ב

משרדי הנהלת סמסונג בסיאול עדיין זוכרים את אותו יום קודר ב־30 ביולי 2020, אז פורסמו נתוני המכירות של יצרניות הטלפונים החכמים לרבעון זה, והתברר כי חברת הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) עקפה בפעם הראשונה את סמסונג והפכה למובילה העולמית בתחום. וואווי, שעד אז זינבה בסמסונג ובאפל, נהנתה באותה תקופה מקצב מכירות של יותר מ־200 מיליון טלפונים חכמים בשנה.

זמן קצר אחר כך, המצב התהפך שוב. זה לא קרה בגלל תוכנית אסטרטגית חדשה או מכשיר לוהט, אלא מסיבה אחרת לגמרי: הממשל האמריקאי אסר למכור לוואווי הסינית שבבים — מרכיב חיוני בטלפונים חכמים — אם אלו יוצרו בארצות הברית או אם תהליך ייצורם כלל שימוש בטכנולוגיה אמריקאית, בטענה שממשלת סין שותלת אמצעי מעקב במכשירי החברה. השפעת האיסור היתה דרמטית: מכירות וואווי צנחו לכדי פחות מ־30 מיליון טלפונים חכמים ב־2022 — ירידה של כ־85% בתוך שנתיים.

מאז, השבבים עומדים בלבה של מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, שהחלה בימי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. מחליפו בתפקיד ג'ו ביידן החמיר את הצעדים שנקט קודמו, ובאוקטובר בשנה שעברה הודיע על הסנקציות החריפות ביותר שהוטלו עד אז על סין, כשאסר על אזרחים וחברות אמריקאיות לעבוד עם חברות סיניות שעוסקות בייצור שבבים מתקדמים ללא רישיון מיוחד.

לפני כשבועיים הגיעה התגובה הסינית, עם הודעת סין כי תגביל יצוא מוצרי מתכות כמו גרמניום וגליום המשמשים את תעשיית השבבים — אותם שבבים שמרכיבים טלפונים חכמים וקיימים כיום כמעט בכל מוצר אלקטרוני, החל במכונות כביסה, מקררים ומכוניות וכלה בטילים מתקדמים.

במובנים רבים, ההכרזה הסינית על הגבלת היצוא של מוצרי מתכות היתה צפויה. סין, שאחראית לייצורם של כ־68% ממוצרי הגרמניום וכ־80% ממוצרי הגליום בעולם, ככל הנראה מעריכה כי סנקציות אמריקאיות נוספות צפויות לצאת לפועל בקרוב ומבקשת ליצור לעצמה מנוף לחץ משמעותי במשא ומתן עם ארצות הברית על הסחר ביניהן. סביר להניח כי גם העיתוי, 3 ביולי, נבחר בקפידה, ימים בודדים לפני ששרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן ביקרה בבייג'ינג.

מאמר מערכת שפורסם בשבוע שעבר בעיתון China Daily שבבעלות המדינה רמז כי המדיניות החדשה של בייג'ינג היא תגמול על מהלכים דומים של וושינגטון ובעלות בריתה. מבקרי ההחלטה, נכתב שם, "יכולים לשאול את ממשלת ארצות הברית מדוע היא מחזיקה במכרות הגרמניום הגדולים בעולם, אך לעתים רחוקות מנצלת אותם. או שהם יכולים לשאול את הולנד מדוע היא כללה מוצרים מסוימים הקשורים למוליכים למחצה... ברשימת בקרת היצוא שלה".

במקביל, ברשתות החברתיות הסיניות היתה ההכרזה בדבר הגבלת היצוא אחת המדוברות ביותר באותו שבוע. רוב הגולשים תמכו במהלך וסברו כי הוא מתבקש ומסמל את העובדה שסין לא תיכנע ללחץ ולסנקציות שנועדו לעצור את התקדמותה. הדעה הרווחת בקרב הגולשים היתה שארצות הברית פועלת באופן צבוע, ושההכרזה הסינית מהווה תגובה הולמת שלכל היותר מתרחשת באיחור.

אחד הגולשים ברשת וייבו, המקבילה הסינית לטוויטר, התייחס לדבריה של דוברת הבית הלבן קארין ז'אן־פייר בנושא וכתב כי היא "התייחסה להגבלות של ארצי על יצוא גרמניום וגליום, ואמרה כי 'ההתנהגות הזו היא ניסיון להפעיל לחץ דרך הכלכלה, וזו אינה תחרות הוגנת. ארצות הברית תמיד דגלה בכך שיש לפתור כל סכסוך בדרכי שלום, ומדיניות הסנקציות מראה את חולשתה של ממשלת סין'. ואני שואל איך היא מצליחה לא להסמיק מבושה כשהיא מאשימה את סין בפרקטיקות שארצות הברית נוקטת בהן כלפי ארצי כבר זמן רב כל כך?".

בתגובה לדבריה של דוברת הבית הלבן על החלטת סין להגביל את יצוא המתכות, כתב גולש ברשת וייבו: "איך היא מצליחה לא להסמיק מבושה כשהיא מאשימה את סין בפרקטיקות שארצות הברית נוקטת בהן כלפי ארצי כבר זמן רב כל כך?"

שינוי הדרגתי

ארצות הברית וסין הן שותפות הסחר הגדולות ביותר זו של זו, והקשר בין הכלכלות שלהן הולך ומתהדק עם השנים. עבור חלק גדול מהחברות האמריקאיות המובילות דוגמת אפל, טסלה, נייקי, מקדונלד’ס, ג'נרל מוטורס ופורד, סין היא אחד משני השווקים המכניסים ביותר. בעשור האחרון הדברים אינם מסתכמים בייצור זול שניתן להעתיק למדינה אחרת, אלא בייצור מוקפד ומתוחכם. ב־2021, למשל, היו לאפל יותר ספקי רכיבים בסין מאשר בכל מדינה אחרת, כולל ארצות הברית.

הכלכלה הסינית בתורה זינקה בזכות יחסי הסחר עם ארצות הברית, והדבר הוביל ליצירה של מיליוני מקומות עבודה בסין. במשך השנים היתה ארצות הברית אחת היצואניות החשובות ביותר לסין, לצד יפן, דרום קוריאה וטייוואן. המשותף לארבע המדינות האלו היא שכולן ייצאו לסין שבבים. הרבה מאוד שבבים.

השינוי ביחסים בין המדינות היה הדרגתי, אך נהוג לייחס אותו למדיניות שהנהיג נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, שכללה מעורבות והשקעה רבות יותר במדינות אסיה־פסיפיק כדי להחליש את ההשפעה של סין באזור ("המפנה לאסיה"). בתגובה השיקה סין ב־2015 את "תוצרת סין 2025", תוכנית אסטרטגית שמטרתה היתה להעלות אותה בשרשרת הערך הגלובלית — לא עוד המפעל הזול של העולם אלא מעצמת ייצור מתקדם של מוצרי טכנולוגיה עילית כמו רשתות תקשורת, שבבים, רובוטיקה ומכוניות חשמליות.

סין טענה כי התוכנית נועדה להעלות את פריון הייצור במדינה, לעזור לכלכלתה לדלג מעל "מלכודת ההכנסה הבינונית" ולהקטין את תלותה במדינות זרות בכל הנוגע למוצרי ליבה אסטרטגיים, אולם בארצות הברית "תוצרת סין 2025" נתפסה כאיום ישיר על הדומיננטיות הטכנולוגית האמריקאית. מכאן היחסים נעו לכיוון אחד — מטה.

החרם על וואווי חשף את הבטן הרכה של סין - תעשיית השבבים המתקדמים. סין נהנתה ממעמד מונופוליסטי במרבית שלבי ייצור השבבים ובגישה למחצבים הדרושים. עם זאת, עבור כמה משלבי הייצור נדרשות לסין יכולות שטרם פיתחה

המאבק מסלים

המתיחות בין המדינות החמירה בתקופת טראמפ, שסימן את סין כמקור הבעיות של ארצו עוד בקמפיין הבחירות שלו. ב־2018 פתח טראמפ במלחמת סחר נגד סין כשהעלה את המכס על סחורות סיניות בשווי מאות מיליארדי דולרים, כולל על מוליכים למחצה שמשמשים לייצור שבבים. זאת בטענה שהסחר בין המדינות אינו מאוזן ושהוא מבקש להגן על קניין רוחני אמריקאי. המאבק בין הצדדים הלך והסלים, אך חיבתו של טראמפ ל"סגירת עסקאות" אפשרה לחתום במקביל על הסכמי סחר שבמסגרתם התחייבה סין לרכוש סחורות אמריקאיות בתמורה לצמצום המכסים והסנקציות.

מהלך אחר שנקט ממשל טראמפ היה משמעותי הרבה יותר: ההחלטה להטיל סנקציות על חברות טכנולוגיה סיניות, בעיקר בתחום התקשורת והשבבים, ובראשן וואווי. וואווי היתה אחד מיהלומי הכתר של תוכנית "תוצרת סין 2025", לאחר שמיצבה את עצמה כמובילה העולמית בתחום הדור הרביעי של טכנולוגיית התקשורת הסלולרית (רשתות 4G) לצד אריקסון ונוקיה. ברשתות הדור החמישי לתקשורת הסלולרית (רשתות 5G) וואווי כבר בלטה כמובילה עולמית גם בזכות חדשנותה והעליונות הטכנולוגית שהפגינה.

ארצות הברית, לצד כמה מבעלות בריתה הבולטות במערב, אסרה על השימוש ברשתות 5G של החברה וקראה למדינות נוספות שלא להשתמש בציוד התקשורת של וואווי בטענה שהממשל הסיני משתמש בו לצורך ריגול. הטענה לא הוכחה מעולם, אבל הלחץ האמריקאי והעובדה שארצות הברית עצמה השתמשה באמצעי מעקב דומים, כפי שהתגלה במסמכי ויקיליקס, גרמו למדינות רבות להימנע משימוש במוצרי החברה.

במקביל לעלייתה בתחום רשתות התקשורת, הפכה וואווי לאחת מיצרניות הטלפונים הסלולריים המובילות בעולם. לאחר שברבעון השני של 2020 הוכתרה כשיאנית מכירות הטלפונים החכמים, נכנסו לתוקפן הסנקציות האמריקאיות. גם הפעם טענה ארצות הברית כי הן הוטלו כדי להגן על האינטרסים והביטחון הלאומי שלה.

עקב הסנקציות נפגעו מכירות החברה באופן אנוש. ב־2021 היא מכרה כ־35 מיליון טלפונים חכמים בלבד וב־2022 כבר נמכרו פחות מ־30 מיליון. הכנסותיה, שבעשור הקודם צמחו מדי שנה בקצב של 30%-10% וב־2020 הגיעו לשיא של כ־134 מיליארד דולר, ירדו ב־2022 בשליש — ל־88 מיליארד דולר בלבד.

כשהנשיא ביידן נכנס לבית הלבן, חששו גורמים בוושינגטון כי הוא ינקוט במדיניות מקילה כלפי סין ויימנע מהטלת סנקציות נוספות. בפועל קרה הדבר ההפוך. תחת ממשל ביידן החריפה ארצות הברית את הצעדים נגד סין ומיקדה אותם בנקודת החולשה של המעצמה העולה: תעשיית השבבים. זאת כשהיא מתבססת על הטיעון של שימוש כפול בשבבים מתקדמים לתעשיות אזרחיות לצד מערכות נשק ומודיעין.

באוקטובר בשנה שעברה הכריז הממשל האמריקאי על מהלך גורף שחל על כל תעשיית השבבים המתקדמים בסין, כשאסר על אזרחים וחברות אמריקאיות לעבוד עם חברות סיניות שעוסקות בייצור שבבים מתקדם ללא רישיון יצוא מיוחד. מומחים שהתייחסו לנושא התבדחו על כך שככל הנראה יהיה קשה יותר להשיג את הרישיון מלייצר את השבבים המורכבים. לפי הערכות, מטרת המהלך היתה למנוע מסין להתקדם ביכולות ייצור השבבים שלה ובכך להקשות עליה לפתח שלל טכנולוגיות בסיס אסטרטגיות כלמידת מכונה או ייצור מחשבי־על.

בדומה להגבלות על וואווי בשעתן, ארצות הברית צירפה לצעד את החברות המובילות בעולם לטכנולוגיות חדשניות לייצור שבבים, בעיקר ביפן ובהולנד. במקביל, ארצות הברית הוסיפה 31 חברות סיניות, בהן יצרנית שבבי הזיכרון YMTC שמספקת רכיבים לאייפון, לרשימת החברות ה"לא מאומתות" שלה, צעד שלרוב מהווה שלב אחד לפני הכנסתן לרשימה השחורה שאוסרת על חברות אמריקאיות לעבוד עמן.

מלבד תעשיית השבבים הסינית, שילוב המהלכים פגע גם בהכנסותיהן של כמה מהחברות האמריקאיות המובילות דוגמת אנבידיה ו־AMD, הן מפני שהוא הקשה על תהליכי הייצור ועל השימוש ברכיבים הטובים ביותר, והן מפני שהן נאלצו להפסיק למכור את המוצרים החדשים והיקרים ביותר שלהן לשוק הגדול ביותר בעולם. ב־2021 הגיעו הכנסותיה של אנבידיה מסין לכשבעה מיליארד דולר, וההערכה היא שלמרות הזינוק בתחזיות הרווח של החברה לאור ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית (AI), ביטולי הזמנות מסין מנעו מהעלייה להיות חדה יותר.

לפחות חמש שנות פער

המקרה של חברת וואווי חשף לעולם את הבטן הרכה של סין — תעשיית השבבים המתקדמים. במשך עשורים בנתה סין לעצמה מעמד מונופוליסטי במרבית השלבים בשרשרת הייצור של כמה מחומרי הגלם החיוניים ביותר למוצרי אלקטרוניקה שונים, ובראשם השבבים. הדבר מתחיל כבר בגישה למחצבים במדינות בדרום הגלובלי, והופך משמעותי עוד יותר בעיבוד חומרי הגלם הללו והפיכתם למוצרים שמשמשים את יצרניות השבבים ברחבי העולם. עיבוד החומרים אינו מלאכה מורכבת באופן יוצא דופן, אך זוהי תעשייה מזהמת ביותר שמדינות המערב היו ככל הנראה שבעות רצון מכך שעברה לסין.

עם זאת, עבור כמה משלבי הייצור נדרשות לסין יכולות שהיא טרם פיתחה. חברות לא מעטות יכולות לתכנן שבבים ברמה גבוהה, בהן כמה חברות סיניות ובכללן חברת הבת של וואווי, היי־סיליקון, שתכננה את השבבים המתקדמים שבהם משתמשת החברה האם. ייצור שבבים לעומת זאת, ובפרט שבבים מתקדמים בטכנולוגיית שבעה ננומטר ומטה, הוא דבר מסובך שדורש השקעה כספית אדירה, מומחיות גבוהה וציוד ייחודי. גם ענקית ייצור שבבים כמו אינטל מתקשה בכך וישנן רק שתי חברות שביכולתן לייצר שבבים בטכנולוגיה מתקדמת יותר משבעה ננומטר — סמסונג הקוריאנית וחברת TSMC הטייוואנית. השנייה, המובילה העולמית הבלתי מעורערת, היתה גם יצרנית השבבים של וואווי.

הסנקציות שעליהן הכריזה ארצות הברית באוקטובר מנעו מ־TSMC להמשיך לייצר שבבים מתקדמים עבור וואווי אף שהאחרונה היתה אחת הלקוחות הגדולים ביותר שלה וחרף העובדה ש־TSMC אינה חברה אמריקאית. זאת גם משום שבתהליך ייצור השבבים היו מעורבות טכנולוגיות אמריקאיות, וגם מפני שלחברה לא היה כדאי להסתכן בהסתבכות עם ארצות הברית והחברות הגדולות שהיא מייצרת עבורן כמו קוואלקום, אנבידיה ואפל.

בעקבות הסנקציות נאלצה וואווי לפנות ליצרניות השבבים המקומיות בסין, אבל גם הגדולה והמתקדמת ביותר שבהן, SMIC, רחוקה מיכולות הייצור של סמסונג וחברת TSMC ולפי ההערכות מפגרת בלפחות שני דורות של יכולות ייצור. כדי להדביק את הפער עשתה סין כמה פעולות במקביל. ראשית, סין משקיעה סכומים עצומים המוערכים במאות מיליארדי דולרים בעידוד מחקר ופיתוח בתחום, אך מחקרים מסוג זה נמשכים שנים.

שנית, כמה דיווחים מעידים כי סין אחראית למתקפות סייבר על חברות טייוואניות במטרה להשיג מידע סודי על ייצור שבבים. חלק מהדיווחים מגובים בנתונים כמו הוראות בסינית, ימים ושעות עבודה שמסונכרנים עם אלו שנהוגים בסין וסימנים מסגירים נוספים. בנוסף, חברות סיניות משקיעות משאבים רבים בגיוס מומחים זרים, כשמאות ולפי חלק מהדיווחים אלפי עובדים טייוואנים קיבלו משכורות כפולות מאלה שהשתכרו בארצם כדי שיביאו לסין את הידע והמומחיות שלהם.

אך גם בהינתן המאמצים הללו ייקח לסין חמש שנים לכל הפחות להדביק את הפער בייצור השבבים, כשסביר להניח שבאותו הזמן סמסונג ו־TSMC יתקדמו גם הן. הממשל בסין הבין זאת והפעיל בשל כך מנועי לחץ משמעותיים כדי לצמצם את הסנקציות האמריקאיות, או לפחות למנוע מהן להתרחב. תחילה נקט הממשל הסיני מהלכים נגד חברות אמריקאיות ספציפיות בתעשיית השבבים. בין היתר, סין הערימה קשיים רגולטוריים, כביכול מטעמי הגבלים עסקיים, על הרכישה של חברת ייצור השבבים הישראלית טאוור בידי אינטל (הרגולטור הסיני רשאי להיות מעורב באישור העסקה משום שהכנסותיה של אינטל בסין מגיעות למיליארדים רבים מדי שנה) וכן אסרה על חברות סיניות להשתמש במוצרי חברת שבבי הזיכרון האמריקאית מיקרון. המהלכים הללו לא הצטברו לכדי תגובת נגד משמעותית, עד שלפני כשבועיים הודיעה סין על הגבלת היצוא של מוצרי המתכות המשמשים את תעשיית השבבים.

השלכות מרחיקות לכת

להכרזה הסינית צפויות להיות השלכות כלכליות וטכנולוגיות רחבות שיפגעו בכלכלה הגלובלית כולה, ובכלל זה בסין עצמה, שמסתמכת במידה רבה על יצוא. בין היתר, צפויים להיפגע יצרני שבבים מחוץ לסין ולפחות בטווח הקצר צפוי מחסור משמעותי בחלק מסוגי השבבים. נוסף על כך, מאחר שהשבבים המבוססים על היצע חומרי הגלם הסיני קיימים בכמעט כל סוג של מכשיר אלקטרוני, ההגבלות צפויות לפגוע במוצרים נוספים כמו מסכי LED ופאנלים סולאריים. “אני חושב שהמהלך לא ישיג את מטרתו כי הוא רק יחזק את הנחישות של מדינות רבות בעולם לצמצם סיכונים”, אמר השבוע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן.

המייסד של חברת TSMC, המיליארדר הטייוואני־אמריקאי מוריס צ'אנג, הביע לא פעם את חששותיו מהיריבות בין סין לארצות הברית. כעת הוא מזהיר כי האפקטיביות והיעילות של שרשרת האספקה בתעשיית השבבים ייפגעו קשות. בנאום שנשא בתחילת החודש בטייוואן הציע צ'אנג הגדרה חדשה לגלובליזציה, שלפיה "חברות רשאיות להתרחב לחו"ל ותורשה כניסת מוצרים ושירותים של חברות זרות למדינה רק בתנאי שפעילויות אלו אינן פוגעות בביטחון הלאומי או בהובלה הטכנולוגית והכלכלית של אותה מדינה".

במקביל, מתח צ'אנג ביקורת על תעשיות הייצור בארצות הברית, שלטענתו יעילותן נמוכה ביחס למדינות אחרות אולם עלות המוצרים שהן מייצרות גבוהה יותר. ייתכן שבכך רמז המיליארדר לאמירה שלו מהעבר  — שאם אותו שבב, לשם הדוגמה של אפל, מיוצר במפעל TSMC באריזונה הוא יעלה 50% יותר מאשר אילו יוצר במפעל החברה בטייוואן. נותרה השאלה אם בעקבות ההכרזה הסינית על הגבלת היצוא של מוצרי המתכות תפגע יצרנית השבבים בשולי הרווח שלה או תגלגל את עליית המחיר לאפל — ואם האחרונה תפגע בשולי הרווח הרחבים של מכירות האייפון, או תגלגל את העלות אל הצרכן.

‍