א

יימן "ג'וניור" ג'ומעה היה ברון סמים קולומביאני ממוצא לבנוני, שעשה מאות מיליוני דולרים מהברחת קוקאין לארצות הברית, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הוא כמעט נתפס פעמיים — קודם ב־1999 בפשיטה מתוכננת של הרשות האמריקאית לאכיפת חוקי הסמים בקולומביה, וכעשור לאחר מכן בביירות, לאחר שצוות אמריקאי סמוי חשף את עסק המכוניות המשומשות שלו, ששימש להלבנת כספים. ב־2011 הוא הורשע בארצות הברית, בהיעדרו, בסחר של יותר מ־85 אלף קילו קוקאין ובהלבנה של 250 מיליון דולר, אך מעולם לא נשא בדין, וכנראה חי חיי חירות בלבנון עד עצם היום הזה.

הפספוס בלכידת ג'ומעה הוא צלקת כואבת לאנשי הרשות האמריקאית לאכיפת חוקי הסמים. ובכל זאת המלאכה שלהם לא היתה לחינם: בזכות הריגול אחר נתיבי הכסף, נחשף מידע מודיעיני יקר מפז על הדרכים היצירתיות של ארגוני הטרור להלבין כספים ועל הבנקים וגופי המימון שמסייעים להם.

הצוות שחשף את עסק המכוניות של ג'ומעה גילה שהרווחים שהועברו ממנו לבנק לבנון־קנדה לא תאמו את היקף הסחורה שנמכרה במגרשיו — שאחד מהם היה בבעלות גורם שמקושר לחזבאללה. הם הסיקו שכספי סחר הסמים באירופה צורפו לכספי מכירת המכוניות כדי לשמור על מסגרת חוקית, ושכנעו את מחלקת האוצר של ארצות הברית לשלוף את נשק יום הדין: חרם על בנק לבנון־קנדה על שום "קשריו לרשת הלבנת הון והברחת סמים גלובלית ולחזבאללה".

"למחלקת האוצר של ארצות הברית יש כלים הגנתיים וכלים התקפיים, ולפעמים לכלי הגנתי כמו הוצאה מהמערכת הפיננסית האמריקאית יש השלכות התקפיות מאוד", מסביר ד"ר מאט (מת'יו) לויט (Levitt), אחד מחוקרי מימון הטרור הבכירים בעולם. "הסמכות הזו הופעלה גם ב־2005 על בנק דלתא אסיה במקאו, שהלבין ביודעין כספים עבור צפון קוריאה וקרן חשאית של קים ג'ונג איל — והרגה את הבנק". ואכן גם בנק לבנון־קנדה כבר לא קיים כיום.

לויט יודע על מה הוא מדבר. הוא החל את דרכו המקצועית בתחום הלוחמה בטרור ב־1998, כאנליסט מודיעין ב־FBI. בהמשך עבד במחלקת האוצר של ארצות הברית והיה שותף לגיבוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן, ומשם עבר למחלקת המדינה של ארצות הברית, שבה עבד כשנה וחצי כיועץ לוחמה בטרור. כיום הוא מנהל תוכנית ריינהרד ללוחמה בטרור במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ומרצה למימון טרור באוניברסיטת ג'ורג'טאון. יש לו ברזומה ארבעה ספרים שחיבר על ארגוני טרור במזרח התיכון, והאחרון שבהם, "חזבאללה: טביעת הרגל הגלובלית של מפלגת האלוהים של לבנון" (הוצאת אוניברסיטת ג'ורג'טאון), עוסק, בין היתר, בפעילויות הסחר בסמים של הארגון. בעשור האחרון הוא מעיד דרך קבע בשימועים בסנאט ובקונגרס בנושא מימון טרור.

מה מדינות המערב יכולות לעשות כדי להיאבק בטרור בזירה הפיננסית?

"למדינות שמרכיבות את המערכת הפיננסית העולמית (IFS) יש השפעה עצומה על הדברים שקורים בה, ובאמצעותה הן יכולות לפגוע קשות בארגוני טרור. יש רשויות רגולטוריות שמנטרות עסקים וארגוני צדקה שמסייעים לארגוני הטרור, יש רשויות אכיפת חוק, יש סוכנויות מודיעיניות ויש חוקים שאפשר להשית עליהם. מחלקת האוצר של ארצות הברית והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הישראלית (IMPA) כבר הכריזו על הקמת כוח משימה למאבק במימון טרור (שמונהג במשותף על ידי היחידות למודיעין פיננסי של גרמניה, ישראל, הולנד וארצות הברית, ר"ד), וממשלות אירופאיות מספקות לו לידים. אז אני צופה שיהיו פעולות נוספות נגד ישויות שתומכות כלכלית בחמאס באירופה ובמקומות אחרים, כולל במלזיה — מדינה שחמאס נוהג לשלוח אליה צוותי מחקר ופיתוח כדי ללמוד לפתח מל"טים, ואסרה על ספינות שנושאות את דגל ישראל לעגון בנמליה — אותה מלזיה סגרה עכשיו ארגון צדקה שנחשד במימון חמאס. וזה משום שמדינות לא רוצות ליפול ברגולציות של איסור הלבנת הון ומימון טרור".

"קטאר הפנימה את המסר"

לויט (53) הוא אמריקאי־יהודי דובר עברית, שמקפיד על ביקורים שנתיים בישראל, גם בעיתות מלחמה. "לפני כמה שבועות ביקרתי בכפר עזה, חשתי צורך עז להיות עד למה שקרה, כי מדהים בעיניי כמה אנשים חשים בנוח להכחיש שכל זה קרה. התחלתי את הקריירה שלי ב־FBI ויצא לי לעבוד בעוד סוכנויות ממשלתיות, ראיתי הרבה דברים, אבל מה שראיתי בסרטון של 47 הדקות על טבח 7 באוקטובר מעולם לא ראיתי ולעולם לא אשכח".

הזיקה שלו לישראל טוענת את המאבק שלו בטרור בתחושת שליחות אישית. "בביקור האחרון שלי בארץ ביליתי לא מעט זמן בלהסביר לאנשים למה אסור להשוות בין דאעש לחמאס, כי זו השוואה מטופשת שגורמת להם לאבד תמיכה, ולא לזכות בה".

רמות האכזריות של מתקפת 7 באוקטובר והשימוש בסמים ממריצים הזכירו מאוד את דאעש.

"זה שאנשי חמאס עשו דברים ברבריים כמו דאעש ב־7 באוקטובר לא הופך אותם לדאעש. אלה שני ארגונים מאוד מאוד שונים, עם בסיס אידאולוגי שונה ומטרות שונות: דאעש נלחם בכולם, וחמאס לא. חמאס נלחם בישראל. מאמצי ההסברה להשוות ביניהם נועדו לגייס אהדה לישראל ותמיכה למאבק שלה — ובשני הפרמטרים הם נכשלים".

יש גם דמיון באופן גיוס הכספים של שני הארגונים, לא?

"אנשים מתמקדים בסכומי הכסף המסיביים שדאעש השיגו מדלק וגז, אבל חמאס הרוויח כמעט את אותם הסכומים מניהול רצועת עזה. כשאת מנהלת טריטוריה בגודל כזה אפשר להשיג המון המון כסף".

הכלכלה של רצועת עזה הוערכה ב־2021 ב־27.7 מיליארד דולר, וה־CIA מעריך כי חמאס מקבל 18.7% מהתמ"ג. בשימוע האחרון בסנאט שבו העיד לפני כחודשיים, הדגיש לויט כי זהו מקור המימון המרכזי של הארגון — כ־300–400 מיליון דולר בשנה מגיעים במיסוי הכנסות, נדל"ן, סחורות שנכנסות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח ומעבר כרם שלום ועוד. "וגם סחיטות, דמי פרוטקשן ובקרת גבולות", מחדד לויט. "עד לא מזמן, לרוב האנשים שאינם בקבוצה המצומצמת שעובדת על הדברים האלה, לא היה שום מושג שמקור ההכנסה המשמעותי ביותר של חמאס לפחות בעשור האחרון הוא עזה", אומר לויט. "ולא מדובר כאן בכספים שאין להם גישה אליהם בתיק ההשקעות, כמו נתחים תיאורטיים בחברות כאלה ואחרות".

כלומר, הפלת שלטון חמאס תהווה מכה כלכלית אנושה לארגון.

"אם כוחות הביטחון הישראליים אכן יפילו את שלטון חמאס, או אפילו רק ידללו מאוד את כוחו, אז המסים והעמלות הללו יימחקו כמקור הכנסה, ולפיכך תגבר התלות שלו באיראן, בתיק ההשקעות, בעושק של ארגוני הצדקה ובמימון ההמונים. בטווח המיידי, שני האפיקים שבהם יש הרבה צמיחה כרגע הם ארגוני הצדקה ומימון ההמונים".

לויט מתכוון לכך שחמאס בוזז כספי תמיכה בינלאומית שנכנסים לקופת הרצועה — ולא ישירות לקופת חמאס — למטרות אזרחיות. כך למשל, בשנים 2014–2020 סוכנויות האו"ם סיפקו כ־4.5 מיליארד דולר לתוכניות בעזה; הרשות הפלסטינית בגדה המערבית התחייבה להוציא 1.7 מיליארד דולר ב־2021 על תמיכה במשכורות למשרתי ציבור; וקטאר העבירה 166 מיליון דולר בשנה למען סיוע הומניטרי ועזרה בתשלום משכורות בעזה מאז 2012.

"העברת הכספים מקטאר, שנעשתה בשיתוף פעולה מלא עם ישראל, היא מה שאיפשר ליחיא סינוואר לשמר את השליטה שלו ברצועה", אומר לויט. "כי זו היתה המדיניות הישראלית: לשמור על השקט בעזה באמצעות וידוא שיש שם פעילות כלכלית מספקת. אבל זו היתה מדיניות מוטעית, וגילינו את זה בדרך הכואבת ביותר".

אבל האחריות של הקטארים להתעצמות חמאס גדולה יותר מהמימון שעבר בגלוי. "ישנו להבנתי גם מימון לא גלוי", אומר לויט, "ודוחא גם מספקת מקלט למנהיגי חמאס. נכון שזה נוח שיש מקום שבו ראש המוסד וראש ה־CIA יכולים להיפגש בו לשיחות בלתי פורמליות, אבל זה גם אומר שלראשי הארגון היה מקלט בטוח לרקום את מתקפת 7 באוקטובר, והקטארים נושאים באחריות לכך. וכשגורמים קטארים בכירים מצהירים בפני AP שהם מבינים שדברים יצטרכו להשתנות מעתה ואילך, ולאחר מכן יש דיווחים שראשי חמאס עזבו את המדינה — אפשר להבין מזה שאנשים קלטו את המסר".

‍"לארצות הברית יש סמכות להטיל סנקציות משניות, כלומר לא על ארגון הטרור, אלא על כל מי שעושה איתו עסקים. אך כרגע הן מוטלות רק על ארגון טרור אחד - חזבאללה. כך חוסל, למשל, בנק לבנון־קנדה שסייע לחזבאללה"

בין איראן לארדואן

המעקב אחרי הכסף שמממן את ארגוני הטרור הוא מלאכה סיזיפית, מבהיר לויט. "צריך לגבש איזו רקמה שמחברת בין אנשי הפיננסים שלך לבין אנשי המודיעין ואנשי אכיפת החוק, ויש הרבה דרכים לעשות את זה, אבל חשוב שזה ייעשה. לא מספיק להסתכל על ספרי הנהלת החשבונות. אני יכול לספר על הרבה תיקים שבהם הסתכלנו על הספרים, והם היו לגמרי נקיים. כי על הנייר את מתעסקת בחברות לגיטימיות לגמרי: חברות אמיתיות שעושות עסקים אמיתיים עם משקיעים אמיתיים, שנוסף עליהם גם עוסקות בפעילות בלתי חוקית שמממנת את חמאס. ובשבילה את צריכה גופי מודיעין ואכיפה".

העניינים כמובן מסתבכים עוד יותר כשמדובר במטבעות קריפטו. ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, סמנכ"לית רגולציה בראפיד, עמיתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד, ומי ששימשה ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016–2022, מסבירה כי "חמאס עובד בקריפטו מ־2019 וצבר כמה עשרות מיליוני דולרים. עם הזמן הוא עבר מביטקוין למטבעות יותר מתוחכמים שקשה יותר לעקוב אחריהם כמו טרון, ולמד איך לעבוד עם בורסות קריפטו שלא מקפידות על עמידה בכללי הלבנת הון בתחום".

כמי שהיה שותף לגיבוש הסנקציות נגד איראן, לויט הוא תומך גדול בכלי הזה למאבק בטרור, בדגש על סנקציות משניות. "לארצות הברית", הוא אומר, "יש סמכות להטיל סנקציות משניות, כלומר כאלה שמוטלות לא על הגוף עצמו אלא על כל מי שעושה איתו עסקים. אולם כרגע הן מוטלות רק על ארגון טרור אחד — חזבאללה (מתוקף חוק מניעת מימון בינלאומי לחזבאללה שעבר בשנת 2014, ר"ד). הייתי רוצה שמישהו בקונגרס יסביר לי מדוע לא העבירו חוק שנותן לארצות הברית סמכות לסנקציות משניות לכל ארגוני הטרור הזרים? המשמעות עבור ישות שהוטלה עליה סנקציה כזו היא שאי אפשר לעשות איתה עסקים, כי אם תעשי איתה עסקים, אולי יוטלו סנקציות גם עלייך".

אבל לא תמיד זה עובד. במאי 2022 מחלקת האוצר האמריקאית פרסמה את את שווי תיק ההשקעות של חמאס והכריזה על כמה גורמי חמאס ושש חברות שבבעלותו כפעילי טרור — אחת מהן היא קרן השקעות הנדל"ן הטורקית Trend GYO, שנסחרת בבורסה בטורקיה. ההכרזה הזו מורה למערכות הפיננסיות העולמיות שלא לספק לגורמים אלה שירותים פיננסיים ולהקפיא את נכסיהם. אולם במקרה הנ"ל, לא רק שהנכסים לא הוקפאו, אלא שמניית Trend GYO אף זינקה מאז פי שלושה והגיעה לשיא בספטמבר האחרון.

ובכל זאת לויט סבור שהמהלך הזה הצליח להצר את צעדי הארגון. "גם לפני 7 באוקטובר, חמאס התקשה למשוך כסף מהתיק הזה, מה שמרמז לי על כך שדברים כן נעשו. כמובן היה עדיף להשתלט על הכסף, אבל גם להגביל את היכולת לגשת אליו זה עצום".

כאן יוכלו לשרת אותנו הסנקציות המשניות.

"נכון, במקרה כזה, אם ממשלת טורקיה לא תפעל נגד Trend GYO, כי ארדואן לא סבור שחמאס רע כלל וכלל, אז סנקציות משניות יאפשרו לנו הלכה למעשה לסגור את החברה הזו, כי כל מי שיעשה איתה עסקים לא יוכל לעשות יותר עסקים עם ארצות הברית או בדולרים".

תיק ההשקעות של חמאס היה מקור למבוכה ישראלית. "הניו יורק טיימס" פרסם עליו תחקיר גדול לפני חודש, שכותרתו: "ישראל ידעה על מכונת הכסף של חמאס כבר לפני שנים. אף אחד לא כיבה אותה".

"העובדה שלישראל היתה גישה למסמכים שתיארו את תיק ההשקעות של חמאס עוד ב־2018, ושהיא לא 'קפצה' עליו, איננה כישלון ענקי. והעובדה שלא רק ישראל, אלא גם ארצות הברית לא פעלה בעניין, אומרת הרבה. תמיד יש מתח בין המעקב אחרי הכסף לבין עצירת הזרימה שלו. הבטן שלך אומרת לך לעצור את הכסף שהולך לחבר'ה הרעים, אבל המעקב אחריו הוא לעתים קרובות כלי אפקטיבי ביותר למיפוי חלקים אחרים ברשת, שלא היית יודע עליהם אחרת".

ובכל זאת, התחקיר מפרט תיק השקעות בשווי חצי מיליארד דולר. לא כסף קטן.

"אנשים צופים ביותר מדי טלוויזיה. כשאת צופה בתוכנית כמו 'פאודה', בתחילת הפרק יש לך גיליון אקסל מפואר, וחמש דקות לתוך הפרק נעשית פשיטה על חוואלדר (מתווך בערוץ לא רשמי). בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. העובדה שיש לך אקסל לא אומרת שיש לך הכל. יש לך פרט מידע אחד שלא מאומת עד הסוף, ועוד פרט מידע שאומר שחמאס הוא בעלים של 7% ממשהו — האם את הולכת לפוצץ את המשהו הזה?

"התחקיר של "הניו יורק טיימס" עשה הרבה רעש, אבל פספס שתי נקודות מרכזיות: ראשית, האי־פעולה בנוגע לתיק ההשקעות חרף הידיעה עליו איננה בהכרח רשלנות מבצעית כי ישנן סיבות טובות לא לפעול. ושנית הוא מציג את המסקנה החד־משמעית שתיק ההשקעות של חמאס הוא העניין הכי גדול בעולם, כשהוא לא. נכון, מדובר בחצי מיליארד דולר. אבל הם לא נזילים, כי כאמור — חמאס התקשה למשוך את הכסף שהוא רצה מהתיק הזה. כך שזה לא מה שמימן את 7 באוקטובר".

איראן, לפי הערכות שונות, מעבירה 70–100 מיליון דולר בשנה לרצועת עזה לתשתיות הטרור. מה ניתן לעשות בנוגע לכך?

"לא נוכל לעצור את הנכונות האיראנית לממן את חמאס, אבל אפשר להגביל את היכולת להזיז את הכספים הללו. העברות הכספים הללו מתבססות על עסקי חלפנות, ויש לנו הרבה כלים שם — הישראלים ממש טרגטו כמה מהם במלחמה הנוכחית, ורק לאחרונה הוכרז שנהרג אחד ממנהלי החלפנות המשמעותיים (צבחי פרואנה, ר"ד), ויש עוד הרבה דברים שהקהילה הבינלאומית יכולה לעשות. ארצות הברית וממשלת עיראק עשו הרבה בהקשר הזה במאבק בדאעש".

איך אתה מסביר את המקרה של עבדלבאסיט חמזה, איש עסקים סודני עם קשרים ידועים לאל־קאעדה עוד משנות התשעים, שהואשם בהלבנת הון ואף ריצה (חלקית) עונש מאסר על כך, שלפי ידיעות העביר 20 מיליון דולר לחמאס במכה? איך שום דבר לא נעשה לגבי זה?

"המערכת הפיננסית הסודנית די נטולת רגולציה".

יש לו גם עסקים באירופה.

"אבל הוא חי ומבוסס בסודן. ואולי לא כולם באירופה עד כדי כך קפדנים בקשר למי שהם עושים איתו עסקים. ואולי זו שאלה של כמה אחוזים היו לו בחברה הזו וכמה בחברה הזו, או אם הוא סוג של הלבין את התפקיד שלו מספיק על ידי מכירת מניותיו. אני מניח גם שאנשים הרבה יותר נתפסו לקשרים שלו לאל־קאעדה מאשר לעובדה שהיה מעורב בחברה שנמצאת בפורטפוליו של חמאס, ואולי גם זה לא היה מספיק ברור. בשורה התחתונה, אין לי דרך אחרת להסביר את זה — יש כל כך הרבה מימון לא חוקי, שלעולם לא נצליח להשתלט על הכל".

"חזבאללה חזק יותר כיום מלפני עשור. בכל ביקור בגבול לבנון אני שואל את הישראלים: כמה עוד תאפשרו לו לבנות יכולות בשם המדיניות של רגיעה בגבול? מצד שני מלחמה בו היתה גובה מחיר כבד בהרבה מזה של 7 באוקטובר"

"חזבאללה מסוכן מחמאס"

המימון של חמאס, מבהיר לויט, הוא טיפה בים לעומת המימון של חזבאללה. "חזבאללה גדול ומסוכן יותר מחמאס, עם תקציב גדול בהרבה", הוא אומר. "הוא נשען באופן משמעותי על איראן — 0.7–1 מיליארד דולר בשנה — נוסף על ניצול של כספי צדקה ומימון המונים וכמות עצומה של פשע מאורגן. אבל יש לו גם היכולת לעשות כסף מהיותו חלק מהממשלה הלבנונית. הוא אפילו החל לבנות מערכת יחסים משלו עם רוסיה, חלקית כדי להתחמק מסנקציות".

בסופו של דבר, אחרי הסנקציות המשניות של ארצות הברית, המלחמה בסוריה והתמיכה מאיראן — חזבאללה כיום חזק יותר משהיה לפני עשור, או חלש יותר?

"חזק יותר, אבל זו שאלה לא הוגנת".

למה?

"בכל ביקור בגבול לבנון אני שואל את הגורם הישראלי שאני מדבר איתו: כמה עוד תאפשרו לחזבאללה לבנות יותר ויותר יכולות בזמן שאתם מתחזקים מדיניות רשמית של רגיעה בגבול? והתשובה שאני מקבל היא: זו המדיניות. אז האם ההתחזקות של חזבאללה היא אשמתם של כלים גרועים ללוחמה במימון טרור? האם זו אשמת המדיניות הישראלית של רגיעה? ואפשר להבין את המדיניות הזו כי מלחמה עם חזבאללה היתה גובה מחירים כבדים בהרבה מאלה של 7 באוקטובר.

"אז כן, בשורה התחתונה חזבאללה חזק יותר כיום בהשוואה ללפני עשור, כי היה לו עוד זמן לבנות את עצמו. אנשיו שרדו את האבדות הכבדות בסוריה, את בית הדין הבינלאומי המיוחד של לבנון על רפיק אל־חרירי, ואת הפיצוץ בביירות ב־2020, והם כרגע בתהליך של לשרוד את המשבר הפוליטי ואף יותר מזה הכלכלי בלבנון. בסופו של דבר חזבאללה הוא הוא הפרוקסי המוצלח ביותר של איראן, והסיבה לכך שיש מאזן הרתעה הדדי בין חזבאללה לישראל היא שלא רק שישראל חזקה, אלא גם חזבאללה".