ודאי. כלבים אוהבים יותר להתפרש במקום פתוח וחתולים מעדיפים להצטנף ולהתפנק במקום סגור וחמים. ולכן מיטות לחתולים הן לרוב במבנה קטן יחסית עם גג, ואילו מיטות של כלבים גדולות ופתוחות.

כן, ולכן הדבר הראשון שאני עושה בקבלת הזמנה הוא לדבר עם הבעלים ולהכיר קצת את הכלב. הדבר הבסיסי שצריך להבין הוא כמובן מה גודלו — היתה לי פעם הזמנה לדני ענקי, ששוקל כמעט 90 קילו, והמיטה שלו יצאה בגודל של מיטת נוער. ההמלצה שלי היא שהמיטה תהיה קצת יותר גדולה מהכלב, כי להרבה מהם מאוד חשוב שהצעצועים שלהם יהיו איתם.
חוץ מזה לכל כלב יש הצרכים הייחודיים שלו. גובה המיטה, למשל, משתנה בהתאם להעדפות שלו — גבוהה לכלבים שאוהבים לישון על ספות, ונמוכה לאחרים שמעדיפים לשכב על הרצפה. 
גם את הלקוחות חשוב לי להכיר. היתה לקוחה ששאלה אותי אם שואב רובוטי יוכל להיכנס מתחת למיטה של הכלב, אז בניתי מיטה בגובה מתאים, ומאז הפכתי אותו לסטנדרט. יש אנשים שמבקשים לכתוב את השם של הכלב על המיטה. אני זורם, אבל לפעמים רומז להם שהכלב לא יודע לקרוא.

בסיס המיטה עשוי מבירץ' — סנדוויץ' מעץ ליבנה, שבניגוד לעץ מלא אינו מתעוות. הבסיס מגיע עם רגלי עץ, שחשובות כדי לבודד את המיטה מהרצפה, כי היא מתחממת בקיץ וקרה בחורף — בניגוד למיטות הפלסטיק הפשוטות. המזרנים עשויים ספוג והכריות מאקרילן, ואת כולם אני מכסה בבד קורדורה, שדוחה מים.

אני מתחיל מפלטה של בירץ', שאותה אני פורס לקורות עם קרייזיק (מסור שולחן). את הקורות אני מחבר זו לזו עם דבק נגרים, סיכות וברגים ליצירת בסיס המיטה והמסגרת שלה. במקביל אני כל הזמן משייף, ממלא את החורים בשפכטל עץ ומשייף שוב. בדגמים עגולים אני משתמש בסנדוויץ' גמיש, שאפשר לכופף. גם החיבורים של הדגם העגול בנויים אחרת — במקום ברגים וסיכות, אני קודח חורים בחלקי העץ ותופר אותם זה לזה עם חוט ניילון.
אחרי הבנייה אני צובע את המיטות בהתזה בשלושה שלבים: צבע יסוד, שתי שכבות של הצבע הרצוי ואז לכה על בסיס מים.

כן. בתחילת הדרך עבדתי עם רפד, עד שהוא קיבל פרויקט גדול ופיטר אותי. אז נזכרתי שאני יודע לתפור, והתחלתי להכין את המזרנים והכריות בעצמי במכונת התפירה הישנה של אמא שלי. עכשיו אני עושה את הכל במיטות מא' עד ת'. שום דבר לא מגיע מבחוץ, וזה נורא חשוב לי.

כי אני אוהב ליצור דברים מאפס בעצמי. על כל מה שזה כולל — מהנסיעה להביא את הפלטה והצבע עד השיוף והגימורים בסוף. העבודה בבית המלאכה היא תרפיה עבורי. ביומיום אני עובד כפרילאנסר בהפקות גדולות בתעשיית הטלוויזיה, ומסתובב ימים שלמים עם אוזניות על הראש והמון רעש בלתי פוסק, כך שלבוא לפה ולהיות לבד בשקט זה כמו טיפול פסיכולוגי. אלה הרגעים שאתה מקשיב לעצמך.

אני אוהב ליצור דברים עבור אנשים, וכל כמה זמן החלפתי עיסוק: לפני שבע שנים התחלתי לבנות מלונות לכלבים בצורת איגלו. משהו מאוד מורכב ומסובך, יצירתי אבל לא פרקטי מבחינת השקעה ועלויות. אז נטשתי את זה ובניתי מיטה פשוטה לכלב שלי. אחר כך עברתי לבנות גופי תאורה מעץ, ריהוט גן ותיקים מעור בשילוב עץ. כל עיסוק כזה נמשך שנה־שנתיים. ובין תקופה לתקופה, בזמן שלא ידעתי לאן להפנות את היצירתיות שלי, תמיד מצאתי את עצמי יוצר כלי אוכל ומיטות לכלבים עבורי ועבור חברים.
לפני שנתיים וחצי החלטתי להפסיק להכין תיקים כי הרגשתי פתאום לא נוח לעבוד עם עור, וחזרתי שוב לכלי האוכל ולמיטות — ורק אז נדלקה לי הנורה הזאת בראש. הבנתי שאם זה מה שאני עושה בכל פעם שאני לא מחויב לשום דבר, סימן שזה מה שאני צריך להתחייב לעשות. ואחרי הרבה דברים שבניתי לבני אדם, הרגיש לי יותר נכון ליצור קצת עבור בעלי חיים.

היא היתה יציר כלאיים בין מלונה למיטה, שבניתי ממשטחי מלגזה שפירקתי. אבל בסוף גנזתי אותה עוד לפני שהיא הגיעה הביתה, כי היא לא היתה מספיק מושלמת, ומיד בניתי מיטה חדשה והרבה יותר אסתטית מעץ איכותי.

מיטה לכלב

"לכל כלב יש הצרכים הייחודיים שלו. גובה המיטה, למשל, משתנה בהתאם להעדפות של הכלב — גבוהה לכאלה שאוהבים לשבת על ספות, ונמוכה למי שמעדיפים לשכב על הרצפה. את המיטות אני בונה בגודל קצת יותר גדול מהכלב, כי לרבים מהם חשוב שהצעצועים שלהם יהיו איתם".

אני אוטודידקט. מעולם לא למדתי נגרות או עבודה בעץ, אבל אני לא מפחד משום דבר. נקודת המוצא שלי היא שאין דבר שאני לא יודע לבנות. כי את הכל אני יכול ללמד את עצמי לעשות. אני הנדימן בכללי ותמיד היו לי כלי עבודה מתאימים, אני קורא הרבה ורואה הרבה סרטונים ברשת, ומעדיף ללמד את עצמי בעיקר בניסוי וטעייה.

הפידבק הוא דווקא הנקודה הכי כיפית בעבודה. מצפייה בכלבים הסקתי, למשל, שחייבים להשתמש בצבעים ידידותיים לילדים ולא רעילים, כי הרבה מהם אוהבים ללעוס את קצה המיטה. גם את הריפוד של המיטות החלפתי — במקור השתמשתי בבד כותנה, שמאוד קשה לנקות. אז עברתי לבדים שעמידים בפני מים.
כמעט מכל לקוח שקונה מיטה אני מבקש תמונות של הכלב על המיטה ומשתדל מאוד גם לעשות את משלוחי המיטות בעצמי, אפילו כשהם מצריכים נסיעה ארוכה. כך אני יכול לשחק עם הכלב, לראות אותו עולה על המיטה, מרחרח אותה ולאט לאט מפסיק לחשוד בה. המפגשים עם הכלבים והבעלים — אלה הרגעים שבשבילם הכל שווה.