גם אני שולמן

//

סופי שולמן

"מאז הקורונה אנשים נגעלים מכסף מזומן. השוק לא יחזור אחורה"

דן שולמן, המנכ"ל העולמי של פייפאל, מסביר בראיון למוסף כלכליסטכיצד טרפת השופינג בקורונה הזניקה את החברה שלו, על מה הסתערו הישראלים בזמן הסגר, וכמה חשובה בריאותם הפיננסית של עובדיו

גם אני שולמן

סופי שולמן

שולמן. "תשלום מקוון מאפשר לממשלות להעביר כספי סיוע לעסקים באופן יותר שוויוני וצודק". צילום: בלומברג

הקורונה עשתה רק טוב לפייפאל. בזמן שמיליוני עסקים ברחבי העולם קרסו בשל הסגר המתמשך, ענקית התשלומים המקוונים רק גדלה עוד ועוד. מתחילת השנה זינקה מנייתה ביותר מ־40% לשיא כל הזמנים, והיא אחת מחמש המצטיינות בנאסד"ק. שווייה כבר נושק לשיא היסטורי של 200 מיליארד דולר. "בחודשים האחרונים ראינו זינוק בפעילות ששקול לשנתיים או אפילו ארבע בתהליך אימוץ התשלומים הדיגיטליים ונטישת המזומן", אומר דן שולמן, המנכ"ל והנשיא של פייפאל העולמית, בראיון ל"מוסף כלכליסט". "הקורונה האיצה באופן דרמטי את המעבר של הכל מהממד הפיזי לדיגיטלי".

שולמן הגיע לפייפאל עם רזומה של הצלחות בענקית התקשורת האמריקאית AT&T, חברת התיירות האינטרנטית PriceLine, וירג'ין מובייל ואמריקן אקספרס. בסוף 2014, כשאיביי, החברה־האם של פייפאל, החליטה לפצל אותה ממנה ולהפוך אותה שוב לחברה ציבורית, שולמן נקרא להוביל את המהלך. בשנים הראשונות לשינוי, החברה דרכה במקום, אבל שולמן החל במסע רכישות שאפתני, כדי לנער מהחברה את תדמיתה המנומנמת כפוני של טריק אחד — תשלום דיגיטלי.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין את פייפאל לקורונה. בבת אחת כל העולם נתקע בבית ופיתח רעב עז לשופינג אונליין. כתוצאה מכך החברה שברה שיאים — באפריל נרשם זינוק של 22% בתשלומים בפייפאל לעומת החודש המקביל אשתקד, וה־1 במאי לבדו שבר את השיאים הקודמים שנרשמו בבלאק פריידיי וסייבר מאנדיי האחרונים.

באפריל הצטרפו לשירותי החברה 250 אלף  משתמשים בממוצע בכל יום ובסוף החודש הגיע מספר החשבונות הפעילים בשירותיה ל־360 מיליון.

שולמן אינו חושש לספק תחזית אופטימית גם לרבעון השני, שלפיה יצטרפו לפייפאל 15–20 מיליון משתמשים חדשים, כך שהשיא יישבר שוב.

בפייפאל אומרים שבקרב המצטרפים החדשים יש לא מעט בני 50 ומעלה, אבל המנוע המרכזי שלה הוא כמובן הצעירים. מחקר שנערך בחודשים האחרונים בארצות הברית מצביע על כך ש־45% מדור המילניאלס מעדיף תשלומים דיגיטליים ומעריך כי השימוש בהם בתוך חנויות פיזיות (אפליקציות תשלומים, סריקת QR וכו') יזנק ב־39% השנה לעומת 2019.

האם המזומן ייכחד בתוך כמה שנים?

"טעות לחשוב שהוא ייעלם לגמרי, אבל גסיסתו תואץ. 60% ממשתמשינו מעדיפים לא להשתמש במזומן כלל, ועדיין בשנה שעברה 18 טריליון דולר שולמו במזומן במסחר הקמעונאי".

אז מה שינתה הקורונה בהרגלי התשלום שלנו?

"מאז הקורונה אנשים לא רוצים לגעת במזומן מחשש להידבק. הם גם לא רוצים לגעת במסכי שירות בחנויות. ובזה הענף לא יחזור לאחור, יהיה כאן נורמלי חדש".

***

פייפאל מחזיקה היום בנתח של 60% משוק התשלומים הדיגיטליים, אבל המתחרות שלה מתרבות ומתחזקות, בעיקר בתת קטגוריה של תשלומי מובייל באמצעות אפליקציות. פייפאל אמנם שיפרה משמעותית את מצבה בשוק כשהתרחבה גם להעברות תשלומים פרטיות (כלומר לא רק לעסקים) עם רכישת Venmo, אפליקציית התשלומים הפופולרית בארצות הברית, אך מולה ניצבות בקרב כל הגורילות ובראשן אמזון, גוגל ואפל.

בינתיים הכפתור של פייפאל הוא אופציית התשלום הנפוצה ביותר ברשת והוא משולב בקרב 78% מ־500 חנויות האונליין הגדולות, כך לפי מחקר של חברת MoffettNathanson, שנערך בסוף 2019. אמזון פיי היא הבאה בתור עם 11% מהאתרים ואפל פיי נמצאת באחוז אחד בלבד מהחנויות.

לא כל חברות התשלומים גם נהנו מפריחה בזמן הקורונה כמו פייפאל. כך למשל Square, היריבה המרכזית שלה בארצות הברית, שנשענת בכבדות על עסקי ההסעדה, דיווחה על מעבר להפסד ברבעון הראשון. גם פייפאל ספגה פגיעה משמעותית מהצניחה החדה בחברות התיירות והנסיעות כמו אובר ו־airbnb, אולם השכילה לפצות על כך בהגברת נוכחותה בחנויות אונליין.

אתה לא חושש שמתחרים חזקים ינגסו בנתח השוק שלכם?

"השוק הכולל גדול מאוד — 100 טריליון דולר — ולכן לא יהיה שחקן אחד שישלוט בו, אלא כמה שחקנים גדולים. אנחנו כרגע מובילים בארצות הברית. גם בישראל כמעט אחד מכל שלושה קונים באונליין משתמש בנו. בחודשים האחרונים ראינו קפיצה של מאות אחוזים בפעילות בישראל, בעיקר בחנויות בארצות הברית ובאירופה, אבל גם בעסקאות בתוך ישראל".

כיום מתוך 3.5 מיליון ישראלים שקונים אונליין יש כמיליון חשבונות פייפאל. באפריל היתה עלייה של עשרות אחוזים בפתיחת חשבונות חדשים, וצמיחה חדה במיוחד נרשמה בקטגוריות ציוד גינה, מוצרי תינוקות, תוספי תזונה, ספרים, רהיטים וצעצועים.


איך אתם רואים היום את ישראל — כשוק לכל דבר או יותר בפריזמה של מרכז למחקר ופיתוח?

"גם וגם, בהחלט. זה שוק חשוב משום שהישראלים מתקדמים מאוד בשימוש בטכנולוגיה, וכמות הכישרון במדינה הופכת אותה למקום אטרקטיבי לגיוס כוח אדם".

ולמרות זאת, מתוך תשע רכישות בתקופתך רק אחת, cyactive, היתה ישראלית. יש לכם ישראליות נוספות על הכוונת או שהתאכזבתם?

שולמן צוחק ומיד עונה בנימוס תקיף: "בחיים לא הייתי מדבר איתך על זה, אבל צריך לזכור שאנחנו יוצאים מהמשבר הזה כחברה חזקה מאוד. רכשנו לא מעט חברות בשנים האחרונות, ואין סיבה שלא נמשיך לקנות בעיקר אם נמצא טכנולוגיה שמקצרת את זמן ההגעה לשוק של מוצרים".

***

בניגוד לישראל, שנחשבת מעצמת פינטק אבל אזרחיה מורשים להשתמש רק בכ־10% בלבד מהשירותים שמוצעים בענף, בארצות הברית הרגולטור מקפיד לאמץ את טכנולוגיות הפינטק בהתלהבות רבה.

עקב זאת, בזמן שעצמאים בישראל הזיעו ובכו מול אתרי מס הכנסה וביטוח לאומי הקורסים, בארצות הברית כספי הסיוע עברו במהירות של סטארט־אפ ניישן. פייפאל אושרה כבנק לכל דבר לצורך פיזור כספים בתוכנית PPP (Paycheck  Protection Program) לסיוע לעסקים קטנים, שחילקה עד היום יותר מחצי טריליון דולר בהלוואות.

בסוף אתם רוצים להיות בנק כשתהיו גדולים?

"הממשל בארצות הברית רצה לעבוד איתנו מכיוון שאנחנו פונים לפלח של העסקים הקטנים, שאליהם אפילו הבנקים לא מגיעים. בתוכנית PPP ההלוואה הממוצעת דרכנו עמדה על פחות מ־30 אלף דולר, לעומת ממוצע של יותר מ־125 אלף דולר בבנקים. אנחנו חילקנו הלוואות של יותר ממיליארד דולר לעשרות אלפי עסקים, בעיקר עסקים שהוקמו בידי נשים, בני מיעוטים ואוכלוסיות חלשות.

"עוד לפני המשבר ותוכנית הסיוע פייפאל היתה אחד מחמשת ספקי ההון החוזר (הלוואות קטנות וקצרות מועד) הגדולים בארצות הברית — חילקנו הלוואות בסכום כולל של 15 מיליארד דולר בשנים האחרונות, 70% מתוכן בשכונות שבהן ההכנסה נמוכה מהחציון הארצי. אלה מקומות שהבנקים המסורתיים כלל לא רוצים להיות בהם, ומעלימים מהם את הסניפים".

בפוסט־מורטם של תוכניות החילוץ של 2008 היתה הבנה שלמעשה כספי משלם המסים, אותם 99% מהאוכלוסייה, שימשו להצלה ושימור המצב הכלכלי של ה־1%, של וול סטריט. אתה חושב שבמשבר הנוכחי החלוקה היתה הוגנת יותר?

"הממשלות ברחבי העולם הפיקו לקחים מאז. מה שהרשים אותי הוא שניכר שהן פעלו במהירות ובאגרסיביות ולכן היו אתרים ממשלתיים שקרסו כמו בישראל. ככל שמתקדמים יותר לתשלומים אלקטרוניים, שבניגוד למזומן מאפשרים העברת כסף במהירות, בזול ובאופן מאובטח, החלוקה נעשית יותר שוויונית וצודקת.

"זה גם משפר את השירות למקבלי הסיוע. בימינו כבר לא הגיוני לשלוח צ'ק - אחרי הכל אולי האנשים כבר לא גרים בכתובת הרשומה בכלל. זו גם דרך מאוד לא יעילה כי צריך לצאת מהבית, לעמוד בתור בדואר ולשלם עמלה. ככה כל אחד היה יכול לקבל את הכסף שלו מהר, לא רק עסקים גדולים".

***

שולמן (62) ידוע כבעל תפיסת עולם כמעט־סוציאליסטית, בקנה מידה אמריקאי כמובן, שאותה הוא גם מתרגם למעשים: לפני 13 שנה הוא לקח שבוע הפסקה מניהול וירג'ין מובייל כדי לקבץ נדבות ברחוב בהמלצת ארגון ההתנדבות StandUp for Kids; הוא בלם הקמת מרכז פייפאל בצפון קרוליינה בגלל חקיקה נגד טרנסג'נדרים; וכינה את עצמו לא אחת "פרידמניסט הפוך" — בכנס דאבוס האחרון שולמן שטח את המניפסט שלו, שלפיו טובת בעלי המניות אינה חזות הכל כפי שקבע הכלכלן זוכה פרס הנובל, וכי חברות משגשגות יותר כשהן מסתכלות באופן רחב על בעלי העניין בהן, שכוללים גם את העובדים ואת הלקוחות. משבר קורונה זימן לשולמן מעבדה לבחון את התפיסה שלו במציאות.

"אנו עסוקים פרואקטיבית בבריאות הפיננסית של עובדינו", הוא מסביר. "כך למשל, כל עובד מתחיל מקבל מניות בחברה. מאז המשבר לא פיטרנו אף אחד — כולם עובדים מהבית וימשיכו לעשות זאת בחודשים הקרובים".

איך תפיסת העולם החברתית שלך באה לביטוי בזמן הקורונה?

"בנינו תוכנית סיוע לעובדים והורדנו את עלויות ההטבות הסוציאליות ב־58%, גם בדרג הנמוך ביותר. אני מאמין שעובדים עם ביטחון פיננסי משרתים את הלקוחות הכי טוב. איו יתרון תחרותי חזק יותר מקבוצת עובדים בעלי מוטיבציה, מרוצים ובטוחים כלכלית".

משבר הקורונה חשף לא מעט מהבעיות הפנימיות בארצות הברית החל בהיעדר מערכת בריאות ציבורית וכלה בגזענות. אתה מרגיש שיכול לצמוח מכאן שינוי מבני, שאמריקה תיהפך להיות יותר מודעת חברתית?

"הרבה מגמות שאנחנו רואים מאז הקורונה ישנו את אופן החשיבה שלנו על איך אנחנו עובדים וחיים. זה מרגש לדמיין מחדש את העתיד במקום להשליך מתוך העבר. אם לפני שנה הייתי אומר לצוות שלי שאני רוצה שכולם יעבדו מהבית, היו עונים לי שאני משוגע ושזה ייקח שנים. והנה עשינו את זה בתוך שלושה שבועות. זה מדהים אלו דברים ניתן להשיג כשאתה ממוקד, כאלה שלא דמיינת מעולם".

עשית דרך תאגידית ארוכה, האם התחנה הבאה תהיה בפוליטיקה?

"אולי מתישהו. כרגע אני מאושר ומרגיש שאני עושה שינוי ממשי. יש לי השפעה ויכולת להביא את האוכלוסייה הפגיעה לתוך הכלכלה הדיגיטלית. לחסוך ממנה עמלות זה לא הפתרון המלא כמובן, אבל ברור שהפתרון הוא בטכנולוגיה".