מאיפה הכסף

שאול אמסטרדמסקי

 

280מיליארד שקלהכנסות המדינהממסיםמישהו שאל פעם איפה הכסף, אבל זו לא השאלה היחידה. השאלה היא גם מאיפה הכסף. מי משלם אילו מסים וכמה - ומי לא משלם. אחרי הכל, ההכנסות של המדינה הן הבסיס לכל השירותים הציבוריים שאנחנו מקבלים ממנה, כמו ביטחון, חינוך, בריאות ותחבורה. אם נבין טוב יותר איך התקציב ממומן, נבין גם אילו גורמים יכולים להשפיע עליו - כלפי מטה או כלפי מעלה.

 

​

מאיפה מגיע הכסף

50%

מהכנסות המדינה

מגיעות ממסים על צריכה

(מע"מ, מס קנייה, מסי דלק,
ומסי אלכוהול וטבק)

 

50%

מהכנסות המדינה
מגיעות ממסים על הכנסות

(מס הכנסה, מס חברות,
מס על רווחים בבורסה ומסים
על הכנסות מנדל"ן)

 

 

מסים עקיפים: 140 מיליארדד שקל

 

הכנסות המדינה

מסים ישירים: 139 מיליארדד שקל

 

 

ראש הממשלה ושר האוצר כבר הודיעו שלא יעלו את מס הכנסה, ואת המע"מ כבר אין יותר לאן להעלות. אז מאיפה המדינה יכולה להביא עוד הכנסות ממסים כדי לממן את השירותים שהיא נותנת?

 

הנה צעדי המיסוי שאותם האוצר מתכוון לנקוט במסגרת תקציב המדינה הקרוב:

 

1. צמצום הטבת המס לחוסכים לפנסיה מהעשירון העליון. זוהי העלאת מס הכנסה לכל דבר.

2. מס רכישה שמשלמים רוכשי דירות להשקעה עלה לרמה אחידה של 8%, במקום מדרגות מס לפי שווי דירות.

 

​

בשורה התחתונה

הכנסות המדינה רגישות מאוד לשינויים בדפוסי הצריכה שלנו. אם הציבור יהדק את החגורה - יפסיק לקנות מכוניות חדשות, מוצרי חשמל או אפילו יקנה רק מוצרי מזון זולים - הכנסות המדינה ייפגעו באופן משמעותי.

 

כחלון הבטיח שלא יעלה מס הכנסה ולא יעלה מע״מ, והוא אכן עומד בכך. אבל אפילו הוא מבין שיש צורך ביותר מסים בקופה, ולכן רצה להעלות את מסי הנדל"ן. חלק מהעלאות המסים האלו אמנם אושרו בממשלה, אבל חלקם נפלו בכנסת עוד לפני הקריאה הראשונה. ככה זה, כש-70% מהציבור הם בעלי דירות, הלובי נגד העלאת המסים האלה חזק מאוד. אם בהמשך השנה יתגלה בור תקציבי, לא יהיה מנוס מהעלאת המע״מ או המס על הדלק.