ה"חוצפנים" בלשונה של רחל (השמות האמיתיים של בני המשפחה שמורים במערכת) הם אנשי "מיטב דש טרייד", זרוע המסחר של מיטב דש, בית ההשקעות שבשליטת צבי סטפק ואלי ברקת. באותו יום גורלי בישרה מיטב דש לבני הזוג שבחשבון המסחר שלהם נפער מינוס אימתני של כ־6 מיליון שקל. "הרגשתי שעולה עליי מכבש, שאני לא חי יותר", מספר חיים. "מאותו יום ועד עכשיו אני לא ישן בלילה. עם כדורי שינה אני מצליח לישון שעתיים. אני ניצול שואה, עבדתי כל החיים, ולא נשאר לי כסף. אין לי ממה לחיות".

כלום?

"כלום. רק את הבית שלי. אושר (אושר טובול, מנכ"ל מיטב דש טרייד — א"ר) שאל מתי ניפגש. אמרתי לו 'או בבית המשפט או בבית הקברות".

כאן הסיפור נהיה מורכב יותר. מינוס המיליונים של בני הזוג נגרם כתוצאה מפעילותו של חיים בסחר באופציות מעו"ף. אלה עסקאות שה"נכס" שנמכר בהן הוא גובה מדד המניות בבורסה, לפי מחיר קבוע מראש שאותו ניתן לקבל עד מועד מסוים, כשהמטרה היא להרוויח מהפער בין המחיר הקבוע באופציה למחיר המדד בבורסה בפועל. האופציה היא למעשה הימור מחושב של קונה ומוכר בנוגע למחירו של המדד בתאריך עתידי מוסכם. מסחר כזה באופציות נחשב פעילות מסוכנת, שעלולה למחוק את כל כספו של הסוחר. וחיים לא הסתפק רק במסחר רגיל באופציות, אלא היה "כותב" אופציות מעו"ף: כלומר הוא היה הגורם שהתחייב, בתמורה לפרמיה מסוימת, לקנות מרוכש האופציה או למכור לו את מדד המעו"ף במחיר מסוים בתאריך מסוים. בלי להיכנס למונחים מקצועיים מדי, אם למשל ההתחייבות היא לקנות את המדד במחיר קרוב לזה שבו הוא נסחר היום, אבל המדד התרסק הרבה מתחת למחיר הזה — כפי שקרה במשבר הקורונה — ההפסד שעלול להיגרם הוא עצום. במקרה ההפוך, הרווח הוא אדיר.

סחר באופציות אמנם שונה מהימור בקזינו, מכיוון שיש בו מקום נרחב לידע מקצועי ולאסטרטגיה, אולם הוא דומה להימורים בכך שהוא מעודד התמכרות. המינוף הגבוה, המתח, האדרנלין, המהירות שבה מרוויחים או מפסידים — סוחפים את שחקני המעו"ף. ואז מתעוררת השאלה האתית: עד כמה חברות המסחר בבורסה אחראיות לפעילות של לקוח מכור? האם תפקידן מצטמצם לאספקת פלטפורמת מסחר וגזירת עמלות, או שעליהן להניף תמרורי אזהרה או לעצור פעילות של לקוח שהן מזהות שעלה על נתיב התרסקות?  

השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף כאשר הסוחר הוא אדם בן 84, כבר לא בשיא כושרו המנטלי. "אבא היה מכור, והם, מיטב, מוכרים לו קוקאין", טוען בנו יואב, "הוא מכור והם מזריקים לו. הם כמו בית מרקחת שמוכר תרופות בלי לבדוק מה המינון הדרוש. לאנשים כמו אבא שלי יש נטייה להתמכר. זה כמו מסומם שצריך סמים או אלכוהוליסט שרודף אחרי אלכוהול, וצריך להגביל את הגישה שלהם".

סדר יומו של חיים, כפי שהוא ובני משפחתו מציירים אותו, באמת מזכיר את זה של אדם מכור: הוא קם בארבע וחצי בבוקר, בשש וחצי שוחה בבריכה, בשמונה וחצי מתיישב מול המחשב ונשאר שם, לדברי יואב, "כל היום. עושה פיפי בבוקר, ואחרי זה כל היום".

זה יצר מצב רגיש בתוך המשפחה. מצד אחד ילדיו רצו שאביהם יפסיק להסתכן כך, בייחוד בגילו המתקדם. מצד אחר, הם הבינו שהמסחר משאיר אותו חיוני ומספק לו טעם לחיים.

דניאלה, הבת: "בשנים האחרונות אני רואה שאבא לא כתמול שלשום. הוא התבגר ואני אומרת לו 'זה מסוכן, תפסיק'. שאלתי אותו כמה פעמים, 'אפשר להפסיד בזה את מה שאין לנו?', והוא ענה שלא. 'אבא, אתה בטוח?'. 'כן'. אמא התקשרה אליי חודשיים לפני מה שקרה ואמרה 'אני מפחדת, אני מתה מפחד, אבא כבר לא מה שהיה'".

"אתה רוצה שהוא יפסיק, אבל יודע שהוא לא יכול להפסיק לגמרי", אומר הבן אריאל. "זה נתן לו סיבה לקום בבוקר, לחשוב מה יהיה היום בשוק, איך הוא ינהל את הסיכונים". לדבריו, הבעיה היתה טמונה דווקא בכך שלרוב כתיבת האופציות היתה משתלמת מאוד: "בתשע מעשר פעמים הוא היה מרוויח. אבל דווקא העובדה שאתה מרוויח 90% מהפעמים היא המלכודת".

רחל: "שנים הייתי שואלת אותו כל יום, 'חיים אתה נזהר?'. כל יום אמרתי לו 'אתה כבר מבוגר, תעזוב את העבודה הזאת, היא מתישה אותך'. אז הוא אומר 'ומה אעשה כל היום? שאני אשתגע? אין לך מה לדאוג, אז אני קצת על המחשב".

מה זה "קצת"?

"אפילו כוס מים לא קם לקחת".

חיים, הילדים אומרים שאתה מכור למסחר באופציות.

"אם הילדים אומרים ככה, הם צודקים. אני מתבייש במה שקרה לי. כבר שנה אני אומר שאני מפסיק וזהו, כבר קיבלתי החלטה סופית אבל לא הפסקתי, מה אני אעשה".

הלחצים, המתח התמידי — זה לא היה לך קשה?

"זה שיגע אותי, אבל התמודדתי עם זה".  

התשואות בחשבון שלו בשנים האחרונות מלמדות עד כמה מדובר ברכבת הרים שאינה מתאימה לבעלי לב חלש: כך, ב־2014 נרשמה בחשבון תשואה חיובית של 113%, וחיים הרוויח כ־1.6 מיליון שקל. שנה לאחר מכן החשבון איבד כ־1.3 מיליון שקל. סכום זהה חיים הרוויח ב־2019 — ולפני חודשיים העסק הסתיים באסון כלכלי.

לא נכנסים לדיכאון כשמפסידים סכום גדול?

"ברור שכשמצליחים מרגישים טוב וכשמפסידים עצובים, אבל אף פעם זה לא גרם לי לדיכאון".

הבן אריאל: "היו פעמים שהיתה לאבא תקופה קשה. כשהיית שואל אותו מה שלומך, זה היה כמו לשאול 'מה קרה בבורסה'. אם הרוויח הוא היה בעננים, ואם הפסיד היית רואה אותו באבל, הראש למטה. החיים בצל הבורסה היו קשים. זה כל הזמן להיות במתח. אבל הוא היה צריך את המתח ואת האדרנלין, זאת לא שאלה של נעים או לא".

חיים: "אהבתי את המקצוע הזה. תמיד העריצו אותי. גם במיטב, העובדים העריצו אותי. הייתי מבקר אותם בכל חג. מביא להם ממתקים, שוקולד. אושר (טובול) היה חבר שלי. כל חג היה נותן לי מתנה".

במיטב דש לא מחלקים סתם כך מתנות, ולא בטוח כמה הסיפור הזה קשור ל"חברות". חיים היה לקוח שהפעילות האינטנסיבית שלו הניבה לחברה הרבה מאוד עמלות. לטענת גורמים בחברה, הוא היה אחד הלקוחות הגדולים שלה. היה לה כדאי לשמר אותו.

חיים אינו הראשון שמאבד הון עצום בסחר באופציות. ב־2009 בחן בית משפט השלום בחיפה את השאלה איזו אחריות יש, אם בכלל, לחבר הבורסה שבאמצעותו פועלים הסוחרים. השופטת פסקה כי בנק דיסקונט איפשר ללקוח לפעול בשוק המעו"ף גם כשהיה ברור שבכך הוא מפסיד את כספו, וכתבה: "בנסיבות אלו, אין הבנק יכול לצאת ידי חובה בטענה כי (הלקוח) אדון לעצמו... ואם בחר להתייחס למסחר במעו"ף כאל מקום הימורים, עשה כן על אחריותו בלבד... אין חולק כי הבנק חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו".

המקרה של חיים שונה, בעיקר מכיוון שמדובר במשקיע מנוסה שסחר במשך שנים בהצלחה רבה, ללא צורך בייעוץ ממיטב. הוא רחוק מלהיות סתם חובבן בעל יצר הימורים. בעברו היה חיים בכיר במחלקת הכספים של ארקיע, הקים סניף של בית ההשקעות "בטוחה", ובהמשך עבד עם חיים שיף, אז טייקון המלונאות הגדול במדינה. מאז 1987 התמסר לשוק ההון. את המכה הגדולה, למרבה האירוניה, עשה לדבריו דווקא באפיק השקעה סולידי במיוחד: אגרות חוב ממשלתיות. "היתה אינפלציה גבוהה, וכשהיא התחילה לרדת הנפיקו אג"ח צמודות למדד ב־5% לחמש שנים. מי קנה? בנק לאומי ואני. זה נפדה בפי שניים. משם עשיתי את הכסף".

חיים אינו היחיד שהפסיד במרץ השנה סכומים גדולים בשוק המעו"ף. בשוק מספרים שהקורונה יצרה תנודתיות מטורפת במסחר, גדולה אפילו יותר מזו של 2008. התוצאה מבחינת סוחרים רבים היתה הפסדים כבדים. לפני כחודש הגישו רחל וחיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד מיטב דש, בגובה של כ־2 מיליון שקל — הסכום שהיה בחשבונם לפני הקריסה. לטענתם, ההפסד האדיר נגרם להם בשל התרשלות החברה. מנגד, מיטב דש טוענת שהאחריות כולה מוטלת עליהם, ועל הגורל: ההפסדים נגרמו בשל "התנהגותם המופקרת... בשילוב אירוע קיצון שהתרחש בשווקים". אירוע הקיצון הוא קריסת בורסות העולם בשל משבר הקורונה.

במרץ כבר ידוע על משבר הקורונה. לא חששת לסחור בזמן כזה?

חיים: "הייתי מוגן!".

מה זאת אומרת? אתה סוחר מנוסה, חשבת שאפשר רק להרוויח באופציות?

"לא חשבתי שאפשר רק להרוויח, אבל כל היום הייתי בודק מה מצב הביטחונות שלי וידעתי שיש גבול — שאני לא מפסיד מעבר לזה. סמכתי על זה שהם לא נותנים לי לחרוג מהביטחונות".

זו הטענה המרכזית של חיים: הוא אינו כופר בכך שידע שהמסחר מסוכן, ואף הביא בחשבון שיפסיד את כל כספו ואת הביטחונות, שלטענתו הסתכמו ב־100 אלף שקל בלבד. בעבר, כשהפסיד חלקים ניכרים מכספו, לא התלונן. אלא שהפעם, כך הוא טוען, כשל במערכת של מיטב דש איפשר לו להמשיך לסחור גם כשהביטחונות נהפכו לאבק. "לא היה סנכרון בין המצב בפועל לבין הנתונים שראיתי על המחשב. הם אחראים למה שקרה כי היתה להם טעות בתוכנה. אם לא היתה הטעות הזו, לא הייתי מגיע למצב הזה. עבדתי כל כך בזהירות. מי נתן להם את הזכות להלוות לי 5 מיליון שקל?".

ד"ר טל מופקדי מאוניברסיטת תל אביב כותב בחוות דעת שצורפה לתביעה, כי כשמיטב אישרה לחיים לחרוג מהביטחונות היא למעשה נתנה לו הלוואה, בלי שהדבר הובהר לו (מיטב דש טוענת כי חוות הדעת מופרכת ומבוססת על כזבים שנמסרו למופקדי). באמצעות עורכי הדין אסף ברם וגיא בן גל, טוען חיים כי תקנון הבורסה מחייב את מיטב דש לנהל מערכת ש"תחסום באופן אוטומטי כל הוראה של לקוח... אשר תוביל לחריגה מתקרת האשראי". לטענתם, "מיטב דש התנהגה באופן מופקר ומנוגד לדין. תקנון הבורסה אוסר על החברים לתת אשראי לפעילות בנגזרים ללא ביטחונות. הענקת אשראי כזה משולה למתן הלוואה במיליוני שקלים בלא קבלת ביטחונות, תוך סיכון של נותן האשראי ושל המקבל".

"עמדתה של החברה", טוענים עורכי הדין, "מזכירה מפעיל בריכה שחובה עליו להעמיד שירותי הצלה, אולם לאחר שאירע מקרה טביעה בשעה שהמציל נרדם, הוא טוען שהאחריות אינה מוטלת עליו מאחר שהטובע הוא שחיין מיומן. במקרה הזה מערכות המסחר של מיטב הן המציל בבריכה והן נרדמו בשמירה, ומזל בלבד מנע קטסטרופה כלכלית גדולה יותר. הרי כפי שהן כשלו וגרמו להפסד של 8 מיליון שקל, הן יכלו באותה מידה לגרום לנזק של 30 מיליון שקל או יותר. היה בכך לאיים ולסכן הן את מיטב עצמה, והן את לקוחותיה".

בצד של מיטב דש טוענים, במילים מנומסות, שמדובר בגיבוב של שטויות: חיים הוא איש מקצוע, הוא פעל עצמאית וללא ייעוץ השקעות, ועליו לבוא בטענות אך ורק לעצמו. במקום להפחית את החשיפה לסיכונים כשנדרש, חיים הגדיל אותה, כשלשיטתו "אם (חיים ואשתו — א"ר) היו מרוויחים מכך מיליוני שקלים הם היו מגיעים לכיסם, ואם הם יפסידו מכך מיליוני שקלים יחויבו בכך אחרים". במיטב דש מצביעים גם על הלשון החד־משמעית של ההסכמים שעליהם חתומים חיים ורחל, בהם הם מאשרים את מודעותם לכך שהעסקאות באופציות חושפות אותם "לסיכון בלתי מוגבל", וכי אם יפסידו לא יבואו בטענה כלשהי לחבר הבורסה.

חיים, אומרים שם, חתם גם על הסכמתו לכך שהביטחונות יחושבו לפי שיקול דעתם, ושהם נתונים לשינוי, והתחייב להעמיד כספים ככל שיידרש. 100 אלף השקלים שהוא מציג כגובה הביטחונות, טוענת מיטב דש, הם מסגרת אשראי לפעולות בניירות ערך וכלל אינם קשורים לאופציות — עולם סוער שבו לא ניתן לקבוע מראש הפסד מקסימלי. כמקצוען, החברה טוענת, חיים הוא הראשון לדעת זאת.

כשהתמונה העגומה התבהרה, מספרים במשפחה, קיבל חיים טלפון ממנכ"ל החברה, אושר טובול. חיים, משקיע ותיק, מעיד שראה בו "חבר שלי", אבל השיחה הפעם היתה רחוקה מלהיות חברית. מתי אתה משלם את הכסף, שאל טובול בתכליתיות. "אמרתי לו 'בוא נתקן'. היה אפשר לתקן את ההפסדים בצ'יק. הוא אומר לי 'לא יכול'".

חשבת שאפשר עוד להציל את הכסף? זה הלך מחשבה של מכורים.

"אם הוא היה נותן לי למכור 'קולים' בטח שהיה אפשר. אושר מרגיש עם מה שקרה הכי גרוע בעולם. אני צועק, צורח, 'אושר, מה אתם עושים? תמכור לי 'קולים', למה לא קנית לי 'פוטים' (הכוונה לאופציות PUT המאפשרות לבעל האופציה למכור נכס במחיר ידוע מראש, ולאופציות CALL המאפשרות לקנות נכס במחיר ידוע מראש — א"ר). והוא אומר לי 'באמת חבל מאוד'. לדעתי זה אומר שהוא הודה שהוא טעה". בחברה מכחישים בתוקף את הדברים.

יומיים לאחר שבמיטב דש סגרו את החשבון בהפסד, חיים עוד שלח למנכ"ל הודעת ווטסאפ שבה ביקש לכתוב עוד אופציות כדי לתקן את המצב. "אני רואה שהעברתם אותי ליתרת מזומנים שלילית של כ־6 מיליון שקל", כתב, "אין לי סכומים כאלה". זה כבר היה מאוחר מדי. במיטב דש טוענים כי הגרסה הזו של חיים רחוקה מאוד מהמציאות, ובפועל הוא בכלל הודה להם על כך שסגרו את הפוזיציות שלו ומנעו הפסד נוסף.

"מעולם לא ראיתי את אבא כמו שהוא נראה בימים האלה", אומרת דניאלה. "זה היה לשבת ולבכות על איך שהוא היה. מאוד מבולבל, לא ישן, לא מדבר. אני אומרת 'אבא בוא תראה את הנכדות החמודות' — כלום. הוא לא היה בתקשורת. אז התקשרתי אני לאושר, אמרתי לו 'תגיד לי איך הגענו למצב הזה'. הוא לא ענה לי. היה לו לא נעים. הוא רק אמר 'אני צריך לתת תשובות מתי אבא שלך מביא את הכסף'".

"גם אם אמכור את הבית זה לא יספיק", אומר חיים. "מאיפה אביא להם את הכסף?". במיטב דש טוענים כי הוא הציג להם את עצמו תמיד כבעל ממון רב. הוא מתגורר בשכונה יוקרתית בעיר אמידה במרכז הארץ, ובימי הרווחים משך כספים רבים מחשבון המסחר. כעת הם דורשים שיציג אסמכתאות למצבו הכלכלי.

אתם כועסים על אבא?

דניאלה: "בשנתיים האחרונות ממש רציתי שהוא יקנה לעצמו כיסא ממונע ויבלה את הזמן בלטייל עם אמא שלי על חוף הים". אבל, היא אומרת, "אני מבינה למה הוא רצה להמשיך בפעילות הפיננסית. ככה הוא נשאר רלוונטי. מאז האירוע כשאני מתקשרת ושואלת 'אבא מה שלומך?', התשובה שלו כל הזמן 'אני רוצה למות. אני לא רוצה לחיות יותר, תעזרי לי למות'".

"הילדים מנסים להרגיע אותי, אבל אני לא מצליח להירגע", חיים אומר. "אני צריך לספר לך על שלושת האירועים הכי קשים שהיו בחיים שלי: בראשון אני יושב בבור במלחמת ששת הימים, וחבר שלי, טייס, עולה בקשר ואומר לי 'נפגעתי, אני מתרסק, שלום'. האירוע השני היה כשחבר אחר שלי התרסק עם חניך שלו, ושניהם מתו. והאירוע השלישי זה מה שקרה לי השנה. מאז אני מתפלל לאלוהים שייקח אותי יום אחד יותר מוקדם. אני לא רוצה יותר לחיות. ואם הם ינצחו בבית המשפט, אני כבר באמת אתאבד".

ממיטב דש נמסר בתגובה: "התובע התחייב בכתב כי גובה הביטחונות שהוא נדרש להעמיד ישתנה בזמן אמת בהתאם לשינויים במסחר, וכי הוא יפקיד לאלתר כספים כל אימת שיימצא בחריגת ביטחונות (התחייבות שהופרה על ידו ושגרמה ליתרת החובה בחשבון). יתרת החוב או גובה הביטחונות בחשבון מעולם לא הוגבלו בסכום של 100 אלף שקל. הוסכם כי מסגרת האשראי הכספי לביצוע פעולות מסחר תעמוד על 100 אלף שקל. כל יתרת חובה בלתי מאושרת או חריגת אשראי אינה קשורה לסכום זה".

באשר לטענה שהמערכת נתנה מצג מטעה של עודף ביטחונות, מיטב דש טוענת כי מדובר ב"אי אמירת אמת גסה. גם הטענה שהמערכת היתה אמורה לא לאפשר חריגה מהביטחונות שקרית. כל מהות המסחר באופציות הוא שהביטחונות משתנים בהתאם לתנודות במסחר". לפי מיטב דש, המערכת שלהם "חסמה את הלקוח ממתן הוראות לביצוע עסקאות שלא נועדו להפחית את החשיפה בחשבון כל אימת שהם נמצאו בחריגות ביטחונות וכל אימת שההוראות הובילו לחריגת ביטחונות. כל טענה אחרת היא שקר".