ב

מפה הפוליטית הישראלית, יהדות התורה נתפסת כנמסיס של מרצ. אבל האמת היא שלזהבה גלאון יש כ־20 שנות משה גפני ברזומה. לא כקולגות מרוחקים, אלא כשותפים לעבודה צמודה שקידמה אינטרסים משותפים. גלאון היתה שבעת רצון מהחיבור הזה. "אני אומרת חד־משמעית ובפסקנות שהוא היה נוח, היה אפשר לעבוד איתו", היא מסבירה כעת. גלאון כבר לא בכנסת, גפני חזר לקואליציה, והיא עוקבת, משתאה ממש, אחר פועלו.

"זה לא אותו גפני", היא קובעת.

מה זה אומר?

"אני לא יודעת מה קרה לו עם פסקת ההתגברות. אני לא מבינה מאיפה זה בא לו. כשגפני שומע את הכלכלנית הראשית מדברת על הנזקים שייגרמו לכלכלה, הוא מבין בדיוק במה מדובר. מה שהוא עושה כעת זה תמות נפשי עם פלשתים, אחריי המבול. הוא אף פעם לא היה במקום הזה".

גפני הוא הח"כ הוותיק ביותר בכנסת — מכהן מ־1988 עם הפסקות קצרות. הוא היו"ר הנצחי של ועדת הכספים, הוועדה החזקה ביותר בכנסת, ומכהן בתפקיד מ־2009, גם כאן עם הפסקות קצרות. כיוון שהוועדה מאשרת כל תקציב ממשלתי, היא מאפשרת לגפני להזרים תקציבי עתק למוסדות חרדיים. כבר כמעט 15 שנה הוא איש עם כוח אדיר, וגם קיצוני מאוד בענייני דת ומדינה, כזה שיוצא מאולמות הדיונים של הכנסת כשרפורמים מתחילים לדבר.

אבל במקביל גפני "הישן" היה גם, כפי שמתארת גלאון, שותף לקידום מהלכים חברתיים, גם כאלה שלא מועילים לחרדים. שחקן אסטרטגי, פרגמטי ובלא מעט נושאים גם ענייני מאוד, שידע לעבוד עם אחרים, גם מצדה השני של המפה. בעיני פוליטיקאים חברתיים רבים, שיתוף הפעולה איתו היה חשוב מספיק כדי להעלים עין ממכונת ההטבות שהוא הפעיל לטובת החרדים.

מנגד, גפני "החדש" הוא הרבה יותר מעוד שותף בקואליציה שדוחפת להפיכה משטרית. הוא מנוע מרכזי במהלכים, ובעיקר דוחף בלהט להעברת פסקת התגברות על פסיקת בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, חרף ההתנגדות הציבורית הרחבה לכך. גם ח"כים חרדים אחרים תומכים במהלך, אבל מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך. גפני, לעומתם, בוחר להיות סמן קיצוני פומבי, מתריס במכוון ובמודע.

"זה לא אותו מוישה גפני שאני ידידו ומכירו 45 שנה. זה לא אותו גפני שנלחם בשחיתות ובמושחתים. זה לא אותו גפני שנאבק בכספים הייחודיים המושחתים. זה גפני אחר. חלש. עלוב", צייץ לפני כחודש בטוויטר איש התקשורת החרדי בני רבינוביץ', מי שהיה עוזר פרלמנטרי של גפני ודוברו של המנהיג הרוחני הקודם של דגל התורה, הרב אהרון לייב שטיינמן. "גפני, יצחק גולדקנופף ואריה דרעי הביאו מגה־אסון על החרדים", הוסיף רבינוביץ'. "במקום לטפל ביוקר המחיה והדיור כפי שהתחייבו הם ישבו בשקט כל מושב החורף. מי שישלם בסוף את המחיר הפוליטי והכלכלי יהיו החרדים, שכולם כעת מאשימים אותם בסחיטה".

למה גלאון ורבינוביץ' מתייחסים? הנה כמה דוגמאות. באמצע פברואר גפני נטש את הכנסת ולא נשאר להצבעות שחשובות לימין, על הצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים וביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, כאקט של מחאה על כך שהקואליציה לא הביאה לקריאה טרומית את פסקת ההתגברות. כעבור כמה ימים הוא ניהל בוועדת הכספים דיון על ההשלכות של מהלכי הממשלה על הכלכלה. מומחים ואנשי עסקים מנו את הנזקים, אבל גפני סיכם את הישיבה בהעברת החלטה לעומתית שקבעה ש"אין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לסכנה כלכלית לישראל".

כעבור עוד כמה ימים, בוועידה של "יתד נאמן", העיתון של דגל התורה, גפני דיבר גלויות על המוטיבציה שלו: "34 שנים (מאז שנבחר לכנסת) אני מחכה להוריד את הכוח של הבג"ץ, 34 שנים אני מחכה לזה". והוא גם נימק: "אין נושא שקשור לחיים שלנו, החיים היהודיים התורניים בארץ ישראל, שבג"ץ לא התערב בו. אנשים שואלים למה אנחנו מתערבים בעניין הזה, אבל אנחנו שמחים, הצרות הכי גדולות שלנו הגיעו מבג"ץ. אין תחום שהוא לא פגע בנו".

באמצע מרץ, בוועידה הלאומית לאנרגיה, גפני הודה שהתהיות על תפקידו בהפיכה ממשיכות להגיע. "אנשים מתקשרים אליי: 'אתה תמיד לא בקצוות, אתה תמיד מנסה לפשר', ואני שואל אותם 'איפה הייתם 34 שנים כשבית המשפט פסק לרעתנו כל הזמן?'". הוא גם אמר ש"תמיד היה רוב בעד בית המשפט בכנסת, זה השתנה בגלל האקטיביזם השיפוטי". על הציפייה שינצל את יכולתו לחבר פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית ולגשר במשבר העמוק הנוכחי אמר גפני: "אני בעד הידברות ואני חושב שגם פה צריך שתהיה הידברות, אבל אם מישהו חושב שמה שהיה יימשך גם אחרי הידברות — הוא טועה. מה שהיה לא יהיה".

כשב"ארץ נהדרת" שתלו בפיו של גפני את הביטוי "תקפצו לנו", הם נתלו בביטוי שלא הוא אמר; היה זה אברהם יוסטמן, חבר צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם יהדות התורה, שצייץ זאת בדצמבר בתגובה לביקורות על ההסכם עם המפלגה ועל מיליארדי השקלים שהבטיחו לחינוך החרדי. זה קרה עוד לפני שהממשלה התחילה לקדם את ההפיכה, אבל לכד היטב את הרוח של גפני כבר אז. כמה ימים לפני הציוץ הזה, בתחילת דצמברף בוועידה של מרכז השלטון המקומי, גפני אמר: "אני מציע שחצי מהעם ילמד תורה וחצי ישרת בצבא, ויתחלפו. אני אומר — תלמידי ישיבת פוניבז' ילכו לצבא לקרבי, אבל תביאו את ילדי התיכונים שבאותו זמן ילמדו תורה". כבר אז, עוד לפני השבעת הממשלה, היה ברור שלכנסת הנוכחית גפני הגיע לוחמני בהרבה.

ח"כ עודד פורר: "הליכוד נהפך לסניף של יהדות התורה וש"ס. בעבר גפני שיתף פעולה עם אחרים כי הרגיש שהוא לא יכול להעביר את מה שהוא רוצה, ועכשיו הוא מרגיש שהוא יכול לעשות הכל, אז הוא עושה"

מאבק על פסקה אחת

לב העניין הוא פסקת ההתגברות. כל הגורמים החרדים שאיתם דיברנו מקפידים להדגיש את זה, מדברים על כך שגפני מזהה כרגע אפשרות נדירה לממש חלום פוליטי רב־שנים, הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ. הרי ברגע שתאושר פסקה כזאת, הכנסת יכולה "להתגבר" על מקרים שבהם בג"ץ יפסול חוקים, ברוב זעיר של 61 (לפי דרישת גפני). זה יאפשר לחרדים להעביר חוקים שחשובים להם במיוחד: חוק שיאפשר לבחורי הישיבות להשתמט משירות צבאי ללא הגבלה, יעדי גיוס או סנקציות; או חוק שיאפשר  אפליה במתן שירות - פתח להדרה חוקית של נשים באירועי תרבות או באוטובוסים למשל, ולאפליה של  להט"בים. אבל פסקת התגברות עלולה להיות מנוצלת למטרות נוספות, בין השאר הגבלה או ביטול של ההכרה בנישואים בחו"ל או בגיורים של הרפורמים והקונסרבטיבים, הגבלות על הפלות ועוד.

"גפני משוכנע שנושא חוק הגיוס ייפתר רק באמצעות פסקת התגברות והוא אובססיבי בנושא הזה", אומר ח"כ ותיק. "הבעיה היא שכל מפלגה אובססיבית לנושא אחר, וכך נוצרה ההפיכה המשטרית", שיחד יוצרת שלל כלים להגבלת בתי המשפט והיועצים המשפטיים ולחיזוק הממשלה. מבחינת החרדים, כל בית משפט שפוסק על פי חוק אזרחי הוא גורם חשוד, אם לא עוין — בשנה שעברה, למשל, שורה ארוכה של רבנים חרדים חשובים חתמה על מכתב שהגדיר הליכה לבתי משפט חילוניים "כפירה, רשע והרמת יד בתורת משה". אבל האויב הגדול היה ונשאר בג"ץ. "כל הנושא של מינוי שופטים ויועצים משפטיים ופסקת הסבירות לא רלבנטי לנו. אבל אנחנו עומדים על פסקת התגברות בכל התוקף", מאשר איש דגל התורה.

אבל אתם הולכים עם כל ההפיכה, גם עם מינוי השופטים והיועצים ופסקת הסבירות.

"קיבלנו כזאת מתנה משמים, שנגיד לא?".

השאיפה לפתור את סוגיית הגיוס היא רק הסבר אחד לשינוי שחל אצל גפני. במערכת הפוליטית מספקים הסבר נוסף, חשוב, והוא נעוץ בשנה וחצי שבילה באופוזיציה. התקציבים שקיבלו החרדים אומנם כמעט שלא נפגעו, אבל הם חוו את הניתוק מהממשלה כמכה קשה. והסבר נוסף מצוי, אולי, בצורך להתבלט ליד השותף־יריב החדש יצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה שמגיע מאגודת ישראל ומשמש גם שר השיכון.

גלאון, כמו לא מעט אחרים, חושבת שגפני היה יכול להיות דווקא האיש שמוביל להידברות בתקופה הנוכחית. "יש לו המיומנויות, הוא מבין את המערכת החילונית, אבל הוא לא הרים את הכפפה. אילו זה היה קורה", היא אומרת, "כל המשחק היה יכול להשתנות".

נקמה על עשרות שנות בג"ץ

"גפני תמיד חלם על פסקת ההתגברות ואנחנו היינו צוחקים עליו על זה. עכשיו הוא רואה את הארץ המובטחת", אומר עיתונאי חרדי בכיר. בקיצור, גפני תמיד רצה — עכשיו הוא גם יכול.

"הליכוד נהפך לסניף של יהדות התורה וש"ס", מסביר ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, שישב עם גפני בקואליציה בעבר. "אז גפני שיתף פעולה עם אחרים כי הרגיש שהוא לא יכול להעביר את מה שהוא רוצה, ועכשיו הוא מרגיש שהוא יכול לעשות הכל, אז הוא עושה. והוא עדיין נחמד ומחייך".

במשך השנים מי שהתעקשו על חוק גיוס בלי סייגים היו חברים קיצונים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, למשל האדמו"רים מסלונים ומוויז'ניץ. עכשיו כשזה אפשרי פוליטית, זו פתאום התעקשות גם של הרבנים הפרגמטיים יותר, בראשות ראש ישיבת פוניבז' הרב אדלשטיין. בדגל התורה אומרים שהדרישה של גפני לפסקת ההתגברות היא עמדת הרבנים, אבל סביר להניח שאם הוא והח"כים האחרים היו מסבירים לרבנים שחייבים להתפשר למען אחדות העם, למען שלמות הקואליציה או משום שהמשבר יוצר סכנה ביטחונית — גם בסמכות הרוחנית היתה מתגלה נכונות לפשרה.

אבל במלחמה על הגיוס, אין כרגע מקום מבחינתו לפשרות. לגפני חשוב לוודא שגם אם תהיה איזושהי פשרה שנוגעת לרפורמה, זו עדיין תכלול פסקת התגברות ברוב מינימלי של 61, וה"ריכוך" יהיה על חשבון הסעיפים האחרים. "גפני לא בעד הרפורמה, דגל התורה לא בעד הרפורמה, הרב אדלשטיין לא בעד הרפורמה — אנחנו רוצים פתרון לחוק הגיוס וחוקים נוספים כמו הפרדה מגדרית וצריכים את פסקת ההתגברות", אומר גורם בדגל התורה.

עם זה גפני הגיע למשא ומתן הקואליציוני. בכנס סיכום הבחירות של דגל התורה, באמצע נובמבר, הוא הבהיר זאת מפורשות: "הודענו לליכוד — בלי פסקת ההתגברות, אין קואליציה. נגמר העניין הזה. לא יהיה יותר שהציבור בחר את נציגיו ומגיעים כמה אנשים ונשים שלא יודעים איך הם נבחרו, חבר מביא חבר, והערכים שלהם הפוך מהערכים שלנו. הם לעולם לא יפסקו לטובתנו". הוא סיכם בהכרזה: "אנחנו צריכים את בית המשפט שיהיה חלש".

בהסכם הקואליציוני יהדות התורה גם עיגנה את העניין עם דדליין: הליכוד התחייב שחוק הגיוס וחוק יסוד: לימוד התורה, שאמור לחזק אותו, יעברו לפני תקציב המדינה. כשגפני אומר שבלי פסקת התגברות לא תהיה קואליציה, הוא מתכוון שהתקציב לא יעבור.

כדי להבין את הסלידה מבג"ץ אפשר לחזור לכמה סיפורים קבועים של גפני בעניין. למשל, "נפגשתי עם ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, באיזה פאנל שהיינו צריכים להתווכח בינינו. הוא אמר: 'כשאתם תהיו באופוזיציה אתם תצטרכו את בית המשפט העליון'. אמרתי לו: 'מעולם לא סייעתם לנו בשום דבר'". ויש לו סיפור ארוך על איך הוא אישר לפנות לבג"ץ כדי לקבל סיוע לילדה נכה שלא יכלה להגיע לבית ספר, אבל בג"ץ לא הורה לסייע לה.

בג"ץ אכן פסק נגד החרדים בנושאים כגון הגיוס, ביטול קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים והאיסור על בתי הדין הרבניים לשמש בוררים בדיני מימון. והיו פסיקות בנושא חופש דת, כמו ההכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים או ביטל חוק החמץ. אבל מן העבר השני, מעולם לא היתה תקופה שבה החרדים היו צריכים להיות אסירי תודה לבג"ץ יותר מבימי ממשלת בנט־לפיד. בית המשפט טרפד אז את שני המהלכים המשמעותיים של הממשלה הנוגעים לחרדים — מתן אפשרות לניוד קווי הטלפון הכשרים וביטול ההנחה לאברכים במעונות היום. גפני אורז את הנרטיב אחרת; מבחינתו, בג"ץ רק דחה את ביטול ההנחה, ואז כבר הגיעו הבחירות.

הלחץ להחלשת בית המשפט לא נולד בבחירות האחרונות. כשאומרים ש"גפני תמיד חלם על פסקת התגברות", מדברים על הדרישה העקבית לעקוף את בג"ץ שהוא מציג זה שנים רבות, וביתר שאת בחמש מערכות הבחירות האחרונות. בישיבת ועדת הכספים בפברואר 2021, למשל, כחודש לפני הסיבוב הרביעי של הבחירות, הוא אמר: "אחרי הבחירות, אם תהיה לי יכולת, אדרוש את פסקת ההתגברות. הליכוד מאשים אותי שלא דרשתי את זה מספיק. הפעם לא נוותר על זה. שיעשו קואליציה עם לפיד". הציבור התייחס לזה כאל עוד הצהרת בחירות, אבל כעת מתברר שההצהרות האלה נהפכות למהלכים שמטלטלים את המדינה.

סביב אותה מערכת בחירות, במרץ, גפני אמר לגלי צה"ל: "בית המשפט העליון — המדינה שלו. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא גורם נזק בל יתואר. אנחנו רוצים את פסקת ההתגברות כי הדמוקרטיה נמצאת בסכנה אמיתית... אנחנו נוכל לקבוע שחוק תקף ובית המשפט לא יוכל לפסול אותו". הוא חזר על דברים דומים גם בסוף אוקטובר האחרון, ימים אחדים לפני הבחירות שהחזירו אותו לקואליציה, בריאיון לגלי ישראל: "בעבר חששנו אם תהיה כתבה ב'הארץ'. את זה לא תשמעו ממני יותר, 'מה יגידו'. אם ראשי הגוש יפחדו לקבל את ההחלטה על פסקת ההתגברות ויחששו ממה יכתבו עליהם בעיתון 'הארץ', אני קם והולך".

מאז הקמת הממשלה גפני מתעקש להחזיק בעמדה המתריסה והוא מרבה להתראיין ולפרסם הצהרות — עניין חריג ביהדות התורה, שמעדיפה שאחרים יספגו את האש. "צריך רפורמה כי הכוח שבית המשפט העליון קיבל יותר מדי גדול וצריך לעשות בזה סדר", אמר בתחילת פברואר בוועדת הכספים. באותו זמן, היו"ר גולדקנופף, למשל, משתדל לשתוק; ששמחה רוטמן, יריב לוין ובנימין נתניהו ידברו.

הדבקות בפסקת ההתגברות, אגב, כבר יוצרת גם סדקים בתוך המחנה. אם לא די בכך שפורום קהלת תומך בביטול ההנחות למשפחות אברכים במעונות יום, בשבוע שעבר נחשפו הקלטות של היו"ר שלו פרופ' משה קופל מכנה את פסקת ההתגברות "אידיוטית". גפני זעם ויצא למתקפה חריפה על הפורום, המקור הדומיננטי לרבים ממהלכי הממשלה הנוכחית; הוא קרא לקופל "יפה נפש" וטען שקהלת הוא "כבר מזמן לא ימין, הם שמאל".

ח"כים בסביבת גפני: "הוא מרגיש שהוא נדרס בממשלה הקודמת. הם איבדו את השלטון לשנה, אבל הוא הרגיש כאילו הם איבדו אותו לעשר שנים. הם נורא סבלו, הרגישו שליברמן התנכל להם. ומעבר לכך, קשה לעמוד מול מכונת הרעל המטורפת של ביבי"

צומי, בן גביר והרעל של ביבי

ההתעקשות של גפני על פרופיל גבוה היתה אחד הגורמים לכך שבשבועות האחרונים המחאה כוונה גם לעבר החרדים. לפני שבועיים מתנגדי ההפיכה הפגינו מול הבית שלו (וחטפו ביצים וזיקוקים מתומכיה), ולמחרת הקימו לשכת גיוס מאולתרת מול עיריית בני ברק. הם הציבו במשך כמה ימים משמרת מחאה מול לשכת הגיוס בתל השומר, וביום חמישי לפני עשרה ימים ההפגנה המסכמת של יום השיבוש התקיימה בבני ברק.

זה אותו גפני שבמשך שנים חשש מ"מה יגידו", בעיקר מה יגידו, ויחשבו, החילונים על החרדים. הוא נלחם, למשל, לנתץ את התפיסה שהחרדים "סחטנים", מקפיד מאוד שהגישה הזאת לא תישמע בוועדת הכספים. החרפת השבר חילונים־חרדים, אומרת גלאון, "יותר מתאימה ליעקב ליצמן. זה כל כך לא מתאים לגפני, אני מכירה אותו עם יכולת בינאישית גבוהה". והיא מוסיפה הסבר שגם אחרים השמיעו: "אולי זה מפני שהביאו את גולדקנופף מעליו".

באגודת ישראל, הסיעה של גולדקנופף, אכן משוכנעים שהכל נובע מהזעם של גפני, איש דגל התורה, על כך שגולדקנופף, איש אגודה, מונה ליו"ר הרשימה המשותפת יהדות התורה. "גפני ראה חלום שמתגשם, שהוא לוקח בעלות על המפלגה והוא בעל הבית", אומר איש אגודה, "אז עכשיו קשה לו להיות מספר 2. הוא לא מסוגל, הוא כל הזמן מחפש את עצמו". ולדברי אנשים במפלגה, גם יוזם עימותים עם גולדקנופף. בין השאר, לפני כחודש הוא יצר משבר מלאכותי סביב המימון למוסדות חרדיים — שבועיים אחרי שגולדקנופף לטענתו כבר פתר את המשבר.

גם ההתבטאויות המרובות של גפני בעניין פסקת ההתגברות צורמות לאנשי אגודה: "מה הוא פתאום צורח? איפה היית כל השנים? מה התעוררת?", אומר אותו איש אגודה ומסכם: "הוא צריך תשומת לב". או כמו שפרשן חדשות 12 עמית סגל ניסח את זה לפני כחצי שנה: "גפני הוא חולה צומי". בסיעתו של גפני, מצדם, אומרים ש"הוא בפרונט כי זה חזק ממנו".

רבינוביץ' סבור ששורש הרע הוא ההליכה של יהדות התורה ימינה. "הצעירים שלנו נהפכו לכהניסטים וביביסטים, אז בא גפני ואומר 'אני זורם עם הציבור'", הוא מסביר. "ממתי אנחנו הולכים להביא קולות של הימין? עכשיו פתאום יש ריצה אחרי קולות של רבנים סרוגים כמו הרב טאו (הרב של אבי מעוז), נוצרה תחרות בין דגל התורה לש"ס מי ייקח יותר קולות מהסרוגים. גפני יושב עם בן גביר בבר מצווה של הנכד, כמו סחבקים מהפלמ"ח — מטורף לראות את התמונות האלה. הוא היה אמור להקיא מבן גביר וסמוטריץ', בעבר הוא אמר עליהם דברים איומים ונוראים".

"הוא מרגיש שהוא נדרס בממשלה הקודמת", אומר ח"כ שמכיר אותו היטב. "הם איבדו את השלטון לשנה, אבל הוא הרגיש כאילו איבדו אותו לעשור".

הקדנציה הקודמת אומנם התאפיינה ביחסים עוינים בין החרדים לממשלה, אבל בפועל הצעדים העיקריים שהחרדים נאלצו "לספוג" היו ייקור הכלים החד־פעמיים והמס על השתייה הממותקת. אלה עניינים זניחים, אבל הם חוו אותם כהכרזת מלחמה. וגפני נהפך לגנרל במלחמה הזו.

"הם נורא סבלו בכנסת הקודמת, הם הרגישו שליברמן התנכל להם", מוסיף ח"כ אחר. "מעבר לכך, קשה לעמוד מול מכונת הרעל המטורפת של ביבי". לדבריו, אם בעבר החרדים קיבלו מידע רק דרך התקשורת שלהם, בעידן הרשתות החברתיות "גם גפני ועדתו חיים תחת הרעל הזה שנשפך כל היום. אחרי כל כך הרבה שנים של שטיפת מוח, יותר ויותר קשה לעמוד בפרץ".

ובכל זאת ייתכן שהמחאה וההתמקדות שלה בחרדים מזיזות משהו. בשבוע שעבר נפגש גפני עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ; זו לא פגישה חריגה, אבל לפחות לרגע היה נדמה שגפני חוזר אל הפרגמטיזם, שאולי אם תוספות הענק שמיועדות לחינוך החרדי בתקציב הקרוב יישמרו ויימצא מתווה לנושא הגיוס — החרדים יבואו על סיפוקם גם ללא פסקת התגברות. אלא שהאופטימיות הזאת עדיין מוקדמת: כל עוד החרדים יתעקשו על ביטוח מפני התערבות בג"ץ בנושא הגיוס, הם ימשיכו לדחוף את ההתגברות בכל הכוח.

משה גפני סירב להגיב לכתבה.