אם יש מילת תואר שמזוהה יותר מכל עם אפל, זו "מהפכנית". כשהיא פרצה לתודעה העולמית ב־1984, בפרסומת המפורסמת למקינטוש, המסר לצופים היה ברור: אפל מובילה מהפכה נגד החברות ששולטות בעולם המחשבים ומעכבות את התפתחותו, IBM ואחריה מיקרוסופט.

בפרספקטיבה של ארבעה עשורים, המהפכה של אפל לא נעצרה בגבולות תעשיית הטכנולוגיה. קשה לדמיין את גל המחאות ששטף את העולם, מתוניסיה ועד וול סטריט מאז קיץ 2011, אלמלא הופעתו של האייפון כארבע שנים קודם לכן. מיליוני צעירים יצאו למחות בעשרות מדינות כשבכיסם אפשרות להתחבר לאינטרנט מכל מקום ולתאם ביעילות את הפעילויות האלה, לצד מצלמת וידיאו וסטילס שתמיד אפשר לשלוף. והטכנולוגיה הזאת תפסה את הרשויות לא מוכנות.

זכורה לי הפגנה אלימה במיוחד בתחילת קיץ 2012, לאחר שדפני ליף נעצרה בברוטליות כשניסתה להקים מחדש את המאהל בשדרות רוטשילד. פעיל בשם איליאן מרשק נהג להסתובב בהפגנות עם אייפון שבאמצעותו צילם את המתרחש, וכשהשוטרים הבינו שאלימותם מתועדת הם עצרו אותו. מרשק העביר את האייפון אל מפגין שעמד לידו, שהפך בעצמו למטרה וזרק את המכשיר למפגינה שלישית. השוטרים התנפלו גם עליה, הטיחו את ראשה בניידת והחרימו את האייפון. כצפוי, זה לא עזר. פעילים אחרים תיעדו את האלימות ואת החרמת האייפון עצמה, על אפם ועל חמתם של השוטרים.

כמה ימים לאחר מכן טען מפקד מרחב ירקון דאז, תנ"צ יורם אוחיון, כי הפעילה החברתית לירון אחדות תקפה אותו, והוגש נגדה כתב אישום. המוחים מיהרו להעלות ליוטיוב את תיעוד מעצרה של אחדות, שבו לא נראה זכר לתקיפה המדוברת, והציפו את אתר הווידיאו בתיעוד של אלימות קשה מצד שוטרים. אירועים כאלה עזרו להפוך את "האח הקטן"—  המפגין הפשוט שמתעד את אנשי החוק ומציג אותם במערומיהם — לגורם שסוף סוף צריך להתחשב בו.

כשסטיב ג'ובס הציג את האייפון לראשונה, הוא כנראה לא חשב עליו ככלי שישנה את מערכת היחסים בין האזרחים לרשויות.

בעשר הפעמים שבהן אמר את המילה "מהפכה" על הטיותיה השונות בזמן המצגת, הוא התכוון לטכנולוגיה ולתעשייה. אבל היום אפשר לומר שהשפעת הסמארטפון של אפל היתה מעבר למה שאפילו ג'ובס היה יכול לדמיין. החברה שייסד העניקה כלים יוצאים מהכלל להתנגדות כלפי מוסדות מדכאים.

הבעיה היא שבדרך אפל התנהגה לא פעם כגוף מדכא בעצמה — בהעסקה בתנאי עבדות במזרח הרחוק, בצנזורה השרירותית שהטילה על חנות האפליקציות שלה, בתכנוני המס האגרסיביים שמנעו כל אפשרות לחלוקה קצת יותר הוגנת של רווחיה העצומים. חברה ששווי השוק שלה מקביל לתקציב שנתי של מדינה לא קטנה, המעסיקה ישירות ובעקיפין מאות אלפי בני אדם ומשרתת עשרות מיליונים אחרים, מהווה מוקד כוח עצום. ואיתו אמורה לבוא אחריות עצומה.

ההשפעה החיובית של מוצרי אפל על המאבק לחירות ברחבי העולם לא יכולה להצדיק הסרת אחריות מצדה כלפי עובדיה, לקוחותיה, המפתחים וכל המושפעים ממנה. הרגולטורים, העיתונאים והצרכנים צריכים לוודא שאפל תישאר במוקד תשומת הלב הציבורית. לא רק כשהיא חושפת אייפון חדש או מציגה דו"חות כספיים מרשימים, אלא גם ברגעיה המכוערים.

הכותב הוא פעיל חברתי ויועץ בנושאי טכנולוגיות לשיתוף ציבור מקוון