומרים נבעה מיחסי עבודה ומנוהלי עבודתה מול יו"ר הדירקטוריון.
"נוסף על כך, תיאור האופן שבו פעלו ועדות אלה חוטא לאמת. הן בעסקת בזק־yes והן בעסקת yes־חלל, נוהל משא ומתן ב"קלפים פתוחים" והמידע שעבר דובר בין הצדדים ישירות. יש להדגיש כי מועד העברת החומרים הנטענים מעיד על היעדר השפעה על המשא והמתן בין הצדדים ועל תוצאות העסקאות. בפרט, בנוגע לעסקת בזק־yes, שבה העברת החומרים הנטענת נעשתה עוד לפני תחילת המו"מ בפועל, כאשר ממילא תמורת העסקה נקבעה במו"מ ישיר בין הצדדים.
"באשר לטענות על 'מענקים מיוחדים' מדובר ברכילות זולה. גם כתב האישום אינו מייחס ליוכלמן כל טענה בנושא, ולא מועלית כלפיה טענה כי קיבלה כל דבר מאלוביץ' בשל הפעולות המיוחסות לה".
פרקליטו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר: "משהוגש כתב האישום אנו ננהל אותו בבית המשפט, ובוודאי שלא נשתתף במשפט התקשורת. משיתבררו העובדות כהווייתן יוכח שמר אלוביץ' לא ביצע עבירה".
ציטוטים מעדותו של דודו מזרחי בפני חוקרי רשות ני"ע בהקשר לעסקת בזק־yes, ספטמבר 2017
"לא זכור לי שהוצאתי מסמכים חסויים. בדיונים אני עסוקה בפלאפון שלי"
קשה להגיד שבבזק הפנימו בהכרח עד הסוף את לקחי פרשת החפרפרת. למרבה האירוניה מי שהיתה סגניתה של יוכלמן, עו"ד שלי ביינהורן (39), ולפי הראיות בפרשה, הוציאה החוצה מישיבת דירקטוריון מצגת חסויה, מונתה לאחר הדחתה של יוכלמן ב־2018 לאותו תפקיד בדיוק — מזכירת בזק והממונה על האכיפה הפנימית.
ביינהורן, שנחקרה באזהרה ברשות ניירות ערך על עבירות מרמה וני"ע ביולי 2017 והתיק נגדה נסגר, היא בעלת תואר ראשון במשפטים ועוד אחד במדעי המדינה ותקשורת ציבורית מאוניברסיטת בר־אילן. לבזק הגיעה ממשרד עורכי הדין אגמון ושות'.
כשנשאלה על מידע שעבר מיוכלמן לאלוביץ', בנו או עמיקם שורר, טענה: "לא זכור לי שהיה ידוע לי על שום דבר כזה".
החוקר אוס נאסר הציע לה חבל הצלה: "את מנסה לגונן על לינור, אבל יש ממצאים רבים שמאמתים את החשד".
ביינהורן התעקשה: "לא מגוננת על לינור, לא זוכרת שהעברתי שום דבר שלא הייתי אמורה להעביר, תראה לי".
החוקר: "ראו אותך מוציאה מסמכים חסויים מישיבת דירקטוריון".
ביינהורן: "לא זכור לי דבר כזה".
החוקר: "שאול אלוביץ' אמר בחקירתו שהוא קיבל מסמכים ממך ומלינור בעסקת בזק־yes, והוא מתכוון לחומרים חסויים".
ביינהורן: "אני לא זוכרת שהעברתי לו שום דבר שלא הייתי אמורה להעביר".
החוקר: "לינור ביקשה ממך להעביר לו מסמכים מהוועדה הבלתי תלויה?".
ביינהורן: "אני לא זוכרת".
החוקר: "בטוחה? נעשו דברים רבים שאני לא חושב ששוכחים אותם מהר".
ביינהורן: "העבודה שלי מאוד אינטנסיבית, אני עושה הרבה משימות, אני לא יכולה לזכור כל דבר שלינור ביקשה ממני לפני שלוש שנים" [...]
החוקר: "מה ידעו חברי הוועדה על מסמכים שיוכלמן העבירה לשאול אלוביץ'?".
ביינהורן: "מאיפה אני יודעת? מתוקף תפקידי אני עסוקה בהרבה עניינים אחרים ולא מקשיבה לכל מה שקורה בוועדה. אני נכנסת ויוצאת מהחדר פעמים רבות. אני עסוקה בפלאפון שלי, בלוודא שהוועדה מתנהלת מבחינה לוגיסטית, לקרוא למישהו שיעלה על הקו או שיצטרף או שיצא להעלות מצגת. זו העבודה שלי".