8
גירעון
7
תחבורה
6
ארנונה
5
רווחה
4
בריאות
3
חינוך
2
ביטחון
1
הכנסות
החשש המרכזי של האוצר ושל בנק ישראל הוא מה יקרה אם במהלך השנה יפרוץ מיתון במשק או יהיה אירוע ביטחוני חמור או אפילו רעידת אדמה חריפה. במקרה כזה, משום שהגירעון גבוה מלכתחילה, הוא עלול לזנק לרמות שיא שיקשו על הממשלה לממנו
אין לכך סיבה כלכלית אמיתית. הממשלה לא תשקיע את הכסף הזה בפיתוח תשתיות או בדברים אחרים שיכולים לסייע בעידוד הצמיחה במשק, אלא במימוש ההסכמים הקואליציוניים
כל הכלכלנים באוצר, בבנק ישראל ובמשרד רה"מ סבורים כי הגירעון בשנה הבאה צריך להיות כ-2.5% מהתוצר, ואילו הצורך הפוליטי להשביע את הדרישות התקציביות של כולם הביא את נתניהו וכחלון להגדיל אותו בכמה מיליארדים ל-2.9% מהתוצר
בשורה התחתונה
הקרב על הגירעון הוא לא רק כלכלי, אלא גם אידיאולוגי, הוא התנגשות בין תפיסות עולם. תפיסה אחת אומרת: בואו נוציא היום יותר על חשבון העתיד, בואו נשקיע במה שיעזור לנו לצמוח כי אז נוכל לדאוג גם לדורות הבאים.
לפי התפיסה השנייה, של פקידי האוצר, הגירעון הוא קדוש וחייב להיות נמוך. אחרת, אם נגדיל את הגירעון ונוסיף תקציבים, הפוליטיקאים סתם יקצו אותם לביטחון או לתוספות שכר של עובדי המדינה, ואין שום סיבה שהילדים שלנו יממנו את זה.
התוצאה היא שילוב בעייתי: מצד אחד, הגירעון גבוה יחסית; מצד שני, תוספת התקציבים לא מיועדת לצמיחה, אלא לביטחון ולמימון הסכמים קואליציוניים.
8
גירעון המדינה
את החוב ישלמו הילדים שלכם
- שאול אמסטרדמסקי -
איך מממנים את הגירעון
(במיליארדי שקלים, בשנה)
העובדה שהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה עולה לנו כסף. למה? כי הממשלה לוקחת על עצמה חובות, וחובות צריך להחזיר – בריבית. זה כסף ממשי שיורד מהתקציב בכל שנה והיה יכול להיות מושקע במטרות אחרות.
128.2
מיליארד שקל
הוצאות המימון של
הממשלה, בשנה
אחד משרי האוצר לשעבר נוהג לומר שהגירעון מעניין רק שניים וחצי פקידים בירושלים ואולי קומץ עיתונאים. לרוב הציבור, הוא אומר, פשוט לא אכפת. אז הנה, הסבר פשוט: הגירעון הוא הפער בין הוצאות המדינה להכנסות שלה. ככל שההוצאות גבוהות מההכנסות, הגירעון גבוה יותר וחובות המדינה עמוקים יותר. את החובות יחזירו הילדים שלכם. ככל שהם יעמיקו, כך יוצא בעצם שאתם חיים על חשבונם.
ביטוח לאומי
תשלום ריבית על הכסף שהאוצר לווה כל שנה מהביטוח הלאומי
(לפחות כל עוד הביטוח הלאומי היה בעודף הכנסות על הוצאות)
אגרות חוב ממשלתיות רגילות
ריבית על אגרות חוב ממשלתיות שנסחרות בבורסה (שרובן נקנות בידי גופי הפנסיה)
אגרות חוב לקרנות הפנסיה
ריבית מובטחת מראש של 4.86% בשנה שמונפקות אך ורק לקרנות הפנסיה
הבונדס
תשלום ריבית על ההלוואות שארגון הבונדס האמריקני מגייס עבור ישראל (נקרא רשמית ״מלווה העצמאות והפיתוח״)
אגרות חוב ממשלתיות בגיבוי אמריקאי
ריבית על אגרות חוב ממשלתיות שהונפקו בבורסות בחו״ל על בסיס הערבויות האמריקניות שניתנו לישראל ב-2003
אגרות חוב ממשלתיות רגילות
ריבית על אגרות חוב ממשלתיות שהונפקו בבורסות בחו״ל ללא
כל גיבוי אמריקני
ביטוח לאומי
החזר ההלוואות שהאוצר לווה כל שנה מהביטוח הלאומי
אגרות חוב
ממשלתיות רגילות
החזר חובות שהונפקו בצורת אגרות חוב ממשלתיות שנסחרות בבורסה
אגרות חוב לקרנות הפנסיה
החזר חובות שהונפקו בצורת אגרות חוב שמיועדות אך ורק לקרנות הפנסיה
הבונדס
החזר ההלוואות שארגון הבונדס האמריקני מגייס עבור ישראל (נקרא רשמית ״מלווה העצמאות והפיתוח״)
אגרות חוב ממשלתיות בגיבוי אמריקני
החזר חובות שהונפקו בצורת אגרות חוב ממשלתיות בבורסות בחו״ל על בסיס הערבויות האמריקניות שניתנו לישראל ב-2003
אגרות חוב ממשלתיות רגילות
ריבית על אגרות חוב ממשלתיות שהונפקו בבורסות בחו״ל ללא כל גיבוי אמריקאיי
3
2
1
39.4
מיליארד שקל
תשלום ריבית ועמלות
88.8
מיליארד שקל
החזר חובות (תשלומי קרן)
33.2
מיליארד שקל
ריבית על
חובות בישראל
6.2
מיליארד שקל
ריבית על
חובות לחו״ל
80.5
מיליארד שקל
חובות
לישראלים
8.3
מיליארד שקל
חובות
לחו״ל