​

עינב כהן, עדי מקובר, אלכסנדרה שלומי ואיתמר אבישי

פעילים  ב"אקואושן", שהקים הביולוג הימי אנדריאס וייל עם מדענים ישראלים

​

בעמותה יש 13 עובדים קבועים ומאות מתנדבים, ותקציבה השנתי הוא 2.5 מיליון שקל

 

​

שותפים ותורמים: שני שלישים מהכנסות הארגון הם מהכנסות עצמאיות, בעיקר מהפעלת ספינת המחקר והפעילות החינוכית בבתי הספר. לעמותה יש קבוצת תורמים שבראשה עומדים וייל ומשפחתו

הפעילים שמגנים על הסביבה החופית

כוכבי ים

עמותת אקואושן הוקמה ב־2002 על ידי אנדריאס וייל, ביולוג ימי ופילנתרופ ממוצא שבדי, וקבוצת מדענים ישראלים. העמותה, שמרכזה בשדות ים, פועלת בכל הארץ לקידום שמירת הסביבה הימית והחופית באמצעות מחקר, חינוך ופעילות קהילתית נרחבת. בעמותה 13 עובדים קבועים וכ־20 מדריכים פרילנסרים. בנוסף, היא מפעילה רשת של מאות מתנדבים ברחבי הארץ.

עינב (נבי) כהן, בת 30 מגן שומרון, בעלת תואר שני בביולוגיה ימית, מתאמת יחסי ציבור, עובדת במחלקת החינוך ובמחלקה החופית של העמותה, מסבירה כי יש לה שלוש זרועות מרכזיות: "יש לנו ספינת מחקר ימית, היחידה מסוגה בישראל, שהושקעו בה 1.5 מיליון דולר, ומטרתה לסבסד מחקרים של חוקרים אקדמיים שיוצאים לחקור בעומקו של הים התיכון. בזרוע החינוך אנחנו מפעילים את תוכנית 'חופים' בקרב בתי ספר במטרה להעלות את רמת המודעות למצב הים והחופים; והזרוע השלישית היא שיתוף הקהילה".

העמותה היא נציגת ארגון Foundation for Environmental Education)  FEE) הבינלאומי בישראל, ומפעילה תוכניות כמו "הדגל הכחול", לסימון חופים ששומרים על רמת ניקיון מסוימת או מונגשים לנכים. "אנחנו גם מריצים קמפיינים ופרויקטים שונים לניקוי חופים ומציגים תערוכות נודדות בארץ ובחו"ל בנושא. מעבר לשיפור מצב החופים, אנחנו מאמינים שצריך להעלות את רמת המודעות. אם בוחרים בין המקל והגזר – אנחנו דוגלים בשיטת הגזר, כלומר, 'בואו נראה לכם כמה נפלא ונהדר הים שלנו, ומתוך זה אנחנו בוטחים בכם שתעזרו לנו לשמור עליו'", מוסיפה כהן.

​

מימין: מקובר, שלומי, כהן ואבישי. עובדים עם 72 כיתות ברחבי הארץ

 

 

את תוכנית "חופים" לכיתות א'־ח' השיקה העמותה לפני שלוש שנים. "בשנה הראשונה עבדנו עם 30 כיתות והיום אנחנו עומדים על 72 כיתות ברחבי הארץ", אומרת עדי מקובר, בת 29 מכפר סבא, בעלת תואר בתקשורת וניהול ומנהלת פרויקטים ושיווק בעמותה. לדבריה, "אפשר לראות את ההתקדמות הגדולה בזמן קצר יחסית".

"זו תוכנית שמותאמת לתכנים של משרד החינוך", מוסיף איתמר אבישי, בן 35 מכרכור, אקולוג ימי המנהל את תוכנית "חופים". "בין השאר, מגיע ביולוג ימי לכיתות ומשתף במחקר שלו, וכך מחבר את התלמידים לים ולחשיבות שלו. אנחנו מבצעים גם הכשרות למורים ויש בית ספר אחד בראשון לציון שממש בנה כיתה חופית דמוית חוף ים בעקבות התוכנית".

"אל מרכז המבקרים 'מגלים' בשדות ים מגיעות קבוצות בכל הגילאים", מסבירה אלכסנדרה שלומי, בת 25 מנתניה ובעלת תואר בביולוגיה ימית. שלומי היא רכזת החינוך בעמותה, מפתחת הדרכה ואחראית על הפעילות במרכז. "הקבוצות יוצאות לסיורי חקר ועם הבוגרים יותר אנחנו מתעמקים - את הסיורים מעבירים ביולוגים ימיים ואקולוגיים שמדברים על הים ברמה המדעית. הם מסבירים על תהליכים שקורים ועל ההשפעה של האדם.

"אנחנו מדגישים גם את העובדה שגם אזרח פשוט שהוא לא בעל מקצוע יכול לתרום לשימור החופים ולמחקר. כך, למשל, תלמידי כיתות י"א וי"ב יוצאים לים, מבצעים בעזרת מדריכים מדידות שונות ובודקים פרמטרים הקשורים לאיכות המים ולרמת הפסולת. את הנתונים אנחנו מעבירים למדענים שעושים בהם שימוש במחקרים שלהם. כך הצעירים גם תורמים לשמירה על הים וגם תורמים מהזווית המדעית לניטור החופים, כך שהם מסייעים לנו לדעת על מה צריך לשמור ואיך לשמור".

"גם כשאנחנו יוצאים עם קבוצות לנקות את החופים, אנחנו לא רק מנקים", מסבירה מקובר. "תמיד נרים איזו קונכייה או צדפה ונסביר עליה ועל בעלי החיים האחרים שחיים במים, ועל איך השקית או הפקק שמישהו זורק לים יכולים להשפיע עליהם. זה לא רק 'באנו, ניקינו, הלכנו', אלא גם משהו באופן הפעולה שמנסה לגרום למשתתפים להבין את האחריות הסביבתית שיש לנו, כך שבפעם הבאה גם הם יחשבו פעמיים אם לזרוק משהו לים או לא".

רעות ברנע

צילום: עמית שעל

 

לעמוד הבית

