כשמנכ"ל אפל טים קוק הגיע לארץ, לפני קצת יותר משנה, הוא ציין בביקור בבית הנשיא שאפל מעסיקה בישראל 700 עובדים. גם אחרי שהוא חזר לארצות הברית, אפל לא עצרה: מאז היא הוסיפה כאן מאה עובדים נוספים והפכה לאחת מחברות הפיתוח הגדולות בישראל, על חשבון חברות רב־לאומיות אחרות שדווקא קיצצו כאן את כוח האדם.

ספק אם אפל היתה הופכת את ישראל למגרש הפיתוח שלה אילולא סמנכ"ל החומרה שלה היה ג'וני סרוג'י. סרוג'י, יליד חיפה שגויס לאפל ב־2008, הפך לאחד מחלוצי פיתוח החומרה של האייפונים והאייפדים, והיה אחראי על רבים משבביהם. הוא עמד מאחורי שבב ה־A9X של האייפד פרו, ונחשב למי שהציל את השקתו בשנה שעברה.

בערוב ימיו חיפש סטיב ג'ובס דרך להגדיל משמעותית את גוף פיתוח החומרה של אפל, כחלק ממאמציו להיפטר מהספקים ולהשתלט על שרשרת הערך, וביקש להקים מרכז פיתוח נוסף על זה שפועל בקופרטינו. סרוג'י היה זה שהשפיע עליו להקים את המרכז דווקא בישראל, ועל כן ב־2011 רכשה אפל את אנוביט.

בכך לא הסתיים המסע הישראלי של אפל לעצמאות בתחום החומרה. ב־2013 החלה טקסס אינסטרומנטס בפיטורי מרבית עובדיה בישראל. סרוג'י הבחין בהזדמנות, גייס מקרב המפוטרים עשרות מומחי תקשורת אלחוטית, ופיתח עבור אפל יכולות קישוריות WiFi שעד אז היא היתה רוכשת מברודקום. בהמשך רכשה אפל בישראל גם את פריימסנס, יצרנית החיישן לזיהוי תנועות גוף, ובשנה שעברה קנתה את LinX, יצרנית חיישני מצלמות סלולריות המשפרות את חדות התמונה בתנאי קיצון.

אפל חשפה בחודש שעבר כי בסך הכל השקיעה בישראל 1.2 מיליארד דולר, והיא פעילה כיום בשני מרכזי פיתוח בישראל, הגדול שבהם ברחוב משכית בהרצליה והקטן בפארק התעשייה מת"מ בחיפה. עוד דיווחה החברה כי הצוותים המקומיים ממשיכים בפיתוח טכנולוגיות חומרה עבור מכשיריה השונים — כלומר אחסון, רכיבים לשבבים, קישוריות אלחוטית ומצלמות. בקומה הראשונה של הבניין החדש בהרצליה היא מפעילה מעבדה שמנסה כמה מאותם רכיבים, הנשמרים בסודיות קפדנית מרוב העובדים.

מדיניות ההעסקה הנוקשה של אפל לא פסחה גם על העובדים בישראל. זו כוללת שעות עבודה ארוכות מהמקובל ורמת חשאיות ומידור שאין כדוגמתה בחברות הייטק אחרות. בנוסף, לעובדים אסור להביא לעבודה מכשירים חכמים שאינם מתוצרת אפל.

ג'וני סרוג'י. ספק אם אפל היתה הופכת את ישראל למגרש הפיתוח שלה בלעדיו