המהלך העסקי של השנה

הפיינליסטיות

על־בד: נלחמים בסתימות ביוב עם מיקוד חדש

חברת על־בד מהמושב השיתופי משואות יצחק מוכרת בעיקר בזכות ייצור מגבונים לחים, העשויים בד לא ארוג. הכנסותיה מתחום המגבונים עמדו בתשעת החודשים הראשונים של 2017 על 870 מיליון שקל - כ־80% מכלל ההכנסות של על־בד. בנוסף לחברה עוד שתי פעילויות שפותחו בשנים האחרונות - טמפונים ומוצרי ספיגה (תחבושות ותחתוניות).
לעל־בד לא מעט אתגרים. החברה פועלת פועלת בתחום תעשייתי בעל שיעור רווחיות לא גבוה, ולה רווחיות גולמית של 23%-20% בממוצע. עליה להשקיע במחלקת מו"פ מתקדמת כדי להצדיק את קיומה בעולם התחרותי. בנוסף, רוב תוצרתה מופנית לייצוא ולכן היא סובלת מתנודות בשערי המט"ח. אף על פי כן החברה מצליחה לרשום רווחיות ולהגדיל את הכנסותיה בעקביות.
השנה הבשילו שני מהלכים שעליהם שקדה החברה בשנים האחרונות. הראשון, השלמת ההקמה של המפעל בדימונה. החברה השקיע כ־230 מיליון שקל במחקר ופיתוח, בציוד ובהקמת מתקן ייצור בדימונה, שמיועד לייצור נייר נשטף. לדברי מנכ"ל על־בד דן מסיקה, תחום זה צומח בשל הסתימות שיוצרים המגבונים הרגילים ברשתות ביוב. "התקינה הבינלאומית בתחום מתהדקת בכל הקשור לבדים נשטפים. סתימות בביבים בכל העולם חייבו את החברות לחשוב על פתרונות", אמר. להערכתו, קטגוריה זו צפויה לעקוף את מוצר הדגל - המגבונים. בהתחשב במיקומו, המפעל זוכה להטבות מס מהמדינה - ועל־בד נהנית ממס מופחת של 9% על פעילותו.
המהלך השני שהבשיל בעל־בד הוא פיתוח המפעל בפולין, לשם התרחבות באירופה. לדברי מסיקה, לפיתוח המפעל שני יתרונות משמעותיים: ראשית, בפולין יש כוח אדם איכותי יחסית בתחומים טכניים, וכך על־בד יכולה לגייס עובדים ברמה גבוהה. שנית, מכירותיה של על־בד מופנות ברובן לגרמניה, וקרבתה של פולין לשוק היעד מאפשרת חיסכון בעלויות. פולין עדיפה על גרמניה כמוקד ייצור משתי סיבות: שיעור המס שמשלמת על בד בפולין הוא 19% בלבד, לעומת 31% בגרמניה; ועלות שעת עבודה בפולין עומדת על 2.9 יורו לשעה, לעומת 9 יורו בגרמניה.

צ'ק פוינט: הגנה כוללת לאיומי הסייבר

2017 היתה השנה שבה כבשה צ'ק פוינט את הבכורה. אף שאינה נסחרת בבורסת תל אביב אלא בנאסד"ק, ענקית אבטחת המידע היא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגדול ביותר - 18 מיליארד דולר. היא הגיעה לכך בזכות עלייה של 30% בשווי השוק שלה בשנה האחרונה, וגם בצל נפילתה של טבע, שלקחה בעשור האחרון את ההובלה. זו אינה הפעם הראשונה שבה צ'ק פוינט עוקפת את טבע, אך אז זה היה בנסיבות שונות לחלוטין: צ'ק פוינט, המצויה תחת ניהולו של גיל שויד מאז שייסד אותה, כבר זכתה בתואר הישראלית הגדולה ביותר בשלהי 2000, על רקע בועת הדוט.קום. החברה הגיעה אז לשווי שוק של 25 מיליארד דולר, בעוד טבע נסחרה סביב רמות של 9 מיליארד דולר בלבד.
אולם, לא רק נפילתה של טבע הביאה את צ'ק פוינט לשיאים חדשים. התגברות איומי הסייבר ומוצרים חדשים שהשיקה דחפו את החברה לתוצאות שיא. המהלך המשמעותי האחרון של צ'ק פוינט היה השקת פלטפורמת אינפיניטי (Check Point Infinity). זו נחשבת למערכת המשולבת הראשונה שמספקת הגנה לרשתות תקשורת, ענן ומובייל. "כל דבר בעולם מחובר, והדברים בתחום הסייבר הופכים מורכבים מאי פעם", אמר מוטי שגיא, מנהל טכנולוגיות האבטחה בצ'ק פוינט. "ההתקפות עוברות תהליך של אבולוציה, וגם התשתיות מתקדמות יותר ויותר. בעולם קיימים פתרונות אבטחה שבנויים לתת מענה לאיום מסוים או תשתית מסוימת - ללא פתרונות כוללים", הסביר שגיא. "יש פתרונות שרק נותנים התרעה כשמתבצעת מתקפת סייבר. זה בערך כמו שיעמוד שומר בכניסה לבנק, וכשיכנסו פורצים - הוא יגיד שיש פריצה. אינפיניטי היא מערכת אחודה שנותנת פתרון למגוון איומים". לדבריו, המערכת יכולה לשרת לקוחות תחת מגוון איומים, ובכך להרחיב את סל המוצרים של צ'ק פוינט. "אם לקוח יש תקציב מסוים לאבטחת ענן ותקציב אחר למתקפות סייבר, המערכת שלנו נותנת פתרון כולל, מרחיבה את סל השירותים - ומבחינתנו גם את אופק ההכנסות".

אורבוטק: רכישה שהכפילה את המכירות והרווח

כניסה לתחום חדש אינה תמיד מוצלחת, אך אורבוטק הצליחה היכן שחברות רבות מנסות ונכשלות. חברת האלקטרוניקה מיבנה, שעד 2014 התמקדה בעיקר בייצור ציוד בדיקה עבור ענף השבבים ויצרני מסכים שטוחים, החליטה לצאת לדרך חדשה. באוגוסט 2014 החליטה הנהלת החברה לרכוש את חברת SPTS הבריטית מידי קרן הפרייבט אקוויטי Bridgepoint תמורת 370 מיליון דולר במזומן. עבור חברה שכל ימיה התמחתה בציוד בדיקה, ההחלטה לעבור לציוד ייצור היתה דרמטית.
המהלך הכניס את אורבוטק לשוק המארזים המתקדמים לשבבים, הקפיץ את היקף פעילותה, הביא לחדירתה לשווקים חדשים, הרחיב את סל המוצרים והשירותים שלה והעניק לה נגישות ללקוחות מהותיים חדשים. הכניסה לשוק החדש כמעט הכפילה את הכנסות אורובוטק, מ־580 מיליון דולר בשנת 2014 לצפי של כ־900 מיליון דולר בשנת 2017.
נכון לחודש נובמבר שעבר רשמה אורבוטק שיא של 16 שנה - זינוק בשווי השוק שלה בנאסד"ק וחציית רף שני מיליארד הדולרים. זאת על רקע ההשקה המדוברת של אייפון 8, שאורבוטק מעורבת בתהליכי הייצור שלו.

נייס: שתי רכישות שלקחו את החברה קדימה

2016 היתה שנה חשובה עבור נייס מערכות. החברה, שבעבר התמחתה במערכות ביטחוניות, ביצעה שתי רכישות אסטרטגיות שהגדילו במידה ניכרת את מגוון המוצרים שהיא מציעה ללקוחות - ואת מגוון הלקוחות עצמם. שתי הרכישות שיפרו והרחיבו את יכולת המענה למגמות העיקריות בשוק המטרה של נייס - מעבר לענן ושימוש בבינה מלאכותית.
הרכישה הראשונה בוצעה בינואר 2016. חברת Nexidia, שעוסקת בניתוח אינטראקציות בין חברות ללקוחות.
החברה, שנרכשה תמורת 135 מיליון דולר, חיזקה לנייס את יכולות מערכות האנאליטיקה - מערכות המאפשרות למשתמש להוציא במהירות מידע לפי חיתוכים שונים. בזכות אנאליטיקה בענן והיא אפשרה לנייס להוסיף יכולות ולהיענות לצרכי המשתמשים מהר יותר. בנוסף היא אפשרה לנייס להציע את פתרונות האנאליטיקה בסביבות תוכנה של מתחרים, ולא רק של לקוחות נייס. כתוצאה, נתח השוק של נייס בתחום זינק, ולפי חברת ניתוח השוק DMG הוא כפול מזה של המתחרה הקרוב ביותר בתחום האנאליטיקה.
הרכישה השניה הושלמה בנובמבר 2016. inContact, שנרכשה תמורת 940 מיליון דולר, נתנה לנייס יכולת משלימה בשוק נושק לשוק המסורתי שלה, הכפול בגודלו מזה שנייס פעלה בו טרם הרכישה. הענן איפשר לנייס להציע פתרונות לארגונים קטנים בהרבה מלקוחותיה המסורתיים, שהם חברות ענק. בעזרת שתי הרכישות נייס מיצבה את עצמה כשחקן המוביל בכל שוק התוכנה לארגוני שירות לקוחות, והגדילה את השוק הפוטנציאלי. מניית נייס נסחרת בבורסת ת"א ובנאסד"ק. בשנה האחרונה עלתה המניה בנאסד"ק ב־35%, ונייס נסחרת לפי שווי שוק של 5.4 מיליארד דולר. ב־2017 מורגשות תוצאות הרכישה בקצב צמיחה מואץ, ניכרת עלייה דרמטית במכירות ממנויים ועלייה מתמדת ברמת הרווחיות.

סלקום: הדרמה הטלוויזיונית שאיש לא צפה

שוק שידורי הטלויזיה לוהט בשנתיים האחרונות. יריית הפתיחה נורתה לפני כשנתיים, כשסלקום יצאה בסדרת פרסומות עם דמותו של "משיח" וחנכה את שידורי סלקום TV ב־99 שקל. בתחילה סלקום נגסה בעיקר בסוג מסוים של לקוחות, שהיה נכון להתנתק מחברות הלווין והכבלים ולעבור לממשק הדיגיטלי שלה. אך בהמשך סלקום הצליחה להגדיל את חלקה בשוק באופן עקבי. עד לפני מספר שנים מנויי הכבלים והלויין היו מוכנים לשלם 350-250 שקל לחודש, ועכשיו גם החברות הגדולות החלו להציע חבילות מוזלות כדי לעצור את הדימום. מה שהחל בזליגה איטית של לקוחות הפך למבול של ממש. בתוך שבעה רבעונים איבדה הוט כ־30 אלף מנויים בשידורי הטלויזיה, בדומה למכה שספגה חברת הלווין יס.
סלקום ופרטנר, חברות הסלולר שנתפסו בהתחלה כשחקניות שנותנת שירות חלקי בתחום הטלויזיה, הציגו ברבעון השלישי נתוני גיוס גבוהים. סלקום TV דיווחה כי הגיעה ל־154 אלף לקוחות, לאחר שהצליחה לצרף 17 אלף לקוחות חדשים ברבעון השלישי.
מעבר לגיוס 10% משוק הטלוויזיה, הצלחתה העיקרית של האסטרטגיה בסלקום טמונה בערך הפעילות לחברה. ערב כניסתה לטלוויזיה, שווי סלקום היה זהה לזה של פרטנר המתחרה. שלוש שנים לאחר יישום מוצלח של האסטרטגיה, נפתח ביניהן פער עצום: נכון לסוף הרבעון השלישי של 2017, עמד שווי הפעילות (EV) של סלקום על 6.31 מיליארד שקל, בעוד זה של פרטנר עמד על 4.51 מיליארד שקל. באמצעות כניסה מוצלחת לטלוויזיה הצליחה סלקום לייצר שווי גבוה ב־1.8 מיליארד שקל מפרטנר - אף שפרטנר נהנתה מהכנסה חד־פעמית גבוהה עבור מחיקת המותג אורנג'.

טאואר: עסקת פנסוניק ניכרת בתוצאות

הרבעון השלישי של 2017 היה הטוב בתולדותיה של טאואר־ג'אז. חברת השבבים רשמה בו מכירות שיא של 355 מיליון דולר, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הגולמי הסתכם ב־55 מיליון דולר, שיפור של 12% לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי (Ebitda) ברבעון הסתכם ברמת שיא של 109 מיליון דולר - 31% מהמכירות. זאת בהשוואה ל־97 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2016, עם 29% מהמכירות. בשורה התחתונה רשמה טאואר רווח נקי של 55 מיליון דולר, שיפור של 8% לעומת הרבעון המקביל. זהו הרווח הגבוה ביותר שרשמה החברה מפעילות שוטפות - והמשקיעים לא נותרו אדישים: מניית טאואר זינקה בשנה האחרונה ב־70%, ורשמה עלייה מצטברת של יותר מ־250% בחמש השנים האחרונות.
ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט. לפני 12 שנים, כשנכנס למשרדו במגדל העמק, היה נראה כי החברה מרחק צעד אחד מקריסה. היום טאואר נחשבת לאחת החברות מצליחות בבורסה המקומית. אלוונגר הגיע לטאואר לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם כרמל ורניה. טאואר הפסידה בשנתיים שקדמו להגעתו 250 מיליון דולר, ושאלת קיומה עמדה בספק. אלוונגר, בעברו הרחוק מתאגרף, היה צריך להוכיח יכולת היאבקות יוצאת דופן ולהילחם על החברה.
בשנים הללו נאלצה טאואר לבצע סוג של הסדר חוב מול הבנקים, לבקש הזרמת בעלים מהחברה לישראל של עידן עופר ולהתמזג עם חברת השבבים האמריקאית ג'אז. שווי השוק שלה טיפס במידה ניכרת: מפחות מחצי מיליארד שקל ביום כניסתו של אלוונגר, במאי 2005, לשווי שוק שנושק ל־12 מיליארד שקל היום.
אלוונגר נדרש להתמודד עם שתי חזיתות עיקריות: חיזוק מבנה ההון של החברה, במקביל לחיזוק הצד הטכנולוגי ולבניית יכולות טכנולוגיית שיותירו את טאואר בזירה. לאחר המיזוג עם ג'אז, טאואר לא קפאה על השמרים. היא הרחיבה את יכולותיה בטכנולוגיות אנלוגיות, וביצעה מיזוגים ורכישות שהתבססו על מודלים עסקיים ייחודיים. טאואר־ג'אז הקימה שותפות עם פנסוניק, הכוללת שלושה מתקני ייצור ביפן, ובנוסף רכשה מפעל ייצור בסן אנטוניו, המספק לה כושר ייצור נוסף.
המהפך ניכר היטב בתוצאות. בשנים האחרונות צמחו מכירות החברה מקצב שנתי של כ־100 מיליון דולר לקצב שנתי של יותר מ־1.4 מיליארד דולר, מספר מתקני הייצור שלה גדל משניים לשבעה בשלוש יבשות שונות, ומספר העובדים שלה צמח מ־900 ל־5,500; מספר לקוחותיה עלה מ־30 בלבד ליותר מ־300.

קייט פארמה: יצרה ערך למשקיעים בתוך 3 שנים

לא הרבה חברות ביומד מצליחות להביא ערך למשקיעים מהציבור בתוך שנים מהנפקתן. לרוב הן נכשלות בשלבים מוקדמים וגורמות מפח נפש למשקיעים, ובמקרה הטוב, לוקח למוצרים שלהן שנים רבות להבשיל. קייט פארמה, המפתחת טיפול לסרטן, נבדלת בכך מיתר החברות בענף. החברה שהקים אריה בלדגרין הצליחה להשיא ערך משמעותי למשקיעים בתוך שלוש שנים בלבד. מניותיה הונפקו בנאסד"ק בקיץ 2014, ושלוש שנים לאחר מכן, בקיץ 2017, נמכרה קייט פארמה בשלמותה לחברת התרופות האמריקאית גיליאד. גיליאד שילמה על קייט פארמה 11.9 מיליארד דולר, מחיר המשקף 180 דולר למניה - פי 10 ממחירה בהנפקה הראשונית.
הטכנולוגיה שעליה נשען הטיפול של קייט פארמה, CAR־T, נחשבת גולת הכותרת בתחום ריפוי הסרטן. מדובר בשיטה של אימונותרפיה - שימוש במערכת החיסון של הגוף כדי להלחם בסרטן. לימפוציטים מסוג T (תת קבוצה של תאים לבנים) נלקחים מהחולה ומושתל בהם קולטן המזהה מרכיבים ספציפיים בתאי הגידול הסרטני של אותו החולה. התאים המהונדסים מוחזרים לגוף, מצויידים ביכולת לזהות את תאי הסרטן - ולתקוף אותם.