פרק 2: זאת מלחמה

לקראת סופה של הישיבה האחרונה של ועדת הרגולציה על מזון של משרד הבריאות (AKA הוועדה למלחמה בסוכר) אפשר כבר היה לזהות את ניצני המלחמה שתפרוץ בין משרד הבריאות לבין יצרניות המזון. כלל אצבע לא רע בשביל לדעת שהולכת להיות מלחמה, הוא כששני הצדדים מכריזים שפניהם אינן למלחמה.

בשביל להבין למה זו הולכת להיות מלחמה בעיקר מול יצרניות המשקאות הממותקים (ולכן בעיקר מול קוקה-קולה ישראל שהיא השחקנית הגדולה בענף הזה), פשוט התבוננו בתרשים הבא:

 

 

התרשים הזה לקוח מתוך המצגת שהציג בפני הוועדה פרופ׳ אורן שיבולת, מנהל יחידת הכבד במערך הגסטרו בבית חולים איכילוב. הוא הציג זאת בצורה הפשוטה ביותר: ״אם נילחם בכל הסוכר המוסף בבת אחת, זו תהיה מלחמה קשה מאוד כי הסוכר מפוזר בין מוצרים רבים. אבל בגלל ש-57% מהסוכר המוסף שאנחנו צורכים מקורו במשקאות ממותקים (הנתח של התה שאתם רואים בתרשים הוא לא תה, אלא משקאות תה קר שמפוצצים בסוכר – ש״א), המטרה צריכה להיות ברורה: המשקאות הממותקים. אם נצליח למנוע את הצריכה שלהם, יהיה לזה אימפקט אדיר על העולם״.

כך בדיוק נשמעת הכרזת מלחמה, לא משנה בכמה שכבות של נימוס משרד הבריאות יעטוף את המסר הזה. עכשיו רק נשאר להסביר למה לצאת למלחמה הזו.

כל הקלוריות שוות, אבל
יש קלורית ששוות יותר

באתר האינטרנט של קוקה-קולה ישראל, במין עמוד שאלות ותשובות שכזה, החברה מנסה להתמודד עם הטענות שהכמויות הגדולות של הסוכר במשקאות שלה תומרים תרומה משמעותית לתופעת השמנת היתר העולמית. כך זה נראה:

 

​האם קוקה-קולה גורמת להשמנת יתר?השמנת יתר היא בעיה בריאותית גלובלית רצינית ומורכבת. המדע תומך בכך שהשמנת יתר אינה נובעת ממאכל או ממשקה מסוים לבדו. אנשים צורכים קלוריות ממקורות רבים, וכאשר מדובר בשמירה על משקל - כל הקלוריות נחשבות, לא משנה מאין הן מגיעות. על פי מומחים שחקרו את הנושא, הקונצנזוס הוא שהמפתח להשגת משקל בריא ולשמירה עליו לאורך זמן הוא לאזן בין הקלוריות הנכנסות לקלוריות היוצאות. בקוקה-קולה ישראל אנו מציעים מגוון רחב של משקאות שיכולים לסייע בניהול מאזן זה, ביניהם מוצרים רבים מופחתי קלוריות או ללא קלוריות כמו דיאט קוקה-קולה וקוקה-קולה זירו ואחרים. 

 

והנה עוד אחד מתוך אתר קוקה-קולה שמבטא את אותה גישה בדיוק:

 

​כמה סוכר יש בקוקה-קולהב-100 מ"ל קוקה-קולה יש כ-10 גרם סוכר, אשר מהווים 42 קלוריות. בפחית קוקה-קולה המכילה 330 מ"ל משקה, יש 35 גרם סוכר, המהווים 139 קלוריות. בדיאט קוקה-קולה ובקוקה-קולה זירו אין סוכר כלל ומשקאות אלה מכילים פחות מ-1 קלוריה ל-100 מ"ל. הרכיבים וההרכב התזונתי של כל המשקאות שלנו, כולל סוכר, מפורטים על גבי תוויות המוצרים שלנו. חשוב לזכור כי כאשר מדובר בשמירה על משקל גופנו, כל הקלוריות נחשבות, ללא קשר למקורן, כולל קלוריות המגיעות ממגוון המשקאות שלנו. המפתח להשגת משקל בריא ולשמירה עליו לאורך זמן הוא לאזן בין הקלוריות הנכנסות לקלוריות היוצאות. כל יתר הרכיבים מפורטים בשקף המצורף. 

 

הטקסטים האלה תואמים במדויק את הגישה האמריקנית. שימו לב למוטיב החוזר בשניהם – כל קלוריה נחשבת. באנגלית זה נשמע טוב יותר – Each Calorie Counts, כלומר כל קלוריה נספרת. בשני הדיונים האחרונים של ועדת הרגולציה על מזון של משרד הבריאות, מומחי המזון הסבירו שוב ושוב למה הגישה הזו של קוקה-קולה פשוט אינה נכונה מדעית.

 

הדיאטנית ד״ר שירה זלבר-שגיא, גם היא מאיכילוב, סיפרה בוועדה על ניסוי קליני שנעשה ובו נתנו לאנשים בשתי קבוצות שונות לשתות במשך חצי שנה כמות זהה מבחינה קלורית של קולה, ושל חלב. ״אחרי חצי שנה הניסוי הראה עלייה ברורה של מאות אחוזים בכמות השומן בכבד בקבוצה שצרכה את הקולה, למרות שמספר הקלוריות היה אותו הדבר בקולה ובחלב. זה מסר חשוב: שלא רק הערך הקלורי הוא מה שחשוב, אלא מאיפה הקלוריות באות״.

בואו נתעכב לרגע על הנקודה הזו, כי זה קו ההגנה המרכזי של קוקה-קולה, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. אם תקפידו על כמות קלוריות מאוזנת וגם תעשו פעילות גופנית בהתאם, אומרים בקוקה-קולה, הכל יהיה בסדר ותוכלו להמשיך לשתות בלי חשש.

לפי אנשי המקצוע, זה רחוק מלהיות נכון, מכמה סיבות. ראשית, מעבר לעניין הקלורי, לצריכה מוגברת של סוכר, בעיקר של פרוקטוז, עלולים להיות נזקים משמעותיים למערכות שונות בגוף שלכם, אפילו אם תביאו את הקלוריות האלה בחשבון.

 

ובמילותיה של ד״ר זלבר-שגיא בישיבת הוועדה:

״יש ספרות אדירה על ההשלכות הבריאותיות של הסוכר, בעיקר של הפרוקטוז. הוא מעודד השמנה, מעלה לחץ דם, מעלה באופן מיוחד את השומן הבטני העמוק שמתקשר לכל התחלואות של המאה ה-21 כמו סוכרת וכו׳, מביא להיווצרות כבד שומני שהוא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי – 30% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מזה, ל-50% מהילדים השמנים יש כבד שומני. זו מחלה שמעלה סיכון לסוכרת ומחלות נוספות״

 

הסיפור עם הפרוקטוז

מה הסיפור עם הפרוקטוז? באופן כללי, אנחנו חייבים סוכר בשביל לחיות. הוא מקור האנרגיה שאנו זקוקים לה. מה שכן, ישנם סוגים שונים של סוכר. הסוכר שאנו זקוקים לו, אם הבנתי כמו שצריך את כל ההרצאות וכל המאמרים שקראתי, הוא גלוקוז. גם הלקטוז, סוכר החלב, אם הבנתי נכון, הוא בסדר.

כשאני אומר ״בסדר״ אני מתכוון שהסוכרים האלה מתפרקים בגוף ועוברים תהליך מטבולי שאינו הרסני לנו. הפרוקוטוז, לעומתם, הוא סוכר רע, אם לצייר זאת בצורה פשטנית, משום שצריכה ממושכת וכרונית שלו הופכת את הכבד לשומני, מעלה את הסיכוי להשמנת יתר, וכל הדברים הנפלאים האחרים שד״ר זלבר-שגיא דיברה עליהם. זה עניין ביו-כימי, של האופן שבו הוא מתפרק בגוף.

 

ד״ר רוברט לוסטיג מארה״ב, מסביר שזו הסיבה שבגללה סוכר לבן הוא רעל. מאחר שיש לו השפעות זהות על הגוף לאורך זמן כמו של צריכת אלכוהול כרונית, ומאחר שצריכת אלכוהול כרונית נחשבת על ידי הרשויות כרעילה, הרי שגם סוכר (לאורך זמן) הוא רעל.

הפרוקטוז הוא חלק מסוכר השולחן שאנחנו משתמשים בו (הסוכר הלבן, שמורכב מגלוקוז ומפרוקטוז). הוא נמצא גם בפירות שאנחנו אוכלים, והוא נמצא בהרבה מאוד מזון תעשייתי שאנחנו צורכים (יוגורטים, למשל, וכמובן משקאות ממותקים, דגני בוקר, חטיפים וכו׳).

הנה מה שהיה לד״ר זלבר-שגיא להגיד עליו: ״אנחנו צורכים המון פרוקטוז. אנחנו לא מהונדסים לאכול כמויות גדולות של פרוקטוז. ברגע שהתפריט שלנו מתבסס על סוכר מוסף, נהיינו צרכנים גדולים של פרוקטוז. 50% מהסוכרוז, סוכר שולחן, 50% ממנו זה פרוקטוז. כך שבכל פעם שאנחנו צורכים סוכר מוסף אנחנו צורכים פרוקטוז. וזה נכון לא רק לסוכר השולחן, אלא לכל סוגי הסוכרים כולל הסוכרים הטבעיים. סילאן, פרוקטוז, רכז פירות. כל זה הוא תחת סוכר מוסף. אין סוכר מוסף שהוא בריא, גם לא דבש או סילאן. ובראש ובראשונה הם המשקאות המתוקים שהם המקור העיקרי לסוכר מוסף, גם משקאות הפירות שהם מכילים סוכר באותה מידה״.

 

תגידו שלום למיץ התפוזים הסחוט

בחזרה למשקאות. למה המומחים מגדירים דווקא את המשקאות הממותקים כמטרה הראשונה שצריך להתנפל עליה?  פרופ׳ אורן שיבולת הסביר בדיון: ״כשאנחנו צורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא קורא את זה כאוכל ואנחנו לא מפחיתים את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית המזון עם הסוכר. אם תאכלו עוגה, אכלתם המון קלוריות אבל המוח יעשה פיצוי ותאכלו פחות קלוריות בארוחה הבאה. אם תשתו פחית של קולה, לא תפחיתו קלוריות בארוחה הבאה״.

 

בחנו את עצמכם: כמה סוכר יש בכוס (200 מ"ל)?

 

 

שימו לב לנקודה חשובה, שבפעם הראשונה שאני התוודעתי אליה ממש ממש ממש התבאסתי. אבל ממש. אנחנו לא מדברים כאן רק על משקאות סינתטיים, לא רק על קולה או אייס טי או מים בטעמים.

אנחנו מדברים גם על מיצי פירות, גם כאלה שסחוטים טרי טרי וגם כאלה פחות טבעיים. מבין כל סוגי הפרוקטוז שאנחנו צורכים, המשקאות הממותקים הם הגרועים ביותר. במיץ תפוזים סחוט טבעי שהכנתם לעצמכם יכול להיות יותר סוכר (רע) מבכוס קולה.

ד״ר זלבר שגיא: ״צריכת פרוקטוז, בשונה מגלוקוז, לא מביאה לתחושת שובע, משום שצריכת פרוקטוז לא מגרה הפרשה של לפטין ששולח איתות של שובע למוח בשביל להפסיק את האכילה. למה צריכה של פירות היא בסדר למרות שיש בהם פרוקטוז? כי יש בהם כמות גדולה של סיבים תזונתיים וויטמינים שמקהים את ההשפעה של הפרוקטוז על הגוף. כשאתה אוכל תפוז אחד זה בסדר, אבל בכוס מיץ תפוזים יש 4-5 תפוזים, וכשאתה אוכל משהו נוזלי הוא מתרוקן מהקיבה מאוד מאוד מהר וזה מפריע לעבודה של הורמונים שאמורים לשדר תחושת שובע וכו׳. ולכן תפריט שמבוסס על נוזלים הוא לא טוב כי הוא לא מייצר תחושת שובע. עדיף לאכול תמרים מאשר שייק תמרים״.

 

מה הקפיץ את מנהלת
איגוד יצרני המזון

הבאתי כאן את כל החפירה הזו משתי סיבות. ראשית, אני פשוט חושב שזה מעניין לאללה. אבל מלבד זה, רציתי שתוכלו לדמיין איך נראתה ישיבת ועדת המזון של משרד הבריאות האחרונה: היא נפתחה בשעתיים של התקפה על הסוכר. שעתיים של סקירה שיטתית, מדעית, מרתקת ומדכאת עד עפר שכמו נותנת לך אגרוף בבטן (בשלב שבו הם עברו לדבר על נתרן כבר ביקשתי את נפשי למות וגם איחרתי לפגישה אז הייתי חייב ללכת).

בשורה התחתונה, המסר שם היה מאוד פשוט: הסוכר, ובעיקר הפרוקטוז, הוא אם כל רע, וצריך להילחם בו, ובעיקר במשקאות הממותקים. ואז, בסוף השעתיים האלה, למנהלת איגוד יצרני המזון עו״ד גליה שגיא פשוט נמאס.

זה קרה אחרי שפרופ׳ שיבולת דיבר על כך שמומלץ להטיל מס סוכר על משקאות ממותקים, בגובה של 20% לפחות. לצורך ביסוס הטיעון שלו הוא הביא את מקסיקו כדוגמה למדינה שהטילה מס על משקאות ממותקים מה שהוביל לירידה בצריכה. זה כבר היה יותר מדי מבחינת עו״ד שגיא.

אני מתנצל מראש, אין לי ציטוטים מדויקים של מה שהיא אמרה ואני לא רוצה להכניס מלים לפיה. אבל המסר שלה היה חד וברור: אל תזרקו סתם מלים לאוויר, אל תביאו דוגמה איזוטרית ממקסיקו כאילו זו השיטה הטובה ביותר בעולם, שום דבר עוד לא הוכח ואתם עלולים לגרום נזק כבד.

האמת? אני מבין אותה. גם אני הייתי מתבאס אם מי שהיה תוקף אותי היה משתמש במחקרים מ-2013 עם נתונים מ-2011, וגם אני הייתי מתבאס אם היו מביאים דוגמאות ממקסיקו בשביל להצדיק מס על המוצר המרכזי של התעשייה שאני מייצג, שעלול לפגוע בהכנסות ממנו בגלל הקטנת צריכה.

הנקודה היא שמשרד הבריאות נחוש לצאת נגד המשקאות הממותקים, או לפחות זה המסר שהוא מנסה לשדר לציבור דרך התקשורת. משרד הבריאות לא חף מאחריות ומאזלת יד. הוא לא עשה דבר עד היום בשביל להתקין כבר את התקנות שיחייבו את כל יצרניות המזון לציין כמה סוכרים יש באוכל שהן מוכרות (אין חובה כזו בישראל כיום, ומי שמפרסמת את כמות הסוכר עושה זאת בהתנדבות). הוא אפילו לא עושה שום דבר בשביל לסלק מכונות אוטומטיות למכירת שתיה ממותקת וחטיפים מתחומי בתי החולים הממשלתיים שהוא עצמו הבעלים שלהם.

ובכל זאת, על אף הליקויים, משרד הבריאות משדר שהוא נחוש לצאת למלחמה הזו, וזו בהחלט סיבה לדאגה לתעשיית המזון, ולקוקה-קולה ישראל בפרט. החברה המרכזית (שמשווקת בין השאר את קוקה-קולה) מחזיקה בנתח שוק של כ-90% בערך (לפי נתוני נילסן) משוק הקולה בישראל, ומאחוזים גדולים מאוד משוק המשקאות הממותקים בכלל (45% לפי נתוני נילסן). משרד הבריאות קורא תגר על כל הקטגוריה הזו, כך שבמקומם גם אני הייתי נבהל.

​

מקור: נילסן

בזמן שחברות אחרות כמו שטראוס ותלמה יוניליוור יכולות לצאת בהשקות מחדש של חלק מהמוצרים שלהם עם פחות סוכר, בקוקה-קולה המוצר הוא סוכר. הצרכנים יכולים להתרגל ליוגורט מופחת סוכר, אבל קוקה-קולה בלי סוכר היא כבר כנראה מוצר אחר לגמרי.

משרד הבריאות יודע שבהתנגשות כזו הוא לא בהכרח ינצח. בסופו של דבר, מדובר באחד הגופים החזקים והעוצמתיים במשק. די רק להזכיר שהבעלים של קוקה-קולה ישראל מוזי ורטהיים מחזיק גם בשידורי קשת ובבנק מזרחי.

לכן, האסטרטגיה של משרד הבריאות היא לנסות להשפיע על חברות המזון דרך הציבור. לשכנע את הציבור שיש קשר הדוק בין צריכה מופרזת של סוכר, של משקאות ממותקים וכל היתר, לבין שלל המחלות שהוזכרו בתחילת הפוסט הזה. אחרי הכל, כשהתקשורת פרסמה שארגון הבריאות העולמי מצא קשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן, מכירות הבשר המעובד (נקניקיות וכו׳) צנחו בבת אחת ב-30% ומאז לא התאוששו, אפילו לא ביום העצמאות.

יצרניות המזון רגישות מאוד לכל שינוי בטעמי הצרכנים, וזה בדיוק הקלף שמשרד הבריאות ינסה לשחק בו. רגולציה בכוח לא תלך, מהלכים בירוקרטיים מורכבים ימוסמסו ויתאיידו ובינתיים תתחלף הממשלה. ולכו תדעו אם שר הבריאות הבא יהיה בקטע. הדבר היחידי שיעבוד הוא להשפיע על החברות דרך הציבור. זה מה שמשרד הבריאות ינסה לעשות.

ואז יגיע תורכם.

לפרק הבא

3

משהו מתוק