את החוב ישלמו
הילדים שלכם
שאול אמסטרדמסקי
35מיליארד שקלהגירעון הממשלתיאחד משרי האוצר לשעבר נוהג לומר שהגירעון מעניין רק שניים וחצי פקידים בירושלים ואולי קומץ עיתונאים. לרוב הציבור, הוא אומר, פשוט לא אכפת. אז הנה, הסבר פשוט: הגירעון הוא הפער בין הוצאות המדינה להכנסות שלה. ככל שההוצאות גבוהות מההכנסות, הגירעון גבוה יותר וחובות המדינה עמוקים יותר. את החובות האלה יחזירו הילדים שלכם. ככל שהם יעמיקו, כך יוצא בעצם שאתם חיים על חשבונם.
כל הכלכלנים באוצר, בבנק ישראל ובמשרד רה"מ סבורים כי הגירעון בשנה הבאה צריך להיות כ-2.5% מהתוצר, ואילו הצורך הפוליטי להשביע את הדרישות התקציביות של כולם הביא את נתניהו וכחלון להגדיל אותו בכמה מיליארדים ל-2.9% מהתוצר
1
גירעון המדינה
אין לכך סיבה כלכלית אמיתית. הממשלה לא תשקיע את הכסף הזה בפיתוח תשתיות או בדברים אחרים שיכולים לסייע בעידוד הצמיחה במשק, אלא במימוש ההסכמים הקואליציוניים
2
החשש המרכזי של האוצר ושל בנק ישראל הוא מה יקרה אם במהלך השנה יפרוץ מיתון במשק או יהיה אירוע ביטחוני חמור או אפילו רעידת אדמה חריפה. במקרה כזה, משום שהגירעון גבוה מלכתחילה, הוא עלול לזנק לרמות שיא שיקשו על הממשלה לממנו
3
בשורה התחתונה
הקרב על הגירעון הוא לא רק כלכלי, אלא גם אידיאולוגי, הוא התנגשות בין תפיסות עולם. תפיסה אחת אומרת: בואו נוציא היום יותר על חשבון העתיד, בואו נשקיע במה שיעזור לנו לצמוח כי אז נוכל לדאוג גם לדורות הבאים.
לפי התפיסה השנייה, של פקידי האוצר, הגירעון הוא קדוש וחייב להיות נמוך. אחרת, אם נגדיל את הגירעון ונוסיף תקציבים, הפוליטיקאים סתם יקצו אותם לביטחון או לתוספות שכר של עובדי המדינה, ואין שום סיבה שהילדים שלנו יממנו את זה.
התוצאה היא שילוב בעייתי: מצד אחד, הגירעון גבוה יחסית; מצד שני, תוספת התקציבים לא מיועדת לצמיחה, אלא לביטחון ולמימון הסכמים קואליציוניים.
תחבורה