חינוך

כל הילדים נולדו שווים,
אבל יש ילדים ששווים הרבה יותר

מיקי פלד

 

52מיליארד שקלתקציבמשרדהחינוךתקציב משרד החינוך שני בגודלו רק לתקציב הביטחון. אולם בכל הנוגע לחינוך חשוב במיוחד לשאול לא רק כמה כסף שיש - אלא גם איך הוא מחולק. שר החינוך נפתלי בנט הבטיח בתחילת הכהונה שלו לשים דגש על שוויון הזדמנויות לכל התלמידים, ללא קשר למגזר שהם לומדים בו. בשביל להבין עד כמה האמירה הזאת רחוקה כרגע מיישום צריך להכיר את האופן שבו הכסף עובר בתוך המערכת שאמונה על הכשרת דור העתיד של מדינת ישראל.

​

השקעה ממוצעת בתלמיד (בשקלים, בשנה)

ממלכתי עברי

ממלכתי דתי

חרדי

ממלכתי ערבי

בנט הבטיח שבכל הזדמנות שתהיה לו הוא יוסיף תקציבים באופן דיפרנציאלי. כך עשה כשהמשיך את הרפורמה של פירון בסל ההעשרה, כך עשה בתקציב הסייעת השנייה בגנים וגם בהורדת מספר התלמידים בכיתות א'

1

 

השינויים האלו יעבירו כסף מילדים ברשויות עשירות ובחינוך הממלכתי-דתי – אל ילדים ברשויות החלשות, שחלקם הגדול ערבים. אבל אלו לכל היותר תיקונים קטנים, נקודתיים בלבד. כשנעשה ניסיון לשינוי קצת יותר גדול באמצעות חוק ההסדרים, מרכז השלטון המקומי סיכל אותו

2

 

בנט יכול היה ללכת בכל הכוח על שוויון הזדמנויות אמיתי. להורות על צוות בדיקה של כל צורת התקצוב, מהגן ועד התיכון ואולי אף באוניברסיטאות, כולל בונוסים למורים באזורים חלשים. הדבר דורש מאבק בתוך הבית ומכאן שהסיכויים קלושים

3

 

בשורה התחתונה

הסיפור במערכת החינוך הוא לא רק כמה כסף יש, אלא גם איך בדיוק הוא מחולק. בימים אלה יושבת ועדה של יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס עם נציגי משרדי האוצר, החינוך והרווחה כדי לבדוק אפשרות של תקצוב דיפרנציאלי מעט רחב יותר, שבעיקר יוסיף כסף לילדים החלשים ולא יפגע בחזקים.

הקשרים הטובים של ביבס עם ראש הממשלה בנימין נתניהו פותרים לבנט כאב ראש לא קטן בשאלה שהיא קודם כל פוליטית ולא תקציבית. האם הוא מוכן להעביר כספים מהכיפות הסרוגות – ציבור הבוחרים שלו – אל המגזר הערבי? עם כל הכבוד למחאת הסרדינים ולחיזוק מורשת ישראל, זו אולי השאלה הגדולה ביותר שמונחת לפתחו של שר החינוך.