ע

שרה וחצי חודשי מלחמה בעזה הביאו לשיא מגמה ארוכת שנים של שילוב רובוטים וכלים בלתי מאוישים בפעילות המבצעית השוטפת של יחידות צה"ל. כמעט שני עשורים של מחקר ופיתוח, ניסוי וטעייה, סגירת פערים טכנולוגיים והסרת מחסומים פסיכולוגיים של מפקדים, בעיקר במערך היבשה, מתנקזים כעת בעזה והפכו אותה לתא השטח הצפוף בעולם שבו רובוטים וכלים שמאוישים מרחוק רואים, עוקבים, אורבים ומחסלים.

ארסנל הכלים הלא מאוישים שצה"ל מפעיל ברצועה מגוון, רובו מסווג. הוא כולל רובוטים שזוחלים קילומטרים בחקר המנהרות החשוכות של חמאס, מטפסים על מדרגות, מדלגים על מכשולים ומשדרים כל העת צילומי וידיאו בזמן אמת למפעיליהם שמכוונים אותם באמצעות מסך מגע או ג'ויסטיק. אחרים מובילים טורי שריון ורגלים לאורך צירי תנועה כדי לחשוף מטעני נפץ רבי־עצמה שהוטמנו בהם מראש, גם מתחת לשכבת האספלט, בניסיון להפיל כוחות מתמרנים למלכודות אש.

סופגים את מרבית האש

כלי בלתי מאויש מרכזי שמשמש את יחידות ההנדסה של הצבא במלחמה הבלתי נגמרת הזאת נקרא "פנדה". כלפי חוץ, הוא לא שונה מכל דחפור D-9 אימתני רגיל שמייצרת קטרפילר האמריקאית, ומשמש את צה"ל לעבודות הנדסיות הכרחיות בשטח. קיט ייעודי שפותח בחטיבת אלתא של התעשייה האווירית איפשר את הפיכתם של רבים מהדחפורים האלה לכלים שניתנים להפעיל מרחוק. בפעולות רבות שעושה הצבא באזורי לחימה וחיכוך עם מחבלים הדחפורים האלה נעים בראש הכוח וסופגים את מרבית האש. המיגון המסיבי שמקיף את הקבינה שלהם משווה להם מראה של מבצרי פלדה עצומים שנעים על גבי זחל ועדיין, מחבלים מפנים אליהם רקטות RPG, טילי נ"ט ואש מקלעים בניסיון לשתק את מפלצות הברזל.

היכולת להוציא את הנהג מהקבינה שלהם ולהפעיל אותם בפקודות מרחוק, מאפשרת למפקדים בשטח גמישות רבה יותר בהפעלתם. "יש משימות שאם בעבר היו חושבים עשר פעמים אם לבצע, מחשש משמעותי לפגיעה בחיי אדם, כעת אפשר להפנות את הכלים האלה גם אליהן. במקרה הכי גרוע הלך כלי, אבל לפחות לא מתלווה לזה דפיקה בדלת של משפחה כלשהי אי שם ברחבי הארץ. הלוואי שהיו יותר כאלה. הרבה יותר", אמר בשיחה עם כלכליסט גורם ביטחוני שמעורב בנושא.

לצד רכש נרחב של דחפורים חדשים מקטרפילר, משרד הביטחון העביר באחרונה לתעשייה האווירית הזמנה בהיקף של כ־100 מיליון שקל ובמרכזה מערכות הסבה שמאפשרות את הפיכתם לבלתי מאוישים. "מאז יצאו הגרסאות הראשונות של הפנדה, עשינו למערכת כל מיני עדכונים, שפצורים ודיוקים, כך שהגענו לפריצת דרך טכנולוגית שמאפשרת לשמר את כל הפונקציונליות של הדחפורים האלה, גם בלי מפעיל שיושב בקבינה. זה מאפשר לנו לבצע עם הפנדה פעולות שבעבר לא העלינו על דעתנו, כמו לחשוף מטעני גחון רבי־עוצמה שמוטמנים בתוך כבישים כדי לפגוע בטנקים או נגמ"שים שנעים עליהם", אומר קצין בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצה"ל. "מה שעובד במקרה של ה־D-9 והופך אותו למערכת פנדה, יכול לעבוד עם כל כלי רכב מאויש כך שניתן להפוך אותו לכלי רובוטי שנשלט מרחוק", מספר בכיר באחת התעשיות הביטחוניות. "יש כאן הרבה מאוד טכנולוגיה בשלה שמביאה יכולות ניווט מתקדמות, התגברות על מכשולים ועבירות. זה עובד טוב וזה מציל חיים".

גם נגמ"שים שמשמשים את צה"ל עברו הסבה דומה, המאפשרת את הפעלתם מרחוק. על פי הערכות, אין רבים כאלה, אך ככל שהמלחמה נמשכת, מספרם גדל בהדרגה. מדובר בנגמ"שים מיושנים, מסוג M-113 המכונים בצה"ל "ברדלס", שפותחו בארה"ב כבר בשנות השישים, אך המיגון שלהם לא עונה על האיומים שמזמן שדה הקרב הנוכחי. יכולות ההפעלה מרחוק של כלי רכב החזירה בחודשים האחרונים את ה"ברדלס" לחלק מהמשימות השוטפות בעזה. לרוב, הם מועמסים בציוד לוגיסטי, מזון ותחמושת, נשלחים אל הכוחות בעומק השטח, ובשבועות האחרונים נראו כאלה שנעים בגזרת רפיח. לטענת פלסטינים בעזה, הנגמ"שים האלה משמשים מעת לעת גם לעבודות חישוף מורכבות, כשהם מועמסים לעייפה בחומרי נפץ, נשלחים לקרבת מבנים שמיועדים להריסה ומפוצצים עליהם מרחוק. "היכולת להניע כלים כאלה מרחוק מזמנת מגוון רחב של יכולות, כמו להתקין עליהם מערכות חישה שבכוחן לאסוף נתונים ומידע מהשטח ולשדר אותם בזמן אמת למפעיליהם כדי לשפר את התמונה המודיעינית שתייעל ותמקד את הלחימה", אומר גורם ביטחוני.

הרחפנים האלה כוללים את ה"מעוז" שפותח ברפאל, על פי רעיון שהעלה כבר לפני 35 שנה אחד מעובדיה לשעבר, יקי חץ. משקלו של המעוז כ־3 ק"ג והוא נושא מטען נפץ של כ־400 גרם. הוא מסוגל לפעול בטווח של כמה מאות מטרים בשטח אורבני, ובזכות מנוע חשמלי שקט שמפעיל אותו גם לעקוב חרישית אחר מטרות. בהינתן הפקודה, הוא צולל במהירות של כ־70 קמ"ש לעבר המטרה שיועדה לו ומתפוצץ עליה.

הרעיון של חץ, כיום פנסיונר בן 78 של רפאל, התגבש אצלו בעקבות קרב שבו השתתף במלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת. "מאז אותו הקרב הרעיון הזה לא יצא לי מהראש", סיפר לכלכליסט. "כבר אז הבנתי שיש צורך בדבר כזה, שיעשה את מה שעושה רימון יד, רק במרחקים יותר גדולים ובמקומות שקשה להשליך אליהם רימונים. משימת חיי היתה לזמן כלי כזה שיעזור לכוחות החי"ר של צה"ל. במלחמה הזאת, בני גיל עשה מילואים בעזה והוא וחבריו נעזרו רבות במעוז ומבחינתי זאת סגירת מעגל", סיפר.

"מנסים לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים"

לצד המעוז, כמה יחידות מיוחדות של צה"ל מפעילות בעזה גם את ה"תרנגול". מדובר ברחפן קטן ממדים של רובוטיקאן שבדומה לתרנגול, מסוגל לקפץ מעל מכשולים ולהתקדם במסלול שיועד לו במהירות. הוא לא מקרקר, אבל מסוגל לפעול לבד או ביחד עם להקת תרנגולים אחרים, להיכנס למנהרות ולחללים סגורים, לתעד, להתריע על הימצאות חומרים מסוכנים כמו גזים רעילים ועוד. הוא מוקף במעין כלוב ממתכת שמאפשר לו להתגלגל במקומות שבהם אינו יכול לרחף. רובוט ותיק יותר שמשמש את צה"ל במלחמתו במנהרות של חמאס הוא ה־MTGR  (Micro Tactical Ground Robot) של Roboteam דיפנס. לפי היצרנית הוא קל משקל, מצויד במצלמות מתקדמות שמשדרות וידיאו ב־360 מעלות ומתאפיין ביכולת עבירות גבוהה בשטח תוך טיפוס על מדרגות ועל מכשולים.

מעל כל אלה חגים כל העת מל"טים מסוגים ובגדלים שונים שכבר שנים הם חלק אינטגרלי מהפעילות הצה"לית. לדברי ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, "צה"ל ומשרד הביטחון הם מהגופים הבולטים בעולם בהשקעה בטכנולוגיות לכלים בלתי מאוישים ולא רק מתוך צורך להרחיק לוחמים ממצבי סכנה אלא גם מתוך רצון לצמצם את חשיפתם של חפים מפשע לפגיעה במהלך לחימה". לדבריה, "זה נובע משיקולים מוסריים וגם מכך שישראל נתונה לביקורת בינלאומית הרבה יותר ממדינות אחרות וזקוקה בזמני לחימה ללגיטימציה מצד העולם".