בריאות
הר הכסף של המערכת הפרטית הולך וגדל
מיקי פלד
30מיליארד שקלתקציבמשרד הבריאותתקציב מערכת הבריאות הוא אחד הגדולים בתקציב המדינה, ובכל זאת הוא אינו מספיק לכל צרכי הבריאות של הציבור. ישראל אמנם מופיעה במקום גבוה בכל המדדים שמודדים בריאות, אולם המערכת עצמה נמצאת במקום נמוך מאוד. למשל, במספר המיטות, מכשירי ה-MRI או מספר האחיות ביחס לגודל האוכלוסיה.
אם המצב הזה יימשך בעוד כמה שנים גם רמת הבריאות עלולה לרדת. בשביל להבין איפה הבעיה צריך ללכת בנתיב הכסף של מערכת הבריאות בישראל.
גם וגם וגם וגם: כמה באמת אנחנו מוציאים על בריאות c
משק בית של אדם אחד, בן 20 +
הכנסה חודשית ממוצעת: 9,000 שקל
סה"כ: 511 שקל
משק בית של משפחה ממוצעת,
שני הורים + שלושה ילדים צעירים
הכנסה חודשית ממוצעת: 18,000 שקל
סה"כ: 1,444 שקל
משק בית מבוגר, שני אנשים בני 60+
הכנסה חודשית ממוצעת: 18,000 שקל
כשמיליארדי השקלים שהמערכת צריכה לא נראו באופק, נאלץ סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להסתפק במה שאפשר להשיג: תוספת של מיליארד שקל שתתפרס עד 2017 ותטפל באופן נקודתי בכמה ממוקדי הבעיות במערכת. למשל, תוספת מיטות בחדרי המיון והרחבת מודל הפול טיימר, שישאיר רופאים בבתי החולים הציבוריים אחר הצהריים ויקצר מעט את התורים לניתוחים לא דחופים.
לשם כך הוא היה מוכן להתפשר עם האוצר על הגבלות קלות על עבודת הרופאים במערכת הפרטית והביטוחים הפרטיים באמצעות חוק ההסדרים. לא מהפכה, אלא לכל היותר צעד קטן לאיזון מחדש בין הפן הציבורי לפן הפרטי.
בשורה התחתונה
ישראל לא מדביקה את הפער בתשתיות אל מול המדינות המפותחות. זו הסיבה שהתפוסה בביה"ח יכולה להגיע גם ל-130% בחורף וזו הסיבה לתורים הארוכים לניתוחים לא דחופים
1
החשש שביום שבו נזדקק לטיפול רפואי לא נקבל יחס ראוי שולח אותנו לקנות ביטוחי בריאות פרטיים. האבסורד הוא שהר הכסף הזה רק מעודד את הרופאים הטובים לעבוד אחר הצהריים באופן פרטי - וכך האמון במערכת הציבורית הולך ונשחק עוד יותר
2
בתקציב הקרוב לא נראה שינוי של המגמה, אלא לכל היותר בלימה חלקית. גם בשנה הבאה הפחד מלהיות החולה הבא ששוכב במסדרון ינפח את כיסי חברות הביטוח. ואפילו יותר מתמיד
3