היזם שידאג שתגיעו לים בתחבורה ציבורית גם בשבת

מקל בגלגלים

כשהיה בן 20, החליטו הוריו של רועי שוורץ־תיכון שהגיע הזמן שיפסיק להתעורר בכל בוקר בחיפה ב־5:30, רק כדי להגיע בזמן לבסיס של חיל האוויר שבו שירת בתל אביב. הם סייעו לו לשכור דירה בעיר, "הרווחתי שעתיים שינה ביום. פתאום יכולתי לקום ב־7:30, ועד 08:06 כבר הייתי בבסיס".

אלא שאז התברר לו שבהיעדר תחבורה ציבורית, ביקור אצל ההורים בשבת בחיפה הוא משימה מורכבת. "החלטתי שצריך לעשות מעשה. במקביל לשירות הצבאי כבר למדתי כלכלה באוניברסיטה הפתוחה, אז התחלתי לחפש נתונים על תחבורה ציבורית בימי ראשון בארבע מדינות. עברתי לגור במרכז בתחילת ינואר 2013, ובסוף מרץ כבר היתה לי תוכנית סדורה בת כמה עשרות עמודים איך מפעילים תחבורה ציבורית בשבת".

התוכנית המתינה כשנתיים, "עד שבסביבות פסח 2015 הרשת געשה: כמה אנשים החליטו להפוך את העמוד שלהם בפייסבוק ללוח טרמפים כתחליף לתחבורה ציבורית. ראיתי שהנושא תופס כותרות והחלטתי לפעול. פניתי לעורך דין, וכמה ימים אחר כך הכל כבר היה חתום ובדרך לרשם האגודות".

 

​

המימון הראשוני היה מענק השחרור של שוורץ־תיכון עצמו, לצד חסכונות אישיים, ואוטובוס השבת הראשון עלה על הכביש ביוני 2015, במסלול קו 63 של חברת דן -  ממחלף אלוף שדה, דרך רמת גן וגבעתיים ועד חוף תל אביב. האיסור על תחבורה ציבורית בשבת נעקף בכך ש"נוע תנוע" התאגדה כאגודה שיתופית, שאליה מצטרפים באתר האינטרנט שלה. לאחר מכן מורידים לטלפון הסלולרי אפליקציה, באמצעותה משלמים עבור הנסיעות סכום של 9 שקלים לכל נסיעה.

"מאחר שאי אפשר לגבות תשלום במזומן, ורק חברי אגודה יכולים לנסוע באוטובוס", אומר שוורץ־תיכון, "צריך מתנדב בכל אוטובוס שיבדוק את הברקוד שמקבלים חברי העמותה לסלולרי. בכל 25 השבתות הראשונות של הפרויקט הצטרפתי לנסיעה. הייתי יוצא מחיפה בשבת ב־6:30 בבוקר כדי להצטרף לנסיעה בתל אביב. התחלתי לבד, ואחר כך הצטרפה החברה הכי טובה שלי. בהמשך אבא שלי התחיל להגיע בכל שבת שנייה, כי הוא אוהב אותי.

​

“ב־15 השבועות הראשונים עליתי 15 ק"ג מרוב לחץ. במקביל המשכתי בלימודים, ואף שהפעילות קצת עיכבה אותי סיימתי בהצטיינות יתרה. היום אני סטודנט לביולוגיה. זה היה החלום שלי. כלכלה זה על הדרך".

המטרה שלו היא ש"נוע תנוע" תיסגר. "המדינה אמורה לדאוג לתחבורה ציבורית בשבת", הוא אומר. בינתיים, יחד עם ליאור תבורי, שהיה היועץ הכלכלי של סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי, ונועם תל־ורד, חברתו הוותיקה, מפעיל שוורץ־תיכון באמצעות האגודה שני קווי שבת: קו 63, וקו 18, שנוסע מבת ים לתל אביב. "תבורי מצא קרן אמריקאית שהסכימה לתת כסף והחזיקה אותנו מעל המים", הוא אומר. הכסף להפעלת קו 18 גויס בקמפיין הדסטארט, שבזמנו היה השלישי בהיסטוריה מבחינת מספר התומכים בו. כיום יש לנו יותר מ־5,000 חברים. בקיץ שעבר קמה יוזמה של סטודנטים מאוניברסיטת בן־גוריון שבבאר שבע, שנקראת "ימבוס", במטרה להפעיל אוטובוס מחוף הים של אשקלון חזרה לבאר שבע. הצענו להם להתמזג איתנו והם הצטרפו".

כששואלים אותו מאיפה המוטיבציה, שוורץ־תיכון מדבר על "האם החד־הורית שפעם היתה צריכה לשלם 80 שקל למוניות רק כדי לקחת את בנה מרמת גן לחוף הים בקיץ. באירופה, כ־60%-50% מכלל הנסיעות בכבישים הן בתחבורה ציבורית, ואילו בארץ - 23% בלבד", הוא יורה נתונים. "נכון שהתחבורה הציבורית השתפרה בזכות אפליקציות כמו Moovit, כרטיסי חופשי חודשי, שילוט אלקטרוני והרכבת הקלה בירושלים או המטרונית בחיפה, אבל שיעור השימוש לא השתנה – בין היתר, כי אין תחבורה ציבורית בשבת. אם היתה כזו, אנשים רבים היו מפחיתים את התלות במכוניות, וגם זיהום האוויר היה יורד. בינתיים זה בור עצוב מאוד שפוגע בכולם ותוקע אותם בלי יכולת לנוע ממקום למקום".

רותה קופפר

צילום: אוראל כהן

 

לפרויקט הבא



לעמוד הבית



לפרויקט הקודם

